יום 7 - ב'

אנו שוהים במלון קורנינג אין , ליד העירה קורנינג.

לאחר התארגנות בבוקר , קופצים למוזיאון הזכוכית בקורנינג.

 

מוזיאון הזכוכית בקורנינג

המוזיאון גדול למדי, וכולל תצוגות רבות ומגוונות, באספקטים שונים של נושא הזכוכית. החל ממוצגים עתיקים וכלה בסיבים אפטיים.

גולת הארי של המוזיאון הינה הדגמות וסדנאות חיות המבוצעות בזמנים קבועים.

היינו בסדנת יצירת זכוכית (לא התלהבנו) , בסדנת עמידות זכוכית (חביב למדי) , וההרצאה/הדגמה על סיבים אופטיים (מענין).

במוזיאון חנות יפה ומרשימה של מוצרי זכוכית (יקר), ואלפי מוצגים נוספים מזכוכית (לוח השחמט ובו הלבנים והשחורים מיוצגים על ידי יהודים ונוצרים- מאוד חביב)

 

מסקנה :

ממבט כללי , לחובבי מוזיאונים המקום מרשים וניתן להקדיש לו מספר שעות, למי שפחות בקטע- אפשרי כהפוגה חביבה בדרך לניאגרה פולס. לדעתי לא מומלץ לילדים קטנים.

 

מכאן ממשיכים לכיוון ווטקינס-גלן , הדרך עוברת בכבישים המתאימים לאזור מדינת ניו יורק. בעירה עצמה לא הסתובבנו.

הכניסה לפרק ללא תשלום, אך במידה וחונים בחניון העלות היא 8 דולר. ניתן לחנות בחניות של עסקים סמוכים ללא תשלום.

אנו התחלנו מצידו התחתון של הפרק ועלינו לעד לחניון העליון. מדובר במאות מדרגות ולמי שיש קושי בהליכה מומלץ להתחיל את המסלול בחלקו העליון ומשם לרדת אל החניון התחתון.

בנוסף, החלק האחרון של המסלול (הקרוב לחניון העליון) הוא פחות מעניין ואפשר לוותר עליו במידת הצורך.

 

הפרק עצמו מאוד חביב, ומשרה אוירה רגועה של טבע ומים. כאשר ישנם מפלונים , בריכות קטנות, מפלים בקיר הסלע, גשרים פסטורליים ועוד. מומלץ מאוד למי שבאיזור.

 

לאחר העליה הגברת המתינה עם פיץ בחניון העליון ,שבו הופתענו לטובה לגלות מתקני שעשועים לילדים קטנים. פיץ חגג.

בינתיים נסיתי את מזלי באיתור תחבורה לכיוון החניון התחתון אך ללא הצלחה. ומשום כך ירדתי בחזרה רגלית. הדרך חזרה היתה בשביל - indian trail , שביל קל וחביב שבנקודות מסוימות משיק לאפיק הנחל. בנוסף , ליד השביל בית קברות איזורי מטופח מאוד. הדרך חזרה ארכה כ-20/30 דקות.

אספתי את הרכב ולאחר הכוונה מסוימת מספר פעמים ,מצאתי את הדרך העולה לחניון העליון של הפרק, שהיא נופית ומשקיפה על אגם סנקה, וחזרה לכיוון איתקה.

מסלול מחניון תחתון לחניון עליון של פרק ווטקינס גלן

 

פנינו לאיתקה ישירות לאוניברסיטת קורנל המרשימה, לקונצרט הפעמונים שמיועד ל-18:00.  נסינו למצא חנייה אך ללא הצלחה יתירה כך שחנינו בחניון של האוניברסיטה ללא תו מתאים ובו אזהרה מפני מתן קנסות. 

פקחי החניה באוניברסיטה יעילים למדי  ותוך 12 דקות הוצמד לשמשה קנס בסך 35$.   במידה ותחנו באיזור המוגדר כאיזור גרירה (יש שילוט מתאים) יש להניח כי הרכב ייגרר בתוך מספר דקות - הזהרו !!!

 

למזלינו אנו חונים בנקודה קרובה במיוחד למגדל הפעמונים , ותוך כ-5 דקות עומדים בכניסה הנעולה. (נפתח רק כ-10 דקות לפני הקונצרט) , בינתיים התרשמנו מהאוירה הנינוחה והצעירה בקמפוס , ומהמיקום היפהפה.

בזמן המתאים נפתחו הדלתות ואנו התחלנו בטיפוס במדגות מתפתלות - אין מעלית - עד לקומה ה-7 , (168 מדרגות למיטב זכרוני) שהתוופו ל-800 המדרגות מפרק ווטקינס גלן.

בסופו של דבר , מגיעים לקומת הקונצרט , חותמים בספר האורחים ומטפסים קומה נוספת לראש המגדל שם ניתן לראות חלק מהפעמונים שינגנו בקונצרט.

מדובר במרפסת פתוחה שממנה נשקף נוף מרהיב של מתחם האוניברסיטה , והעיר בכלל, רק עבור נוף זה שווה לעלות.

דקה לפני תחילת הקונצרט עולה מישהי מהצוות ומעדכנת כי הפעמונים מפיקים רעש רב באיזור המרפסת ומומלץ כמובן לגשת לקומת התחתונה. רב האנשים ואנחנו בתוכם ממשיכים להמתין . אך ברגע שהתחיל הקונצרט הבנו מה הכוונה. מדובר ברעש מחריש אוזניים וקשה להאזנה, שמבריח את כל הנוכחים לקומה התחתונה - לפעמים כדאי לסמוך על טיפים מהצוות.

בפנים - הצוות פורט על מקלדות מיוחדות המחוברות לפעמונים, לביצוע שיר יש צורך ב-2 אנשי צוות, שניחנים בווירטואוזיות מרשימה ובחוסן גופני. המחזה מאוד מרשים.

