בחזרה

הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערות



  •  

    ערב טוב ובון סוואר לכולם,

     

    כבר מזמן לא קראתם איזה סיפור הרפתקני מבית היוצר של סאבטקסט, נכון?

     

    אז אתם מוזמנים להגיע. יש בגטים, קרואוסונים, כבד אווז, גבינות שברה ויין. יש גם עיירות ציוריות, מערות אדם קדמון, נטיפים, נקיקים ומצוקים.

     

    וכמובן - התוכנית משודרת בחסות "צוק איתן". 

     

    ובינתיים - כמה תמונות למתאבן בתוספת לאפרטיף : 

     

    ברוכים הבאים לבולנגרילה גופרה פדיראקטירה בשדהVive la Franceנהר הדורדון


  • הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערות

    שירלי כל הכבוד!! אז בכל זאת עשיתם את זה ונסעתם.

    אני כאן בשורה הראשונה...

     

    מצפה להמשך.



  • הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערות

     

    מערכה ראשונה : איך הגעתי מהקיסרות האוסטרו - הונגרית לחבל הדורדון

     

    משפט מפתח - אותו אחד מלפני שנתיים, ברקע של הטיול לאיטליה :

    Life is what happens to you while you're busy making other plans

    כך שר ג'ון לנון. וצדק.

     

    הקיץ הזה החל ברגל שמאל. תרתי משמע עבורי.

     

    יום שישי, 30.5.14 : יום פעילות אתגרית בבית הספר. רציתי להיות מורה "מאגניבה" ויצאתי שלימזלית, פצועה וחבולה. נפלתי על צידי השמאלי מגובה של כ- 80 ס"מ ונחבלתי קשות - ברגל, ביד, בכתף, בפנים... נפלא. אין שברים, אבל כואב....

     

    יום ראשון 1.6.14 : אנחנו ממריאים בערב לבודפשט. טיול זוגי שתוכנן עוד מאוקטובר, בחסות וויז ומיקי. לא ויתרתי והחלטנו לטוס. חשבתי שהכאבים ישתפרו, אך הם רק התעצמו. את הביקור בעיר עשיתי בצליעה, עם משככי כאבים. הנה תזכורת.

     

    ברקע, יש טיול משפחתי לאוסטריה. כרטיסים הוזמנו באל-על עוד במרץ (10-20.7.14), גם צימרים ותוכנית -על יש. הטיול כולל גם את שני בניי התאומים שהם חיילים. כך החליטה "אמי הגנרלית". האחד (חיל אויר) קיבל אישור די מהר, השני (חיל הים) - עם הרבה אוליים. למי שלא יודע - בימינו נותנים לחיילים לצאת לחו"ל, כל יחידה ע"פ תנאיה כמובן.

     

    יום שלישי 17.6.14 : בני היקר א' מודיע לי שלא אישרו לו נסיעה לחו"ל. כולנו מבואסים קשות ושוקלים לבטל. מנסים בכל זאת לבקש, כותבים מכתב מקווים לטוב...

     

    יום רביעי 25.6.14 : ייייישששש!!! א' קיבל אישור!!! איזה מפקד נחמד. כלנו מאושרים ומחוייכים.laugh רק אני עוד כאובה.... angry 

     

    יום שני 30.6.14 : מסתיימת שנת הלימודים ואני מתפנית להכנות לטיול, כולל שאילתא בפורום לגבי המסלול (שעוד לא ממש הכנתי כי כל הזמן היה "אולי" מעל הראש...)

    אני עדיין צולעת ולא בשיאי... אבל רק רוצה לנסוע, כל המשפחה ביחד וכמו שאומרים בפולניה : "העיקר שהבנים ייהנו".

     

    אז רציתי.

     

    יום שבת 5.7.14 : טלפון מלחיץ מבני ע', שיודע דבר או שניים אבל לא ממש יכול להגיד...smiley "תורידי את הציפיות שלך לטיול בחו"ל. 10% שנצא!"

     

    יום שני 7.7.14 : טילים נורים מעזה לעבר ישראל. הרגשה לא טובה, מבשרת רעות.

