תודה רבה.

אני לא מבין גדול בבילהרציה או בבריאות בכלל, וכל מה שאכתוב כאן הוא מנסיוני האישי בלבד. בילהרציה זו לא מחלה שלוקים בה ומיד רואים תוצאות. מדובר בתולעים שנכנסות לגוף, ולוקח להן כמה חודשים עד שהן מתרבות ומתפתחות, ובטווח הארוך, הן יכולות להזיק לגוף, בעיקר לכבד, אבל, כאמור, זה לא קורה בטווח הקצר. הטיפול בבילהרציה הוא מנה חד פעמית של כדורים, שמחסלת בוודאות מאוד גבוהה את כל התולעים המפותחות, ולכן צריך לחכות בסביבות 3 חודשים מהפעם האחרונה שנכנסים למים המזוהמים עד ללקיחת הטיפול.

במקרה שלי, מאחר וידעתי שני בסיכון, ניגשתי מיד עם חזרתי לארץ להבדק, הייתי במעקב, וכשנמצא שאכן יש לי בילהרציה, קיבלתי את הטיפול. לא היו לי כל תסמינים או תופעות לוואי, ואם לא הייתי מודע לכך שאני בסיכון, כנראה שלא הייתי שם לב בכלל שיש לי בילהרציה, עד שיום אחד היו מתחילות לי כל מיני תופעות, שבדיעבד כנראה היה קשה לקשר אותן לאותו טיול באפריקה.

ודבר נוסף, קצת קשה לוודא הבראה - מרגע שנדבקת, הגוף מייצר נוגדנים, ומאותו זמן ועד סוף חייך כל בדיקת דם תראה שיש לך נוגדנים, ולכן כביכול התוצאה תמיד תהיה חיובית. אבל, שילוב עם בדיקות נוספות יראה בוודאות גבוהה שהטפילים כבר לא בגוף.

אורי, מסקרנות, איזה טפול קבלת כדי להבריא מהבילהרציה? כמה זמן לקח? מה התופעות? כמה זמן, אם בכלל, היית מוגבל?

איני רופא ואיני יודע לקבוע. ואני מניח שבוודאות אי אפשר לדעת. אבל בכל מרפאת מטיילים ידעו להגיד איפה יש סכנה לבילהרציה.

לגבי בניוני, אנחנו לא קבלנו כל אזהרה מוקדמת לגבי בילהרציה (לא במרפאת המטיילים ולא במדריכי הטיולים). השמועות אומרות שהאגם נקי מבילהרציה. אנחנו החלטנו להכנס. זה לא אומר שאין שם בילהרציה. 

אני אגב, חזרתי מאוגנדה עם בילהרציה. שחיתי בנילוס ובבניוני, אז איני יכול לומר בוודאות מהיכן הגיעה הבילהרציה.

איך  / איפה אפשר לדעת  בואדאות היכן יש בילהרציה והיכן אין?

משלמים 50$ ומקבלים ויזה לאוגנדה בכניסה למדינה.

תודה

האם אפשר לקבל ויזה לאוגנדה בכניסה לאוגנדה במעבר הגבול היבשתי כשאני מגיע מרואנדה? דרכון ישראלי.

תודה

זה יוצא דיי כוכב, עם נסיעות הלוך חזור. אני לא מצאתי דרך אחרת לעשות את זה, הרי חלק מהתחנות פשוט נמצאות בקצוות שונים של המדינה.

כותב קצת המלצות לפי סדר הטיול:

בדרך לסיפי ממליץ לעצור בג'ינג'ה. אפשר לעשות ראפטינג וסתם לטייל, האזור שם מאוד יפה לטעמי, וכדאי לישון באחד הקמפים על הנהר. שימי לב שיש בילהרציה גם בנהר (למרות שיגידו שאין) כך שאם לא בא לך להדבק אל תכנסי (אני חזרתי עם בילהרציה, לא טרגדיה). בסיפי ממליץ לישון בקרוס נסט, ולעבור בכל המפלים, וגם לעשות סיור קפה. אפשר לארגן הכל מהקרוס נסט, חפשו בחור בשם מוזס, הוא לקח אותנו לכל הסיבוב והיה מדהים. אם בוחרים ללכת לבד, ידרשו מכם כסף לאורך כל הדרך (כי עוברים דרך בתים של אנשים) והשביל לא מאוד קל למציאה, כך שבכל מקרה תשלמו את אותו סכום, אז כבר עדיף עם הדרכה. כאמור, מסיפי צריך לחזור לקמפלה בכדי להמשיך לשאר התחנות.

בססה גם כן יש בילהרציה, שוב, לשיקולך אם להכנס למים. ובכל אופן, האזור מאוד יפה ומעניין, הכל שקט ורגוע, ויש שקיעות מטורפות. אנחנו ישנו בקלנגלה, במקום שנקרא ססה איילנדס ביץ' הוטל. נסעו לקלנגלה כי לשם הכי קל להגיע. יש איים אחרים וכל מיני ריזורטים מפורסמים כמו בנדה איילנד, אבל יותר מסובך להגיע אליהם, ואם את מוגבלת בזמן זה בעייתי כי אין מעבורות כל יום (וגם מאוד יקר שם). לססה מגיעים מאנטבה, שנמצאת בסמוך לקמפלה.

בניוני גם כן אזור מדהים. יש אוטובוס שנוסע מקמפלה כל בוקר ומגיע עד קבאלה, משם זה 20 דקות במונית (או בודה בודה) לאגם. באגם יש כמה מקומות נחמדים לישון בהם. ממליץ אחד שיש לו גישה לאגם - בד"כ יש להם מעיין חוף עם מזח בו אפשר לשחות וקייקים לקחת. בבניוני אין בילהרציה! שחו בכיף. ממליץ לקחת קייאקים ולטייל באגם. אפשר גם לבד ללא מדריך, ואפשר עם מדריך. ממליץ גם וגם - זה כיף שמדריך לוקח אותך למקומות שכנראה לא היית מגיעה אליהם סתם ככה, אבל זה גם כיף סתם לחתור ללא מטרה ולהגיע לכל מיני מקומות שונים ומשונים.

לקווין אליזבת אפשר לצאת מקמפלה או מכל מקום אחר (הכי קרוב מקמפלה).

למרצ'יסון אפשר גם כן מקמפלה, או מקבאלה, שזה יותר קרוב. נסו אולי לצאת למרצ'יסון מקמפלה ושישאירו אתכם שם ומשם תמשיכו לבניוני, ואז תוכלו לעשות את רוב הדרך לבניוני ברכב טוב (הנסיעה לא מאוד סימפטית).

מקווה שעזרתי, ואם יש שאלות, תשאלי.

אוגנדה מקסימה, תהנו ממנה.