מי אמר ברלין ולא קיבל?

[שירליץ]

יאללה, סיכומיישן. 

 

מכירות את זה שאת בהריון ואז פתאום נראה לך שכולן בהריון סביבך? אז נראה לי שהשנה כולם נסעו לברלין. גם אנחנו. חיפשנו יעד לא יקר שאפשר להנות בו 6 ימים ולא להרגיש מיצוי, עם שופניג נחמד, קצת תרבות ושינוי אוירה מהבית. וברלין היתה בול כזו.

 

תקציר

יום 1 שישי - סיור אופניים, פרימארק

יום 2 שבת - הסיפור של ברלין, קניות בקו'דאם

יום 3 ראשון - איסט סייד גלרי, מוזיאון DDR, שייט, רייכסטאג

יום 4 שני - האיים הטרופיים, כיכר ז'אנדארדם, קניון Mall of Berlin

יום 5 שלישי - גן חיות, פוטסדאמר פלאץ קניון ארקאדן ומופע האנשים הכחולים

יום 6 רביעי - מוזיאון פרגאמון, הקאשה הופה, קניון אלקסה

 

חדי העין ישימו לב שיש מעט אטרקציות והרבה שיטוט ושופינג. אמת צרופה.

 

טיסות איזי ג'ט, דירה (מצויינת) בין שער ברנדנבורג לאנדרטת השואה Apartments am Brandenburger Tor, כרטיס וולקאם קארד, מונית הלוך, ולרי חזור. 

 

סה"כ 17,000 ש"ח לשתי הורים ושתי בנות (11.5 ו כמעט 14).

 

שכחתי משהו בלוגיסטיקות? 

 

[שירליץ]

יום 1 (שישי) - סיור אופניים Fat Tire (ופרימארק)

נחתנו בחמישי אחר הצהרים, לקחנו מונית לדירה, הלכנו לסופר, אכלנו באיזור הדירה והלכנו לישון. מחר בבוקר קמים ליום מלא פעילות, בלי עייפות של טיסות באמצע הלילה.

 

 

אחרי הצלחה מסחררת בלונדון, החלטנו להתחיל את הטיול בסיור אופניים מודרך של פאט טייר. למה אופנים באנגלית ולא סיור רגלי בעברית למרות שהילדות לא מבינות אנגלית ברמה שמאפשרת לעקוב אחר ההסברים? כי רכיבה על אופניים מהנה יותר מסתם ללכת ברגל, כי מכסים שטח הרבה יותר גדול ומסמנים וי על יותר אתרים תיירותיים, כי באנגלית יש פחות שואה בסיפור.

 

ותכלס, שאלנו את הבנות מה הן מעדיפות והתשובה היתה חד משמעית.

 

אכלנו ארוחת בוקר בדירה, הלכנו לראות את שער ברנדנבורג על הבוקר, קנינו כרטיס וולקאם קארד בתחנת הרכבת התחתית (מזומן בלבד), והלכנו בניחותא ברגל דרך שדרות אונטר דן לינדן עד אלקסנדרפלאץ. השדרה עדיין בשיפוצים אבל אפשר להתרשם מיופיה, ומבנייני היוקרה והשגרירויות שלאורכה (השגרירות הרוסית יפה במיוחד).

 

סיור האופניים מתחיל רק ב11 אז היה לנו זמן לעוד קפה ומאפה באלכסנדרפלאץ.

 

ב-11 הגענו למקום המפגש, התחלקנו לקבוצות, בחרנו אופניים (יש הכל מכל - אופנים למבוגרים, ילדים, מושבי אופניים לפעוטות, ואפילו טנדם למבוגרים), קסדות לילדות ולדרך. הרכיבה ברובה במסלולי אופניים בכבישים, והנהגים מאד מתחשבים. אחת הסיבות שבפריז לא עשינו את הסיור היא מפחד מהנהגים המקומיים. בברלין יש המון אופניים, המון נתיבים יעודיים ונהגים רגועים.

 

ניסיתי לשחזר את המסלול מהתמונות (כמובן ששכחנו להפעיל אפליקציה שתעקוב אחרי המסלול כמו שתיכננו), והוא כלל בערך - אלכסנדרפלאץ, המזרקה של נפטון, כיכר בבל עם הספריה הריקה, כיכר ג'אנדארם, צ'קפוינט צ'ארלי, מגרש החניה בו היה פעם הבונקר של היטלר, החומה (החלק שליד הטופוגרפיה של הטרור), מגדל שמירה, והאנדרטה לזכר קורבנות השואה.  

 

לקראת הצהרים נכנסנו לפארק העירוני טירגארטן Tiergarten ודיוושנו עד לגינת בירה שם אכלנו צהרים (מזומן בלבד). הפארק פשוט יפיפה. מה שאהבתי בו שהוא לא מרגיש כמו פארק עירוני מתוקתק אלא כמו יער טבעי אך מטופח. ואם זוכרים שבסוף המלחמה נותרו בו כמה מאות עצים בלבד (העצים נכרתו לצרכי חימום ושטחים נרחבים נוצלו לגידול אוכל) זה עוד יותר מרשים. לא הספקתי לצלם הרבה כי לא עצרנו בדרך, אבל אני ממליצה גם למי שלא לוקח סיור מודרך, לשכור אופניים לכמה שעות ולטייל עצמאית, או אפילו ברגל. מהמם באמת.

