אחרי שעה נוספת של נסיעה, הטמפרטורה טיפסה לערכים לא נעימים בכלל. 37 מעלות לפי הטוראן.

 

והגענו למדריד!

אולה!!

 

כשחזרנו לטוראן שלנו, גילינו שלמישהו היה יום קשה:

 

בדרך חזרה עברנו דרך הרובע היהודי. כל בית שגרו בו פעם יהודים לפני הגירוש, מסומן.

בסוף הגענו למבצר. הוא מיוחד, כמו מהאגדות. היה לי קשה לתפוס את כולו בתמונה אחת.

 

בכניסה למבצר פגשנו מישהו שברח מהספר ...

אז במקום הליכה מתונה לכיוון הקטדרלה התחלנו את הסיור בטיפוס עצבני של המדרגות.

 

בעיר העתיקה יש כמובן חנויות תיירים עם מזכרות. אפילו חתול ספרדי ירוק עלה איתנו לארץ.

 

יצאנו מהטוריסט אינפורמיישן וחיפשנו את הילדים שלנו שהיו צריכים לחכות בחוץ ואין ילדים. רק עומר היה איתנו.

 

אחרי כמה דקות של מבוכה התקשרנו לעדי והיא עונה לנו ואומרת שהם עדיין בכיכר! איפה? פה, למעלה, אחרי המדרגות.

 

הם חיכו בחוץ ופתאום לא ראו אותנו וראו הרבה מדרגות אז הם היו בטוחים שעלינו במדרגות.

הם שאלו אם לרדת במדרגות?

לא, אנחנו נבוא אליכם.

שבעים ומרוצים הלכנו לכיכר מתחת לאמה. בצד ימין של הכיכר יש טוריסט אינפורמיישן.

הפקיד באינפורמישן נתן לנו מפה ושרטט לנו עליה מסלול שמוביל בצורה מתונה לקטדרלה ולמבצר של העיר.

שאלנו על בית הכנסת היהודי?

-היום סגור.

 

ניזכרתי במה שסיפר אסטריקס על סגוביה,

 

 

 

ועל ערים אחרות בספרד.

שבוע טוב.

אחרי שעתיים נסיעה (קצת יותר עם ניזכר בחנות דקטלון בורגוס שחיפשנו ולא מצאנו ותחנת דלק שעצרנו בה בשביל להצטייד בקרח) הטמפרטורת טיפסו מארבע עשרה מעלות קרירות בבורגוס לשלושים מעלות חמות בסגוביה.

 

סגוביה מפורסמת באקוודוקט המים הרומי שהוביל מים לעיר העתיקה.

 

החננו את הטוראן בחניה ממול לאקוודוקט ואכלנו צהריים צימחונית בברגר קינג ממול לאמה. ברגר קינג שווה שהאמה נשקפת בחלונות שלו.

אחרי שחזרנו לטוראן והתחלנו לנסוע. ראינו את השער לרובע היהודי שהפקיד במלון סיפר לנו עליו. (אני בטוח שצילמנו אותו ואני לא מוצא את התמונות שלו עכשיו)

 

מפה אנחנו נוסעים לסגוביה

יצאנו מהשער הראשי של העיר העתיקה Arco Santa Maria. והלכנו בטיילת לאורך הנהר.

בכיכר הראשית מצאנו חנות שוקולד Valor, שם אכלנו ארוחת בוקר של בריאות. כמובן שהזמנו צ'ורוס, ועוד כל מיני פינוקים.

Valor Burgos

 

מה שהיה מעצבן בשוקולטריה זה שהיה מחיר ללשבת בפנים ומחר יקר יותר ללשבת בחוץ.

 

 

עברנו ליד קשת לזכר אחד ממייסדי העיר. על ראש הקשת זוג חסידות בנו קן.

 

בבורגוס עצמה יש הרבה מוסדות נוצריים. כנסיות ומנזרים.