מדובר בקונצרט של כ-15/30 דקות וחלק מהאנשים עוזבים תוך מספר דקות - דבר המביע חוסר התחשבות באנשי הצוות. אנו נשארנו עד לסוף הקונצרט שבו ניתן לשוחח עם אנשי הצוות ולקבל מידע נוסף בכל הקשור לנגינה בפעמונים.

מאחר והחושך קרב, התעניינו אצל אנשי הצוות על המפלים המועדפים בסביבה , והם המליצו על מפלי איתקה , תוך שהם מראים לנו את מסלול הנסיעה, בהחלט אדיבות ונחמדות ראויה לציון.

 

מסקנה- אוניברסיטת קורנל - אוירה סטודנטיאלית מרשימה + מרפסת תצפית יפהפיה +  קונצרט פעמונים ב-35 דולר בלבד - היה שווה - מומלץ.

 

מכאן - ממשיכים למפל איתקה ,בנסיעה קצרה של כ-5 דקות. ישנו חניון בית ספר תיכון מיד לאחר הגשר , ובשעות אחר הצהריים ניתן לחנות ללא עלות. משם בתוך כ-5 דקות הליכה יורדים אך המפל המרשים מאוד , זרימה חזקה ויפה , ניתן להתקרב ממש עד המפל וללכת לאורך שפת הנחל. זו היתה סיומת יפה ליום מפלים שהחל בווטקינס גלן והסתיים במפלים אלו.

 

מסקנה - מפלי איתקה - מומלץ.

 

מכאן פנינו לעבר המלון בקורנינג , תוך שאנו מקנחים בקניות בסניף מיסיס באזור (בגודל של סופרמרקט ישראלי גדול למדי - אבל אשת מכירות אחת בלבד שנתנה לנו שירות מעולה), ובחנויות רשת נוספות באיזור שלמרבה ההפתעה היו פתוחות עד לשעה 21:30.

 

עד כאן ליום זה.

 

 

 

 

עבר זמן , אשתדל להמשיך את התיאור ככל הניתן.

 

עדיין בפילדלפיה:

שכחתי לציין כי מול בנין מייסיס  נמצא בית העיריה של פילדלפיה , מאוד מרשים.

הלינה הפילדלפיה יקרה יחסית , והלינה היא באיזור ווילמינגטון/כריסטיאנה

 במלון -Red Roof PLUS Wilmington .

האיזור נבחר עקב קרבתו לגני לונגווד שבהם נבקר מחר, וכן בגלל קרבתו לבית כנסת.

המלון נבחר משיקולי מחיר

 

זוהי פעם ראשונה שאנו מנסים את רשת מלונות RED ROOF

המלון נמצא ליד מספר מלונות , והאזור מרגיש בטוח. היציאה מהכביש הראשי אל דרך הגישה למלון אינה ברורה ולמרות הסתיעות ב-GPS פספסנו אותה מספר פעמים.

פקידת הקבלה היתה חביבה. החדר קטן למדי , ללא מקרר וללא קומקום , מדיף ריח של עישון , אך נקי ומסודר. ובשלב זה אנו מותשים ולא מעונינים להחליף אותו.

אנו זקוקים למיים רותחים לדייסה עבור פיץ אבל המים החמים שבלובי לא חמים במידה מספקת , הפקידה סימפטית אך אין לה פתרון. אוטומט המשקאות בקומה 2 מכיל מבחר דל , ויש לרדת לקומת הכניסה לצורך רכישת פחית.

 

RED ROOF PLUS WILMINGTON  - סיכום

מסקנה , התחושה היתה שהמלון מטופח ומעונינים לתת שירות , בפועל השירותים שניתנים במלון בסיסיים בלבד (אין מקרר,קומקום, מכונות השתיה) ולא בטוח שהתמורה שווה את המחיר.

לא נתארח שוב במלון ספציפי זה , יתכן וניתן  הזדמנות נוספת לרשת red roof

 

יום 3 - ה'

למחרת , אני קם בשעה מוקדמת ונוסע לתפילה בבית הכנסת של חב"ד , ומופתע לקבל בסיום התפילה דף מידע מפורט וגדוש על האטרקציות בסביבה שנערך על ידי אחד המתפללים. 

אתר בית הכנסת

 

השמיים מעוננים ואפרוריים והמקומיים מעריכים שביקור מלא בגני לונגווד לא יהיה אפשרי עקב גשם,  בפועל היה לנו מזג אויר נעים מאוד בכל זמן הביקור.

 

לגני לונגווד הגענו לקראת 11 , צפינו במופע המזרקות הקטן - חביב , שוטטנו להנאתינו בגנים המרשימים ושוחחנו מדי פעם עם אנשי הצוות על הגן והאיזור.

הצוות האדיב ביותר שפגשנו אי פעם. 

בחודשי הקייץ ישנו אתר ובו רכבות צעצוע מיניאטוריות שמהוות אטרקציה לקטנטנים , פיץ חגג ונהנה כמחצית השעה.

שמענו את קונצרט האורגן המענין , וביקרנו בחממה ובאיזור צמחי המיים המרשים. ולסיכום , סיימנו - בשעה 2 - במופע המזרקות המוסיקלי המרשים במיוחד - מומלץ בחום.

 

מסקנה - במזג אויר טוב הגנים הם אתר חובה. אל תפספסו את מופע המזרקות הראשי. וגם אל תפספסו את חדרי הנוחיות המטופחים במיוחד.

 

מכאן המשכנו לסיור חינמי קליל וחביב במפעל לייצור חטיפים , סיור קצר של כ-40 דקות במהלכו ראינו את תהליך הייצור והאריזה, וקיבלנו גם צ'יפס חם מהתנור (ישר מהמסוע) וטעים במיוחד.

בסיום הסיור מקבלים חטיפים , והופתענו כשמדריכת הטיול (הלא יהודיה) התענינה ברמת הכשרות הנדרשת לנו עבור החטיפים - תוך מתן החטיפים המתאימים.

