בחזרה
בחזרה
חוזרים לאותו יעד- או משנים?
-
טרואה-המלצה חמהוטרואה שווה בהחלט ביקור.
כולם נוסעים לראות את בית הכנסת של רש''י, אבל העיר עצמה- אחת היפות והמשומרות שראיתי בצרפת.
אם מעניינת אותך גם ארכיטקטורה, אווירה - שווה בהחלט ביקור.
ואם יש לך רכב, יש לא מעט אתרי טבע בסביבתה לטיול (מניחה שגם אפשרי לנסוע בתחבורה ציבורית, לא בקיאה בכך).
-
חוזרים לאותו יעד- או משנים?חלום חיי תמיד הוא למצוא את המקום שבאמת אחזור אליו שוב ושוב. לא רק כי לא הספקתי לראות הכל שם, אלא בגלל שיהיה לי כייף לחוות שוב את המפגש המחודש עם המקום האהוב...והפעם כדי לבלות בו ולנוח בו.
באמצע החיים כשכבר הייתי בלא מעט מקומות בעולם אבל עדיין ברבים לא הייתי , שני הרצונות מתקיימים ולא מתנגשים. כשאני במצב רוח לתור עולם אסע למקום חדש וכשאני מתגעגעת אז אחזור שוב. למשל בוינה יש לי משפחה והייתי שם עשרות פעמים. זה כייף לבלות בקונדוטוריה ''שלי'' ברחוב הקניות ''שלי'' ולשבת בערב ב''הויריגה'' שלי וכו`.
היום יש לי החלטה. בכל מקום חדש שאגיע אליו ואבלה בו בניחותא אשאל את עצמי האם הוא המקום שאחזור אליו שוב ואם התשובה תהיה כן, אחזור אליו כעדיפות ראשונה בתוכניות הטיולים שלי.
סוף סוף , ואנשים אמרו זאת, הרי זה ענין של אותו התקציב ושהוא מוגבל וגם הזמן מוגבל: לטיולים או מסעות או נופשים כללית נראה לי שאעדיף היום לחזור למקומות אהובים כמה שיותר ולעיתים רחוקות יותר - כשיש תקציב ,זמן , ותשוקה להרפתקאה חדשה לצאת למסע. כבר מזמן הבנתי שלא אגיע בימי חיי הקצרים והעמוסים לכל פינות התבל...ומחלקם אהנה רק מצפיה באינטרנט בסרטים ובתוכניות אחרות. ה כ ל ט ו ב והעיקר הבריאות.
-
טרואה-המלצה חמה - תודהעל ההמלצה, יש לי גם חבר שפעם לקח מלון שם ושהה כמה ימים וטייל בסביבה, אם כי ללא רכב. ואני כמובן חובבת ארכיטקטורה. הוא גם ביקר במוזיאון כלי העבודה, שאמור להיות משהו מיוחד, וגם אם תחום העניין הזה רחוק ממני, אני מתכוונת לבקר בו. הבעיה הקטנה של טרואה היא שמשום מה היא לא מקושרת טוב ברכבת עם ערים אחרות חוץ מפריז. כי היא למשל לא רחוקה מבורגוניה, אז אם אני חושבת פעם ליסוע לדיז`ון לשבוע (מכירה את דיז`ון מטיול של יום, אני מעוניינת לחזור אליה) או לאוסר והסביבה לכמה ימים (Auxerre), הייתי שמחה לקפוץ גם לטרואה וכרגע זה קצת מסובך, אם כי אני זוכרת שקראתי באיזשהו מקום שאולי הולכים גם לסדר את העניין הזה ולהפכה יותר נגישה.
בכל אופן, הנסיעה הבאה שלי היא כמעט בטוח לאיטליה כך שכל זה לא דחוף.
-
חוזרים לאותו יעד- או משנים?:Reיופי של שיחה מתנהלת כאן בפורום הטיולים, ממש תחושה של שיחה נינוחה בין אנשים שהנושא המשותף הפגיש אותם. רק חסרה כוס קפה ועוגה טובה. העיקר שכולנו ''לוקים'' בחיידק הטיולים שאין לו מרפא והלוואי ויישאר לתמיד. יום נעים .
