חזרנו מהפיק תרתי משמע...
-
חזרנו מהפיק תרתי משמע...לקינוח היום נסענו עשר דקות דרומה ועלינו על רכבת קיטור. מאחר וזו היתה הנסיעה האחרונה בלו"ז שלהם באותו יום נסענו פשוט הלוך ושוב...
לפני כן לגמנו תה ב"בית התה" הזעיר והחמוד בתחנה.
-
חזרנו מהפיק תרתי משמע...למחרת שוב השכמנו קום (יחסית) ונסענו ל DOVEDALE.
-
חזרנו מהפיק תרתי משמע...אורנה מאנשי הצפון,
עדיין לא התאוששתי מבית התה הראשון, ומייד קפצתי לזה האחרון...
ממשיכה לקרוא.
תודה!
אורנה1 מאנשי הצפון
-
חזרנו מהפיק תרתי משמע...תודה אורנה, הגם את מאנשי הצפון?
האחרון היה יותר סוג של קיוסק במושגים אנגליים, אבל בשל הכלים היפים בהם הושם הסכו"ם, הגברת החביבה מאחורי הדלפק וההצעה pot of tea for two and a delicious homemade cake מייד שדרגתי אותו ל"בית תה". הילדים רצו רק לחמניה בלי כלום וגם את זה היא היתה מוכנה למכור הגברת החביבה...
שמחה אורנה שאת אתי כי נדמה לי שאני כותבת לעצמי.
בכל אופן, היינו ב DOVEDALE. אז חנינו בחניה של השמורה, והתחלנו את המסלול מה stepping stones. בחרנו להתחיל משם וללכת לאורך הנהר עד שנחליט שדי וחוזרים. גם כאן (כמו בפדלי גורג') הלכנו כשלוש-ארבע שעות ונהנינו מכל רגע.
גם כאן היו שיחי פטל ששימחו מאד את הילדים...
פגשנו גם בולי עץ שתקועים בהם מטבעות (מנהג אנגלי רווח מסתבר. הבן שלי טען שראה באחד מהם שקל ישן...).
בחלק הראשון, של האבנים על המים, היו לא מעט אנשים, אבל בהמשך המסלול הם התמעטו...
כל מי שאוהב ללכת בטבע מכיר את ההרגשה הזו, שהלב מתרחב והעיניים לא יכולות להפסיק לבלוע את המראות.
ועכשיו ניתן לתמונות לדבר...
-
חזרנו מהפיק תרתי משמע... -
חזרנו מהפיק תרתי משמע... -
חזרנו מהפיק תרתי משמע... -
חזרנו מהפיק תרתי משמע... -
חזרנו מהפיק תרתי משמע..."בחלק הראשון, של האבנים על המים, היו לא מעט אנשים, אבל בהמשך המסלול הם התמעטו..."
אני זוכרת שזה בדיוק מה שכתבתי לך במייל על הdove dale, אבל אני אפילו לא הצלחתי לצלם באבנים על המים מרב אנשים.
אני רואה, על פי המעילים, שהיה לכם יום סגרירי, לנו היה יום שימשי ונעים, אולי בגלל זה (ובגלל שהגענו לקראת צהרים) היו אצלנו המוני אנשים שבאו בעיקר לפקנק ובאמת אחרי האבנים הם התמעטו.
-
חזרנו מהפיק תרתי משמע...אורנה,
את ממש ממש לא כותבת לעצמך והסיכום שלך מרתק!
אנחנו מתכננים להגיע לפיק בקיץ אז אני יושבת כאן בשקט, עוקבת באדיקות וגומעת כל מילה...
תמשיכי!
שרון
-
חזרנו מהפיק תרתי משמע...אורנה, גם אנחנו מאד אהבנו את הטיול ב DOVE . הוא גם היה הראשון שלנו בפיק.
אומנם לא שקל אבל תרמנו מטבעות של עשר אגורות לעץ הכסף.
המעניין שנתקלנו בעצי הכסף או בולי כסף יותר נכון, לכל אורך הטיול כולל בסקוטלנד ולא הצלחנו לקבל תשובה לגבי המשמעות שלהם.ממשיך לעקוב.
-
חזרנו מהפיק תרתי משמע...גם אני בין העוקבים השקטים. נהנית מהסיפורים ומהתמונות. תודה
-
חזרנו מהפיק תרתי משמע...מיקה, מחכה כבר לסיפור שלך על הפיק, מתי...?
את צודקת, היה יום קר יחסית והתכוננו נפשית לכך שירד עלינו גשם, אבל הוא בא רק אחר הצהריים, אחרי שכבר סיימנו את המסלול...
יש גם הנאה בטיול רגלי בקרירות הזאת, כאן בארץ הולכים ותוך רבע שעה מזיעים...
שרון, איזה כיף לכם, הפיק הוא אזור ממש מקסים ולא מיציתי אותו בכלל...