קישור לאתר המפעל לתיאום סיורים

 

מכאן אנו ממשיכים לאיזור לנקסטר ובירד אין הנד להתרשמות מקהילת ההאמיש , השעה - 4 אחה"צ - מאוחרת כנראה והאטרקציות נסגרות וההתרשמות מסתכמת במספר האמישים שראינו בחטף מחלון המכונית פה ושם. נמתין לביקור הבא.

 

מכאן אנו ממשיכים להריסבורג -עיר הבירה של מדינת פנסילבניה- שבה נשהה עד לאחר שבת בבית מכרים.

 

 

יום 4 - ו'

יום 5 - שבת

 

תחילת היום מוקדשת לסידורים רשמיים וקניות קלות בעיר.

מגלים סניף של ross, רשת שלא חשבנו שקימת במזרח.

בהמשך היום אנו מתפצלים , הגברת חוזרת לבית להתארגנות ואני פונה למוזיאון הלאומי לתולדות מלחמת האזרחים.

המוזיאון מציג זויות אנושיות שונות של מלחמת האזרחים , ומספר את סיפור התקופה והמלחמה בצורה ממצה ומעניינת. מומלץ לחובבי הז'אנר.

קישור לאתר המוזיאון

 

מכאן המשכתי לבנין הקפיטול המרשים. הבנין מרשים למדי חיצונית , אבל הסיפור האמיתי נמצא בתוך הבנין עצמו. כל חלל הבנין מהווה יצירת ארכיטקטורה מדהימה ומיוחדת , החל מגרמי מדריגות , כיפות ענק , עמודים מעוטרים , שיש , פסיפסים , ועיטורי זכוכית וזהב יפהפיים. מומלץ בחום.

קישור לאתר הקפיטול

 

לאחר מכן , חזרה להתארגנות לשבת , ושבת נינוחה וחביבה עם המכרים והקהילה האורתודוקסית הקטנה בהריסבורג. פיץ חוגג ללא הרף בשבת זו עם 2 כלבים של המכרים שגובהם גדול משלו.

 

 

יום 6 - א'

 

נפרדים בבוקר מהמארחים החביבים שלנו ומתחילים בנסיעה ל-גרנד קניון של פנסילבניה.

הנסיעה בכביש המהיר 11 ו-15 שמשיק בחלק גדול מהמסלול לנהר הססקוואנה. הנופים יפים , יערות , ועירות קטנות לחופי הנהר. אנו מופתעים במראה פסטורלי של כרכרה ובה זוג האמישים בלבושם המסורתי נע בכיוון ההפוך. (כנראה מאיזור פאן-ין לאיזור לנקסטר). פה ושם ניתן להבחין בסימני שלכת מוקדמים - עצים כתומים וצהובים.

 

בדרך לאתר ה-גרנד קניון עוברים בעירה וולסבורו ולא מתרשמים במיוחד.

 

מספר מיילים לפני האתר עצמו (על הדרך) אנו מוצאי גן חיות/פינת ליטוף קטנה. נעצרים ונכנסים בתשלום סביר מאוד - 8 דולר - לשעה קצרה של כיף עם פיץ. האתר מתוחזק ברמה סבירה ומכיל בעיקר חיות מוכרות, אך גם דובים שחורים וטיגריס. ביתן להאכיל חלק גדול מהחיות ולפיץ היתה חוויה מרשימה.

קישור לפינת החי

למי מהמטיילים שלא מבקר בעולם הים מסיבות עקרוניות , מקום זה אינו יעד לביקור.

 

ממשיכים לאתר ה-גרנד קניון של פנסילבניה , בפארק המדינה מתוחזק ושוקק חיים.

ובכן , לדעתי האישית , למי שהיה בגרנד קניון המקורי , (ההוא באריזונה) מעט קשה להבין את משמעות השם ואת מיוחדות האתר ביחס למציאות. לא הייתי ממליץ להגיע במיוחד לאתר זה ללא סיבה מיוחדת.

 

ממשיכים בנסיעה לכיוון קורנינג ומגיעים לבית המלון שלנו - CORNING INN .

המלון נבחר עקב מחירו הנוח מאוד וקרבתו לקורנינג.

 

לאחר ההגעה , קפיצה קלה לקורנינג ,שנראתה נטושה למדי ביום א' בערב , וסיום היום ב-wallmart  הקרוב , שהיה ממש מעבר לכביש.

 

CORNING INN -סיכום

 

המלון באיזור נעים ובטוח. באיזור מלונות נוספים, בנק וכספומט , נגיש מאוד מהכביש הראשי , קרוב מאוד ל-WALLMART שפתוח 24 שעות , ומספר דקות ממוזיאון הזכוכית בקורנינג והעיירה עצמה.

החדר היה בגודל סביר למדי , נקיון ברמה טובה , וזקוק לאיוורור מועט.

האיבזור במלון ובחדרים מעט מיושן. הצוות לבבי וחדור תודעת שירות. בקליטת האינטרנט היו בעיות אך הם טופלו מידית ע"י הצוות.

ארוחת הבוקר (כלולה) הכילה גם מוצרים כשרים (דגני בוקר ,וכו')

 

מסקנה - לא מדובר במלון 5 כוכבים , אך המחיר הוא מחיר מעולה ביחס לתמורה שמקבלים . נשהה בו פעם נוספת,  ומומלץ בחום לבעלי תקציב מוגבל.

 

עד כאן להיום.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בדלוויר, בעיר ניוארק, שזה ממש על הדרך מפלדלפיה לוושינגטון הבירה, יש את הקניון קריסטיאנה

 

http://www.christianamall.com/

 

אין TAX.

יש מייסיס (בשמים), חנות של אפל (כמדומני) וגם חנות של מיקרוסופט

ועוד ועוד...

אם מדברים על מדינת  Delaware  ,

מסתבר שאין בה כלל מס קניות המכונה retail tax  , כך שמאוד מומלץ לערוך בה את הקניות.

 

כמו כן , בפנסילבניה אין מס קניות על ביגוד , מזון ותרופות. כך שגם בה כדאי לערוך את הקניות למוצרים אלו.

