בחזרה
בחזרה
חוזרים לאותו יעד- או משנים?
-
בעקבות שרשור למטה בין זיוה לנעה מסקוטלנד, עלה הנושא
לחזור לאותו יעד בו היינו בעבר ,ולא הרגשנו שאנחנו ממצים אותו או לנסוע ליעד אחר ושונה.
התחלתי לכתוב תשובה לזיוה -למה כדאי לה לשנות את היעד ליעד חדש (יוגוסלביה) ולא המשכו של טיול קיץ שעבר(לוקסמבורג) ואז הרהרתי לעצמי- האמנם? האם ככה גם אני נוהגת? כמה פעמים טיילתי בהולנד-בלגיה וצרפת לפני שהתרחבתיליעדים אחרים ביבשת? ומחקתי את מה שכתבתי.
שאלה לדיון-
כל אחד והתלבטויותיו.
בהנחה שהתקציב של רובנו מוגדר ומוגבל, בהנחה שאי אפשר ''גם וגם וגם'' אפילו בהיבטי זמן.
מה ההעדפה שלכם?
להגיע ליעדים חדשים לגמרי?
להרחיב ולמצות יעדים שחשתם פספוס או חוסר מיצוי?
-
הרבה חזרות וקצת חידושיםאני אוהבת לחזור (אגב גם בסרטים, ספרים וכו`).
בוודאי לאזור שונה באותה ארץ, אבל גם לאותה עיר.
לראות בה דברים חדשים, אבל גם לחזור בדיוק לאותם הדברים שאהבתי.
וכדי להרחיב את מאגר המקומות שארצה לחזור אליהם. כל כמה נסיעות אנסה גם ארץ חדשה לגמרי עבורי.
-
חוזרים לאותו יעד- או משנים?:Reמבחינתי יש מקומות שאני פשוט מתגעגעת אליהם, לא יודעת אם זה חוסר מיצוי או פשוט אהבה.
לעולם אתכנן את הטיול הבא לפריז, ללונדון לפראג..
מכיוון שהאהבות שלי הם בעיקר ערים, הרי שתמיד אהיה מוכנה להזדמנות שנקרית על הדרך להגיע אליהם ועם זאת אתכנן ואסע למקומות חדשים.
-
הרבה חזרות וקצת חידושים:Reהייתי כבר בארצות לא מעטות, אני אולי לא טס-מתמיד, אבל הייתי בארצות באירופה וגם קצת בארה''ב, אבל זו השנה ה-17 שלי בכרתים, מספר פעמים בשנה בטיסות שכר בעיקר בהדרכת קבוצות, ומספר פעמים באופן פרטי עם אשתי כולל פעם בשנה למשך 2-3-4 שבועות, ומידי פעם יש לי הדרכה בספרד/קטלוניה.
לנסוע הרבה למקום מסויים, זה איננו חיסרון כיוון שאתה מגיע בעונות שונות, יש לך בכל פעם היבט אחר על המקום, מכיר אנשים רבים (ואני מאוד מתחבר לאנשים) עד כדי כך שמאות פעמים כרתיים פנו אלי ביוונית שוטפת כיוון שאני כל כך מוכר להם שההתייחסות היא כאל מקומי ולא כאל תייר.
פעם שמישהו שאל אותי איך לא נמאס לי לנסוע לאותו מקום, שאלתי אותו כמה פעמים בחיים ביקר מרצונו החופשי את הסבתא שלו?
היתרון העצום של הכרה יסודית מקום מסויים, מאפשרת התמקצעות אמיתית עד כדי מתן פתרונות לא שיגרתיים לאנשים. למשל, באחת הפעמים פנתה אלי נכדה של אישיות מאוד מאוד מאוד מפורסמת שהיא גם עוסקת בכתיבה, והתעניינה במקום שיהיה לא יקר כי היא לא מרובת אמצעים (חיה בקיבוץ), למשך שלושה חדשים במקום שקט לחלוטין כדי שתוכל לכתוב .
הפניתי אותה לאתר, בחורף, כפר בן 13 חדרי אירוח, אסור להכניס רכב למקום, הבתים מקוריים מאבן הררית, בכל חדר אח בוערת (אבל יש שירותים ומקלחת מסודרים), אסור להשמיע מוזיקה או רעש אחר, חדר אוכל אורגני, ליד המקום (כפר נטוש לשעבר שהפך למקום אירוח קטן) נחל קטן, עם עצי ערמונים, שלג החל מנובמבר.
ומה יותר כיף מאשר לאכול ערמונים עם מיים זכים מהנחל מידי פעם?
