עכשיו את אומרת? אחרי שאתמול הייתי ביפו?

(סבלתי בתערוכת למה, למה הלכתי אליה - לא יודעת, אבל תעשו לעצמכם טובה ותוותרו, אם במקרה שקלתם ללכת. אם בא לכם על יפו אז כנראה עדיף להסתפק בכפיתולינה. זה היה סתם נ.ב. קטן).

נרשם ותוייק. תודה!

בהחלט ננסה בהזדמנות. 

באשר לצמד - לטעמי מזה זמן רב שוניליה מובילה ללא עוררין. אייסברג היא לא מה שהיא היתה פעם. 

אני אוהבת מאוד גם את הגלידה של כפיתולינה, ברחוב עולי ציון 9 ביפו (שוק בפשפשים). פעם חשבתי שוניליה ואייסברג מתחרות בארץ על ההובלה. לחוש הטעם שלי נדמה, שכפיתולינה "לוקחת" אותם. היתרון והחיסרון הוא, שלא מדובר ברשת. ז"א שצריך לבוא במיוחד או לשלב עם ביקור באיזור שוק הפישפשים.

באמת מספיק עם וניל עוגיות .... מי אוכל. את זה בכלל ???

 

אין כמו כמו סורבה פירות טוב ( מכירה את זה של פריז איל סן לואי ) ותודה על ההמלצות.

בארץ קשה...

וניליה בתל אביב

מוסלין בירושלים

ארלקינו בתחנת הדלק בצומת בית ינאי (אם הם עוד שם)

 

כיוון שאני פה והפטל ברומא, לא נותר לי אלא להתנחם בבן אנד ג'ריס בטעם צ'רי גרסיה (כשבסופר עושים טובה ומביאים קצת בין כל הררי הוניל עוגיות)

רגע רגע יולי, מצאתי כאן פוטנציאל שחובה לממשו. 

 

כחובב גלידות מושבע, ולאחר שנגזר עלינו לאחר הנישוקים והחיבוקים עם אדמת הקודש להסתפק במטעמי ארצנו - תני איזו רשימה מובילה מבחינתך ונראה אם יש חידושים או שמא וניליה עדיין שולטתתתת. 

אז ככה

 

תודה לכל מי שענה והחזיר לי שוב את גלימת "יולי העשוייה ללא חת בדרך לכבוש את העולם בעודה מסדרת ציפורניים". אגו זה חשוב, אבל בפועל זה היה יותר דומה ל"יולי מנסה  לא להתפרק לעיני הקהל ולשמור פאסון בעודה מדמיינת איך היא ישנה על ספסל "

 

למות בפרנקפורט לא היתה אופציה, מה גם שבשלב זה עדיין חשבתי שאני בדרך הביתה. ברומא לעומת זאת, בעיקר לקראת סוף היום בשדה התעופה הייתי די קרוב לזה- שילוב של אפיסת כוחות ועצבים. הרואי זה לא היה בשום שלב, ואין לי ספק שכולכן/כם הייתם שורדים כמו גדולים, להזכירכם, אני גיבורה מאוד קטנה- עד שקניתי סים איטלקי (במחיר מופקע) אפילו לא יכולתי לקטר כמו שצריך וכשכבר היתה לי תקשורת, נראה לי מוזר לקטר על יומיים טעימות גלידה כשבבית בעלי והילדים בדרך למקלט..לסיכום, בפעם הראשונה בנתב"ג היה לי חשק להשתטח ולנשק את הרצפה.

 

מישהו סיפר לי פעם שיש קללה בסינית שאומרת "שיהיה לך מעניין".

 

ולאיתנין- אני מצויינת בלטעום גלידה, אני יכולה להעביר כיתת אמן על איך מוצאים את המקום הכי שווה לסורבה פטל, אני יודעת להזמין פטל בשמונה שפות לפחות (מהן 3 שזו המילה היחידה שאני יודעת), אבל ללמד מישהו איך מכינים גלידה איטלקית? קטונתי. נראה לי שיותר כדאי לך להישאר עם אבקת החלב.

 

שיהיה שקט ורגוע, משעמם זו בכלל ברכה

 

יולי

 

 

 

 

 

 

יולי

פעם שהייתי קטנה קראתי סביב לעולם ב 80 יום. חבל היו חסרות לך כמה ארצות אולי היית משחזרת.