     

    יום שלישי 8.7.14 : פורץ מבצע צוק איתן. א' שולח לי ווטסאפ : "חדשות רעות, יוצאים לים. ביי ביי אוסטריה "...

    ונעלם לעבר האופק הדרומי.

     

    סרט רע.

    מה עושים ?!?!?

     

    אז החלטנו שאו שכולם נוסעים, או שכלום. לא ניסע בלעדיו ובלעדי אחיו (שיתכן וכן יכול היה לנסוע). ובטח שלא במצב כזה של חוסר ודאות.

     

    וביטלנו הכל

     

    והיה נאחס גדול שגבר מיום ליום.

    קיץ נוראי, קשה, מלווה בכאב לב. כל ערב בכיתי מול הטלוויזיה. indecision יאוש.

    בקושי ראיתי ושמעתי מ-א'. את אחיו ראינו פה ושם. 

    הרגשתי משותקת וחסרת רצון לעשות כלום. 

    באסה.

     

    הבטחנו שאת הטיול נעשה יום אחד (למזלנו קיבלנו כמעט את כל הכסף בחזרה) נקווה שבקיץ הבא, ורק חיכינו שהכל ייגמר כבר.

     

    הבנו שבקיץ הזה לא נוכל לנסוע עם החיילים לחו"ל, אבל אולי נוכל לעשות משהו בשלוף עם אחיהם הצעיר, בן ה-15. את הגדולים נפצה בארץ במלון מפנק, בשש אחרי המלחמה....

     

    כשהמצב מעט נרגע, התחלתי לחפש מציאות.

    לא בא לי בכלל על מזרח אירופה , ואני הרי פרנקופונית ידועה (ולא אכפת לי מה חושבים על הצרפתים) והנה מצאתי - טיסה לטולוז ב- 300 דולר.

    הספונטניות מזכירה במעט את סיפורינו מהקיץ שעבר - טיול שתוכנן בפחות משבוע.

    ובינתיים - הרגל החלימה כמעט לחלוטין. אופטימיות זהירה. angry

     

    6.8.14 : הזמנתי כרטיסי טיסה לטולוז.

    6-9.8.14 : הזמנתי בתי מלון (בתפוסה של 95% !) בדורדון ובלוט, הזמנו רכב להשכרה.

    בין לבין שוטטתי בפורום וקבלתי עזרה בעיקר מזיוה המופלאה, מ- family 5 המקסימה, מאורנה אנשי הצפון שנרתמה לעזרתי ומסיפורה של תמי. תודה לכולכן, אתן נהדרות! 

     

    יש תוכנית כללית לטיול (משהו בין רשימת-מכולת לבין תוכנית יומית עם הרבה סימני שאלה...).

    יש הפסקת אש. 

    אני רגועה מעט יותר, אבל בכל זאת חייבת לשים את הלינק הבא, ששודר ב"היום שהיה" ומאד ממחיש את הימים הרעים שעברו עלינו (ועדיין...).

    Everybody look what's going-on

     

     

     



  • הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערות

     

    אלון הי ,

    תאמין לי שחשבתי עליך הרבה הקיץ הזה...

    ראה ערך "אוסטריה", "משפחת בניאי" וצוק איתן" עם חיילים במשפחה...

    טוב לראותך כאן !

     



  • הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערות

    היי שירלי, 

    מזדהה מאוד עם הסיפור שלך, ממש "קיץ הפוך" דומה לשלנו ( הטיל שלנו שתוכנן לאוסטריה התבטל יומיים לפני עקב ביטול הטיסות, אולי בשנה הבאה )

     

    מחכה להמשך....

     

     

     

     



  • הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערות

    היי שירלי

     

    איזה תמונות יפות!!!

    כל הכבוד שבסופו של דבר יצא טיול הקיץ. 