 

המלון שלנו היה קרוב לקתדרלה ולכיכר הראשית של בורגוס.

 

דרך אגב, על המטבע של שני יורו שמוטבע בספרד מופיעה הקתדרלה של בורגוס.

כשנסענו אתמול מארץ הבאסקים לבורגוס ששייכת לקהילה קסטיליה ולאון, יצאנו מהנוף הירוק וההררי של החוף האטלנטי לנוף של רמה צהובה יבשה אופיינית למרכז ספרד.

 

היום הערנו את הילדים מוקדם שילכו לבריכת השחיה של המלון. זו הבריכה היחידה שיכלנו להיכנס אליה בטיול אז שינצלו את זה...

 

האוויר בחוץ היה קר. בטמפרטורה של 14 מעלות...

יורם

מי שמדבר

או "קינאת מטיילים, תרבה הנאה".

מצנחי רחיפה זה אתה! אחרי שעשית את זה באלפים הצרפתיים העלת אצלי רגשי קנאה עזים והייתי חייב גם לנסות את זה.

כשתגיע לשם, רק תוודא שגם הבן הקטן שלך יכול להצטרף.

 

מונט רביי מפורסם בעיקר בגלל הצוקים שלא הגענו אליהם (היינו ממש ממש קרובים). ראינו קבוצה של ילדים שהלכה לגלוש מהצוק לאגם.

 

מונט רביי זה חלק משמורת הטבע Serra del montsec. בשמורת הטבע יש מלא מסלולי הליכה.

 

למשל יש פה מדריך לפעילויות שונות בשמורה:

Activities in Montsec

תראה שזה בעיקר פעיליות שקשורות לצוקים.

אלעד,

תמיד כייף לטייל אתך, גם אם הצטרפתי לקראת הסוף.

 

הפעילויות שלכם בטיולים מפתיעות תמיד ובטח כייף מטורף. צריך להגיע לשם מתישהו..

אהבתי מאד גם את התחנה הראשונה שלכם ב MONT REBEI נראה מקום מאד כייפי. יש שם באיזור פעילויות נוספות חוץ מהאגם והקייאקים?

 

תמשיך לשתף, ממש כייף.

לעת ערב, סיימנו את הביקור שלנו בסן סבסטיאן. העיר באמת יפה ומיוחדת.

 

נסענו נסיעה ארוכה ומעייפת למקום הלינה הבא שלנו בבורגוס.

 

בדרך, בתחנת הדלק, כותרות העיתונים: טבח בעזה, קטסטרופה בפאריז.

 

בערך באחת עשרה בלילה הגענו למלון שלנו: "אבא בורגוס" ABBA Burgos

קצת חששתי מה יהיה ומי יקבל את פנינו בשעה כזאת מאוחרת? אלונה אמרה שאם הסתדרנו בלינסולס ובביאריץ אז נסתדר גם פה.

לחשש לא היה בסיס. הקבלה של המלון היתה מאויישת כאילו זאת שעת הצהריים. בעצם בצהריים הם בסייסטה. הקבלה של המלון היתה מאויישת כאילו זאת שעת ערב מוקדמת.

 

פקיד הקבלה היה נחמד מאוד. הוא אמר לנו:

- שלום. זאת המילה היחידה שאני מכיר בעברית

- לא, אתה גם יודע להגיד אבא

 

ואז הוא הסביר לנו שהמלון נמצא בלב מה שהיה הרובע היהודי של בורגוס. הוא שירטט לנו על מפה את גבולות הרובע וסיפר שאפילו יש שער בחומה שנקרא "שער היהודים"

אני פורש לסייסטה שלי. מחר אני אספר לכם על בורגוס.

אחרי שעה של שחיה. יצאנו מהמים ועלינו לטיילת. בפינה של הטיילת ישב אומן שמצייר ציורים מדהימים של סאן סבסטיאן על קרמיקה בפחות מחמש דקות.