היא לא רצתה לחזור.
אז יש מי שחש מחוייבות לסמן איקס שהיה בכל ארצות העולם, יש מי שרוצה לטייל בנחת, יש מי שחייב להיות ב-17 ארצות ב-9 ימים, ויש מי שחוזר בכל שנה לאותו מקום כי זהו הבית השני שלו.
כל אחד והעדפותיו הוא.
-
חוזרים לאותו יעד- או משנים?כשנסעתי בפעם הראשונה לחו''ל, חסכתי כסף במשך שנתיים לקראת הטיול, ואת כל החוויות בטיול עצמו ''שתיתי'' כאילו זו הפעם האחרונה שאראה את המראות האלה - כי מי זה נוסע פעמיים לחו''ל... זה היה בתקופה בהם כרטיס נסיעה היה יקר מפז, ואסור היה להוציא מהארץ יותר מסכום מסוים של דולרים, והחשבתי עצמי ברת מזל (זה לא היה כל כך מזמן....)
היום, כשקל יחסית לנסוע, כשכרטיס היציאה מהארץ הוא במחיר סביר, וכל שאר הכרוך בנסיעה ניתן לתמרון (בקשר למחיר) - אין שום צורך לסמן וי ולמהר הלאה, אפשר לטייל לאט (היה שרשור גם בעניין המטיילים האיטיים) והתנהלות הטיול עצמו היא שכל מה שלא נספיק הפעם נוכל להספיק בפעם הבאה.
בפריז ובלונדון, שהן צמתים למעבר למקומות אחרים הייתי הרבה פעמים, ובכל פעם אני משתדלת לראות משהו שלא ראיתי בפעם הקודמת, יש מקומות שראינו כזוג, ודאגנו לחזור עם הילדים, שגם הם יהנו, ויש מקומות שנחשבים בעיניי מותרות לחזור אליהם - בשמחה רבה הייתי נוסעת שוב לנורווגיה, אפילו בניתי מסלול הכולל את המקומות שלא הספקנו בפעם הראשונה, אבל עדיין לא מצאתי דרך להוזיל את זה לעלות סבירה...
ובכלל, קשה לחשוב על ארצות ענקיות כמו צרפת, שכל חבל בה שונה מהחבל האחר, כעל מקום שאפשר ''לכסות'' בשבוע טיול, אז ברור שחוזרים פעם ועוד פעם...
רבקה
-
חוזרים לאותו יעד- או משנים?:Reצהריים טובים.
אני כנראה בראש של רבקה ושפירא.לטעמי למקומות שאליהם התיחסו,אפשר לחזור כל החיים עוד ועוד.אבל מה לעשות שהחיים קצרים והעולם משופע בנופים ואנשים מסקרנים.מצאתי את הפשרה שלי,(פשרה יקרה מאוד)כשיש הזדמנות למקום חדש שנמצא ברשימה ארוכה של יעדים שלא אצליח לעולם לראות את כולם,אני נוסע.אלה לרוב נסיעות לזמן ארוך,בעיקר למקומות של עולם ההולך ונעלם, אם לא נגיע היום,מחר,תמחק ''הקידמה'' את האוטנטיות התרבותית והאקולוגית. לכל מקום ''קרוב'' שאהבתי מאוד,אני חוזר לפרקי זמן קצרים ולמקצי שיפורים. לערים שנזכרו לאיטליה,אוסטריה וקרואטיה. רק שרשימת האהבות מתארכת והופכת לחסרת סיכוי.בכדי להגיע למקום שבתמונה,הייתי צריך לעלות במעלה הנהר כ140 ק`מ בסירת מרוץ כשבדרך ירדו מולי בנהר בולי העץ הענקיים ביחד עם החמצן שלנו-אל המנסרות.----אורי
-
חוזרים לאותו יעד-אופסחזרה לי תמונה מהבוקר בטעות.
-
חוזרים לאותו יעד- או משנים?:Reאני אישית חזרתי לאוסטריה 4 שנים רצופות (2000-2004 )
אמנם בכל פעם באזורים אחרים פעם באזור טירול ולאחר מכן אזור זאלסבורג ושוב אזור טירול ומערבה לו ושוב אזור זאלסבורג ולכיוון טירול פשוט כי כי אני חושב שכמה שנבקר לא נראה הכל ישנם עיירות שאנחנו לא מתייחסים בטיול הראשון ובטיול השני או השלישי מגלים אותם לדוגמא חבר שחזר לא מזמן מצא בעיירה דרומית לזאלסבורג MARIA ALMA אצל הכפריים אנשים שעושים גבינות,ריבות,לחמים ועוד הכל תוצרת בית רק לראות ולהתרשם ובנוסף אני בטוח שיש ביננו כאלה שישנים כבר מספר פעמים באותו הצימר וקשרו קשרים אישיים עם המקומיים אני אישית נהנה לחזור לאותם הנופים המשגעיםובעיקר לאויר הנקי ולמנוחה.