    משירשור אחר מסתבר שהרכבל בסנט גילגן בשיפוצים... עוד סיבה טובה שאוסטריה שלך תחכה למועד אחר.wink

     

    מחכה למערכה העיקרית

     

    לילה טוב

    לימור



  • הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערות

     

    מערכה שניה : כל מה שקרה (כמעט) וכל מה שאירע (אולי) בטיסה BIE 7453 

     

    יום שני , 11.8.14 : אנחנו יוצאים בצהרים לנתב"ג. אני חובבת טיסות ערב ומעדיפה להתחיל טיול למחרת שינה רגועה במיטה במלון ולא לאחר לילה לבן "שחוסך לי יום".

    מגיעים לנתב"ג, שמחים ומאושרים. אוכלים, מצטלמים, עושים שופינג בדיוטי עם כל הקופונים והמבצעים. דווקא יצא די טוב וכבר הכנו כמה מתנות לחיילים שנותרו בארץ, אבל יצאו לסופ"ש ונהנו מבית ריק בלי הורים והחברים שהתארחו. שיהיה להם בכיף.

     

    עולים על המטוס של חברת AIR MEDITERRANNE ומחכים.

    ומחכים.

    ומחכים.

    אין שום סימן להמראה, כפי שקרה לרבים וטובים מאיתנו בקיץ זה - יש עיכוב בטיסה. לא נעים על מטוס ללא מיזוג. כולם מתחילים לנופף בדפים ולנסות להשיב את רוחם...

    ואז.....

    מודיעים לנו שהמטוס לא יכול להמריא כי יש עליו משקל עודף smiley 

    הזוייייייייי !!!!!!

    בהתחלה מודיעים כי יורידו חלק מהמזוודות

    אחר כך מודיעים כי יורידו את כולם.

    קמה מהומה, בוקה ומבולקה במטוס.

    חלק מהנוסעים רוצים לרדת ולא מסכימים להמריא כך... שישו ושמחו.

    מבטיחים לנו שיביאו למחרת את המזוודות, בטיסה נפרדת (אז שם לא יהיה עודף משקל?..)

    אין לתאר את מה שהלך במטוס. כולם על הרגליים, מזיעים, עצבנים, בחוסר ודאות.

     

    הדייל מסביר לי בחצי צרפתית חצי אנגלית שבגלל שמסלולי ההמראה שונו עקב ה"מצב", משקל המטוס שונה ממה שחשבו ולכן אין לו כך אישור המראה. מילא.... נשמע אולי קצת הגיוני, אבל בלתי סביר בעליל.

    ולמה לעזאזל זה צריך לקרות דווקא לנו?

     

    אמא: אין מילים! 

    אבא: לא יתואר הדבר הזה. איזה מזל נאחס שיש לנו.

    בן : דווקא קטעים... אני אוהב שיש קצת אקשן... לא משעמם.

     

    והנה הופעת בכורה של סאבטקסט:

    סאבטקסט: בכוח היית צריכה לנסוע לחו"ל הקיץ הזה, אה?!?  זו התחלה מבשרת רעות, המשך ישיר של כל הקיץ הזה... cool 

     

    לאחר כשעתיים, הופיע איש ביטחון של נתב"ג והודיע נמרצות ובאסרטיביות: "הורדנו את כל המזוודות. השארתי רק עגלות לילדים. מי שלא רוצה לטוס כך, שייצא עכשיו! יש כעת אישור המראה והוא תקף רק לעוד עשר דקות. אחרת, תחכו עוד הרבה זמן". 

     

    כולם נשארו כמו טאטעלעך והמטוס המריא At last  

     

    הדיילת עשתה את מיצג ההימלטות מיוזעת כולה וכבר לא מטופחת כפי שהיתה שעתיים קודם לכן. באמצע המיצג נופפה על פניה בדף הוראות המילוט. התחלנו למחוא לה כפיים....yes 

    צחוקים עזים.... אין ברירה, צריך לשמור על קור-רוח, הומור, ורוח טובה....ממש אוירת "חבר'ה" על המטוס.

     

    בהמראה, החזקתי ידיים לבעלי ולבן-יקיר-לי. ליתר בטחון. 

    סאבטקסט: רק שהמטוס לא יתפרק פתאום... ואיפה שמתי את תפילת הדרך?!?...

    המצאתי תפילה. אמן. 

     

    ועלינו לשמיים....

