יולי - עוד טיול יפה ומיוחד שלכם!!

יופי סיפור !

 

רבקה

יולי

בהנחה שאת אמורה להמשיך,קריאת התפעלות בייניים!

דיווח שיכול מאוד לעזור לאלו שבכוחם לשנות בזמן אמת בהתאם לדיווחי המקומות המועודפים לצפיה במראות שלכת כהילכתה.

מוני

תמונות יפות וגם התיאורים תורמים.

נשמר במועדפים

בשלב הזה הילדים היו בהרעלת טבע ורצו בעיקר לנוח. אחרי ארוחת בוקר (סבירה מאוד במונחים אמריקאים) הלכנו  לעודד את המתבגרת בקצת קניות פטורות ממס בנורת' קונווי. העיתוי היה יומיים לפני סוף השבוע עתיר המבצעים של קולומבוס דיי ולכן רק בחרנו כל מה שרצינו והשארנו בשמירה בחנות.

 

אחרי מנוחת צהריים קלילה הילדים נשארו בחדר עם שלל עזרים טקטים וWIFI חופשי ואנחנו הלכנו לטייל קצת. נסענו ל ECHO LAKE, הלכנו קצת סביבו, עלינו ל CATHEDRAL LEDGE וחזרנו. יום רגוע.

 

טיפים ומסקנות

• לא חייבים לישון ממש בתוך נורת' קונווי- זה חוסך לא מעט עמידה בפקקי תנועה בסופי שבוע עמוסים.
• האאוטלט בנורת' קונווי בהחלט נחמד אבל לא מאוד גדול. לא חכם להשאיר אותו לסוף ולהסתמך רק עליו- אתם עלולים לצאת מאוכזבים והפרשי המחירים לא תמיד מצדיקים זאת.
• כאשר יש מבצע שאמור להתחיל- לדוגמה, אנחנו היינו יומיים לפני קולומבוס דיי- בהחלט ניתן להשאיר חבילה שמורה בלא מעט חנויות ולבוא לאסוף אותה יומיים אחר כך במחירי המבצע. היתרון- החנות הרבה פחות עמוסה ואפשר לקנות בשקט...

לסיום נסענו בשעות אחר הצהרים המוקדמות חזרה מזרחה, דרך כביש 302 אל מקום הלינה שלנו בשלושת הימים הקרובים בקונווי. היה גשם וערפל וכמה פעמים בשעה נוספה גם שמש וכל הדרך הייתה מוארת באור צהוב ומוזר שנתן לכל תערובת הצהוב-אדום- כתום של העלים גוון מיסטי קצת. חבל שאנחנו כל כך מאותגרים טכנולוגית, כי היו יכולות לצאת תמונות לנשיונל גאוגרפיק. אתם חייבים להאמין לי שקרופורד נוט'ץ בשלכת, באור צהוב הוא מקום יוצא מן הכלל.

 

המסלול של היום  https://goo.gl/maps/9JVYC    כ 230 מייל

 

טיפים

• לקרוא את הכתובות על המצבות בבית הקברות לטעמים (אם אתם מחובבי בן אנד ג'ריס זה יזכיר לכם נשכחות)
• לאכול  במסעדה של COLD HOLLOW שפתוחה בצהריים בלבד. חוץ מהתפריט באתר יש גם "תפריט היום" שכולל מרקים וכל מיני הפתעות טריות. חוץ מזה לקחת סיידר לדרך.
• אם יש לכם כלב או חתול אהובים להנציח- כנסיית הכלבים היא בהחלט מקום מתאים, וגם הגלריה שווה ביקור.

מפליימות נסענו בכבישים קטנים ויפים. גשם בחוץ (לא נורא) ומוזיקה מצויינת באוטו לקול מחאות הילדים. היום תורנו לבחור מוזיקה. שעתיים נסיעה- כביש 3, כביש 112 בחלקו המערבי וכביש 302. כולם בשלכת נהדרת. את כביש 100 לא הספקנו הפעם, למרות ההמלצות...