-
לטייל בעקבות ריבת אוכמניות:Reבהמשך לסיפור על דנמרק וריבת האוכמניות רציתי להוסיף שלמרות שלרוב הטיולים אני יוצא בעקבות איזה דימוי חזותי או אחר, הרי שנסיוני המועט לימד אותי שהטיולים היותר מוצלחים הם דווקא אלא שבהם אני לא מוצא את המקור לאותו דימוי.
סיפור קטן (אמנם מיבשת אחרת....)- יצאתי לסין בעקבות סרט מדהים ביופיו בשם ''הדרך הביתה'', שבינו לבין מה שראיתי בסין במשך שלושת החודשים הראשונים לא היה שום קשר. רק בחודש הטיול הרביעי הבנתי שהבעיה היא לא בסין, אלא בדרך ההסתכלות שלי, ומרגע שהבנתי זאת נפתחה בפני ארץ מדהימה ביופיה. אם, לדוגמא, הייתי מגיע אחרי שבוע טיול לאותו כפר אותו דמיינתי, בחיים לא הייתי מצליח להגיע לאותה תובנה שפתחה בפני כל כך הרבה דלתות אחרות.
יש לי תחושה שגם בדנמרק מצאת בסופו של דבר הרבה יותר מריבת אוכמניות.....
-
כנציגם של אלה ש.....נוסעים 4 פעמים בשנה לחו`ל כל פעם לשלושה חודשים, אני אומר ''גם וגם'', תלוי איפה.
יש מקומות שאני מוכן לחזור אליהם בכל זמן נתון, כמו לונדון (שבה נולדתי) או יפן (שבה גרתי כמה שנים טובות). או יותר קרוב לבית - מקומות כמו דינגל, או בכלל KERRY. נסעתי לשם עם אשתי לפני שבועיים אחרי שלא היינו שם יותר מ-5 שנים, וממש הרגשנו בעננים.
יש מקומות שאני ממש לא מעוניין לחזור אליהם. בראש ובראשונה מרוקו. היינו שם פעם אחת וממש לא נהנינו, במיוחד מההתנהגות הבלתי נסבלת של הרוכלים והחנוונים. ומרקש היא חור די מצחין בסך הכל. לא אכפת לי גם לא לחזור לקרואטיה. גרתי שם במשך שנה, ראיתי את רוב המקומות ה''חשובים'', ודי. אני לא אוהב את הדכאון הפוסט קומוניסטי של המקום.
מעבר לכך, יש המון מקומות שאשמח לחזור אליהם מתישהו: זלצבורג, רומא, הטירול, היער השחור, הונג קונג, ברלין, נפאל, וכו`, וכו`.
עיר אחת שמהווה דילמה כעת עבורי היא דווקא פריז. תמיד אהבתי את פריז, אהבתי אותה מאוד, והייתי בה 4 או 5 פעמים. השנה, אחרי העדרות של משהו כמו 4 שנים, לקחתי לשם את הבת הקטנה שלי, כשהיתה בדיוק אחרי יומולדת 3. עד אז עשיתי רק את הדברים התיירותיים מאוד בפריז, וממש נשביתי בקסם שלה. הפעם היה שונה מאוד - לא גרתי במלון במקום מרכזי, אלא אצל חברה שלי שגרה בשכונה מצ`וקמקת ברובע ה-17. לא עשינו יותר מדי דברים תיירותיים, כי לא רציתי שהילדה שלי תגיע למצב של עייפות יתר או שתאבד את הסבלנות. הלכנו כל יום לפארק המקומי לשחק בנדנדות, הלכנו לסופר, וחיינו חיי יומיום. פעמיים נסחבנו במטרו למרכז העיר, פעם לנסיעה באוטובוס פתוח, ופעם לשייט על הסיין. עם החברים נסענו פעם אחת באוטו ב-GARDIN DACCLIMITATION שנמצא ביער בולון, בסך הכל מקום מאוד מומלץ.