 

אחרי ארוחת הצהרים ביצענו עוד עצירה בעמוד הניצחון המוזהב ששרד את המלחמות Berlin Siegessaule, ראינו את הרייכסטאג (מבחוץ), חצינו את העיר בדיווש בחזרה לרחבת המוזיאון הישן וסיימנו באלכסנדרפלאץ.  

 

סיור האופניים פשוט נהדר, ומומלץ מכל הלב. באמת. רק קחו בחשבון שזה זה די לוקח יום שלם, עד שסיימנו עם החזרת הציוד והתשלום, היה כבר חמש.

 

איזור אלכסנדרפלאץ משופע בחנויות, אבל עשינו גיחה לרכישת נעלי בלט בחנות ייעודית. לא יודעת אם זה יוצא זול יותר מאשר לקנות את הנעליים בתל אביב, אבל הילדה מאושרת שיש לה נעלי ריקוד מחו"ל. משם חזרנו לכיכר לחנות פרימארק שהילדה שמעה עליה ורצתה לדגום. באיזור אלכסנדרפלאץ היה שוק מסורתי יפה, אבל לא התעכבנו בו, כי הילדה היתה חייבת חייבת רק פרימארק. לטעמי האישי מדובר בחנות פח. צפוף ורועש, ולא הייתי מבזבזת עליה זמן אם הילדה לא היתה שומעת מחברות שהיא פשוט חייבת. לשמחתי גם היא הבינה שאופנה היא לא תקנה שם. אז קנינו כמה שטויות (פיגמות, אביזרי אופנה) וחזרנו לדירה.

 

רצינו לחזור ברכבת התחתית ופתאום הבנו שבעצם לא החתמנו את הכרטיס של הוולקאם קארד. יש לנו 6 ימים בברלין והכרטיס טוב ל-5. אם נתקף אותו רק מחר, הוא יספיק לשאר הביקור. קיבלנו החלטה ועלינו לרכבת בלי לתקף את הכרטיס תוך לקיחת סיכון שאם יתפסו אותנו נשלם קנס. לשמחתנו הגדולה לא עלו פקחים. חזרנו לדירה, אירגנו ארוחת ערב בייתית מהירה של פסטה וצנחנו למיטות.

 

[שירליץ]

יום 2 (שבת) - הסיפור של ברלין (ואיזור קורפורסטנדאם

קמים לגשם. מתמהמהים מול הגשם וארוחת בוקר איטית, ויוצאים קצת מאוחר לעשות את מה שעושים בעיר בגשם - מוזיאונים וקניות. החתמנו את כרטיסי הוולקאם קארד על מנת לתקף אותם ולקחנו רכבת תחתית למוזיאון הסיפור של ברלין The Story of Berlin. מוזיאון אינטראקטיבי מקסים. לא שואתי כמעט בכלל, ומלחמתי במידה מועטה. המוזיאון נמצא בתוך פסאג', וכדי להגיע לכניסה אליו צריך ללכת בעקבות סימני עקבות אדומים עד הכניסה. תבקשו בקופה גם את חוברת ההסברים בעברית.

 

הביקור כולל גם סיור בבונקר - מקלט ללוחמה אטומית. יש פעם בשעה סיור מודרך בגרמנית או באנגלית ואנחנו הצטרפנו לסיור באנגלית. בניגוד למה שחשבנו לפני הסיור, לא מדובר בשריד ממלחמת העולם השניה אלא במקלט שנבנה בשנות השבעים בשיא המלחמה הקרה ויכול להכיל עד 3600 איש לשבועיים רצופים. מסתבר שיש מעל 20 כאלו עדיין בעיר, ליתר בטחון. הילדות קצת התפלאו למה בברלין השלווה יש מקלטי ענק לתושבים, ואצלנו, איפה שבאמת צריך... אין. היה מרתק.

 

 

בינתים הגשם הפסיק, ויצאנו לרחוב הקניות השוקק קו'דאם. רצינו לאכול בהארד רוק קפה שהילדות מאד אוהבות, אבל היה תור המתנה של שעה, אז הלכנו ל Maredo (יש להם בר סלטים שמאד שימח אותי). אחרי האוכל פצחנו בשופינג סוער לאורך הרחוב עד שנפלנו מהרגליים. קנינו נקניקיות בקומת האוכל של הכלבו Ka De We ולקחנו אותן בחזרה לדירה לארוחת ערב.

 

לא לשכוח כשאתם עושים קניות - במידה והרכישה מעל 25 אירו, לבקש טופס החזר מס - Tax Free.

 

[שירליץ]

יום 3 (ראשון) - איסט סייד גלרי, DDR, שייט, רייכסטג

אם עוד לא הבנתם, הביקור בברלין היה עם מוטיב של המזרח והמערב בתקופת העיר המחולקת והמלחמה הקרה, (ולא מוטיב מלחמת העולם השניה והשואה). גרתי בגרמניה המערבית כילדה בתקופה ההיא, ובמזרח לא ביקרתי, זה היה עולם זר ואסור, מפחיד ומרתק.

