ריקי

סוף סוף התפנתי לקרוא את השרשור היפה. זה ממש מסלול חלקי ממה שאנחנו

תיכננו ולא התבצע ברגע האחרון אז היה כיף לצלול אל תוך חוויותיך מהמקומות האלה.

המלון בקורדובה היה זה שגם אנחנו תיכננו להיות בו ונלקח מאחת הכתבות שהעברת לי לפני הטיול. שמח שהחומר שהעברתי לך עזר. אנחנו עוד נבצע את הטיול הזה בפעם אחרת לפי התיכנון שכבר קיים ובהתחשב גם בחוויותיך כפי שמשתקפות בשרשור הזה.

ריקי, תודה על השיתוף, התובנות ו התמונות המפתתות לצאת לטייל

לסיום - קצת תובנות. 

1. ספרד היא אירופה, אבל דרום ספרד ממש שונה מאד מאירופה הקלאסית. האדריכלות, האתרים, התרבות והאופי האנושי שונים לגמרי. האנשים חמים, מוכנים לעזור גם אם לא מדברים בכלל אנגלית. המלצרים, גם אם לא מדברים כלל אנגלית יעשו כל מאמץ להסביר לך מה בתפריט (כמו המלצר שניסה בכך יכולתו, כולל שימוש  בפנטומימה, להסביר שהמנה היא של בשר נא, שברור לו שלא זה מה שאנחנו רוצים).

2. סה"כ נהגנו כ-1500 ק"מ. זה היה כ-200 ק"מ ביום חוץ מאשר הדרך מקורדובה צפונה שהיתה ארוכה. צריכת דלק כ-15-18 ק"מ לליטר (דיזל), תלוי אם על הכביש המהיר או בעליות בהרים. מחיר הסולר 1.24-1.29 יורו לליטר. 

3. ספרד לא מאד זולה אבל גם לא מאד יקרה. ארוחת צהרים "מניו" עולה 9-12 יורו (מנה ראשונה, עיקרית, קינוח ושתיה). אפשר גם לקבל 5-6 מנות טאפאס ב-10 יורו. ארוחת ערב - תלוי בסוג המסעדה ובמיקומה.

הכניסות לאתרים ממש לא יקר. לקתדרלות ולארמונות בערך 8 יורו. הכניסה לאלהמברה עולה 13 יורו. 

4. כמה זמן צריך? לדעתי שווה לנסוע לפחות לשבועיים. אני, שלמדתי את החומר ויודעת מה יש לראות ולא ראינו, הייתי רוצה שיהיו לי עוד כמה ימים. בעלי אמר שזה היה לו בדיוק מתאים. והאמת, בכל עיר יש קתדרלה וסמטאות וחנויות, ובתכנון שלנו בחרנו את ה"היי לייטס" של כל עיר, תוך שילוב של טבע, הרים וים, ונראה לי שגם אם  לא מיצינו את כל מה שיש לאיזור להציע קבלנו תמונה די טובה וראינו את מה שחשוב. 

5. אם נוחתים וממריאים ממדריד כדאי את אחד הכוונים לעשות ברכבת. הדרך מדריד-קורדובה לא ממש מעניינת. לא שווה לעשות אותה גם הלוך וגם חזור ברכב. כאמור - רצוי להזמין כרטיסי רכבת מראש, כי מתייקר ככל שמתקרב המועד. 

אגב, אם רוצים רק ערים ועיירות אפשר להתנייד בתחבורה ציבורית (אוטובוסים ורכבות) ללא שום בעיה. 

6. מתי לנסוע - עדיף באביב או בסתיו. בקיץ מאד חם. היה לנו מזג אויר מושלם,  טמפרטורות נוחות, קצת קריר בבוקר (לא בערב), שמים כחולים ובלי אף טיפה של גשם. 

הלכנו לככר הראשית, לחפש ארוחת ערב. היו שם מסעדות מזון מהיר והמסעדות ה"אמיתיות" נפתחות מאוחר יותר. חזרנו בהליכה בסמטאות חזרה למלון ואכלנו ארוחת ערב טעימה ויקרה במסעדה של המלון. 

טולדו עיר נחמדה ושווה ביקור גם כטיול יום ממדריד. אנחנו הגענו מאוחר ולא הצלחנו למצות את מה שיש בה, אבל המטרה שלנו היתה עצירה ללינה יותר מאשר ביקור יסודי  בעיר. עוד נגיע אליה שוב. 