     

    Bon Vol 

    בשיר הזה לא מוזכרת "אייר מדיטארנה" , אבל הוא מתאים לטיסה....

     

    המקום הכי יפה בארץ


  • הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערות

     

    הי טלי- ברוכה הבאה. אוסטריה תחכה לשתינו...

     

    לימור יקרה - טוב לראותך! יש אכן המון תמונות יפות וגם אני ראיתי את הפירסום על סנט גיליגן... מצטרף לקניון (ששכחתי את שמו) שנחסם ולגשם הרב שיורד שם הקיץ... נחמת עניים, כמו שאומרים, אבל גם זו חצי נחמה...

     

    נתראה מחר,

    לילה טוב 

     

    (להגנתי אומר שהתכוונתי לכתוב מוקדם יותר אבל שקעתי בסיפורים של ליאור, שמוליק, אלעד ונילי...)



  • הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערות

    שירלי היקרה,

     

    כאבנו איתך.

    קיווינו איתך.

    התעצבנו איתך.

    התרגשנו איתך.

     

    איזה כייף שעכשיו נוכל גם לטייל איתך (ואיזו התחלה זו היתה, שלא נדע...)! 

     

    ובכלל - זמן רב שאני חולם על הדורדון... אז קדימה.... מחכים לעונג הבא.

     

    שמוליק



  • הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערות

    שירלוש,

    ברוכה הבאה!!!

    איך לא גילית???

    באמת תהיתי לאן נעלמת...

    אני כול כך שמחה, שנסעת בכול זאת!!!

    אין ספק שהמערכה השנייה שתיארת מטורפת עוד יותר מן הראשונה.

    כיף , כיף שאת כאן!!!

     

    נילי



  • הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערות

    שירלייייייי יקרה, 

     

    אני כל כך שמח laughlaughlaugh לראות שלמרות הכל גם בקיץ 2014 נקבל סיפור טיול מבית היוצר של שירלי&סאבטקסט הפקות no

     

    גם אנחנו הגענו בנסיבות דומות לדורדון- בשנת 2010, בוטלה לנו טיסה של ישראייר לדוברובניק, פחות מחודש לפני מועד הטיול למונטנגרו ולאחר ההלם והבאסה, לקחתי את עצמי בידיים ואמרתי על אפם וחמתם של ישראייר אנחנו נטוס בתאריך המיועד ולא משנה לאן.... ואכן מצאתי טיסות "אטרקטיביות" של אל-על (נכון לשנת 2010, היום בחיים לא היית משלם סכום כמו ששילמתי אז) ומצאנו את עצמנו שבוע בפירנאים ושבוע בדורדון והיה נפלא!!!

     

    כל הכבוד על כך שעמדת כצוק איתן והחלטת להמשיך עם התכנון להיות בקיץ 2014 בחו''ל broken heart ועל כך מקדיש לך שיר 

     

    ואיזה התחלה... דבר כזה עם המזוודות עדיין לא שמעתי... סקרן לדעת איך ומתי הגיעו המזוודות ליעדן...

     

    מחכה לשמוע את המשך חוויותיכם בדורדון....

     

    רובי

     

     

     



  • הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערות

    יקירתי,

     

    את הסיפורים אומנם כבר שמעתי אבל לא מוותרת על תענוג קריאת סיפור טיול שלכם ובטח אם סאבטקסט חזרה (סקרנית מאוד לקרוא מה יש לה לומר angellaugh).

     

    שיהיה לילה וסופ"ש שקט yes

     

    עפרה

     

    נ.ב.   התמונה "טירה בשדה" - מדהימה! 



  • הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערות

    ברוך הבא סבטקסט, וברוכה מאוד את.

     

    הייתי מתה לטיול הפתעה לדורדון-לוט. כמה חבל שאי אפשר לעשות מה שרוצים בחיים. איפה הצדק?

     

    מגיע לכם, אחר כל המתח ועלילות הקיץ המשוגע הזה. מחכה בשמחה לסיפורים ולדיאלוגים המצחיקים והכל כך אמיתיים.

