יש הבדל עצום בין תאילנד (שבחלקה היא כבר מערבית) לאפריקה.

במזרח לא ראיתי אדם אחד עם מלריה. באוגנדה היו 4 חולים בחדר המשותף שישנתי בו באכסניה בקמפלה. אז נכון שקמפלה יותר מועדת לפורענות מצפון טנזניה, ובכל זאת. גם אין לדעתי מה להשוות לשגרת חיים של מי שגר באפריקה בתנאים מערביים. בטיול שכזה מדובר בין השאר על ספארי, שהוא יום שלם של ג'יפ בכבישי עפר מדי יום, במרחק רב מבית חולים נורמלי. ואם לא לוקחים טיסה ישירה, זה בכלל תענוג קטן להיגרר לפעמים 20 שעות דרך אתיופיה במטוס עם תינוק.

במקרה נכנסתי לכאן כי חשבנו בקיץ לנסוע לספארי באפריקה

אנחנו טיילנו בתאילנד עם פעוט בן שנתיים והיה מצוין!

אל תוותרו על הנאות החיים כי ״קשה להיות עם תינוק״ זה זמן מצוין להתחבר אליו

1. שיהיה בכל מלון בריכת שחיה. תתחילו ותגמרו את היום עם בריכה

2. טיטולים מטרנה ומגבונים תביאו מהארץ

3. תבואו טבלאט לילד לצפיה בסרטים

4. תביאו חוברות מדבקות

מה שכן, אני לא בטוחה שהייתי לוקחת ילד בן שנתיים למדינה עם מלריה. הוא יכול לבלוע כדור? (אצלי בקיץ הוא יהיה בן 3)

סעו למקומות שאין סיכון מלריה בינתיים.. זה מחלה שממיתה מיליונים בשנה וחבל

מה עם המזרח הרחוק? 

אני לא אתייחס למלריה או לאפריקה אלא רק לגיל שנתיים - גיל שנתיים הוא גיל לא פשוט מבחינת התנהלות שוטפת. זה גיל בו השגרה נותנת בטחון ולכן יש לעתים קשיים בהרדמות במקום לא מוכר, בטח כשמחליפים לינה כל לילה ובעיות באכילה. בנוסף בגיל זה מתחילים לגלות ניצני עצמאות ויש לצפות לעמידה עיקשת במקום כשאתם רוצים לזוז ותפיסת ריצה מהירה דווקא כשאתם רוצים להתבונן ארוכות במשהו....וכו'. לדעתי ההתעסקות עם הילד תפחית מההנאה שלכם. חכו עד שהוא יהיה בן שלוש וכל העניין יהיה יותר סביר.

צולם בעיר, ששם הסיכוי לחלות במלריה הוא גבוה פי כמה מלחלות במלריה בספארי.

צלמתי (בהסתר) הבוקר במיוחד עבורך שתי נשים (אירופאיות) עם ילדים קטנים. משום מה, לא מצליח להעלות את התמונות (אולי בהמשך)

שבת שלום

תודה איתן(-:

גם אני חשבתי על כל העניין הזה ולכן עדיין לא פסלתי את היעד למרות החששות שקיימים.

מצד שני, המון אנשים מזהירים מפני המלריה.\

אתה אולי מכיר משפחה שכבר טיילה שם עם ילדים קטנים?

תודה על המענה(:

 

ההיגיון הוא שאנחנו לא מוכנים לטוס בלעדיו ושאנחנו מאוד היינו רוצים לבקר שם...

ולכן אני גם מתייעצת עם מספר גורמים כדי לא לסכן אותו.

גם אם הוא לא יזכור, אנחנו נזכור... ואנחנו מתכוונים לעשות את הטיול בשבילנו תוך התחשבות בפעוט כדי שיהיה לנו ולו קל ומהנה.

בטנזניה חיים אלפים רבים של אנשים שאינם טנזנים (דיפלומטים, שליחי חברות ועובדי אגודות צדקה) לחלק גדול מהם יש תינוקות שאך נולדו ואלו גדלים שם עד שההורים עוזבים (לפעמים לאחר שנים רבות)

לא שמעתי (אפילו שאני מניח שאי פעם היו מקרים בודדים) על פטירה של תינוק (שאינו טנזני) ממחלות טרופיות.

אני מניח שאלו חששות של העבר ולא של ההווה. היום, ברגע שתינוק חולה במשהו, מיד מתחילים בטיפול והכל בסדר.

לדעתי לא צריכה להיות כל מניעה.

אישית קשה לי להבין את ההיגיון בלקיחת פעוט לאפריקה. הוא ממילא לא יבין כלום מהחוויה ולא יזכור אותה, העלות גבוהה ויש סיכון רפואי. המלריה מאוד נוכחת באפריקה עם מיליון מיתות מדי שנה. יש זבובי צה-צה, וחבילת חיסונים שלמה שצריך לקבל. שירותי הבריאות אינם מתקדמים לרוב, ובספארי גם יהיו רחוקים למדי מכם. בשביל מה לקחת את הסיכון?