 

מכאן ,שלמטייל העורך סיבוב "קלאסי" במזרח במשולש : נ"י , וושינגטון , ניאגרה. כדאי יהיה לבצע את מכלול  הקניות בדלוור (בין נ"י לוושינגטון)  , קניות ביגוד גם בפנסילבניה

וכנראה להתעלם מניו יורק או ניו ג'רזי בנושא הקניות

תודה על הסיכום המפורט. מאד מעניין ואני בטוחה שיהיה לעזר רב, במיוחד למשפחות דתיות. מעניין אותי באילו טיסות אפשר לצפות למעט נוסעים? אני לא חושבת שאי פעם יצא לי לטוס בטיסה שלא היתה מלאה.

כמו בכל קופון מסתבר שיש הגבלות ,

ניתן לראות את כל התנאים באתר של מיסיס - קישור

והנה השובר עצמו - קופון

אם זיכרוני אינו מטעני ההנחה אינה תקפה במחלקת הקוסמטיקה והבשמים.

אני חושב שיש התניות על ה 10% הנחה הזו.

 

אני בדקתי בזמנו בסניף מייסיס בדלוויר, על מוצרי CHANEL. ואמרו שאין הנחות.

כמובן, כחלק מהסיכום אתיחס גם לכך

כל הכבוד על ההשקעה פה

תודה.

אתה יכול בבקשה לרשום באיזה מלונות הייתם ואיך הם היו?

ובכן, במיסיס יש למי שנמצא במרחק העולה על 100 מייל ממקום מגוריו זכות להנחה של 10 אחוז על הקניות למשך 30 יום. יש צורך ברישום ובהצגת תעודה מזהה. 

 

מסלול בקצרה-

נחיתה בניוארק , קניות בגרזי גרדנס , פילדלפיה, גני לונגווד, הריסבורג, קורנינג , איתקה , אגמי האצבעות, מפלי הניאגרה, המראה מטורונטו

לכל תייר מגיעה הנחה נוספת של 10% במייסיס בנוסף להנחות הרגילות שיש בחנות? (בארה"ב בניגוד לישראל, כן יש כפל מבצעים).

 

אתם יכולים לצרף את מסלול הטיול בקצרה?

השלמה - גרזי גרדנס מול , קימת רשת אינטרנט ציבורית חופשית , אבל ... היא איטית וחווה ניתוקים.

 

המשך יום 2 -

 

לאחר סיום מרתון הקניות בגרזי גרדנס הגיע השעה ליציאה לכיוון מקום הלינה שלנו , מרחק של שעת נסיעה  בעיר לייקווד , ניו גרזי , שם התארחנו אצל משפחה.

כידוע , אנו ללא GPS [לא ניתן להשיג כבל הטענה בקניון -אין חנויות אלקטרוניקה] , אך למזלינו מתברר מעיון בגוגל-מפס שנתיב הנסיעה שלנו נמצא ממש מחוץ לקניון ואין בו פניות כלשהם , ואנו מתחילים בנסיעה.

 

בדרך אנו רואים שילוט המפנה לוולמרט ויוצאים כדי לקנות כבל הטענה. בפועל באזור המסחר הזה קימת חנות של radio-shack המתמחה באלקטרוניקה וסלולר , ומוצאים בה את הכבל המבוקש, וואו , יש לנו GPS .

 

ממשיכים בנסיעה , שהופכת לקשה מאוד - למרות מרחק הנסיעה הקצר יחסית -  עקב השפעות הטיסה שבלילה הקודם .

לסיכום - מומלץ יום קצר בלבד אחרי הטיסה , במיוחד אם מתכננים לנהוג בו.

 

מגיעים למקום האירוח , אוכלים ארוחה חמה שממתינה לנו , מפטפטים והולכים לישון.

לפני השינה מבררים לגבי אפשרויות ההצטידות שלנו באוכל כשר (יש הרבה כאלה) וגם לגבי סניפי וולמרט לצורך הצטיידות כללית.

 

לצערינו , לא מאריכים בשינה טובה.

4 בלילה , ופיץ מתעורר ומכריז על בוקר. הערכת מצב מידית שנערכת ע"י צוות ההורים מגלה כי הלילה אבוד , ופיץ בשיא הפעילות בחדר קטן בבית מלא באנשים ישנים. מוכרחים לצאת.

אנו מחליטים  לנצל את השעות האבודות ובשעה 5 בבוקר ( קרררר ) נמצאים כבר בתנועה לכיוון הוולמרט האזורי , שכמובן פתוח 24 שעות ביממה.

 

שמתי לב , כבר מנסיעות קודמות כי העולם מתחלק לאנשי וולמרט , ולאנשי טרגט. איזה סוג אנשים אתם ? אודה לשיתוף דעתכם. - אנחנו בעד וולמרט.

 

הסניף שקט ורגוע , יש לקוחות בודדים וכמובן צוות פעיל למדי שעוסק בהטענת סחורה וסידורה.   אנו מבצעים את הקניות בנינוחות ומתענגים שוב על החוויה , ובשעה 7 בבוקר יוצאים בחזרה לעיר.

 

תפילה , הצטיידות באוכל כשר , פרידה , ועוד מספר דברים קטנים שמתארכים ובסופו של דבר אנו יוצאים בשעות הבוקר המאוחרות לפילדלפיה לפגישה.

הנסיעה נינוחה  , בחרנו מראש בנתיב נסיעה ללא כבישי אגרה , ותוך סיוע משולב של מפה מודפסת וה-GPS , מגיעים ליעד ללא בעיה, וללא תשלום.

היעד נמצא באזור  UNIVERSITY CITY ,  ואכן , האזור מלא ונושם אוירה סטודנטיאלית.

 

הפגישה אורכת זמן רב מהמצופה , והזמן שהקצינו לטובת היכרות עם העיר , מתקצר באופן משמעותי.