 

בן אנד ג'ריס בווטרברי- סיבוב טעימות. למפעל לא נכנסנו- היה תור ענק ולא נראה שווה אבל ביקור בבית הקברות לטעמים לא פספסנו. היתה הפוגה בגשם ממש לכבודנו, שמש יצאה מבין העננים ואנחנו ליקקנו גלידה וקראנו הספדים לטעמי אוכמניות נשכחים.

 

משם לעוד מפעל אחד ודי.COLD HOLLOW CIDER בסטו. שם כבר היה גשם די רציני כך שנדחקנו פנימה יחד עם שלושה אוטובוסים של בית אבות מאוקלהומה בטיול מאורגן. החבר'ה שגילם הממוצע היה שמונים וחמש ומעלה פשטו על הטעימות כאילו אין מחר, כך שאנחנו (הטועמים הסדרתיים שמתאמנים שנים על הזיתים בסופר) נראינו תמימים וחמודים. יש שם הרבה מה לטעום והסיידר מצוין. לקחנו לדרך דונטס סיידר טריים וגלון סיידר ועברנו לארוחת צהרים טעימה וביתית במסעדה החמודה שיש להם שם. שווה, מומלץ, לא יקר וטרי.

 

משם לכנסיית הכלבים ב ST JOHNSBERRY. מקום מיוחד שעיצב האומן STEPHEN HUNECK. בשנת 1994  הוא עבר החייאה והיה מחוסר הכרה במשך חודשיים. בזמן הזה קול פנימי קרא לו לבנות את הכנסיה שמוקדשת לכלבים לאנשים ולקשר ביניהם. הכול מותאם גם לכלבים ופעמיים בשנה יש שם כנס גדול של חובבי כלבים מכל ארצות הברית. הוא כתב 10 ספרים המבוססים על הלברדור שלו, סלי. סטפן ביקש ממי שביקר בכנסיה לכתוב על "קיר הזיכרון" שנועד לספר על כלבים אהובים. המכתבים גלשו כבר מזמן מהחדר הזה והם מכסים את כל קירות המקום. אחרי דיכאון ממושך סטפן התאבד בשנת 2010. אשתו שעבדה איתו וטיפלה בו כל השנים התאבדה ב 2013.  כעת יש שם את הכנסיה עצמה גלריה גדולה מיצירותיו וחנות. מקום מקסים. (ולנו יש בכלל חתול...).

 

 

 

הגשם בסוף השבוע הוריד הרבה מהשלכת לקרקע. התחזית אמרה יום אחד יפה לפני שהגשם חוזר. מעקב השלכת אמר- חלק מההרים הלבנים כבר בפיק ואחריו. כיוון שמחר יש לנו לינה של 3 ימים בהרים הלבנים המערביים (קונווי) החלטנו לנסות ולתפוס קצת נוף היום, כלומר- נסיעה ארוכה עם הרבה עצירות קטנות.

 

הילדים כבר מזמן שכחו מהג'ט לג שלהם, אבל אנחנו עדיין מתעוררים בארבע בבוקר. במקום הלינה הנחמד שלנו (שהוזמן יומיים מראש) היתה גישה לאגם יפיפה וסופר רומנטי- השארנו את הילדים ישנים ויצאנו לטפח את הזוגיות בהליכה בוקר בזריחה.

 

מכאן לכביש 113 המקסים, אחד מאותם כבישים שהעצים הצבעוניים סוגרים עליך. כאן השלכת היתה בפיק וקצת אחריו- היו כבר עצים ערומים אבל מעט.

 

דרך קונווי לכביש 112. עצרנו בכניסה, לקחנו מפה מהריינג'רים והתחלנו לנסוע. החלק המערבי של הכביש היה כבר קצת אחרי הפיק, אבל ככל שהתקדמנו מזרחה השלכת והצבעים הפכו יותר ויותר מרשימים. העצירות בדרך (ועצרנו ברוב התחנות) היו נחמדות, אבל לא יותר מזה. הנוף היה נפלא אבל אולי כיוון שהריינג'ר הנלהב בהתחלה תיאר לנו את הבולדרים כפלא עולם שמיני ואת מפלי SABBADAY כפסגת מפלי העולם התאכזבנו קצת...