עכשיו ברצינות. זה נשמע סיוט , אבל לפחות נשארה לך חוויה  שלא תשכחי הרבה זמן מהטיול.

עכשיו בהחלט מגיעה לך חוויה מתקנת. 

את באמת אלופה יולי. אני רק מנסה לדמיין אותי בסיטואציה הזו ואני מתעלפת מהמחשבה בלבד. איזה מזל שסירבת לטיסה דרך יאש. איזה מזל שיש חברים עם דירה פנויה ברומא. איזה מזל שעשית מהלימונים גלידת לימונדה טעימה להפליא. וגם עם פרמז'ן.

את אלופה, כבר אמרו את זה? אני כבר אמרתי?

יולי אני מתה. כלומר מתה מזה ששדרת את זה. אני הייתי מתה על המקום עוד בפרנקפורט. מצד שני, תחשבי איך בעוד 5 שנים נגיד, בבית הפרטי שלך ברומא, תשבי ליד האח הבוערת, תרימי כוסית ותספרי לחברים שיבואו להתארח אצלך מארץ הקודש (המ... נחשי מי) איך קפיצה קטנה לברלין הפכה אצלך ל"לאסי שובי הביתה" ברחבי אירופה.  

אלופה את. פשוט אלופה. 

הי יולי

קראתי את צרותייך מהצד 'הרחוק' של בן-גוריון, (בעוד אנחנו היינו מהצד 'הזה' עם אותה בעיה, אבל 'הפוך') והבנתי אותך מילה למילה. בייחוד נהניתי ממדריך הגלידה שלך. יש לי בקשה (צנועה). יש אצלנו בעיר איטלקי אחד מוכר גלידה (היחיד בעיר הטוען שהגלידה שלו היא על בסיס חלב ואפשר ממש להרגיש את אבקת החלב שלא התערבבה מספיק בגלידה שלו.

את בבקשה לתרגם את המדריך שלך לאיטלקית על מנת שיהיה לו 'שיעור' בגלידה איטלקית אמיתית? לחילופין, למה שלא תבואי לכאן בעצמך (עם נסיכך) ותני לו מעט שיעורים בהכנת גלידה איטלקית אוטנטית???

 

יולי - נשארתי ללא מילים 

 

ולחשוב שאני קיטרתי על יום עיכוב בסלוניקי.  מורידה בפניך את הכובע שאין.  לא הייתי שורדת במירוץ הזה בין בירות אירופה.

 

ממש מסביב לעולם בחמישה ימים...

 

מאחלת לך המון חופשות רגועות יותר ומסכימה שבעיתות מלחמה - אין כמו הבית.  פשוט בלתי אפשרי להתנתק ובחיי שניסיתי.

 

יום רגוע שיהיה

איריס

 

 היי יולי,

 

יופי של חופשה בברלין...עם הנסיך. שומרת במועדפים.

אוי... הסוף לבעלי עצבים חזקים.

זוכרת לטובה את רומא הקולינרית שלך

זכינו עכשיו בנספח הגלידות בבלוגים, איזה רעיון, אהבתי מאוד!

 

תודה על השיתוף וההשקעה

יולי ברוכים השבים!

 

באתי להציץ בשני הגרוש ותסלחי לי אבל זה מלאנת'לפים יותר.

 

נכנס לתיקיית ברלין אחר כבוד!

 

תודות

Wow! איך הייתי רוצה ללכת בעקבות המדריך לגלידאי המתלבט!

יולי!!!!!!!

אין לי מילים. את מדהימה, להתמודד עם כל הנאחס הזה ולהישאר שפויה.....

 

אני תמיד מנסה לחשוב במצבים כאלה על היום/השבוע/החודש שאחרי, איך החוויה המתסכלת, המעצבנת והמעייפת תישמע טוב - בדיעבד! - בתור סיפור, מה שנקרא
dinner party story

 

מקווה שהתאוששת כבר!

 

נעה

מקסים!

הספונטניות על היציאה,עם חיילים בעורף,על יעד קל יחסית כמו ברלין,על ששרדתם את החום ועוד...קיבלנו בלוג גלידה מושקע

מה טוב יותר ליום חם ואוירה עדיין כואבת,אם לא גלידה טובה?