     

     



  • הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערות

    שמחתי לראות את השם שלי כמקור השראה! מחכה לקרוא את התיאור, שלפי נסיון העבר בודאי יהיה מלבב.



  • הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערות

    שירלי יקרה!!!

    ברוכה השבה!!!

     

    כל הכבוד לך שלמרות כל הקשיים הצלחת לארגן חו״ל לחלק מהמשפחה.

    ואם הבנתי נכון, דורדון תמיד בא בספונטניות (גם את, גם רובי). טוב, אם כך-אני די ספונטנית. רק שיבוא. blush

     

    וכמובן, כתבו את זה קודם, אוסטריה תחכה לכם, לטיול יותר שקט ויותר מוצלח. 

     

    זהו, מתיישבת ולא מפריעה לך יותר.

    תמשיכי, תמשיכי כי תכף מתחילה כבר שנת הלימודים ולא יהיה לך זמן laugh



  • הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערות

    הי שירלי,

     

    כל הכבוד על ההחלטיות וכמובן על כישרון הכתיבה.

    אנחנו מחכים במתח להמשך סיפור הטיול שלכם.

     

    קובי



  • הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערות

    יש!!!

     לא הגעתי מאוד מאוחר!!!

     ודאי מצפה להמשך שבטוח יהיה מרתק.

      רוצה לראות מה הפסדתי בעת ביקורי בדורדון לפני כשנתיים.

      מקוה שתתני לי הרבה סיבות לסיבוב נוסף.(גם אני שייכת למפלגת הפרנקופילים).

       

    דבורה



  • הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערות

     

    בונג'ור לכל המצטרפים!

     

    שמוליק היקר - נהדר שאתה כאן ונוכחותך חשובה. ליווית אותי אכן בדאגה ובאמפתיה בקיץ זה ועל כך תודה רבה!wink

     

    נילי חברתי - אכן לא כל-כך גיליתי כי : א. לא היה לי זמן.... ב. לא התחשק לי לפרסם אשכול בעקבות האשכול האחרון שהתחיל בהתייעצות והסתיים במפח נפש... 

    אבל... נכון שהיה נחמד להיות מופתעת?? וגם לי כיף שאת כאן.surprise

     

    רובייייייי יקירי - אתה דווקא כן ידעת קצת, בתור שותף לטיולי בזק לדורדון... חשבתי עליכם בסן סירק לפופיי...blush חכה חכה, יש כמובן עוד סיפורים והרפתקאות כמיטב המסורת. עם המזוודות ובלעדיהן...

     

    עפרה'לה - סאבטקסט שולחת לך חיבוק גדול . ובטח תגלי כאן עוד סיפורים ופרטים חדשים...

     

    זיוה היקרה - את כמובן שותפה גדולה וחיונית להצלחת הטיול. תודה רבה על הירתמותך המהירה לעזרה, על עמידותך וסבלונתך לשאלותי המנדנדות ועל המיילים שהיו עד הרגע האחרון (ובזכותם הוכנסו עוד שנים-שלושה אתרים). סיפור הטיול שלך והעצות הודפסו והיו למעשה "ספר הטיול" שלי. תודה על המידע הרב והמלמד ועל הנתינה שלך!

     

    תמי - גם הסיפור שלך הודפס והיווה עבורי חומר משובח (במיוחד לחבל לוט). אמנם אתם משכימי קום, לא כמונו, אבל סה"כ - הספקנו לראות את אותם מקומת שגם אתם ראיתם וגם לקחתי ממך כמה עצות טובות...אז המון המון תודה!

     

    מרינוש - יופי שאת כאן! את כבר מכירה אותי... הפעם התחלתי לכתוב יחסית הרבה לפני שנת הלימודים, אבל זה לא אומר כלום angel

     

    קובי - כיף שהגעת, מחכה לשמוע על אוסטריה!

     

    דבורה - טוב לראותך ובאמת מעניין להשוות אתרים... אם הייתי יודעת שהיית בדורדון, בטח הייתי מנדנדת גם לך...angel

     

    אוקיי, ממשיכים.