 

הגענו עד לינקולן, פנינו ימינה לדרך 93 (שלמרות שהוא כביש מהיר היה מוקף שלכת נהדרת) ועצרנו לסיבוב מלא ב Flume Gorge. בשלב הזה כבר התחיל טיפה לטפטף, אבל בניגוד למסלולים הקטנים בדרך 112- כאן אהבנו את המסלול ונהנינו ממנו. עשינו את ההקפה המלאה, בלי להשתמש בשאטל. המסלול לא קשה ולקח כשעתיים.  לא יכולים להשוות ל LOST RIVER- שהיה בתכנית אבל ירד בעריכה בגלל הגשם... כשסיימנו כבר היה כמעט חושך.

 

ארוחת ערב מצויינת ומיוחדת במסעדה נהדרת בלינקולן ונסיעה בחושך לפליימות ניו המפשייר שם מצאנו לינת לילה בהזמנה של יום לפני.

 

המסלול של היום https://goo.gl/maps/2sjqr  כ 160 מייל.

 

טיפים ומסקנות

• דרך 112 נחמדה, אבל 113 יותר...
• השלכת בצד המערבי היתה ממש בשיאה וסיפקה לנו מראות נהדרים. גם בכבישים מהירים יש שלכת לא רעה.
• המסעדה בלינקולן היתה באמת מיוחדת- מקום משפחתי, אמא של השף מילצרה, עיצוב המסעדה והשולחנות היה מיוחד והאוכל היה טעים ומקורי. מציאה בלינקולן.

 

כל עוד גשם אנחנו עדיין זזים לאט בבוקר. צפוי להתבהר בצהרים.

 

מסתבר שבר הרבור חזקה בתחום ארוחות הבוקר השוות- המון המלצות והמון טוענים לכתר "ארוחת הבוקר הכי טובה בבר הרבור". בחרנו מרשימת המומלצים והצליח לנו שוב - טעים, טרי והפעם גם ישבנו בלי הפרעות עד שנמאס לנו עם פנקייקים, חביתות גבינה, פרנץ'טוסטים וקפה.

 

כיוון שירד גשם התבטלה התוכנית המקורית של פסטיבל תפוחים ומבוך תירס בחווה סמוכה ונסענו ישירות ליעד הבא (אחרי שוידאנו טלפונית שאכן בהיר ויפה והזמנו מקומות )- רכבל ואומגות בצפון מיין באזור SUGARLOAF.

ככל שהצפנו השלכת והצבעים הלכו  והשתפרו. עלינו עם כביש 201 המומלץ לכיוון קנדה וממנו עם כביש 16 לכיוון שוגרלואף.

 

המקום משמש בחורף כאתר סקי מבוקש ובעונת הסתו הוא נטוש יחסית. שלחנו את הילדים למסלול אומגות בהרים (שהיה מוצלח בהחלט אם כי ממש לא משהו לנסוע במיוחד בשבילו) ואילו אנחנו לקחנו את הרכבל עד לפסגת ההר- היה קור מקפיא אבל נוף ושלכת יוצאים מהכלל בכל גווני האדום-כתום-צהוב האפשריים.

 

וזה המקום להתוודות: חבל שאנחנו כל כך גרועים בצילום. יש לנו את הציוד הדרוש אבל שתי ידיים שמאליות ומוגבלות טכנולוגית קשה.הצלמת המשפחתית נשארה בארץ ומזל שחלק מהנוף דוחף את עצמו לתמונה לבד.

 

לסיום היום ארוחה במסעדת דרכים באמצע שום מקום (כלומר יש שם איזו עיירה שפעילה בעיקר בחורף) ולינה במרחק כשעה משם על שפת אגם.