תודה,

אמה

לכל דבר יש סיבה

כנראה שפשוט נשלחתי לרומא כדי להוסיף את נספח הגלידות השלם רומא- המדריך לגלידאי המתלבט. יותר מעודכן מזה אין.

 

שיהיה שקט ורק בשמחות

יולי

יולי,

 

אני קורא תחילה בהנאה מרובה ואחר כך בתדהמה גוברת והולכת את עלילותכם בבירות אירופה...

גם לנו ביטלו טיסה אבל לעומת הסיפור שלך - אצלנו זה היה גן ילדים. 

 

מוריד בפנייך את הכובע. לא סמרטוט ולא נעליים. מלכה. 

 

שמוליק

לפחות תפסו אותי מוכנה. מזל שלא נתקעתי ביאש...

 

את רומא אני מכירה היטב, לא צריכה להתכונן כל כך. שוטטנו בסמטאות יום וחצי מהנים שכללו הרבה פיצה וגלידה, פונטנה די טרוי (בשיפוצים, לא רואים כלום), המדרגות הספרדיות, הפנתאון, כיכר נבונה, כמה כנסיות על הדרך (כזכור הנסיך 2 חובב), המוזיאון במבצר סט אנג'לו (כמעט שעתיים, מוצלח) וכנסיית הותיקן. נשמע הרבה אבל זה היה די נינוח. כל המידע, המפות והמסלולים בטלפון הנייד עם סים מקומי. בנוסף הורדתי את המדריך הקולי של ריק סטיבס שהמלצתי עליו בעבר (Rick Steves Audio Europe).

 

אחרי יום וחצי פשוט נגמרה לנו הבטריה. קניתי שני קילו פרמזן בסופר (חבל שלא חמישה), חזרנו לדירה, הלכנו לישון, אכלנו ארוחת ערב וקצת אחרי חצות חזרנו לשדה התעופה. שדה התעופה פיומיצ'ינו שומם לחלוטין בלילה. חוץ מישראלים ממוטטים שישנו על הרצפה בכל מקום פנוי על יד הגייט, לא היתה שם נפש חיה. לזכור שהכול סגור, אין דיוטי, אין קפה. כלום.

בשלב הזה הבנתי שצריך לחשב מסלול מחדש ולהפגין אסרטיביות. עזבתי את אלאיטליה, עברתי לטרמינל אחר למשרדים של אוסטריאן והסברתי להם שלא מעניין אותי שעכשיו הכרטיס שלי עבר לאליטליה. שימצאו פתרון. הם הצליחו למצוא טיסה ולהזמין לנו אותה אבל נשארנו עם יומיים הפוגה ברומא, על חשבוננו.

 

הייתי כבר בדרך להזמין מלון ולהתחשבן איתם אחר כך כשבעלי התקשר וסיפר שהחברים שלנו ברומא (ראה טיולים קודמים) נמצאים מחוץ לעיר, הדירה שלהם ליד המדרגות הספרדיות פנויה והשכן אלברטו מחכה עם המפתחות. טויסט בעלילה.

 

בשעה עשר בלילה, במסעדה מתחת לבית הנסיך פיצה את עצמו על היום הארוך

 אחרי ארבעה ימים בברלין ציפה לנו לילה אחד בקאסל (מסיבות משפחתיות) ומשם ברכבת לפרנקפורט (שעה וחצי) וטיסה דרך וינה בקונקשן קצר הביתה.

 

על המלחמה לא ממש הרחבתי. השארנו כאן חייל וחיילת, לא בעזה אבל לא היו בבית כבר כמה שבועות.  לקרוא עדכונים כל כמה שעות היה מאוד לא פשוט. כבר לא ידענו מה אנחנו מעדיפים- שם או פה. אחרי חמישה ימים רצינו לחזור.

 

בפרנקפורט בצהרים כבר היה ברור שטיסות לארץ אין. אחרי שעתיים מתישות בלופטהנזה (שמייצגים את אוסטריאן בשדה התעופה בפרנקפורט) הם החליטו שלא כדאי שנישאר בפרנקפורט והעלו אותנו על מטוס לוינה.