-
חוזרים לאותו יעד- או משנים?:Reואני חושב שהמתכון הנכון לפתור את ההתלבטות היא לנסוע 4 פעמים בשנה לחו''ל... כל פעם ל-3 חודשים....
-
חוזרים לאותו יעד- או משנים?:Reכמי שסימון ''וי'' על המפה אינו היעד העיקרי עבורו בחיים, אנחנו לא שוללים אפשרות לחזור לאותו מקום שאהבנו.
בקיץ 2004 היינו בהולנד עם 3 ילדינו, לרגל בר המצווה של הגדול.
לקראת הקיץ הקרוב מתכננים טיול משפחתי נוסף לרגל בר המצווה של הבן השני.
למרות שאיננו יכולים להרשות לעצמנו טיולים משפחתיים אחת לשנה, ולמרות שכבר היינו בהולנד, נראה שניסע לשם שוב, אלא שהפעם הטיול יהיה לשבועיים לפחות.
מתכננים שהות של שבוע בגרמניה (כנראה) ואחר כך שבוע בהולנד, כשהשהות תהיה ב''צימר שלנו''.
היה לנו ממש טוב שם, הילדים מדברים על המקום עם המון געגועים וכייף. בעלי הצימר שאיתם די נשארנו בקשר,מצפים לנו בכליון עיניים, ממש כפי שאנחנו מצפים.
אז יש מי שמרים גבה לנוכח התכנון שלנו, כי הרי כבר היינו שם,ו''לא חבל על הכסף? סעו למקום אחר''.
אבל אנחנו הולכים אחרי נטיות ליבנו, נבקר במקומות שלא היינו בהם,(חוץ מחיטהורן כנראה שלא נוותר עליה) כי בשבוע שהיינו טיילנו בכייף ולא בהיסטריה לראות עוד מקום ועוד מקום.
ובכלל, אופי הטיול יהיה שונה מהטיול הקודם.
הילדים גדלו קצת, ואנחנו מתכננים לשלב בטיול דברים ומקומות שקשורים באופי הספורטיבי של חתן השמחה.
בקיצור, אני בעד לחזור למקום שאוהבים, גם אם זה על חשבון מקום אחר בגלל עניני תקציב או ענינים אחרים.
-
חוזרים לאותו יעד- או משנים?:Reיונית,
מרגש אותי לקרוא שהתהליך אותו אני עוברת, עורר בך מחשבות והתלבטויות. ואמנם אני לא רפי (רשף), אבל אולי ארגש אותך קצת אם אומר לך, שלולא החודשים שעשיתי כאן בפורום ובפורום המשפחות, לא הייתי מעלה בדעתי לחזור לאותו יעד או לאותו אזור. הרמת הגבה מצד הסביבה, כפי שאמרה ענת, בודאי היתה מקצצת לי את החלומות עוד בטרם החלו להתפתח. אבל הקשר עם ענת וקריאת הסיפורים של המטיילים כאן בפורום אירופה (שחלקם הגדול התבטאו פה באשכול (מילה יותר יפה לשרשור) הזה, הביאו אותי למחשבות אחרות. מתברר שגם בן זוגי, שלא מתרגש בכלל מגבות מורמות הציע את הרעיון הזה.
התקציב שלנו השנה קטן למדי, וגם הזמן ששותפי יכול להתפנות קצר. אנחנו מעריכים שלוקסמבורג היא יעד זול כי:
שבוע בהחלט מספיק. היא קטנטונת.
הדלק שם זול ומרחקי הנסיעה קצרצרים.
מגורים בסגנון כפרי בדומה לארדנים בבלגיה (החל מזול מאד ועד...)
יש כרטיס המקנה הרבה מאד כניסות חינם.
שילוב עם טיולי טבע, ובכל מקרה- בלי פארקים גדולים.