 

המסלול של היום https://goo.gl/maps/ierbp  כ 240 מייל

 

טיפים ומסקנות

• צפון מיין נפלאה והיינו יכולים לבלות כאן הרבה יותר. מתאים לנו לבלות הרחק מהציויליזציה.
• מהשלכת כאן אפשר להנות לבד, בלי המון אנשים מסביב.
• הנסיעה על כביש 201 יפיפיה בדיוק כמו בתמונה
• הרכבל של שוגרלואף- בהחלט יפה ושווה, במיוחד כשמיין בשלכת
• ולסיום המסעדה הנחמדה בקינגפילד, מיין

 

הגשם שהבטיח לנו הרייג'ר אכן הגיע בגדול. אנחנו לא מדברים על טפטוף נחמד (ואז היינו יכולים לספר לכולם איזה אמיצים אנחנו ואיך שום דבר לא הפחיד אותנו וטיילנו עם מעילים ומטריות) אלא על מבול מעצבן עם עננים וערפל. המלון מוזמן ליומיים, כך שאנחנו בבר הרבור ליום נוסף אבל לא יכולים לעשות כלום בחוץ, אפילו לא תצפית...

 

פינקנו את עצמנו בארוחת בוקר מצויינת. פנקיק אוכמניות, פרנץ' טוסט מושקע, קפה מצוין (סוף סוף), ריבות ביתיות. החיסרון היחיד היה שהמקום קטן, תור הממתינים היה ארוך ולא יכולנו להתרווח ולהאריך כפי שרצינו (למרות שהיינו לא מעט...). בשלב כלשהו היה ברור שהם ממש רוצים שנפנה את המקום.

 

החלטנו לראות קצת את הפארק בגשם ונסענו למסלול מעגלי קטן, אבל בפועל ראינו הרבה גשם וערפל ומעט פארק והוכרזה כניעה למזג האוויר המבול נמשך- מזל שבאלסוורת' השכנה יש וולמארט ענק- כל המחלקות, כולל כלי בית שואבי אבק וגינה נסקרו עד תום. פיצוי- ארוחת ערב מפנקת בלוויתן הצמא.  

 

טיפים ומסקנות

• פארק אכדיה- מאוד יפה, מסלולי הליכה עם המון פוטנציאל. בר הרבור עיר חמודה עם אוכל טעים. בקלות יכולנו לבלות שם כמה ימים, אבל לא בגשם.
• ארוחת הבוקר
• ארוחת הערב- לא לוותר, מקום ממש מוצלח ומלא מקומיים.

אחרי ארוחת בוקר נחמדה שעה נסיעה הביאה אותנו לפארק אכדיה. היו אמורים להיות יומיים של שמש, בצהרים התחזית הייתה יום שמש ויום מעונן והיינו די אופטימים. 

הריינג'רים בכניסה כבר אמרו לנו שלא נבנה על העננים ושמנסיונם עד הערב התחזית תשתנה וירד גשם. אוקיי. יום אחד לפארק אכדיה. מחשבים מסלול מחדש...

 

החנינו את הרכב במוטל- Anchorage Motel בבר הרבור והלכנו ברגל למסלול הגיאות/שפל ל Bar Island. השפל המקסימלי היה בצהרים. נחמד לילדים קטנים (המון צדפים וסרטנים) אבל המתבגרים שלנו בעיקר קיטרו שמשעמם. נחמד מאוד גם לזוגות (דמיון מודרך עזר לנו להתעלם משני הקוטרים הקטנים ולהלך יד ביד על החוף היפה).

 

המשכנו למסלול הרכב שמקיף את פארק אכדיה עם כמה שיותר עצירות. הפארק לא היה בשיא השלכת עדיין אבל בהחלט היו לא מעט עצים אדומים ויפים. השיא היה שבוע אחרינו.

הלכנו את מסלול ה THUNDER HOLE כיוון שהובטח לנו ששיא הגלים יהיה בדיוק בשעה שהיינו שם- 16:30. בסוף המסלול עשרות יפנים עם מצלמות על משוכללות מנסים לתפוס את הגל המתנפץ. השארנו את הילדים (שדווקא נהנו ולא קיטרו בכלל) והלכנו חזרה כדי להביא את האוטו ולאסוף אותם. כמה דקות אחרי שהלכנו הגיע הגל המרשים באמת וכך זכו הילדים (שעמדו גבוה במקום בטוח) לראות עשרות יפנים רטובים עם מצלמות מטפטפות...אנחנו לעומת זאת פגשנו בדרך משפחה אמריקאית מטיילת עם הכלב המשפחתי בעגלה מותאמת. נפלאות דרכי האמריקאים...מכאן עוד עלינו לראות את השקיעה בהר קדילק- היה קפוא וגשום כך שהסתפקנו בצפיה ותמונות מהאוטו. פיצה, לישון.