 

נוסעים למרכז העיר , לשדרה הלאומית. עוצרים בחניון מעט מרוחק (להליכה) , ומתחילים להתקדם לכיוון אזור פעמון אחרות. בדרך אנו פוגשים קבוצות ילדים בתלבושת אחידה ששבים מבתי הספר , ולכולם מכנה משותף, ילדים ממוצא סיני.

מסתבר שאנו נמצאים באזור המכונה chinatown ,  ואכן  במבט מסביב אנו רואים חנויות תבלינים , מסעדות וכולם סיניים לחלוטין. נחמד למדי. (אפילו נתן תחושה יותר סינית מקורית ולא תירותית מזויפת כמו ברובע הסיני בסן-פרנסיסקו)

 

מגיעים למרכז המבקרים החדיש , כל האטרקציות הרשמיות (וחלק מהעסקיות גם)מסימות את פעילותן בשעה חמש. אני אוהב מוזיאונים והרצאות ונרשם לסיור האחרון האפשרי ב- independence  hall.  פיץ והגברת הראשונה מעבירים את הזמן בשיטוט בסביבה.

 

לסיור שמתקים באולם העצמאות ומועברים על ידי רינג'רים (המול הוא אתר לאומי) יש להירשם מראש  ולקבל כרטיס כניסה במרכז המבקרים המרוחק כ-5 דקות הליכה. הסיור הינו חינם אך המקומות מוגבלים ל-80 משתתפים בכל פעם. בנוסף , יש צורך לעבור בידוק בטחוני בכניסה למתחם (דומה לבידוק בתחנה מרכזית) .

בכניסה לסיור , מגיעה משפחה ללא כרטיסים , ואני תורם לה את הכרטיס של פיץ והגברת , אך הרינג'ר מכניס אותם ומסביר שכל זמן שהסיור לא הגיע למגבלת המשתתפים (80) ניתן להצטרף  גם ללא כרטיס. שימו לב - אם נתקעתם , שווה לנסות.

הסיור עצמו , מועבר במקצועיות רבה , ומוגש באופן מעורר השראה , כיאה לרינג'רים.  נדרשת אנגלית ברמה טובה כדי להנות מהסיור.

 

השעה לאחר 5 , ואנו צופים מבחוץ בפעמון החירות המרשים , מחפשים את הכרכרות שאמורות לעמוד ברחוב ה-5 או ה-6 , אך גם הם סימו את יום העבודה.

נכנסים לחנות/אטרקציה המתהדרת בשם historic philadelphia   שמציעה מספר אטרקציות , נרשמים לצפייה בסרט  ומסתבר שאנו הצופים היחידים. הסרט מצריך משקפי תלת-מימד , ואינו מומלץ במיוחד למרות המחיר הזול.

בסוף הסרט ישנה הפתעה כאשר על המסך מופיעים פרצופי הצופים בקוביות קטנות, מאות פעמים. מאחר ואנו הצופים היחידים , אנו רואים את עצמינו כל כך הרבה פעמים , די מהנה וחביב , והמסקנה כי ההפתעה הזו סיפקה תמורה מתאימה למחיר.

 

כאשר אנו בחנות , פונה אלינו מבקר המזהה מידית את היותנו שומרי כשרות , לדבריו הוא אינו שומר כשרות אך בביקוריו בפילי (פילדלפיה) הוא פוקד בקביעות מסעדה כשרה למהדרין שנמצאת באזור , ונותן לנו את מיקום המסעדה הסמוך.

 

בדרך אנו עוברים בכיכר וושינגטון , ובה מזרקה חביבה ואנדרטת החייל האלמוני שבה שלהבת התמיד. בכיכר נמצאים מקומיים בני גיל הזהב , הורים צעירים וילדים קטנים המבלים יחדיו וגם נגן טרומבון  המנעים את האוירה.

 

זהו ביקורנו השני בפילי , והאוירה בה חביבה ורגועה,  בכל גן שהיינו פגשנו תושבים צעירים וילדיהם המבלים יחדיו שעות אחר צהריים/ערב ברוגע. 

האוירה הכללית שספגנו היא כזו של איכות חיים , שלוה , ונינוחות. מאוד מומלץ לביקור.

 

הערב יורד ואנו פונים למסעדה המוזכרת,  מוצאים די בקלות ונהנים לדבר עברית , המסעדה מהווה פתרון גם עבור מוסלמים וכך אנו מתברכים "שלום בן-דוד" ע"י אדם בעל חזות ומבטא ערבי.  גוף הכשרות למהדרין אינו מוכר לנו ואנו מתיעצים עם חברים טלפוניים ומסתבר כי לא מדובר בכשרות מהדרין , אלא כנראה ברמת כשרות רגילה בלבד. מומלץ במקרים כאלו לברר אצל אנשים המכירים את רמת הכשרות שלכם ושל המקום.

 

בלית ברירה , אנו מוותרים על ארוחת הערב במסעדה , מכריזים רשמית על סיום אירועי היום ,  ופונים לחזור לרכב ולנסיעה למלון.

 

בדרך חזרה , אנו נתקלים במשכנה של חנות הכלבו macys , אחת החנויות האהובות עלינו. הרעב נשכח ואנחנו בפנים.

אנו מופתעים , בנין החנות הינו מדהים מבחינה ארכיטקטונית , ונראה כמוזיאון יפהפה , שיחה בהמשך עם אחד הזבנים מוסיפה את הפרטים הבאים על הסניף - הוא השלישי בגודלו (אחרי הסניפים בנ"י ובס"פ) , והיפה בסניפי הרשת. מומלץ ביותר להתרשם מחנות במשכן מדהים שכזה. ראו מידע נוסף ב - קישור

 

ועוד הפתעה , כאשר אנו מבצעים חשבון ומבקשים את הנחת 10 האחוז הקימת לתירים במיסיס , הזבן מודיע לנו חגיגית: " אצלי כל הלקוחות מקבלים הנחה של 15 אחוז " , ואכן מלבד הנחות המבצעים שהיו אז אנו מקבלים הנחה נוספת , כך שבסיכום קיבלנו הנחה של 60-70 אחוז.