מצאתי סירטונים שלו ביוטיוב:

צייר אצבעות בסן סבסטיאן

 

הוא יכול גם לצייר ציור חופשי לפי בקשה.

קנינו ממנו קרמיקה מתנה להורים.

עכשיו הלכנו לחוף הים.

הבנים נכנסו למים והבנות נשארו לתפוס שינה על החוף.

 

מול החוף, קצת בעומק יש שתי רפסודות עם מגלשה. שחינו אליהם וקפצנו מהרפסודות למים. המים שם היו ממש נעימים, קרירים בטמפרטורה אידאלית.

הפעם נכנסנו לעיר מהכיוון הנכון והכניסות לחניונים היו בצד שלנו ואכן עד מהרה מצאנו חניון תת קרקעי.

יצאנו מהחניון וחיפשנו את עצמנו. מאיפה יצאנו לרחוב ולאן ממשיכים מפה?

אז עדי אמרה "אני יודעת לאן ללכת". הלכנו קצת ישר ופניה אחת שמאלה והגענו לחנות של טימברלנד שראינו בבוקר. מאז הבנו שיש לנו "GPSAdi" שיודע למצוא את הדרך לחנויות מותגים. יימצא לו שימוש גם בהמשך.

בחנות לא גילינו שום מציאה.

 

חצינו את הרחוב הראשי והלכנו במדרחוב של סן סבסטיאן ומצאנו שני מקדשים.

זאת אומרת מקדש נשים ומקדש גברים: ארבע קומות של זארה ומולם ארבע קומות של Fnac.

 

קצת התפצלנו וקצת התאחדנו. שמתם לב שלחלק מהתמונות שלנו יש בעיה של בלאנס? אז גם אנחנו שמנו לזה לב וחיפשנו מצלמה חלופית ב fnac. התלבטנו על כמה דגמים: אחד היה חסר במלאי. אחד לא היה שידרוג למצלמה הנוכחית והדגם האחרון היה רק את המצלמה מהתצוגה, לא מהקופסא. אז המשכנו עד סוף הטיול עם המצלמה המעצבנת הזאת. כשחזרנו לארץ, קנינו מצלמת ניקון חדשה וטובה.

הי רובי

על הכל אני מסכים איתך.

מה אפשר לעשות נגד הסייסטה הזאת? מצד שני, אחרי הסייסטה הם עובדים עד שמונה/תשע בערב ולא כמו בארצות צפון אירופה שסוגרים את הבאסטה בשש. אז יש יתרון לסייסטה.

 

אלעד,

 

האנשים בספרד חמים ונחמדים, האוכל סבבה, הנופים מקסימים והסייסטה מעצבנת    תמיד מגיעה בזמן הלא נכון ובמקום הלא נכון...

 

 

אז תחזור מהסייסטה שלך 

 

רובי

שלא תחשבו שהבאסקים חיים טוב. עכשיו בזמן ההפסקה הם ילכו הביתה ויאכלו ארוחת צהריים ויתפסו שנ"ץ טוב ויחזרו רעננים בשעה ארבע לפתוח שוב את המתקנים.

 

לא!

 

הם יושבים ומחכים בפתח של המתקן. אם הם כבר שם, הם לא יכולים להפעיל אותו?

 

עשינו עוד כמה שטויות ביריד ועוד פעם מכוניות מתנגשות (למתקן הזה אין הפסקה) וירדנו בכביש לעיר.

אחרי זה רצינו לעשות את רכבת ההרים שעל ההר. לא שהיא מפחידה או מהירה. היא סתם ישנה ואיטית אבל באתר שמסקר רכבות הרים נכתב שזו הרכבת עם הנוף היפה ביותר: הנוף של סאן סבסטיאן.

ואז גילינו שסגור

 

למה סגור? כי עברה השעה השתיים והגיעה זמן הסייסטה.