     



  • הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערות

     

    מערכה שלישית : נוחתים בטולוז ומסתגלים למציאות החדשה

     

    לאחר למעלה משש שעות שהייה במטוס (ארבע שעות טיסה בנוסך לשעתיים המתנה) ושכחתי לציין שגם ישבנו בשורה ללא חלון (עוד דבר הזוי!!! מי שמע על שורת מטוס בלי חלון?!? סאבטקסט: עוד משהו שהיווה הטרמה רעה לבאות sad ) - דבר שהוסיף תחושת הקלסטופוביה וה"אין לאן לברוח", נחתנו בטולוז.

    לפחות הדיילים היו נחמדים ונתנו כריך טונה נוסף לבני הרעב תמידית.

    מעניין אותי אם הם אי פעם נתקלו בטיסה הזויה כזו, לא מזוודות ועם נוסעים שמוחאים כפיים לדיילת בזמן שעושה את מיצג המילוט...

     

    ירדנו מהמטוס ואיש לא אמר לנו מה לעשות. חשבתי שאולי במהלך הטיסה הם יעבירו רשימה למלא עם פרטים - אבל זה ממש לא היה כך.

    הלכנו לביקורת דרכונים ולרחבת קבלת המזוודות (חחחח.... )

    חיפשתי את הדוכן של החברה ומצאתי רק דיילת קרקע של איזיג'ט. שאלתי אותה היכן יש עם מי לדבר והיא הפנתה אותי לדוכן של Lost Baggage.

    אחרינו הלכו כל השאר. במקביל אלינו היתה עוד מישהי שגם שלטה יותר בעניינים עם שלושה ילדים קטנים, לדעתי יש מצב שהיא מבאי הפורום הזה. אז אם את קוראת - אשמח לדעת מה עלה בגורלכם ובגורל המזוודות.

    למזלנו, משום שהיינו בעלי תושייה, הגענו יחסית ראשונים לדוכן שם מילאנו פרטים - שם, מספרי טלפון וכתובת להבאת המזוודות. אחרינו השתרך כבר תור ארוך של כל נוסעי הטיסה.

     

    וסאבטקסט אומרת : לא מספיק שפעם אחת כבר קרה לי הדבר הזה?? למה עוד פעם? מה עשיתי רע?!!?!?

     

    הערת ביניים : 

    לפני כמה שנים, כשעוד היה לגיטימי וכולם נסעו, היינו בקלאב בטורקיה. היה מאד כיף אגב. רק מה?!?! נחשו למי לא הגיעה המזוודה?...

    כל חפצי המשפחה הגיעו, רק המזוודה שלי ושל בעלי - איננה. 

    למזלי, התיק של הים/ בריכה הגיע.

    אני ההוכחה שאפשר להסתדר שבוע עם בגד-ים, כפכפים ופראו. אם נגזר שיקרה כזה דבר, עדיף שזה יקרה בקלאב... 

    קנינו כמה דברים הכרחיים ואחרי כמה חודשים קיבלנו 120 דולר החזר מחברת הביטוח.

    המזוודה אגב, נשארה בנתב"ג ומעולם לא עזבה את תחומי הארץ.

    באותם ימים ביליתי ליד דוכנים של מטען אבוד, כולל מסע ל"ארץ המזוודות האבודות" שנמצאת שתי קומות מתחת לקרקע בנתב"ג. מגיעים לשם רק בליווי איש ביטחון.

     

    אבל עכשיו??

    זה טיול מתגלגל, מזג אוויר קריר. לי ולבן - רק כפכפים... מזל שיש לי סריג וחולצה להחלפה ומעט "לבנים" במילים פולניות. לבחורים - כלום.

     

    בדוכן המטען האבוד אמרו לנו שמחר יגעו המזוודות. נתנו את הכתובת של המלון הבא, כי בלילה זה אנו ישנים במלון בשדה התעופה והרי לא נחכה שם כל היום.

    נסתדר.

    הלכנו לדוכן השכרת הרכב - שוב יורופקאר. היו מצויינים בהשוואה לאלו מאיטליה.