 

אגב ,מדיניות הרשת של מיסיס - מנסיון שלנו בסניפי סן-פרנסיסקו ופילדלפיה -הינה לאפשר לזבני המכירות שלהם חופש פעולה בנוגע למתן הנחות , והזבנים מציעים (בלי שתבקשו) הנחות אלו ללא היסוס ובשמחה. תרגישו בנוח לברר על הנחות אצלם.

 

זהו סיכום אירועי היום השני שלנו. המשך בקרוב.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

התכנון היומי הוא קניות (מעדיפים לא לטייל מיד אחרי הטיסה ושהות באותו המקום) בג'רזי גרדנס מול שנבחר בגלל קרבתו לניו-ארק וסמיכותו לאליזבט שבה מסעדות כשרות.

 

מזג האויר בין נעים למעט קריר.

 

התמקמות ברכב , ואופס ,תקלה.

בדרך כלשהי בין שלב האריזה של ה-GPS להוצאתו במכונית נקרע כבל הטעינה שלו וכעת הוא עומד לכבות בכל שניה.

אנו בדרך לתפילה בבית כנסת שמרוחק כ-10 דקות נסיעה ב- אליזבט הסמוכה. נבחר לאחר בדיקה ב-GODAVEN.COM . מתחילים בנסיעה , ה-GPS  עדיין עובד  ועוזר , ישנם הרבה יציאות מהכביש והם קרובות מאוד אחת לשניה כך שיש לעקוב אחר הוראות ה-GPS ולזהות את היציאה המתאימה שאליה הוא מפנה. אנחנו עדיין לא מכירים היטב את המכשיר ונזהרים בבדיקת כל פניה.

(כמו בכל מכשיר טכנולוגי , לכל GPS יש זמני תגובה , וזמני התראה מוקדמת שמשתנים ממכשיר למכשיר וכדאי לפני שמסתמכים עליו להתאמן בנסיעה קלה תוך הכרת המכשיר , הוראות הנסיעה , וזמן התגובה וההכוונה שלו למסלול תוך כדי נסיעה)

שתי דקות לאחר תחילת הנסיעה בדיוק ביציאה כלשהי ה-GPS  כבה ואנו ממשיכים על עיור, בעזרת שלטי ההכוונה. למזלינו על השלטים יש את שמות הערים הסמוכות (לא מובן מאליו) וכך אנו מוצאים את עצמינו נוסעים לכיוון אליזבט. בהמשך , ישנו שילוט המפנה לרחוב -north , למזלינו , הרחוב של בית הכנסת. הסביבה נראית מעט מדאיגה בתחילה , שכונה כנראה אפרו-.אמריקנית ובה בניני דירות רבים , אך מגיעים לאיזור בית הכנסת ומגלים משפחות דתיות שגרות בסמיכות, שמפיגות את החששות.

אני נכנס לתפילה והגברת ופיץ (שמגלה עירנות ושובבות מרשימים) ממתינים , מתארגנים ומתקשרים עם הארץ לעדכון והתעדכנות.

בבית הכנסת , (שהוא למעשה ישיבה הממוקמת בקומלפקס בית הכנסת) מתברר כי קים בשכונה סניף כשר  של dunkin' donuts , לידיעתכם. שימו לב , מדובר בחלב נוכרי.

מבקשים הנחיות למקום כלשהו לרכישת כבל הטענה לרכב, ההנחיות פשוטות , אך מסיבה כלשהי אנו מפספסים את הפניה הכנראה אחרונה ל-וולמרט ומצאים את עצמינו אבודים שוב.

בירור בתחנת הדלק מעלה כי  ניתן להגיע לג'רזי גרדנס מול די בקלות וקים שילוט מכווין,  אנו מוותרים על הסתבכות נוספת  בדרכים ונוסעים ישירות לקניון.

מגיעים די בקלות, ומתחילים במסע.

 

מיד בכניסה אנו פוגשים לראשונה דוכן של צעירים ישראלים המוכרים מוצרי קוסמטיקה (AHAVA) , ומשוחח קלות על העבודה והמקום , במהלך היום עברתי שם מספר פעמים, והרושם הוא שמדובר בעבודה לא חביבה במיוחד שחלק מבאי הקניון רואים בעין לא טובה (סוג של הטרדה) , כנראה שיש רושם לא טוב לדוכנים הישראלים. כנראה שמיליון דולר לא עושים בעבודה בדוכנים.

 

מדובר במסע של ממש, הקניון גדול מאוד (גם במושגים אמריקאיים -לטעמי) וכך גם שטח החנויות שבו. הגברת מתחילה בשוטטות ואני קופץ לדוכן המודיעין על מנת לקבל את ספר הקופונים לתיירים. הדוכן מאויש ע"י פקידה חביבה ומאוד ענינית , כשאני מגיע אין תור. אני שוהה בדוכן כ-3 דקות ומברר מספר פרטים , וכשני מסתובב ועוזב את הדוכן מופתע מתור של כ-40 אנשים הממתינים (הם לא היו שם לפני 2 דקות)לקבלת ספר הקופונים.  ההסבר הוא פשוט , הגיע אוטובוס מלא תיירים  ממש כעת. מזל שהקדמתי אותם.

ספר הקופונים נותן הטבות של ממש , חוסך לנו כסף רב במהלך היום , בין עשרות למאות דולרים.  חובה לקחת ולהשתמש לפי הצורך.

 

ממשיכים במסע הקניות, כאשר אני קופץ מידי פעם ומעביר את החבילות לרכב. בקניון ניתן לראות כל הזמן אנשים המסתובבים עם מזוודות לאחסון הרכישות.

 

מה יש בקניון ? בעיקר אופנה , ואופנה , ואופנה. אלקטרוניקה לא תמצאו שם מלבד טלפונים סלולריים ואביזריהם.