 

בוינה הצטערו מאוד שהגענו וחשבו שהיינו צריכים להישאר בפרנקפורט. היו אפילו חילופי דברים בגרמנית זועמת בטלפון בין הנציגים. הציעו לנו שתי אופציות- לטוס עם החברה האוקראינית (ועל זה הסברתי שטילים יש לנו משלנו וקייב זו לא אופציה) והשניה עם החברה הרומנית דרך יאש עם קונקשן זוועה. לא הסכמתי בשום אופן, כי פחדתי להיתקע ביאש. בדקה התשעים הנציגה פתאום שלפה טיסה ליום למחרת עם אלאיטליה דרך רומא. מותשים לגמרי אבל שמחים וטובי לב נשלחנו לישון כאשר מלון מצוין+ארוחת בוקר וערב+מונית הלוך חזור על חשבון אוסטריאן.

 

בבוקר וידאנו שוב באלאיטליה שיש טיסה. יש. המזוודות נשלחו לארץ אבל לא הצליחו להוציא לנו בורדינג פאס מרומא לתל אביב. בטוחים שיש טיסה? יש. יוציאו כרטיס בגייט. נוחתים בצהרים ברומא- אין טיסה. הנציגים של אלאיטליה לא מוכנים לדבר איתנו לפני שאנחנו הולכים לחלץ את המזוודות שכאמור נשלחו הלאה. ענין של ארבע שעות המתנה והמזוודות בידינו.

מיליון אנשים עצבניים סביבנו. יהיו טיסות בהמשך היום, אבל יש עדיפות כמובן למי שרשום מראש לטיסה. צריך להישאר בשדה ליד הדוכן הסגור כי זו רשימת המתנה. כמה אנשים ממתינים ברשימה? הנציגה אומרת שזה לא ענייני אם יש שם חמישה או חמש מאות וזו לא בעיה שלה שיש מלחמה. שעתיים של סבלנות ואחרי זה עצבים ואחרי זה יאוש לא מקדמים אותנו לשום מקום. השעה שבע בערב ולמרות שבשדה התעופה ברומא יש ויפי חופשי והילד הוא מלאך, ההילה סביב הראש שלו מתחילה להתעמעם. מלון? אוכל? אין. כמה זמן זה יקח? כל דבר בין 10 שעות לכמה ימים. נראה. באלאיטליה פשוט סרבו לרשום אותי לטיסה- כלשהי, גם עוד יומיים.

זו פעם שלישית שלי בברלין. הראשונה לא נחשבת כי היא הייתה שבוע אחרי האיחוד והחוויה היתה מרתקת ושונה לגמרי. הפעם השניה הייתה לפני כמה שנים בחורף.

 

ידידות- בהחלט כן. אהבה- כנראה שלא. אני עדיין משחקת אותה HARD TO GET. יש בהחלט תכניות לחזור, אולי בחורף. עיר מרתקת, מעניינת, נושמת. הנסיך 2 מאוד התרשם, נהנה ונחשף להרבה מידע חדש.

גוגל מאפס שימשו אותנו נאמנה בהתמצאות כללית. ניתן לסמן על המפה מקומות מועדפים ולשמור אותה לשימוש אופליין- אפשרות ששימשה אותנו היטב במקומות נטולי תקשורת.בתכנון נסיעות בנסיעה ציבורית גוגל מאפס בברלין התגלתה כממש לא מדוייקת ולא מעודכנת בקווים מבוטלים. אחרי פעם פעמיים של מפח נפש הבנו את הרעיון. בערים אחרות זה עובד טוב יותר.

 

לתחבורה ציבורית ותכנון נסיעות הורדתי את האפליקציה של BVG. מעודכנת, יעילה ונוחה לשימוש.

 

טריפאדביזור ברלין- נוחה כתמיד, בעיקר אופצית "around me" השימושית.

 

בפעם הראשונה טיילתי ללא מפה מנייר בכלל. המפה המצורפת לכרטיס ברלין נותרה בתיק.  כיוון שהשימוש בטלפון הנייד גבוה, מטען נייד היה בהחלט רעיון טוב.

 

היו לי אפליקציות של טיולים מודרכים קוליים אבל החום הכבד גנז את האופציה הזו אז לא השתמשתי.