תודה על התגובה. השאלה היא אם יש "אחוות תרמילאים" בסרי לנקה-כלומר אם קל יחסית לפגוש אנשים

בויטנאם גם הייתי,ומאוד נהניתי

מצטרף להמלצה על סרי לנקה.

הרבה יותר זולה מהפיליפינים. גם המחייה וגם הטיסה.

הנופים יפים מאוד, האנשים נחמדים, מאוד קל לטייל, ואפשר לסיים בקצת מנוחה על החוף. נובמבר זו אחלה תקופה, בדיוק תחילת העונהבאזור המרכז ודרום האי.

וייטנאם?

חודש זה מספיק זמן, ונובמבר זה חודש מצוין להגיע.

• עלות המחייה נמוכה.
• האוכלוסיה המקומית ברובה נחמדה מאוד.
• יש מגוון רחב של נופים ואפשרויות טיול.
• מכיוון שהדרך הפופולרית לטיול במדינה היא באמצעות סיורים-יומיים שכאלו, וגם תרמילאים עושים בדיוק את זה, יהיה לך קל מאוד למצוא פרטרים וחברים מזדמנים ממש בכל טיול ובכל אזור. 
• אין שום סכנה לטייל במדינה לבד, אולי למעט החשש מרמאות מזדמנת מצד נותני שירות מקומיים - אבל זו לא סכנה בטיחותית של ממש, והיא רלוונטית לכל אחד.
• כרטיס הטיסה מהארץ יהיה אפילו זול יותר לעומת יעדים כמו הפיליפינים וטיוואן (כבודם במקומם מונח, כמובן, אבל יקר יותר להגיע אליהם). 

עושה רושם שגם אני אקפוץ לביקור/ים בחודשים נובמבר ו/או דצמבר. מדינה יפה מאוד.

טאיוואן הכי יקרה מהשלושה, אבל לטיול של חודש אני לא חושב שההבדל משמעותי במיוחד. למיטב זכרוני סרי לנקה מעט יותר יקרה מהפיליפינים. (מצד שני לא הייתי באיזורים התיירותיים של הפיליפנים {בוראקאי, אל נידו וכאלה..}).

מציאת שותפים מאוד תלוי איפה תהיי ובמזל... טאיוואן בנתיים פחות מתויירת בידי תרמילאים. בסרי לנקה סביר שתמצאי אנשים בגסטהאוסים על החופים של נגומבו (איפה שהולכים משדה התעופה), פיליפינים עצומה ותלוי איפה תבחרי לבקר.

שלושת המדינות מרגישות בטוחות למדי, מצד שני, בחורה שמטיילת לבד תרגיש, לעניות דעתי, בטוחה יותר בטאיוואן. את בודאות תקבלי המון תשומת לב בפיליפינים וסרי לנקה.   

תודה רבה על הפירוט!!! בבורמה הייתי לפני 3 שנים,מדהימה. מה לגבי מציאת פרטנרים לטיול בפיליפינים/סרי לנקה/טאיוואן? בטיחות,ויוקר הטיול בכלליות?

בורמה מדהימה,הייתי שם כבר....

פיליפינים, סרי לנקה, מיאנמר (בורמה) הן אחלה רעיונות לחודש. אני מוסיף גם את טאיוואן.

פיליפינים היא מדינת איים נהדרת, אנשים טובים, אוירה קאריבית במקצת, נופים יפים וים של מקומות שונים ומגוונים לראות, יש בה מקומות תיירותיים יותר (חלק מהאי פאלאוון, בוהול, בוראקאי למשל) ואיזורים לא מתויירים כמעט בכלל (האיים סיקיהור וקמיגן בדרום) או יפייפיים ולא מתויירים באופן מוקצן כמו איזור טרסות האורז בצפון לוזון. בפיליפינים את רק צריכה לבחור איזה טיול את רוצה וכמעט בטוח שתמצאי לך את המקום שלך.

סרי לנקה מלאה בחופים, עיירות קטנות, עתיקות, גבעות של שדות תה ונופים, אנשים חמים ובעלי חיים ומקדשים. את יכולה לבקר בקנדי הרוחנית, באלה ההררית, באדמס פיק משם רואים זריחה במקום בו דרך אדם לראשונה לאחר שגורש מגן עדן, במיריסה, אונאוואטונה, ארוגם ביי או כל אחד מהחופים, בג'פנה המתעוררת בצפון ובאיים הקטנים שלידה.

מיאנמר היא חוויה מיוחדת כיוון שהיא עוד לא הספיקה, כמעט, להתקלקל. אנשים עם פני זהב (משוחות בטנקה, אבקת עץ) ומקדשים מזהב. את יכולה לבקר במקומות המתויירים של אגם אינלה ובאגאן ואולי גם כדאי אבל את יכולה לברוח גם למיאנמר האמיתית, הכפרים הקטנים יותר, האינטראקציה עם האנשים הנהדרים. לטייל בשדות בצפון, לבקר מערות עם בודהות בדרום, לשוטט בינגון ומנדליי. לא כל המדינה פתוחה עדיין, יש הרבה מה לגלות בה עדיין.

לטאיוואן יש קטע מוזר, היא אי קטן שכמעט כולו הרים, והם גבוהים. טאיפיי הבירה היא עיר כזאת שאם נמאס לך ממנה, והיא די מקסימה צריך להודות, על שווקי הלילה שלה והמקדשים ובניינים מודרנים ופארקים וגנים, את פשוט יוצאת ממנה חצי שעה לכל כיוון ואת באמצע טבע פראי, לגמרי. יש בה שמורות טבע נהדרות, אנשים טובים, חופים נחמדים, מקדשים תיקים בהרים. 

אלה בהחלט כמה מהמדינות האהובות עלי אישית. מקווה שתבחרי לך אחת שתאהבי גם.

היי,

אומנם לא רשמת, אבל אני ממליץ בחום על בורמה. מתאים מאוד לטיול של חודש, אנשים נחמדים, הרגשה בטוחה בעיני לטיול לבד. בטח עוד לא שחוק מבחינה תיירותית, אולי קצת יותר קשה להכיר שם מטיילים אבל לא בלתי אפשרי.

מצרף כאן בלוג מהטיול שלי שם משנה שעברה.

בהצלחה!