כמה שווה ? הגברת אומרת שבסופו של יום , ובעזרת ספר הקופונים החינמי המחירים טובים מאוד , והמבחר גדול ורחב.

 

החוויה , אם מחפשים את חווית הקניות האמריקאית  המכונה -שופינג, היא לא נמצאת שם. ההרגשה היא שמדובר בקניון שמופנה מאוד לתיירים , שמהווים את רוב הצרכנים בכל הקניון. התיירים נמצאים במשימה מול מחוגי השעון להספיק חנויות ועוד חנויות במהלך היום , וזה מורגש באוירה. וגם האנשים עם המזוודות לא מוסיפים.

מקומיים שמבצעים קניות , כמעט ולא ראיתי (או שלא זהיתי)

 

המסקנה , אם המחיר והמבחר הוא החשוב לכם , מדובר במקום טוב.

אם חווית הקניות האמריקאית היא מה שאתם מחפשים - אל תגיעו למקום הזה.

 

 

את מוזמנת להעביר לי במסר פרטי את המייל שלך ואדאג לשלוח טופס הצטרפות.

פיץ היה מתחת לגיל שנתיים ושילם עמלות מסוימות בלבד ולא נרכש עבורו מושב נפרד, באופן עקרוני אמור לשבת על אחד ההורים. אגב, חשוב לזכור כי גם לפעוט שלא רכש מושב יש זכות (בדרך כלל) לשלוח יחידת מטען למטוס (חוץ מעגלה וכו׳) אך יתכנו הגבלות שונות (לכל חברת תעופה כללים שונים,ולכל מחלקת כרטוס תנאים שונים)

 

לגבי פריפרד- מדובר על מספר שנים לאחור וכמדומני שמלאנו טופס בתחנת אויס

ניסיתי להצטרף.

 

אחרי 20 ניסיונות למצוא סיסמא לשביעות רצונם התיאשתי.

היי יעל,

 

תוכלי להצטרף דרך אתר הבית שלנו

 

בהצלחה

 

שי 

נשמע אחלה.

 

נוסעות ממש בקרוב עם ילדה בת שש ושמונה חודשים ותינוק בן שנה ושמונה חודשים (יהיו בני שש ו10 חודשים ושנה ועשרה חודשים בטיול עצמו) כך שנשמח לטיפים מכם.

 

האם שילמתם עבור כיסא לפיץ?

 

גם צריכות אוכל כשר....

 

איך אני מצטרפת לאויס פריפד?

 

תודה

 

יעל

מעט באיחור, אבל מתחיל.

 

הערה מקדימה:טיפים חשובים יודגשו בצבע אדום ,  מטיילים דתיים יוכלו למצוא מידע שיודגש בצבע ירוק .

 

משתתפים: זוג הורים ופעוט -כמעט בן שנתיים- (להלן-פיץ)

יציאה: טיסת אל-על לניוארק , טיסת לילה שמועדפת עלינו באופן קבוע בגלל זמן הנחיתה ביעד שהוא בשעות הבוקר בארה"ב , כך שמתאפשר ניצול יום הנחיתה באופן מלא לאחר שנת לילה במהלך הטיסה.

 

צ'ק-אין : מעט עומס בצ'ק אין אך לא משהו מיוחד,חדשות טובות -הדיילת מדווחת כי בינתיים יש מקום ישיבה גם לפיץ והטיסה לא עמוסה,  לקחנו עגלת תינוק איתנו עד לפתח המטוס , כסא רכב שלחנו למטען בנוסף ל-2 התיקים אותם היינו מורשים להעלות. לא שאלו שום דבר ולא עשו בעיות לגבי זה וכמובן  שלא היה כל חיוב על פריט מטען נוסף)

 

מיד בכניסה לדיוטי פרי התברר כי הטיסה שלנו נמצאת באיחור, ללא זמן מוגדר להמראה. התרווחנו בכורסאות ליד המזרקה והתחלנו לנשום חו"ל.

קפיצה לארומה - סניף כשר למהדרין בכשרות בד"ץ - לכוס קפה שיצאה סבירה ולא מעבר. אבל המחיר ששולם עליה היה מעל ומעבר - 17 ש"ח , מחיר מופקע למדי , לטעמי (ולטעם הקפה הבינוני)

 

עדיין הטיסה בהמתנה , גיחה נוספת שלי לטרקלין דן (הכניסה באדיבות כרטיס ישראכרט קורפורייט) , למרות שעמדתי בכניסה כדקה , לא שאלו אותי דבר כך שהנחתי שאין בידוק/רישום בכניסה והיה מפתיע למדי  , מרק כלשהו הדיף ריח טעים , ובסך הכל מקום נחמד. בירור לגבי כשרות המוצרים העלה כי ישנו גוף "רבנות לכשרות ארצית" או שם דומה , גוף שלא שמעתי עליו מעולם, ואין לי מושג מה טיבו. כך שלא נהניתי מחלק גדול מאפשרויות הטרקלין, לא נורא.

ביציאה מהטרקלין ביררתי , ומסתבר שיש צורך ברישום בכניסה , כך שכנראה בשעות הלילה המאוחרות יש ירידה ברמת העירנות.

מסקנה - טרקלין חביב , אוירה נעימה , וגוף כשרות שנחת מהחלל החיצון.

 

חזרה לכורסאות , והפעם הטיסה בבורדינג , ממשיכים להתרווח בכורסאות (יותר נוחות מהכסא במטוס) וממתינים לשמוע את הקריאות האחרונות, שאחרים מגיעות הודעות נושאות שם.

באופן עקרוני ,אני מעדיף להגיע למטוס מאוחר ככל האפשר, גם כך נבלה בו יותר מ-12 שעות ואין טעם להוסיף לכך שעה נוספת. גם אחרי שמגיע הנוסע האחרון למטוס ,עדיין ממתינים בין 15 ל-30 דקות, כך שאין סיבה למהר.