    קיבלנו רנו מגאi חתיכית ונוחה להפליא.

     

    הפעלנו את הג'יפיאס (מזל מזל, מזל שהתעקשתי לקחת טרולי למטוס. מאז טורקיה יש לי טראומה ואני לוקחת איתי טרולי עם חולצה להחלפה, לבנים ודברים חשובים כמו מצלמה, ג'יפיאס וכמובן תרופות למיניהן. אפילו שמתי פיג'מה ללילה כדי שלא אצטרך לחפש במזוודה הגדולה).

     

    כשנכנסנו למכונית, נזכרתי בשמוליק ובסיפורו על הפעלת המכונית שלהם בבלגיה.

    בעלי שיחיה השתלט יחסית מהר, כולל התנעה עם "כרטיס חכם" והנדברקס משונה.

    אבל מה?? רוורס לא הצליח לו. בשום פנים ואופן לא. 

    חטפנו התקפת צחוק מרוב יאוש. לאחר דקות ארוכות, המשימה הוכתרה בהצלחה.

     

    מצאנו את המלון -  Residhome Toulouse Tolosa  - מוצלח מאד! עלה 54 אירו ללילה.

    לא תיכננו לקחת ארוחת בוקר, אבל עקב מצבנו העלוב, החלטנו שנעשה כן. הקורנפלקס שהבאנו נותר במזוודה האבודה...

    קיבלנו חדר נחמד ומרווח, מקלחות ויאללה לישון. 

     

    למחרת קמנו לחדשות על מותו של רובין וויליאמס. מאד התעצבתי. הכי אהבתי אותו בסרט "העולם על פי גארפ". אבל העיקר שלא קמנו לחדשות מבאסות מהארץ. הצצתי בעיתון הצרפתי שהיה וראיתי ידיעה קטנה על ישראל אי-שם בעמוד 7 למטה. נרגעתי.

     

    לאחר ארוחת הבוקר (10 אירו לאדם) החלטנו לנסוע ליתר ביטחון לשדה התעופה.

    אולי המזוודות הגיעו?

    אולי יש מידע יותר טוב.אמנם היה לנו מספר טלפון, אך לא ענו כמובן.

     

    חזרנו לשדה, לדוכן Lost Baggage היה שם בחור מאד נחמד שבאמת השתדל.

    הוא אמר לנו שבדרך כלל הדברים האלה לוקחים 48 שעות וברוב במקרים מביאים הכל בשלום בטקסי ספיישל למלון.

    המזוודות שלנו יטוסו כנראה דרך פריז ויגיעו אלינו במונית. 

    נו, שויין.

     

    החלטנו שנמאס לנו להתעסק בזה והגיע הזמן שנתחיל בטיול.

    רק נעבור בסופר ונקנה כמה דברי טואלטיקה, תחתונים וחולצות טריקו לבנים ונקווה שעד מחר המזוודות תגענה.

     

    אז יאללה יוצאים צפונה , לכיוון חבל הדורדון.

    במכונית היה ג'יפיאס מובנה בצרפתית. כמה שלא ניסינו, לא הצלחנו להיפטר מהגברת הצרפתיה. היא דרשה כל הזמן שנפנה ימינה Turne a droit. לפעמים גם שמאלה - au gauche . אבל הכי הרבתה לומר Fait demi tour  - יעני : עשה סיבוב פרסה.

    פולקלור במכונית, שיעור צרפתית...

    כל פעם שרצינו רדיו, היא השתלטה. בסוף מצאנו דרך להנמיך את קולה ומדי פעם שמענו אותה קלושות.

    שני הג'יפיאסים, הגבר הישראלי, והגברת הצרפתיה - לא חיו בהרמוניה, מלבד קטעים מועטים בדרך...

     

    ועכשיו שנגמרו העניינים הטכנים (כמעט), נצא למסע שלנו בדורדון ובלוט.

     

    מזכרת מהרנו מגאן


  • הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערות

    שירלוש,

     

    ואפילו לו לא ״הזהרת״ אותי שהתחלת? 

    מתחילה לקרוא. 

     

    אורנה


נעול
 

בחזרה