 

התחלנו את היום באיסט סייד גלרי East Side Gallery - החלק המשמעותי ביותר של החומה שעדיין עומד, מקושט בציורי הקיר שצוירו עם נפילתה (ושוחזרו ב 2009). לקחנו רכבת S לתחנת Ostbahnhof ומשם הלכנו לאורך החומה ברגל. יפה, מרתק ומרגש. חבל רק שיש ונדלים שמלכלכים את השריד ההיסטורי החשוב הזה בקשקושי "XX היה פה", גם בעברית לצערי. כדי שיהיה יותר מעניין לילדות, הן קיבלו משימה לאתר מספר ציורים מפורסמים במיוחד - הנשיקה של המנהיגים, המכונית הפורצת מהקיר, הבקע בחומה ממנו זורמים אנשים, ודגל גרמניה-ישראל משולב. הלכנו לאורך החומה ואז פנינו שמאלה לתחנת הרכבת Warschauer Str משם לקחנו רכבת בחזרה לאלכסנדרפלאץ.

 

חיפשנו משהו מהיר וזול לאכול, והילדות בחרו במזללה סינית מהירה Happy Nudels (נדמה לי) ממש ליד הכניסה לאקווריום Sea Life עליו החלטנו לוותר. האוכל היה טרי וטעים, זול ומהיר. ובהחלט עשה את העבודה. נכנסנו ללובי של מלון רדיסון כדי לראות את האקווריום הגלילי הגדול מבחוץ, והמשכנו.

 

האתר הבא שלנו היה מוזיאון המתאר את החיים בגרמניה המזרחית DDR Museum, היה קצת תור אבל לא נורא, יש תור מקוצר למי שמזמין כרטיסים באינטרנט. את האמת? היה קצת מאכזב, בעיקר לאור ההמלצות שקראתי. מסתבר שהחיים במזרח גרמניה היו מאד דומים לחיים בישראל של שנות ה-70 (כולל הסיפולוקס, לא כולל הרחצה בעירום המתאורת שם באופן גרפי למדי). לי היתה תחושה של "רומנטיזציה" של התקופה, שהיתה מאד אפלה בעצם. או אולי פשוט היה לנו צפוף. בכל מקרה מדובר במקום לא גדול שאפשר למצות בשעה קלה. נחמד, אבל לא חובה בעיני, בטח לא אחרי הסיפור של ברלין.

 

ממש בפינה של הרחוב ליד המוזיאון יש גלידה שנראתה לא רע, אז אכלנו.

 

ירדנו עד הנהר, חצינו את המעבר שמתחת לרחוב והגענו למעגן השייט של Stern und Kreis. בחרנו ספציפית בחברה הזו כיוון שיש להם מדריך קולי גם בעברית. השייט אורך כשעה והוא תכלס לא מעניין במיוחד. אחרי לונדון, פריז ואמסטרדאם, הילדות פשוט השתעממו. יש בית קפה על הספינה ואפשר להזמין בירה או קפה ועוגה, אנחנו היינו מלאים מהגלידה אז לא אכלנו. יכול להיות שהיינו צריכים לקחת שייט שמשייט לאורך זמן ארוך יותר (3 שעות) אבל מגיע לאיזור האגמים של נהר השפרה שהוא כנראה יותר ירוק ויפה.

 

סיימנו את השייט והיה לנו עוד זמן עד הביקור ברייכסטאג, אז הלכנו ברגל לכיוונו. רצינו לאכול בקפה איינשטיין על שדרת אונטר דן לינדן, אבל היה תור (ואנחנו לא מחכים לאוכל) אז וויתרנו. המשכנו לכיוון טירגארטן, טיילנו בו עוד קצת, ראינו את אנדרטת הזכרון לרצח הצוענים בשואה, ועוד אנדרטה לחיילים רוסים והלכנו לאכול במזנון התיירים המתהדר בשם Restaurant Populär im Pavillon am Reichstag ונמצא ממש ליד הרייכסטאג. האמת? מה יכול להיות רע בנקנקיקיות וצ'יפס? קנינו שם גם קצת מזכרות. לפחות לשירותים קיבלנו אסימון ולא נאלצנו לשלם 50 סנט!

 

טיפ: בנוסף להנחה באטרקציות אפשר לקבל בהצגת וולקאם קארד גם הנחה (חד פעמית בהצגת הספרון האדום) של 25% בקניית מזכרות בחנויות ה"רשמיות" של ברלין עם הלוגו של הקוביות:

 

 

הסיור בבניין הפרלמנט הגרמני - הרייכסטאג Reichstag הוזמן מבעוד מועד, וזכרתי כמובן להביא את האישור המודפס ואת הדרכונים. בהמלצת הפורום הזמנו עליה בשעה 17:45 כדי שנספיק לראות את העיר באור ובשקיעה. לא לקחנו הסבר קולי אלא פשוט הסתובבנו עלינו וירדנו בכיפה וצילמנו תמונות מכל הזויות. יפה ומומלץ.