אז במשך 6 ימים, יותר ממש שטיילנו בה, ממש ''גרנו'' בה. ובסך הכל מאוד לא אהבתי. המטרו הוא סיוט עם ילדה קטנה - צריך ללכת קילומטרים עד לרכבת, אין בתחנות שירותים (לפחות לא בסאן לזאר), יש מדרגות בלי סוף, ולא פלא שלא רואים שם ילדים קטנים כמעט. הפארק שהלכנו אליו כל יום הוא קטנטן ומצ`וקצק - יש בה בסך הכל מגלשה אחת וארגז חול. יש בה גם נדנדה, אבל צריך כל פעם לשלם יורו אם רוצים להשתמש בה. ממש שיא שיאי החוצפה.
לפריזאים יש מוניטין שהם בלתי נסבלים, ואני תמיד חשבתי שזה סטריאוטיפ, אבל הפעם זה התברר כנכון. בכל מקום, בין אם בחנויות, בסופר, במוניות, וגם מסתם אנשים אם שאלתי משהו, ''זכינו'' ליחס קר, לא מנומס, ומתנשא. אחרי שמתרגלים לחביבות של האירים זה היה שוק גדול.
שלא לדבר על שעות הפתיחה של החנויות - הכל לטובת הבעלים ואף אחד לא חושב לשניה על הלקוחות. סופר נסגר בשש לכל המאוחר, חצי יום בשבת, שעתיים בבוקר ביום ראשון, ואז, היות ועבדו כל כך קשה בסופשבוע אז סגור כל היום ביום שני. ואז מתפלאים למה יש כל כך הרבה אבטלה.
פריז היא עיר מדהימה לביקורים, אבל לגור בה? נראה לי קטסטרופה. אני חושב שבסך הכל נפלתי טוב באירלנד.
-
כנציגם של אלה ש.....:Reאני לא יודעת איך באירלנד אבל גם באיטליה, גרמניה אפילו בהולנד סוגרים בשש וחצי, נחים 2-3 שעות בצהריים, יום ראשון סגור ולפחות חצי מיום שני. ולטעמי זה בסדר גמור פשוט צריך להתרגל.
לגבי פריס, הייתי שם לפחות 20 פעם , אף פעם לא במלון וביום ראשון יש שווקים נהדרים לערוך בהם קניות, בשבת הכל פתוח . לא יודעת איפה גרת אבל השקט של יום א רק מוסיף ומרגיע קצת את האינטנסביות של העיר. מה שנכון - הם מאד אנטיפתים!!!
-
רוב הסופרים באירלנדפתוחים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.
-
כרתיםמה שכתבת הוא מאוד לרוחי. מנוחה אמיתית ומקום עם אנשים נעימים. וגם קצת לראות מסביב. על איזה מלון/צימר אתה הכי ממליץ בכרתים? שכולל גם ארוחת בוקר כפרית וטעימה?מעולם לא היינו שם. אנא המלץ לי על מקום שממנו אני ובן זוגי לא נרצה לחזור.... ואח''כ נחזור שוב ושוב
תודה
-
חוזרים לאותו יעד- או משנים?עוררת סקרנותי. באיזה צימר הייתם? האם באמסטרדם?
-
לכולם ולזיוהReלא יאומן מה שהתנהל כאן ביומיים האחרונים- מקסים .
אני כמעט מוכנה לארוז ולסוע .
זיוה- נכנסתי בדרך הביתה לסטימצקי וקניתי מבין כל המפות של 2004 שנמכרות בפרוטות מפה של בלגיה ולוקסמבורג. זה בהחלט בהשראתך הכפולה- ראשית- שמתחילים תכנון בקניית מפה ושנית- איזה מפה...
אשמח לשמוע/לקבל קישורים לגבי לוקסמבורג. לגבי בלגיה אני יודעת איפה להתחיל לחפש...
-
חוזרים לאותו יעד- או משנים?:Reתמיד שמחה לחזור לאותם מקומות מוכרים עם הנופים היפים , האנשים, האוכל ולקחת איתי מכרים שיחוו את החויות שחויתי ויבינו ממה אני מתלהבת ומה מרחיב את ליבי אך כדי שיהיה לאן לחזור צריך מדי פעם לשנות יעד ולהרחיב את ההשכלה האישית ומבקשת שעוד הרבה שנים תהיה לי היכולת להנות.