למחרת קמנו מוקדם, ארוחת בוקר ויצאנו לדרך. רוב הדרך על הכביש המהיר, אבל כשמגיעים קרוב למדריד מתחילות להיות הרבה יציאות וקצת מבולבל. ה-GPS החליט לא לעבוד, אז השתמשנו במקביל בגוגל מאפס וב-WAZE (גוגל מאפס היה יותר מדויק), הצלחנו לפספס יציאה, אבל נצלנו את זה לתדלוק. הגענו בזמן לשדה התעופה, אבל היה קצת מלחיץ. בדיעבד, ההחלטה להשאר בטולדו היתה החלטה טובה. לא הייתי רוצה להסתבך בכבישים האלו בכניסה למדריד בשעת לילה. 

זהו, תם ונשלם.

מכאן הלכנו לקתדרלה, שהיתה היחידה שעדיין היתה פתוחה לביקורים. זו קתדרלה גותית מהמאה ה-13. היא מאד מרשימה, יש בה אוצרות רבים ויפים, אבל האמת שכבר עייפנו מקתדרלות, וזו היתה הפחות מיוחדת מאילו שראינו קודם. 

הגענו לטולדו, למלון (שוב מלון במקום טוב, עם חניה) ומיד יצאנו לסייר בעיר. 

המלון שלנו היה ליד הרבה אתרים, אבל הם היו כבר סגורים וראינו אותם מבחוץ. פקיד הקבלה במלון אמר שהקתדרלה עדיין פתוחה - הליכה של כ-10 דקות. 

התחלנו בדרכנו, עוברים דרך הרובע היהודי, שמרוצף ברבועי קרמיקה עם ציור מנורה/"חי"/"ספרד". כמו כן שמות הרחובות הם שמות של יהודים וההליכה בסמטאות האלו מרגשת מאד. יש גם הרבה סמלי יהדות הן בחנויות המזכרות והן בחנויות יעודיות, ואותנו זה מרגש. 

האיזור מלא חנויות מזכרות ומאד תיירותי, הרבה יותר מסביליה או אפילו קורדובה שבה בקרנו קודם. 

יום שלישי - היום האחרון לטיול

הטיסה שלנו מחר בצהרים ממדריד, הנסיעה מקורדובה ארוכה והתלבטנו האם ללון ליד שדה התעופה במדריד או לעצור בטולדו, ללון שם ולנסוע בבוקר. 

לבסוף החלטנו שנשאר ללון בטולדו כי זה יתן לנו ליום יותר נינוח ולא לחוץ, ולא נאלץ לנסוע בלילה אחרי יום טיול מלא. יצאנו בבוקר לדרך מקורדובה (אחרי ארוחת בוקר כמובן, וכן עצירה לארוחה קלה בעיירה קטנה לצד הדרך) ולפי הצעה שמצאתי בבלוג של רחל נכנסנו לעיירה Consuegra לראות את 11טחנות הרוח מהמאה ה-16, שהיו ההשראה לספר דון קישוט.

עברנו דרך סמטאות העיירה, עלינו לגבעה שעליה נמצאות טחנות הרוח (יש שם גם מבצר שאותו לא בקרנו), נכנסנו לטחנה אחת (1.5 דמי כניסה, כולל בקבוק או פחית שתיה) לביקור שכולל סרט וידאו על תולדות הטחנה והתפעול שלה. המכונות המקוריות של התחנה (שהפסיקה לפעול ב-1980) עדיין שמורות במצב עבודה עם מנגנון מעץ ואבן ריחיים  זו חוויה מאד מעניינת ויש גם תצפית לנוף מסביב. 

ועוד כמה מקורדובה

המשכנו לרובע היהודי. עברנו ב-Plaza Maimonidas, ראינו את פסל הרמב"ם, עברנו ליד בית הכנסת (שסגור בימי שני) ומוזיאון ספרד (שגם בו הסתיימו שעות הפתיחה). אבל בכל זאת כל האיזור היה מרגש עבורנו.

עצרנו באחת הככרות החביבות לקפה ועוגת גבינה טובה וחזרנו למלון 

חזרנו למלון, לקחנו את המזוודות ואת הרכב ויצאנו לדרכנו ליעד הבא - קורדובה. 