 

עד שירדנו מהרייכסטאג היה כבר חושך. לשמחתנו התרחש בעיר במשך שהייתנו פסטיבל האורות. זהו אירוע שבו מאירים בניינים שונים (היסטוריים ומודרנים) בתאורה, לעיתים סטטית, לעיתים מתחלפת ולעיתים ממש סרטון. מקסים ביותר! הגענו לשער ברנדנבורג מספר דקות לפני השעה 19:00 והמתנו בסבלנות להדלקת האורות. התלבטנו האם לקחת סיור מודרך (בתשלום) שעובר על כל הבניינים ברצף, או לא, ובחרנו שלא. הורדנו מפה של הבניינים המוארים, וכל ערב דגמנו 2-3 בניינים באיזור שונה. חוויה כיפית לאללה.

 

[שירליץ]

יום 4 (שני) - האיים הטרופיים (וקניון ליד הבית)

ברגע שהילדות שמעו שיש בברלין פארק ממים, היה ברור שאי אפשר יהיה לוותר עליו. אז נסענו.

 

איך מגיעים? ברכבת RE2 מכל אחת מתחנות הרכבת הגדולות (אנחנו יצאנו מפרידריך שטראסה) לכיוון Cottbus עד לתחנת Brand ומשם באוטובוס השאטל החינמי של הפארק. הרכבת יוצאת רק פעם בשעה אז חשוב לתזמן היטב את היציאה, במיוחד בדרך חזרה. כשאתם מגיעים תבדקו בתחנת האוטובוס מתי שעת היציאה שלו חזרה. עלות הנסיעה ברכבת 31 אירו לכולנו אם יוצאים אחרי 9 בבוקר. את הכרטיסים קנינו במשרד, לא ידעתי מה לקנות במכונה.   

 

בפארק עצמו מקבל כל אחד צמיד עם צ'יפ. הצ'יפ פותח וסוגר את הלוקר, וגם משמש אמצעי תשלום לכל דבר - אוכל, שתייה, אטרקציות. ביציאה מחזירים את הצמידים ומשלמים את החשבון. תזכרו להשאיר לזה זמן. אסור להכניס מזון אבל יש כמה מזנונים ומסעדות. במסעדות אסור לשבת בבגד ים בלבד, אז או שתלבשו חולצה או שתוכלו לקבל מהצוות מעין חלוק קימונו קצר לשימושכם בזמן הסעודה.

 

אז היה שווה? היה בהחלט כיף אבל לא היה וואו. יש בריכות, חוף ים, ג'קוזי, 3 מגלשות (אחת מהן רק מעל גיל 15), יער טרופי, ג'ימבורי ועוד. תכלס זה מאד הזכיר לנו את פארקי המים של כפרי הנופש של סנטר פארקס, רק בשטח יותר גדול. זו הפוגה נחמדה מהעיר, ובהחלט נהנינו מהמנוחה. הילדות השתובבו עם מצלמה עמידה במים, ונהנו לשלוח לחברות תמונות "כאילו בתאילנד". יכול להיות שעם ילדים יותר צעירים, שיהנו גם מגן המשחקים, בריכת הילדים ומשחק בחול, זה עוד יותר אטקרטיבי.

 

חזרנו לדירה בסביבות חמש אחר הצהרים, אחרי שתלינו את המגבות ובגדי הים הרטובים (יש בדירה מתקן מתקפל) ומנוחה קצרה, יצאנו שוב רגלית לכיוון כיכר הז'אנדארם היפה כשבדרך עשינו עצירה בחנות השוקולד של ריטר ספורט. הו, כה נאיבים היינו! החנות היתה מפוצצת באנשים. מסתבר שלסדנת השוקולד אפשר להרשם רק דרך אתר האינטרנט ולא במקום עצמו אז אם זה חשוב לכם, תזמינו מראש. אני לקחתי את הילדות להציץ דרך הרצפה השקפקפה על הילדים שעובדים בסדנה בקריאות - תראו איזה יופי, הם כבר רבע שעה מקשטים במדבקות וטושים קופסה לשוקולד! זה השיג את האפקט הרצוי, והילדות ישר אמרו שאין להן מה לעשות שם. אז פשוט קנינו הרבה שוקולד.

 

בכיכר ז'אנדארם היו שוב בניינים מוארים במסגרת פסטיבל האורות. שתי הכנסיות היו מוארות באופן סטטי, ועל אולם הקונצרטים היה קליפ שקשור כמובן במוסיקה. מקסים.

 

בדרך חזרה נתקלנו בקניון "ליד הבית" Mall of Berlin החדש דנדש. ראינו אותו כבר כמה פעמים אבל עדיין לא נכנסנו. אז נכנסנו. מאד הזכיר לנו את קניון הבית - קניון רמת אביב. יפה, נקי, מתוקתק… עם חנויות יקרות אש. אבל יש בו גם כמה חנויות מוצלחות גם למי שלא קונה מותגי יוקרה, יש חנות שוקולד נהדרת של Lindt (הילדות שלי מכורות לכדורי השוקולד בטעמים שלהם), מעדניה יפה, גלידריה ועוד. רכשנו עוד שוקולד, וחזרנו לדירה לארוחת ערב בייתית וצניחה במיטות.