-
חוזר ולא מצטערהאמת כל מקום שחזרתי אליו נהניתי יותר, תמיד ידעתי להוסיף מה שחסרתי בביקור הקודם .
בתאילנד התאהבתי בצפון ביחוד בפסטיבל לוי קארטונג הידוע .. בביקור הבא התאמתי עצמי במיוחד ליום הפסטיבל ובמקרה '' עליתי '' על אותו פסטיבל אותו חוגגים בצורה שונה ומיוחדת ( מס` מדריכי תיירות שנשאלו אפילו לא ידעו על זה ) .
ברומניה ניצלתי טיול רגיל וניסיתי להתחקות על שורשי הגעתי לאזור בית אבי וצילומי המקום שכנעו אותו לחזור איתי שנה לאחר מכן לאותו מקום ... כמובן טיול שונה לגמרי מבחינת חוויות .. והמצחיק בכל הסיפור :
בביקור הראשון הגיע למקום שומר שאסר עלינו הכניסה .. פתרתי הבעייה באמצעות שטר של דולר .
בביקור השני בעודנו מדברים עם מנהל המפעל הסמוך הגיע השומר רכוב על אופניו במהירות ואומר לשמנהל '' זה בסדר את ההוא עם הזקן אני מכיר ''
-
לעמית סReאני כל כך נרגשת (וטיפה מבוהלת) שמישהו עושה משהו בהשראתי
קחי בחשבון שנסיון הטיולים שלי מצומצם למדי. הייתי קצת ברחבי המזרח התיכון, בפריז, בלונדון ובטיול משפחתי בהולנד. זהו. אין לי אפשרות להשוות עם יעדי נוף בולטים באירופה. אני חושבת שההתלהבות שלי נובעת מזה, שזו הפעם הראשונה שאני מכינה טיול במעורבות כזאת גדולה (בהתעניינות, בהקף ההכנות,) וזה משפיע באופן מידי גם על ההנאה מהטיול עצמו ועל החויות שאחרי. אז קחי אותי בערבון מוגבל. אבל אני שמחה להרחיב את המעגל, בעיקר בלוקסמבורג הלא מטוילת על ידי ישראלים. כי לא תאמיני, אבל עשיתי חשבון שבטיול של שבוע עדיין אצטרך לעשות ויתורים ולמיין מה כן ומה לא.
בכל אופן אתר מומלץ ל''לוקסמבורג למתחילים'' הוא האתר הבריטי, דוקא משום שהוא לא מפורט מדי ומבליט את האטרקציות העיקריות עם תמונות יפות. משם גם יש קישורים לכל השאר.
תחפשי שם קישורים לאתרים של הנפות השונות. יש חמש, והיפות הן: הארדנים, ו-Mullerthal הנקראת גם שוויץ הקטנה. עמק המוזל יפה, אבל הבנתי שהחלק הגרמני בכל זאת מרשים יותר (שוב...:-)) אם אכן נגיע הקיץ לשם, נרחיק יום אחד לקטע הנהר הגרמני.
כמו כן, בשביל לגרות אותך,- הערב ''ביקרתי'' במסלול רגלי בעמק ה-Our (שם של נהר לאורך גבול לוקסמבורג- גרמניה) הנקרא Sounds trail, ובו מסלול נופי שלאורכו פסלים מוסיקליים של אמנים שונים מגרמניה, בריטניה (נדמה לי) ואחרים. בחלקם ניתן לשמוע מוסיקה המנהלת דיאלוג עם הטבע, ובחלקם ניתן פשוט לנגן באופן עצמאי. אל המסלול הזה הגעתי דרך קישור המצורף לאתר העוסק בתיירות כפרית. האתר של התיירות הכפרית עוסק בעיקר בלינה כפרית בלוקסמבורג, ויש בו גם קישורים מעניינים. תוכלי להתרשם מהסגנון והמחירים של הלינה.
יש עוד אתרים (לוקסמבורגיים כמובן). בודאי תגלי אותם לבד, ואם לא, אז בהמשך.