 

טיפים ומסקנות

• המוטל בבר הרבור, פשוט ובסיסי,  מומלץ בעיקר בשל מיקומו המצוין. לו לא היה גשם כזה היינו מגיעים לכל מקום ברגל ועם הגשם היינו במרחק דקות בודדות ברכב.
• היציאה למסלול ה THUNDER HOLE נמצאת מעל למגרש החנייה ובמקביל לכביש. וממש לא בירידה ממגרש החנייה ל SAND BEACH היפה שבו התברברנו  חצי שעה לפחות בנסיון למצוא את המסלול "שלנו".
• באר הרבור עיירה מאוד נחמדה ותוססת, מלאה מסעדות ונחמד להסתובב בה (כשאין גשם כמובן...)
• בתכנון של בר הרבור חשוב לקחת בחשבון את תנועת אוניות הקרוז שעוצרות כאן. בחרנו בכוונה סופשבוע שקט. כדאי לשים לב כי בעונה (בין מאי לספטמבר) יכולות לעגון כאן גם שלוש אוניות ענק באותו יום והצפיפות בעיר עצמה וגם בפארק אכדיה- רבה. והנה לוח תכנון.

 

פנינו מועדות לפארק אכדיה. לינה ללילה נזמין מהדרך (תלוי כמה רחוק נגיע) אבל לשישי שבת יש לנו שני לילות מוזמנים.

 

התחלנו בעצירה מתבקשת וקצרה בפריפורט- המקום היחיד בו יש אאוטלט של אברקומבי (יש רק שנים במזרח ארה"ב, השני נמצא בג'רסי גארדנס). שמחה גדולה למתבגרת. האאוטלט בפריפורט רחב ידיים ומורכב מהרבה חנויות- לא התעכבנו אבל פוטנציאל יש...

 

משם דרך כביש מס'1 לאורך הים- כבר רואים סימני שלכת והגשם סוף סוף פוסק. עצירה קצרה בבאת'- עיירה חמודה כדי לעצור בה לגלידה (כזכור, אנחנו חובבים)

 

עוד קצת נסיעה וסופסוף טבע. הגענו לפארק קמדן. התייעצות קלה עם הריינג'רים ואנחנו בוחרים במסלול הליכה ל Mount Megunticook Trail עניין של בערך שעתיים וחצי. העלייה לא טריביאלית אבל בהחלט סבירה . מסלול מאוד נחמד- הרבה עצים צהובים ואדומים בדרך אבל השלכת לא בעיצומה. התצפית מההר מקסימה אבל לא זכאית לסופרלטיבים שמרעיפים עליה. לסיכום- בשיא השלכת כן, בשאר השנה מסלול נחמד ומאוד רומנטי למעלה עם הנוף היפה.

 

כשירדנו משם מצאנו לינה בבלפאסט- מוטל נחמד, ממש על המים שצמודה אליו מסעדה מצויינת שנהנינו ממנה מאוד. המוטל והמסעדה היו מלאים עד אפס מקום במטיילים אמריקאים כך שהרגשנו מאוד מקומיים...

 

המסלול של היום https://goo.gl/maps/nblzF  כ 200 מייל.

 

טיפים ומסקנות

• האאוטלט של אברקומבי בפריפורט באמת מאוד שווה. מומלצת במיוחד הקומה התחתונה הנסתרת עם מכנסיים קצרים וטישירטים ב 5$. במרכז הקניות בפריפורט הכולל עשרות חנויות אפשר לבלות גם יום שלם.
• בעליה להר בפארק קמדן מומלץ להצטייד בפיקניק קטן ולאכול למעלה על הפסגה. במקרה המשפחתי היו תפוחים וסנדוויצ’ים. במקרה הרומנטי גם בקבוק יין ושתי כוסות יעשו את העבודה. רק לזכור שהעלייה לא ממש קלה ולכן לא להגזים בכובד.
• המסעדה בבלפסט ממש מוצלחת

בשתיים בבוקר התעוררנו עם ג'ט לאג אימתני, לגשם שוטף, שממש לא היה בתכנון. מחשבים מסלול מחדש. המתבגרת המאושרת בילתה בוקר בקניון הסמוך בעוד אחיה רוטן ומקטר.