 

[שירליץ]

יום 5 (שלישי) - גן חיות, פוטסדאמר פלאץ ומופע האנשי

אנחנו מאד אוהבים גני חיות ולא מפספסים גן חיות באף טיול. אז גם בגן החיות של ברלין היה ברור לנו שנבקר. נסענו בקו 200 עד תחנתו האחרונה ממש בכניסה לגן החיות. היתרון בביקור בעונת הסתיו ובאמצע השבוע הוא שגן החיות ממש לא עמוס. קצת מבקרים, כמה כיתות של בית ספר, ירוק בעיניים והמון חיות. רוב החיות שראינו היו פעלתניות, מה שהפך את הצפיה בהן לכיפית עוד יותר.

הכי אהבנו את קופי האדם והכי הכי את האורנגאוטנגים. אי אפשר להשאר אדיש אליהם, ואי אפשר שלא להאמין באבולוציה. הם פשוט אנחנו, רק עם הרבה פרווה ג'ינג'ית. יש ביתן חיות לילה מקסים, יש זאבים מהממים (מאד מזכירים את הזאבים ב"משחקי הכס" למי שצופה), יש פינת ליטוף עם כבשים ועיזים מצחיקות (תביאו מטבעות של 10 ו-20 סנט כדי לקנות אוכל לעיזים), היפופוטמים גמדיים, דובי הקוטב המפורסמים… רק הפנדה לא היתה (הלכה לעולמה לפני כמה שנים). יש גם מגרש משחקים גדול ויפה. כמובן שלא הצלחנו להגיע לאף מופע האכלה (אנחנו גרועים בתכנון) אבל עדיין היה כיף גדול. גן החיות מאד מרווח ומאד ירוק, כאילו המשך ישיר של הטירגארטן.

 

בילינו בגן החיות מספר שעות, כולל ארוחת צהרים במסעדה במקום. על האקוואריום ויתרנו הפעם, יש כרטיס משולב למי שרוצה.

 

לקראת שלוש כזה חזרנו לדירה למנוחה נדרשת, כי היו לנו כרטיסים לערב למופע האנשים הכחולים. בחמש יצאנו שוב בקו 200, והפעם ירדנו בפוטסדאמר פלאץ. הסתובבנו קצת באיזור סוני סנטר כדי להתרשם מהבנייה המודרנית המדהימה וחיפשנו מקום לארוחת ערב מוקדמת. שמעתי רבות בפורום על Vapiano אז החלטנו לנסות מזלנו. נכנסנו למסעדה עמוסה, קיבלנו כרטיסים מגנטיים כדי לחייב עליהם את המנות, הגענו לתור הלא ברור שמול דלפקי המטבח, עשינו אחורה פנה, החזרנו את הכרטיסים הריקים ויצאנו. לא הבנו בדיוק איך זה אמור לעבוד, ואיך עושים את זה עם ילדות שכל אחת רוצה משהו אחר, ואף אחת מהן לא יכולה עדיין לדאוג לעצמה. הלכנו מספר מטרים שמאלה ונכנסנו למסעדה האסייתית COA. בחירה משובחת! ללא ספק המסעדה הטובה שאכלנו בה בברלין (שזה לא קשה, כי לא אכלנו במסעדות גורמה, אבל בכל זאת). אוכל מצויין, טרי, טעים מאד, שירות מצויין ולא אנטיפתי, ויש להם תה קר בטעם מלון להתעלף. מומלץ.

 

המשכנו לצד השני של כיכר פוטסדאם, שם היו עוד בניינים מוארים בפסטיבל האורות. הסתכלנו עליהם קצת והמשכנו דרכנו אל קניון ארקאדן ואל התאטרון של האנשים הכחולים. הקניון נחמד מאד וגם שם עשינו קניות. כנראה שבטיול של אמא חובבת שופינג, אבא שלא מתרגש מזה ושתי מתבגרות צעירות… אין מנוס מהרבה קניות!

 

ועכשיו לאנשים הכחולים Blue Man Group. את הכרטיסים הזמנתי חודשים מראש, והם הגיעו הביתה, לתל אביב בדואר. המחיר גבוה, מאד אפילו. 300 אירו לארבעה כרטיסים. אבל החוויה שווה כל שקל. אין מילים לתאר כמה שזה מהנה, מצחיק, מרתק, חווייתי וכיף. הילדות היו מרותקות במשך שעה וחצי (ללא הפסקה), וגם אנחנו. באמת אחלה אחלה מופע. מומלץ מכל הלב. האולם היה מלא לגמרי, אז אם אתם באמת רוצים לראות את המופע, תדאגו לכרטיסים מראש. אנחנו קנינו כרטיסים בשורה 8 באמצע (שורה אחת מאחורי "שורות הפונצ'ו" בהן מחלקים לצופים פונצ'ו מניילון כדי שלא יתלכלו בטעות מצבע שמושפרץ על הבמה).

 

אחרי הריגוש של האנשים הכחולים עצרנו לעוד גלידה, הפעם של Haagen Dazs, והלכנו ברגל לדירה. בדרך ראינו גם את התאורה של פסטיבל האורות על השגרירות האמריקאית, עם מרתין לותר קינג.