לגבי בולגריה. מקריאה על היעד והפוטנציאל שלו, הוקסמתי. יש בה כנראה שילוב של נופים משגעים עם מורשת ויחס לעבר. נראה שהבולגרים מעריכים ומשמרים את העבר שלהם באמצעות ''ערי המוזאון'' והמנזרים, וזה דבר שמקסים אותי. אני אוהבת לראות תרבות ולא רק נוף. יש סיכוי שהכל שם יותר רענן ופחות מצועצע, אבל כנראה שאהיה שם פעם בהרכב אחר, לא משפחתי, בעתיד. יש לחץ במשפחה לא מנושא האטרקציות, אלא מענין הבטיחות (''מה יהיה אם נצטרך בית חולים?''). משפחות לא מעטות טיילו שם, בודאי יותר מאשר בלוקסמבורג, אבל אצלנו במשפחה זה מעורר חשש, ונגד זה אין מה לעשות.
-
חוזרים לאותו יעד- או משנים?:Reקניתי.
אתה מממן?
:))
-
לזיוההנושא האחרון בתגובתך נגע לליבי, כי לא אחת (תמיד!) אנחנו לוקחים בחשבון את נושא בית החולים. ובסוף, עושים ''שטויות'' שרק במבט לאחור אפשר לומר שהמזל היה לצידנו: למשל, ליסוע בכבישים צדדים, כשאין נפש חיה במרחק מאות קילומטרים, או לצאת לטיול רגלי במקומות שאין אחרים, ואיש לא יודע שאנחנו שם ועוד ועוד, אבל כנראה שברגע שרגלנו דורכת על כבש המטוס, כל התחלואים נשארים בארץ. אני בכלל נוהגת להכניס את נושא הטיולים לסעיף ''בריאות'' בתקציב - קודם כי כך קל יותר להוציא את הכסף, ושנית כי זה מביא מזור יותר מכל טיפול אחר....
רבקה
-
העדפה שלי במקומות שאנילא מכירה:
כך התחלתי את טיולי בעולם
דוגמא:
לקחתי את אירופה-איטליה שוייץ אוסטריה טיול מקיף.הרי זהו טיול ''הייתי'' .באותו טיול ביקרנו בוינה יום וחצי...ונישאר לי טעם של עוד..
ואז אחרי כשנה החלטתי על שבוע בוינה,זה הזמן שאני מקדישה לערי בירה.
ומה אומר היה שווה כל רגע,וינה התגלתה קסומה יותר מאז כי הכל היה פזיז .מהיר.להספיק
ואני מעדיפה לטעום לחוש..להרגיש את העיר.
דוגמא שנייה:רומא....אהבה גדולה שלי,נוסעת פעם בשנה בחורף
לכן כל אחד והעדפתו.
זה היה מנקודת מבט שלי
שבוע טוב ווהמון טיולים
-
חוזרת לאותן ארצותאצלי הבחירות לא כל כך קשות כי מבחינת יעדים אירופה עומדת במקום ראשון הרחק הרחק מיבשות אחרות (צפון אמריקה ואוסטרליה וניו-זילנד גם מושכות אבל כרגע אני צריכה מאוד לרצות לבקר ביעדים הללו כדי להסכים לטוס 10 שעות ויותר, וזה לא המצב).
ומתוך ארצות אירופיות, אני מכירה טוב חלקים של הולנד, בלגיה, מעט את ספרד, לונדון ושטוקהולם. יש לי רצון מסויים לבקר בברלין, בווינה, בפורטוגל. אבל העיקר הוא שאחרי 7 טיולים בצרפת ובאיטליה ב-3 השנים האחרונות, ברור לי שהשתיים האלה נמצאות במרחק עצום מכל השאר (אולי חוץ משטוקהולם) מבחינת האמנות, הנופים, האוכל יפי השפות ובעיקר החושניות שנמצאת בכל אספקט של החיים ושחסרה להכאיב בצפון אירופה (יש ממנה קצת בבלגיה, גם בספרד, אבל זוהי ארץ שאני לא מאוהבת בה). ולכן ההתלבטות היחידה שלי היא בין שתיהן. לליסבון ולברלין אני עוד אגיע בחיי. כרגע זה רק איטליה או צרפת. בהתחלה חשבתי שאני צריכה לגוון קצת את היעדים אבל ברור לי שזה לא מה שאני רוצה. אז אני הולכת אחרי התשוקה וזהו.