 

לקראת צהריים התבהרו מעט השמיים וניסינו לחזור להיות תרבותיים ולנסוע לסיילם (מרחק כמה דקות נסיעה ואפשר לבלות גם בגשם) רק כדי לגלות שהמבול חזר, שממש אי אפשר לצאת מהאוטו ושבדיוק היום העיריה משפצת את כל מגרשי החנייה בעיר (כלומר טיול בסיילם אאוט). מחשבים מסלול מחדש. נוסעים לבוסטון (ברכב, כיוון שמגרש החנייה ליד הרכבת סגור...).

 

סוף סוף קצת נחת לילד שמקטר מהבוקר. מצאנו חנייה בדיוק מול ברקלי (25$ ללא הגבלת זמן) ארוחה מקסיקאית טעימה (בטן מלאה באוכל טעים זה תמיד טוב) והופעת ג'אז בברקלי (יש כמעט כל צהרים, רובן חינמיות ושווה לבדוק). הסתובבנו קצת בסביבה, שמענו קונצרט לעוגב באחת הכנסיות, אבל הגשם השוטף לא אפשר הרבה יותר מזה.בסביבות שבע כבר חזרנו למלון.

 

עיון קצר במזג האוויר בימים הקרובים העלה שצריך לקבל החלטות אמיצות- האם להישאר בתכנון המקורי של טיול נגד כיוון השעון או שוב לחשב מסלול מחדש (בפעם המי יודע כמה ביום הזה...). בגלל מזג האוויר הסוער רבים מהארועים שתכננו לסוף השבוע הזה בבוסטון ובורמונט (פסטיבל אומנים, אומגות, טיולים ברגל) לא התאימו יותר. החלטנו להוסיף את פארק אכדיה בסוף השבוע ולאור התקדמות השלכת להישאר בצפון מיין במקום בדרום ורמונט. ערב סוער עבר על כוחותינו- מלונות הוזמנו, מלונות בוטלו, בדקנו זמינות אטרקציות חדשות וקיווינו לטוב...

 

טיפים ומסקנות:

• לחשב מסלול מחדש זה לא מתכון הבחירה לטיפוח הזוגיות.
• ניו אינגלנד זה לא ניו יורק...לחלק מהמותגים האהובים על הבנות אין המון נקודות מכירה. כיוון שהקניון בפיבודי/סיילם נגיש, נוח וכולל מבחר מותגים שווים (הוליסטר, אברקומבי, ויקטוריה'ס סקרט, ULTA). שווה בהחלט לשקול עצירה, כיוון שבאאוטלטים אין את כל הנ"ל. ממוקד, לא מאוד גדול וחוסך התרוצצות עתידית עם נערות חובבות קניות.
• ניתן להגיע בקלות מסיילם לבוסטון ברכבת, ויש מגרש חנייה נוח בעלות 5$ ליום (כשהוא לא בשיפוצים).
• עמוד הארועים של ברקלי מומלץ לחובבי ג'אז באשר הם. כמעט תמיד אפשר למצוא שם משהו שווה. לנו זה עבד פעמיים...
• גם כאשר מזמינים חצי שנה מראש ובטוחים שהכול סגור- יש הפתעות. ברכנו שוב ושוב על כך שכמעט כל מה שהזמנו היה ניתן לביטול.
• האפליקציה של BOOKING לטלפון נייד היא מאוד ידידותית למשתמש ומאפשרת ביטולים בקלות ובמהירות. אם יש הזמנות דרך האתר מומלץ להשתמש בה- חוסכת זמן והתעסקות ומאפשרת לראות בצורה נוחה מאוד מה רלוונטי ומה בוטל כבר.

אני כאן אתך. אוהבת מאד את האיזור בתקופת השלכת וקרוב לודאי שנהיה שם בתקופה הזו בשנה הבאה. מחכה לקרוא את החוויות שלכם, אולי נלמד על מקומות חדשים

נוחתים בשש בערב בבוסטון.