 

[שירליץ]

יום 6 (רביעי) - מוזיאון פרגאמון, הקאשה הופה, קניון

יום אחרון בברלין, יום של השלמות. אז נכון שמקדש הפרגאמון עצמו סגור לשיפוצים, אבל אני לא יכולה לבלות בעיר כה תרבותית כמו ברלין בלי לראות מוזיאון אחד! אז לקחנו שוב את קו 200 שלנו והפעם ירדנו ממנו ליד אי המוזיאונים. הילדות בקיטורים קיטורים קיטורים, אני מתעלמת. קנינו כרטיסים בלובי של המוזיאון (הכניסה קצת מוזרה בגלל השיפוצים), הפקדנו מעילים ותיקים בלוקר (תמיד כדאי שיהיו לכם מטבעות של אירו בודד לדברים כאלו, וגם לעגלה בסופר), לקחנו מדריך קולי ונכנסנו. וואו. נכנסים לאולם ענק עם שער ענק, כחול, מהמם.כמה יופי. המוזיאון די קטן ואפשר למצות אותו בשעה-שעתיים בקלות. הקומה העליונה מוקדשת לאמנות האיסלאם. עוד וואו. כאן הגדולה שלומדת ערבית ואיסלאם בבית הספר התעניינה עוד יותר. הקטנה המשיכה לעשות פרצופים לאורך הביקור כולו. באסה (לה).

 

משם המשכנו ברגל לכיוון הקאשה הופה, כי כולם אומרים שצריך. בדרך קנינו סנדלי בירקנשטוק, אכלנו גלידה שמסדרים אותה כמו פרח (כן, אנחנו מתים על גלידה אם זה עוד לא היה ברור), עצרנו לרגע בבית הקברות היהודי, ועד הקאשה הופה. שם עשינו סיבוב קצר. לא ברורה לי ההתלהבות. נחמד כן, חצרות, בתים, בוטיקים.. וזהו. אין אפילו איזה בית קפה נחמד לשבת בו ולהנות מהאוירה. יש עמודים שאמורים להוביל בסריקת קוד QR להסברים מוקלטים על האיזור, אני קיבלתי הודעת שגיאה כשניסיתי. שווה לעבור כדי לראות אבל ממש לא היילייט לדעתי.

 

מזמן לא קנינו משהו, אז הלכנו לקניון אלקסה. אכלנו ארוחת צהרים בפוד קורט של אלקסה, וכך כל אחד זכה למטעמים שונים, במחיר מצויין  וטעם מעל הסביר. עשינו עוד קצת שופינג בקניון שמבחוץ נראה כמו מזרח גרמניה של שנות ה-70 אבל מבפנים הוא מצויין ומלא חנויות מעולות, כולל אינטרספורט האהובה ואז החלטנו ללכת לגלריה קאופהוף הסמוכה לראות אם אפשר לקבל את החזר המע"מ במקום (כמו שכתוב בחוברת של Global Blue). למי שלא מכיר - מבקרים שלא מן האיחוד האירופי יכולים לקבל זיכוי על המע"מ ששילמו על הקניות. צריך לבקש בכל חנות Tax Free (ברכישה מעל 25 אירו), למלא את הטפסים באדיקות ואז לדרוש את ההחזר. בשורה התחתונה, אי אפשר לעשות את זה בחנות בעיר, אלא אם תסעו קודם לשדה התעופה להחתים את נציג המכס על הטפסים. במילים אחרות, אי אפשר. סתם ביזבזנו חצי שעה.

 

חזרנו לדירה לנוח ולארוז. בערב חזרנו לקפה איינשטיין לנסות שוב את מזלנו, הפעם בהצלחה. מדובר בבית קפה בסגנון וינאי - שניצל, גולש וכדומה. הילדות חלקו שניצל אחד, וכמובן שהתפנקנו גם בשטרודל השוחה בקערת רוטב וניל. אם אתם רוצים קייזרשמארן, קחו בחשבון שזה לוקח 20 דקות (ויתרנו). לא ברור למה, אכלנו כזה המון באוסטריה, וזה נחשב משהו די פשוט. לסיכום, נחמד, טעים, לא הכי זול, שירות לא הכי ידידותי, ואם אתם מבקרים מדי פעם באוסטריה זה לא ירגש אתכם במיוחד.

 

המשכנו רגלית לכוון כיכר בבל והקתדרלה של ברלין כדי לראותן בתאורה של פסטיבל האורות. איזה סיום מקסים!

 

[מרינה ש]

יום 6 (רביעי) - מוזיאון פרגאמון, הקאשה הופה, קניון

שירליץ,

נהנית מהדיווח שלך. התמונות מקסימות!!!

 

אם יש לך הרגשה שכולם נסעו לברלין השנה, לי יש הרגשה שהשנה בפורום היא שנת צרפת וכך גם כתבתי בשרשור שלי.

 

תודה על השיתוף!

[שירליץ]

סיכום

הטיסה חזרה היתה בשבע בבוקר, אז הזמנו הסעה עם ולרי לארבע. בדיעבד, אפשר היה בקלות לדחות את זה בחצי שעה עד שעה. הגענו מוקדם מדי וחיכינו עד שפקידי המכס יבואו לפתוח את הדוכן שלהם (שונפלד, טרמינל A קומה אחת למעלה) בחמש. קיבלנו את חותמות המכס הנחשקות, שילשתי מעטפה עם כל טפסי ה Tax Free ממולאים באדיקות, מסרנו מזוודות (הגענו עם שתיים, חזרנו עם שלוש - היה לי תיק גדול מקופל באחד המזוודות), קנינו עוד שתיה ושוקולד בדיוטי פרי… והביתה..