אלון, הבן שלי חשב שזה מנהג מוזר מאד וניסה אפילו לתלוש מטבע או שניים למרות שהסברתי לו שזה לא טוב למזל. למזלנו הוא לא הצליח
כשחושבים על זה, גם המנהג הקיים במקומות אחרים לזרוק מטבעות לברכות של מזרקות ודברים כאלה לא ממש ברור...
אבל הגזעים האלה מלאי המטבעות היו נחמדים למראה. מצרפת תמונה.
עופרי (? מנחשת שזה השם), תודה רבה.
-
חזרנו מהפיק תרתי משמע...עוד קצת תמונות מהירוק הירוק הזה...
-
חזרנו מהפיק תרתי משמע... -
חזרנו מהפיק תרתי משמע... -
חזרנו מהפיק תרתי משמע...אורנה,
מה פתאום ׳כותבת לעצמך׳ ...
אני קורא מסתכל מתפעל ומתפלל שאולי אצליח בכל זאת להתגבר על חרדתי מהנסיעה ההפוכה...
שבת שלום
שמוליק
-
חזרנו מהפיק תרתי משמע...שמוליק יקירי, אני לא האדם הנכון לשכך את חרדתך מהנהיגה שם כי בעצמי הייתי צריכה להתאמן בהתחלה בלנשוך שפתיים ולא לקרוא ׳אלוהים׳ (והוא עונה: כשאנחנו לבד את יכולה לקרוא לי ג...).
אבל האיש טוען שזה ממש לא בעיה ואפילו הסתפק ברכב ידני.
שורה תחתונה, נראה לי שאם לא הייתה ברירה הייתי מצליחה להסתדר אבל עדיף לקחת הרכב במקום פחות סואן ממניח, לונדון. חוצמזה כדאי שתהיה עוזרת נהג ונווטת מוסמכת כמוני
-
חזרנו מהפיק תרתי משמע...וגם: בפיק הכבישים צרים מאד לרוב וללא מדרכות, הנסיעה היא בין שדות עשב רך אינסופי ודי איטית. התנועה דלילה יחסית. בעיניי זה פחות מפחיד. גם באוטוסטרדות זה לא נורא כי יש הפרדה בין הנתיבים. איפה כן, קצת (בעיניי)? במה ש"באמצע", וזה לא כל כך הרבה.
עוד קצת תמונות...
שבת שלום.
-
חזרנו מהפיק תרתי משמע...הטיול הקסום ב - DOVEDALE הסתיים, ומשם נסענו למה שהיה אחד משיאי הטיול עבור בן זוגי. ניחשתם נכון, זה משהו שקשור למנועים.
אבל זה לא היה סתם מנוע. זה היה Ecton Engine House, שהוא חדר המנוע של מכרה נחושת. ומאחר וקיבלנו מידע מוקדם מבעל הקוטג' שגילה לנו שממש באותו היום, באופן חד פעמי, ייפתח הפלא הזה לקהל למשך שלוש שעות בדיוק, מ - 13:00 עד 16:00, חשנו עצמנו (ובייחוד בן הזוג) בני מזל במיוחד ונסענו למקום.
ובכן, מדובר במקום שנמצא באמצע שום מקום. ממש כך. אחרי שהקפנו את האזור המיועד מספר פעמים אובדי עצות מצאנו אנגלי צעיר וחביב שבמקרה יצא לחצר ביתו והסביר לנו לאן לנסוע.
יצא שכבר נסענו לשם אבל זה היה נראה כל כך לא המקום שפשוט הסתובבנו בחזרה.
אז נסענו שוב, עד שראינו חניה עם דגלים ורודים שהיה כתוב עליהם National Trust, ושלט קטן שבישר לנו שהגענו.
מאחורי השלט היה כתוב ללכת בכיוון החצים, וכך עשינו.
המצאנו עצמנו בשביל שהחל לטפס בין העצים ונהייה תלול יותר ויותר...
הרוח עשתה כל שביכולתה להעיף אותנו משם אבל, נחושים שכמונו, לא נתנו לה לעשות זאת וצעדנו במרץ.
ואז היא (הרוח) קיבלה סיוע מהגשם, ובן זוגי שיחיה קרא לי לרוץ. צעקתי בחזרה שאני מודה לו מאד על הערכת הכושר שלי אבל אני מתרכזת כרגע בלנשום...
בסוף הגענו. יחד עם עוד מספר לא גדול של אנגלים מבוגרים. המדריך נפעם לשמוע שאנחנו מישראל, כאלה מאזינים עוד לא היו לו...
מסתבר שהגענו למכרה נחושת שהיה שייך למיודענו הדוכס מדבונשייר, זה מאחוזת צ'סטוורת'. מדובר בבית המנוע העתיק ביותר בעולם שהספיק לשמש בתחילת המאה ה - 20 לצרכי חקלאות, עד שנרכש במטרה לשמרו לטובת כל חובבי המנועים בעולם....