האתר הבריטי
תיירות כפרית בלוקסמבורג
-
לקרן,- אנדרה דרן:Reלצערי לא אהיה באיטליה עד ינואר. אני בעיקר מדברת על חו''ל ופחות נוסעת. שמחתי להכיר אותך. אני פוגשת פה בעיקר מטיילים שמגדירים את ציפיותיהם כך: ''טיולי נוף, ערים, לא מוזאונים!''
לידיעתך אנדרה דרן הוא כבר בקלאסיקה של האמנות המודרנית, וע''כ לא נחשב ממש מודרני, ובודאי לא עכשווי. נעשים דברים נפלאים בשדה האמנות, וגם זוועתיים כמובן. יש הרבה פלצנות, וצריך חוש ביקורת ויכולת למיין. שווה לנסות, גם אם נופלים לפעמים. בטיול הקיץ לא אוותר הפעם למשפחתי, ואלך לי לבלות ב- Mudam, שהוא המוזאון החדש והחדיש לאמנות מודרנית בלוקסמבורג סיטי, שתוכנן ע''י אותו האדריכל שתכנן את הלובר. לא זוכרת כרגע את שמו (''פטי'' משהו...)
-
הצימר של ענת בהורן:Reשרי, ענת היתה בצימר בהורן. עכשיו, לאחר ששיניתי את הכותרת, היא בודאי תגלה אותה במהרה ותחזור אליך עם כתובת.
-
ליונית-די! מיציתם את הנושאתפסנו את הפרינציפ, חשבנו שאפריקה זה מתחת לים התיכון, במפה, ומסתבר שכל מה שלמדנו פעם-בטעות יסודו.
אז אפריקה זה באירופה, וגם פה בישראל.
-
לא מזיזים את אפריקה.
לרמיה
כל עוד אנשים מוסיפים וכותבים ומגלגלים מידע על מוזיאונים מומלצים, בעקבות איזה גירוי נוסעים,המלצה ממוקדת לצימר אחד, מידע על רכבת חדשה- וחושפים חוויות אישיות -מה רע?
נראה לך אישית שמוצה?-אין חובת השתתפות,ואפילו קריאה.
שיהיה לך יום טוב.
-
לרמיה - אכן די! מיצית!קראתי בתענוג את השרשורים הארוכים והנינוחים ביומיים האחרונים, ומאד נהניתי למרות שלא השתתפתי באופן פעיל [בעצם, קראתי באופן פעיל :-)].
גם הבנתי די מהר שאת, רמיה, לא מרוצה מהם.
ואז ראיתי שאת רוטנת עוד פעם, ועוד פעם....
אז מצטערת שאני לא יכולה להתאפק הפעם - אבל חייבת להגיד לך: די עם הרטינות. אנשים כותבים כאן מעניין ונהנים לקרוא וגם להוסיף.
קשה כל כך להתעלם? את חייבת לרטון עד שיעשו כרצונך? או שנראה לך שלא הבינו כאן שנמאס לך?
בסך הכל, רמיה, את עצמך מזינה שרשורים שלמים בדברים שהם לא לחלוטין עניינו של הכלל. ורוב משתתפי הפורום מנומסים ולא מבקשים ממך להפסיק (כל ההתכתבויות שלך עם אורי, למשל - אם היה דרוש הסבר).
מבקשת ממך להראות אותה מידה של נימוס ולהתאפק קצת, כי השרשור נעים לנו מאד, הרטינות החוזרות ונשנות - ממש לא.
המון תודה,
נעה
-
לא מסכימה להערה האחרונהלא מצאתי את הפריזאים אנתיפטים, חוץ ממקרים בודדים. אני מוצאת שהם מופנמים, אולי, אבל בהחלט אדיבים וגם חייכנים, באופן כללי היחס שאני נתקלת בו הוא טוב. האנשים אולי לא פתוחים כמו באיטליה, אבל לא הייתי מגדירה אותם אנתיפטים. אני דווקא אוהבת את השקט שלהם, באיטליה הרעש והדיבור הבלתי פוסק מהווים לפעמים מטרד.