 

ברלין ענתה על כל הציפיות, הדירה היתה נהדרת וממוקמת נפלא. אני מאד שמחה שבחרנו בה ולא באיזור קודאם שהיה לנו רחוק מרוב האתרים וגם לא באיזור אלכסנדרפלאץ ההומה תיירים. האוכל היה טוב, וקל היה למצוא לילדות מה לאכול, הקניות היו מצויינות (ואף קיבלנו החזר מס חביב). טיול סתוי מאד אהוב עלינו, נעים להסתובב, אין לחץ ועומס בשום מקום, ואם יש קצת גשם, מסתדרים. 

 

[shellaa]

סיכום

נהניתי מאוד מהטיול שלכם בברלין.

לגבי הרמזור במעבר חציה בתמונה האחרונה - ראיתי כאלה בדרזדן גם בצורה של בת עם חצאית, חמוד ביותר.

 

תודה,

שלה

[מיקהמיקה]

סיכום

 

שירלי,

היה מרענן ומהנה לטייל איתך (ועם הבנות) בברלין. טיול עירוני סתווי כמו שאני אוהבת. עשית לי חשק לשנה הבאה 

 

אגב, השנה כולם בפורום היו בבודפשט...

[שירליץ]

סיכום

מאד אהבנו את אמפלמן - האיש של הרמזור. 

 

מסתבר שזו הגרסה המזרח גרמנית, ואחרי האיחוד היה קמפיין ענקי כדי להשאיר אותו ולא להתיישר לפי הסטנדרט המשעמם של אנשי הרמזור המערב גרמנים. 

 

הילדות ממש עקבו אחריו והתבאסו בכל פעם שראינו רמזור "רגיל" במערב.

 

 

רק חבל שהמרצ'נדייזינג שלו כל כך יקר....

[קיפודה]

סיכום

ברוכה שבאת לכתוב על אף ההפתעה שגיליתם בבית…

שמחתי מאד שגם אתם נהניתם מאד בטיול אופניים! לנו היה איתם באופן מאד מפתיע על הפנים  בברצלונה.  האזור שבחרתם לגור בו, סולידי ונעים מאד, גם אנחנו אהבנו להתגורר בו.

תודה

[nilih]

סיכום

שירלי!

גם אנחנו התגוררנו באותו מתחם של דירות בטיול הבין דורי שלנו לפני שנתיים, ונהננו מן המיקום המנצח ומן הדירה שהייתה מאובזרת להפליא( המלצה מצויינת של רבקה)!

אני באופן אישי לא מתלהבת מן הקודאם. לנתי על הקודאם לפני 9 שנים, ובעינני השהייה במזרח טובה יותר.

 

ולרי סיפק לנו שירות מצויין הלוך ושוב, ואפילו חיכה לנו באיסוף הראשון כמעט שעה בשל האיחור בטיסה.

 

לגבי הפרימארק- נכון שיש תחושה של פח, אבל כול הטריקו, הפוטרים ובגדי הילדים שרכשתי בו באינסברוק  לפני שנה וחצי עדיין עימנו ובמצב טוב. כך שמאוד משתלם לקנות בו בגדי בייסיק במיוחד לילדים שצומחים בקצב מהיר.

 

כתבת שבעבר גרת במערב גרמניה. אשמח לקרוא על תקופה זו! ובכלל מהן תחושותיך היום כאשר את מבקרת בעיר המאוחדת מזה 25 שנה. אני מניחה שקל לך לתקשר עם המקומיים. כיצד הם רואים את האיחוד כיום?  בעבר נעשו על כך מספר סרטים מאוד מעניינים.

תודה

נילי

[שירליץ]

סיכום

מסכימה איתך ב-100% לגבי בגדי ילדים. כשהילדות היו צעירות והייתי הרבה על הקו של מינכן, קניתי להן המון ב C&A שזה גם כלבו מהסוג הלא בדיוק יוקרתי.

 

ולגבי גרמניה, תמיד מורכב.

 

הילדות שאלו אותי אם קראו לזה "המלחמה הקרה" כי אף אחד לא נפגע בה. קשה להסביר אוירה של פחד. אולי פחד זו לא המילה הנכונה, אי אמון בסיסי. לא בין גרמנים לגרמנים אלא בין הגוש המערבי והגוש הסובייטי. בתור ילדה לא יצא לי להגיע לברלין הנצורה, וחלוקת גרמניה לא השפיעה עלי חיי היומיומים, אבל אבא שלי היה וזו היתה חוויה לא טריוויאלית כנראה. 

 

אגב, משיחות שהיו לי (אחרי האיחוד) עם מזרח גרמנים לשעבר שעוד זוכרים את החיים שהיו פעם, נשמע שזה באמת דומה לישראל של שנות ה-70-80. חברתי המזרח גרמניה מאד התרגשה לראות בסופר בארץ חלב בשקיות. זה הזכיר לה את הילדות

 

 

ובסופו של דבר, עמוק בפנים, לחיות כישראלית יהודיה בגרמניה זה הכי לא טריוויאלי. מילקי או לא. 