מתארגנים ומחליטים להתקדם למטוס, מתקדמים ובדרך בקרבת השער מוצאים איש צוות שמספר לנו שאנו הנוסעים הכמעט אחרונים וממליץ להתקדם במהירות לדלפק , כדי להראות לצוות בשער שאנו לא מתעכבים ללא סיבה , הצוות מסביר פנים, ללא כל הערות מיוחדות, אחרי שעברנו מתחילים בסגירת הדלפק, ואנו נכנסים למטוס.

 

מתברר כי הטיסה ריקה למדי , לחלק מהנוסעים יש שורה מושבים שלמה ,ההופכת לאחר ההמראה למיטה.  גם לנו ישנם שלשה מושבים נוחים.ואפילו מקום מעל המושב להניח את התיקים למרות ההגעה המאוחרת, ובכלל שקט יחסית. אני מעריך כי מאחר ושנת הלימודים החלה יש פחות משפחות עם ילדים במטוס ,ובכלל פחות נוסעים.

 

ממריאים לאחר כמחצית השעה ונפרדים בצער מחופי הארץ ,שלום לך ארץ נהדרת , בעוד כשבועיים נחזור.

 

בטיסה , בשעות הראשונות ,הגברת ישנה , אני בשלבי קריסה ורק פיץ ,  למרות בקשות חוזרות ונישנות לא מגלה סימני עייפות ומעדיף לשוטט במעברים, למזלו הוא חמוד ושקט כך שהנוסעים מקבלים אותו ביחס טוב.

עמדה נוספת המועדפת על פיץ היא ליד עמדת המטבח בחלק האחורי של המטוס. וכך אני מבלה כ-4 שעות.

בסופו של דבר ,גם פיץ נכנע ונרדם, וכך כולנו נהנים משינה סבירה.

 

האוכל בטיסה - הזמנו מנות כשרות למהדרין - מנת ילדים ומנת מבוגרים שהיו סבירות למדי וטעימות.

 

נוחתים בניוארק בשעת בוקר , פעם ראשונה שלנו בשדה , מתעכבים בדרך לבדיקת הדרכונים , נהנים מהמראות ונחיתות שנעשות ממש מתחת לחלון אולם ביקורת הגבולות. כנראה שבגלל העיכוב , אין כל תור בביקורת ואנו ניגשים ישר ללא המתנה.

הפעם הופתענו לטובה , פקיד ההגירה חביב ורגוע (ולא לוחץ וקפדני כמו בשדה התעופה קנדי) ,  עסוק בשיחה עם הפקיד בעמדה מאחוריו כך שהביקורת לא בראש מעיניו והיא נעשית ללא שאלות מיותרות ובאופן עניני.

בהמשך הטיול נגלה כי הוא גם שכח להחתים את אחד הדרכונים שלנו בחותמת הכניסה, כך שכדאי לשים לב כשמקבלים את הדרכון מפקיד ההגירה שיש חותמת המאשרת את הכניסה, יחסוך שאלות ומצבים לא נעימים.

 

מתקדמים עם המטען ללקיחת הרכב השכור מחברת אויס (מחיר+עמלת החזרה בקנדה היו הטובים ביותר) , השילוט וההכוונה בשדה התעופה לוקה בחסר (בשונה מהנורמה הכללית שמוכרת לי בארה"ב) ואנו נעצרים מספר פעמים ונעזרים בהכוונה מצוות השדה כדי להגיע לאזור השכרת הרכבים,  שימו לב , יש חצאי קומות במעליות ובחלק מהמקרים צריך להשתמש בהם. בסופו של דבר ולאחר נסיעה ב-airtrain  , הגענו לאויס.

 

אין תור ,ניגשים מיד לדלפק  ואנו מתבשרים כי מאחר ואנו לקוחות אויס פריפרד

(לקוח מועדף , מזכה בשידרוג קטגורית הרכב  - הצטרפתי בעבר ללא עלות)

אנו מקבלים שירות בנפרד ומועברים לחדר הפריפרד , שם מקבל שירות לקוח לפנינו ואנו ממתינים בסבלנות. במגרש החנייה של אויס מאות רכבים , מדרגות וקטגוריות שונות ומרשימות. מחזה מלבב.

כבר בארץ לאחר ההזמנה - הוכנסה הערת שידרוג ע"י חברת אויס - ומתברר כי השדרוג מבוצע באופן מידי ובמקום קטגוריית פול-סייז אנו מקבלים רכב מקטגורית פרימיום ללא תוספת תשלום.

{אגב בחרנו מראש לשכור בקטגוריית פול-סייז בעלות נוספת של כ-30 דולר כדי לקבל שידרוג אפשרי לקטגוריית הפרימיום)

 

בנמל התעופה בל"א , יכלנו לבחור רכב במגרש החניה מבין מבחר הרכבים בקטגוריה , כאן נציגי השירות מציעים במעמד ההשכרה את הרכבים השונים שניתן לקבל והלקוח בוחר מידית בלי לראות את הרכב עצמו.

(אי אפשר לבדוק כמה מייל נסע, מה סוג המושבים , ...)

במקרה שלנו , מאחר ואנו מחזירים את הרכב בקנדה יש רק רכב אחד אפשרי ללא אפשרויות נוספת.

הרכב מתברר כ-פורד טאורוס , רכב גדול , מרווח ומאובזר למדי ,(מושבים חשמליים,חימום במושבים, בקרת אקלים נפרדת ,אבל בלי gps מובנה)

 

מסקנה - בארה"ב סטטוס אויס פריפרד נותן רמת שירות שונה, והטבות שידרוג ממשיות. מומלץ גם לבקש מסוכן הנסיעות (אם יש) או מנציג ההזמנה באויס להוסיף הערת שדרוג.

אויס פריפרד - מומלץ ביותר.

 

 

עד כאן ללילה זה.

 

 

בוקר טוב

מעבר לדיווח שאתה מבטיח , נשמח להמשך נוכחות קבועה שלך בין מגיבי פורום צפון אמריקה.

מוני