בדרך אכלנו צהרים במסעדה מקומית באחת העיירות בדרך. החלטנו לא לנסוע בכביש המהיר (שבחלקו היינו נוסעים על כביש שכבר נסענו עליו) אלא על N-432, שעובר ליד Alcala la Real (עם מבצר גדול על הגבעה, לא עלינו) ולאורכו שטחים עצומים של מטעי זיתים. 

הגענו בסביבות 4 למלון שלנו בקורדובה. הוא נמצא במרכז העיר, ממש ליד החומה של המסקיטה. יש לו חניה פרטית וזה יתרון גדול.  נרשמנו, שמנו מזוודות ומייד יצאנו.

ראשית ביקרנו במסקיטה - הקתדרלה העתיקה. מבנה הקתדרה שימש עוד בתקופת האימפריה הרומית כמקום מקדש לאלים הפאגניים ומהמאה השמינית לספירה שימש כ"מסקיטה"- המסגד הגדול, שנודע בגודלו וביופיו, ומהמסגדים המפורסמים בעולם.

בנייתו של המסגד החלה בשנת 748. בזה אחר זה הרחיבו השליטים המוסלמים בספרד את המתחם, עד שהעיר נכבשה מחדש על ידי הנוצרים במאה ה-13. במאה ה-13 הוא הוסב לבית תפילה נוצרי, ובמאה ה-16 נבנתה הקתדרלה במרכז המתחם.

המבנה מרשים מאד ומאד מפואר. יש בו מאות עמודי שיש, עם לבנים אדומות ולבנות והמון דברי אמנות ועבודות צורפות מדהימות. מאד שונה מקתדרלות אחרות שראינו.

ועוד כמה

כאן הסתיימו יותר מ-4 שעות מהנות במיוחד.

התחנה האחרונה שלנו בביקור במתחם אלהמברה היה  החנרליפה - ארמון הקיץ והגנים של המלכים, מהמאה ה-13.

הגנים מעוצבים, עם מזרקות ומפלים. עולים ויורדים מדרגות ולא מפסיקים להתפעל. 

עכשו עברנו למתחם הגנים של ארמון פרטאל, ומשם לאורך טיילת שלאורכה מגדלים שונים הלכנו לכוון החנרליפה.

מכאן הלכנו לאלקאסאבה - שרידי המבצר המקורי. מסיירים במבצר כולל עליה (במדרגות גבוהות נורא) למגדל השמירה, שממנו נראה נוף העיר גרנדה. 

הפינות הירוקות של מתחם הארמונות הנסרידים

וחלק מהטקסטורות המדהימות

עוד כמה

הארמונות הנזרידים (כולל חתן כלה)

יום שני -

קמנו מאד מוקדם (לא נורא, נחנו אתמול), בשבע אכלנו ארוחת בוקר ובשמונה כבר עשינו צ'ק אאוט, אפסנו את המזוודות בשמירת החפצים במלון ושמנו פעמנו לכניסה של אלהמברה. 

אלהמברה הוא מתחם ארמונות ומבצרים קדום שנבנה על ידי סולטאני שושלת נאצר המורים בעיקר במאה השלוש עשרה והארבע עשרה. לאחר שהקתולים כבשו סופית את גרנדה ב-1492 והפילו את שושלת הנסריד, הם החלו לשנות את אלהמברה ולהתאימו לטעמם. המלך קרלוס הראשון בנה באתר ארמון משלו בסגנון הרנסאנס במאה ה-16, ותוך כך הרס את רוב ארמון החורף. מלכי ספרד נוספים המשיכו שינויים שפגעו ביופיו המקורי של המתחם. רק במאה ה-19 החלו הספרדים לכבד את האוצר האדריכלי הזה.

קצת מידע מנהלי - הכרטיס לאלהמברה הוא לתאריך מסוים, למשמרת בוקר או ערב, וכן מציין מחצית שעה מוגדרת שבה אפשר להכנס למתחם הארמונות הנזרינים (צריך להכנס בתוך מסגרת מחצית השעה אבל אפשר להשאר שם מעבר לזמן המצוין).  

יש איזורים נוספים שבהם צריכים להראות את הכרטיסים (אי אפשר לבקר בהם פעמיים) וכל היתר חופשי. 

אנחנו מיד עם הכניסה שמנו את פעמינו לארמונות הנזרינים, עמדנו בתור ובדיוק בשעה 9:00 נתנו לנו להכנס. 