 

 

[ofirts]

סיכום

שירלי אחלה לטייל אתכם.

אנחנו בדצמבר - שאלה -

הבלו מן באמת כזה שווה? מה בדיוק כולל המופע הזה? 

והאם יש לך לינק לאתר של הכרטיסים?

מול אוף ברלין - לפי האתר נראה קניון פתוח ( מעבר לא מקורה באמצע) - האם זה נכון? ( יכול להיות בעייתי בחורף) - והכל באמת נורא יקר שם? הגעתם גם לרובע ניקולאי? או שבכוונה ויתרתם עליו? 

האקשה הופה  - אפשר לוותר? האם ההקשה מרקט הסמוך כולל שוק מזון נחמד? או סתם שטויות? 

 

[rubit]

סיכום

היי שירלי,

 

אהבתי את הטיול שלכם בברלין -קליל, מרגיע ומהנה... 

 

ההיפך הגמור ממה שאנחנו חווינו בברלין - מדכא, מדכא, מדכא -לא הצלחנו להתנתק מהשואה ברוב הטיול (מזל שהייתה הופעה של ביונסה ומשחק ליגת האלופות...)

 

כולם סביבי אומרים לי לחזור לתיקון... אבל אני בספק שבשנים הקרובות אגיע לשם שוב...

 

אהבתי את הפיתרון היצירתי לכך שלא הזמנת מקום מראש לסדנאות השוקולד 

 

 

 

רובי

[glasha]

סיכום

שירליץ!!! אחלה סיכומיישן! 

פרימרק - השימוש היחיד שעשיתי בסחורה שנקנתה בסניף הלונדוני זה לנגב לכלב שלי את הרגליים אחרי הגשם. אבל הכלב מאוד מרוצה.

בלו מן - חותמת על כל מילה. תענוג צרוף. 

החזר מס בעיר - נרשם. מבאס. 

אופניים - אני עדיין מעדיפה להתנייד במונית.

ופיאנו - אוכל סביר עם ים של פוזה. לא בטוחה שאחזור. 

גן חיות - איך לא ראינו את דב הקוטב, איך? אולי בחורף נצליח יותר. 

 

אחלה סיכום, כיף של טיול, אבל זה לא חכמה, הטיולים והסיכומים שלך תמיד כיף גדול. 

 

אלונה

 

[adivelednizki]

סיכום

היי שירליץ

 

כיף לראות את ברלין מהעיניים של מישהו אחר שטייל במקביל אליך..

נהניתי מהדיווח !

האנשים הכחולים - נצטרך להשלים ... (אני מקווה שזה כבר יהיה בלאס וגאס בקיץ הבא , אבל כרגע זה עוד במסגרת חלום...)

מצד שני , לא מצטערת שבחרנו במופע של WYLD .

 

הזכרת לי שגם אנחנו מצאנו עצמנו אוכלים במזנון התיירותי שמול הרייכסטאג (שניצל וינאי..) ונהנינו !

 

לגבי פארק המים : האם הכוונה לאיים הטרופיים ?

(התלבטתי בעצמי אם לצאת לשם ממרכז העיר ...)

 

לגבי פרימארק : אני עוד הייתי עדינה ... אמרתי שלא ממש מצאתי את עצמי שם...

את הלכת ישר לעניינים וקראת לה "חנות פח"....

 

הבת שלי לעומתי התלהבה כי היו שם  פריטי הלו קיטי (פיג'מות וכו ) אז זרמתי , אבל ברור שלא הצלחתי להבין מה ההתלהבות ...

אולי פספסנו משהו ? כי פרימארק היא המקום אליו מתנקזים כל הישראלים ושם שמענו הכי הרבה עברית ...

כנראה שלא...

בעיני הסחורה נראתה לי הרבה פחות מ-C&A, שם אני דווקא קונה לילדים לא מעט במהלך השנים והאיכות סבירה בהחלט (מחזיק בכיף עונה , אחר כך זה ממילא קטן עליהם...)

 

עדי

 

 

 

 

[ofirts]

בנות אלונה, מה אתן אומרות על זה - bikini berlin

מה אתן אומרות על זה? משהוא שמע? מומלץ?

ואפשר בבקשה לפרט עוד קצת על מופע האנשים הכחולים? מה זה בכלל? אנשים צבועים בכחול ששרים? שווה להשקיע?

ביקיני ברלין: 

שנה נפתח בברלין הקניון הקולי הראשון. קניון קולי הוא כמובן אוקסימורון שרק ברלינאים יכולים להתמודד איתו – ככה נולד BIKINI BERLIN. מרכז קניות שכולו חנויות מעצבים מקומיים, וחנויות פופאפ. הגאונים האלו ניצלו את העובדה שגן החיות הוא השכן מאחורה ופתחו בקיר חלון ענקי שצופה על הכלוב של הקופים. ככה אפשר לקנות כוס תה ולשבת להסתכל על הקופים מסתכלים עליך, לתהות תהיות קיומיות מי מכם הוא זה שבאמת נמצא בכלוב וכל זה בלי לשלם כרטיס לגן החיות! Budapesterstrasse 38-5

מיקום של ביקיני ברלין