-
חוזרים לאותו יעד- או משנים?:Reובכן, עניין הבריאות ממש נכון. נכון שאנחנו בריאים לגמרי אך,היתה לנו חווייה לפני שנים אחדות בסלובקיה, המרפאה שם נראתה כמו ...משהו שקשה לתאר אותו וכמובן ששפה משותפת לא היתה, לאחר מכן היינו בהונגריה למזלנו שהינו אצל בעל דירה הולנדי שדיבר אנגלית והוא עזר לנו מאד. לעומת זאת היינו לפני זמן קצר בסלובניה נקלענו לבעייה רפואית הלכנו ל''קופת חולים'' הסברנו שאנחנו תיירים תוך שתי דקות ניגשה אלינו אחות דוברת אנגלית הובילה אותנו לרופא נכנסה הסבירה את המצב ותוך פחות מחצי שעה היינו מחוץ למקום לאחר בדיקה יסודית וקבלת תרופות.
ובאשר לחזרה למקום שהיינו, בהולנד ביקרנו חמש פעמים ותמיד מוכנים לחזור , בסלובניה היינו פעם נוספת וחזרנו עם טעם של עוד , שלא לדבר על פאריז לונדון, איטליה . אני בעד!!!!
בתמונה סאן ג`מיניאנו - ביקור שני.
-
בריאות בכרתיםליד כל עיר בכרתים יש בית חולים טוב מאוד. בכל איזור כפרי יש מרכזי בריאות.
האישפוז בכרתים הוא בחינם גם לתיירים, יש לשלם רק עבור בדיקות מיוחדות סכום גלובלי של 13 יורו (למשל צילומים) רק אם מדובר בטיפולי מרפאות חוץ, אזי יש להפעיל את הביטוח האישי.
תרופות ניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם (אשתי קונה שם את התרופות המקוריות למחלת הסוכרת, מה שבקופת חולים נותנים רק את התחליפים/חיקויים).
יש שם מרפאות שפשוט הדהימו אותי. למשל היה לי נוסע שסבל מחוסר שיווי-משקל (בעיה באוזניים) ואושפז במרפאה מיוחדת לבעיית חוסר שיווי משקל, ושוחרר אחרי 3 ימים במצב טוב.
אשתי חלתה בגלל פיטוריה במחלת ליכן-פלאנוס והרופא מיד איבחן מה היה לה, מה שבארץ לקח שבועיים לאשר את האבחנה שלו.
אז, תהיו בריאים תמיד, אבל רק שתדעו.
-
חוזרים לאותו יעד- או משנים?:Reסלובניה 2006
-
חוזרת לאותן ארצות:Reקרן שלום,
תשוקה לארצות מסוימות זה דבר יפה. גם אני מחפשת בדרך כלל משהו נוסף מתחת לשכבות של הנוף היפה. אבל יש המון אספקטים שעשויים לענין. למשל בארצות הנורדיות, דוקא החוסר במסורת הביא את העיצוב המודרני למדרגה של זיכוך והתעלות (בפינלנד ובשבדיה). הפשטות של בתי העץ הצבעוניים, פשוט מקסימה. אני מכירה אותם רק מתמונות. אבל זה מכשף אותי לא פחות ממבנים גותיים מהממים. בתמונות של איסלנד רואים איזה כנסיה מודרנית מאד, מדהימה בשונות שלה, מיוחדת.
בלוקסמבורג, לדוגמה, שכולם חולפים על פניה ומבטלים אותה בקלות, תפסו אותי המאמצים שהמדינה הקטנה הזאת עושה, כדי להשתלב בקהיליית העמים. זה אומר שהיא ניצלה כל הזדמנות היסטורית להיות במקום הנכון ולהוביל הסכמים ומהלכים, זה אומר להשקיע מיליונים רבים במוזאון לאמנות מודרנית המתמזג עם מבצר עתיק (במקום לבנות פארק שעשועים גדול), זה אומר שאת מעמדה כבירת תרבות אירופית לשנת 2007 היא עומדת להפוך לפרויקט של שיתוף פעולה עם מחוזות המדינות הסמוכות, ועוד...
מעניינים אותי גם המאמצים של הקטנות, ע''פ אלה, שההיסטוריה שלהן מפארת כל פינה.
בבלגיה, למשל, הם אימצו דמות מהפולקלור הגרמני, טיל אולנשפיגל, ''גיירו'' אותו, ז''א הפכו אותו לבלגי כשר למהדרין, אשר נולד בכפר הדיגים דאם (או דמה) ליד ברוג`, ואשר לחם בכובש הספרדי. זה סיפור נפלא בעיני, וסיבה טובה לחזור לבלגיה ולבקר בדאם.
ואם כבר שילוב של ישן וחדש,- מי שלא היה עדיין בכנסית הבשורה בנצרת (הנקראת גם בכינוי- ''כנסית סולל בונה''), שירוץ.
-
קבלי כנסיית המולד בנצרתimg_2388.jpg(גודל:5.225KB)