 

טיסה בטורקיש היתה בסדר גמור. אחרי המלחמה בקיץ וסיפורי איבוד מזוודות בטורקיש באנו מוכנים- טרולי עם ציוד מושלם לכל אחד+ שתי מזוודות גדולות וכמעט ריקות שנשלחו לבטן המטוס. אנחנו טסים יחסית קל, בעיקר כי הכול אפשר לכבס או בניסוח המתבגרת "למה לכבס אם אפשר לקנות?"

 

באלאמו מנסים לשכנע אותנו לשדרג רכב (לא תודה) ולעשות ביטוח ROAD SIDE (לא תודה)- כולל ההסבר שיהיה לנו צפוף בדודג' קרוואן ומה נעשה אם ניתקע בלי מפתח. כפי שכתבתי בעבר- לא להיות מופתעים, לחשוב בבית אם רוצים להוסיף ביטוח או לא אחרת זה באמת יכול להיות מלחיץ קצת. הביטוח כולל גרר, תיקון פנצ'ר בגלגל ומפתח אם הולך לאיבוד או נועלים אותו ברכב. בעבר, בכבישים נידחים יותר קנינו את הביטוח שעלותו 5$ ליום.

 

כן קנינו איזיפאס לטולים- פה אין שיקולי כדאיות אבל יש שיקולי נוחות. 20$ עבור המכשיר+עלות הטולים.

 

נסיעה למלון הראשון (מבטיחה מוסף מלונות מפורט בסוף...) מרשת HOMEWOOD ב PEABODY, בערך 25 דקות נסיעה מבוסטון. מלון נהדר, 150$. העפנו לישון רחוק יותר ולשלם פחות. עלות לילה למשפחה במרכז בוסטון היתה מטורפת סביב 350$, לא כולל חנייה.

 

טיפים ומסקנות:

• הטיסה בטורקיש היתה מצויינת, הלחץ בקיץ היה מצויין פחות. כנראה שלא נטוס איתם שוב אבל אין לדעת...
• לקחת טרולי למטוס לכל אחד- שיטה שנאמץ בעתיד. גם שקט נפשי אם המזוודה תאחר וגם  היה מאוד נוח להתנהל כך לאורך כל הטיול כאשר עברנו הרבה מקומות לינה
• להבין מראש איזה ביטוחים כוללת השכרת הרכב ולבוא מוכנים לתוספות שיציעו לכם. סוכן מכירות טוב יכול להיות די מלחיץ כשאתם עייפים. להחליט אם רוצים איזי פאס, שדרוג לרכב (בדרך כלל לא כדאי) וביטוח ROAD SIDE (לשקול מראש, בהתאם לנסיבות).
• HOMEWOOD PEABODY מלון מוצלח. אהבנו.

נכון שבאנו לראות שלכת, אבל בעצם באנו לטייל ולהיות ביחד. מפת הארועים, האטרקציות והטיולים באזור שהכנתי ושמרתי בגוגל מאפס היתה מאוד חשובה והייתה בעצם הבסיס לטיול. בסופו של דבר יצא שלא היינו כמעט בורמונט והיינו במיין יותר מהתכנון המקורי.

 

טיפים לתכנון

• לקרוא הרבה ולהכיר את האזור. מזג האוויר משתנה במהירות ואיתו המסלול.
• להזמין רשת בטחון של מלונות שאפשר לבטל- קשה למצוא אבל מאוד מאוד חשוב. רשת הילטון במקרה זה הייתה בחירה טובה אבל יש עוד.
• בזוג הכול אפשרי ואין שום בעיה להיתקע במקום נחמד בגשם. עם ילדים זה לא ככה.
• להכיר טוב את האירועים באזור ולתכנן לפיהם. השלכת היא רק תפאורה.
• לתכנן טוב את סופי השבוע. הם חשובים בעונה הזו.
• אם האטרקציות לילדים (חבלים, מגלשות הרים וכו') חשובות- לזכור שבעונה הזו כמעט בכל המקומות פתוח רק בסופי שבוע וסגור במשך השבוע.