לא רוצה להלאות עם המלים "מדהים" יותר מדי פעמים אז אתאר את המסלול ואשים קצת תמונות (מתוך המאות שיש לנו מהמתחם המדהים הזה) 

הדרך לארמונות הנזרינים 

הגענו לגרנדה, למלון שלנו. הוא ממוקם ממש מול מגרש החניה של אלהמברה, ולנו זה ממש התאים כי היו לנו כרטיסים לשעה מוקדמת יחסית בבוקר והיה לנו חשוב שלא נבזבז זמן בבוקר להגעה לאתר. לקחו לנו את הרכב לחניה ואנחנו הלכנו לחפש מקום לאכול ארוחת צהרים מאוחרת (כבר היה בערך 4 אחר הצהרים). ירדנו במורד הרחוב ומצאנו מסעדה שנמצאת ממש מול הכניסה לאלהמברה וצופה על הנוף, שם אכלנו ארוחה עסקית טובה במחיר סביר. 

אגב, פגשנו במסעדה 4 ישראלים, ששהו במלגה והגיעו במיוחד לביקור באלהמברה. הם לא ידעו שצריך לרכוש כרטיסים מראש ולא השיגו כרטיסים. כך שמזכירה לכל מי שרוצה לבקר באלהמברה - לקנות כרטיסים מראש. ביום הביקור מוכרים רק כ-500 כרטיסים ויש להתייצב בקופה לפני שש בבוקר. 

אחרי הארוחה נגשנו לקופות להוציא את הכרטיסים המוזמנים  וחזרנו לחדר למלון. אמנם היתה לנו תכנית לרדת לבקר בגרנדה העיר, אבל היינו מאד עייפים, עדיין תחת רושם החוויות מגוודיקס, והחלטנו לוותר (איך אמר בעלי - עוד כמה סמטאות וקתדרלה?) ונשארנו לנוח בחדר. לפעמים צריך קצת פסק זמן למנוחה. 

מוסיפה כאן עוד כמה תמונות מתוך הבתים בגוודיקס

בזמן הנסיעה עיינתי בספר כדי לוודא שזכרתי נכון ולבדוק מה בדיוק יש בעיירה הזו.

קראתי שיש בה רובע מערות, וכדי להגיע אליו צריך לנסוע משמאל לכנסיה (לא הצלחתי להכניס את זה ל-GPS וגם לא לגוגל מאפס). עשינו כמצוות הספר, ובאמת אחרי הפניה משמאל לכנסיה החלו להופיע שלטים Barrio de Cuevas (בדיעבד אם רושמים בדיוק ככה בגוגל מאפס הוא מכיר). ככל שמתקדמים מתגלות הארובות הלבנות שמציינות את בתי המערות. האנשים גרים במבנים שרובם נמצאים בתוך מערה ורק בחזית הוסיפו לעתים חלקים בנויים. במרכז הרובע כיכר, מסביבה מערות שאפשר לבקר בהן ומצפור שממנו אפשר לראות את כל הרובע מלמעלה. 

מאד מיוחד ויוצא דופן. מומלץ בגדול למי שנמצא באיזורץ היה שווה "בגדול" את התוספת במסלול.

ברוכים המצטרפים לטיול שלנו. אתייחס להערות שלכם בסוף הדווח. 

יום ראשון - ארוחת בוקר ויוצאים לדרך. היעד - גרנדה. תוך כדי נסיעה אני רואה שלט Guadix ונזכרת שקראתי דברים טובים על העיירה הזו. מחליטה שמכיון שהחניה בגרנדה היא ל-24 שעות וקצת מוקדם להגיע, שנעשה קפיצה לעיירה הזו. לבעלי אין התנגדות ואנחנו מתחילים לטפס בהרים. 

הדרך מאד יפה, עם כל מיני מרקמי קרקע וצבעי שלכת יפים. 

מגיעים לכניסה הראשית לעיר. 

ריקי

אני גם נהנה לקרוא ולראות את הטיול שעשיתם.

כשהיינו במדריד פגשנו כמה תיירים מקדיס. עכשיו אני רואה איזו עיר יפה יש להם.

אלעד

פשוט מקסים. תודה על השיתוף.

אנחנו מתלבטים בין ספרד לאיטליה (טיול זוגי ללא ילדים) ואת עושה לי חשק

ירדן