נירית,

 

תודה על האשכול המעניין

 

ושבת שלום!

נירית - תודה על עוד אשכול מעניין במיוחד.

 

אפרופו האמירה הזאת שאם אינך יכול לנצח אותם - הצטרף אליהם, אני מודה שיש לי רגשות אמביוולנטיים כלפי העניין הזה, אגב - בדיוק כמו כלפי תופעת ה׳מה שלא תועד, לא היה׳ ובדיוק כמו כלפי תופעת הטלפונים החכמים המשיקה חלקית...(במופע יחיד של דרור קרן בו היינו לאחרונה הוא שאל האם שמנו לב שהטלפון הנייד הפך לאיבר נוסף בגופנו הצמוד ליד...). 

 

אז כמובן שלא נפתח כאן עכשיו דיון בעניינים חובקי עולם אלה וכמובן שאי אפשר ולא כדאי לרגע לוותר על הצילום - אבל בכל זאת - אני דווקא ממליץ לכולם לנסות בכל טיול לקבוע יום (ואם זה קשה מידי - שעה / אתר) בלי צילום. 

 

אותי הדהימה תחושת החופש, וההבנה כמה הצורך הזה לתעד יכול להיות מתיש ולפעמים אם נותנים לו להשתלט עלינו - גם לפגום בחוויה. 

מי לא זוכר למשל אירועים של הילדים בגן / בית הספר בהם לעיתים ההורה המצלם למען הדורות הבאים ומצגת הבת מצווה מוצא את עצמו חווה חלקים נכבדים מהאירוע מאחורי העדשה ...

 

לא קרה לכם לעיתים שחשתם שמחה בלב כשנכנסתם לאתר בו מתנוסס שלט האוסר לצלם?

 

 

שבת שלום,

 

שמוליק

יש יצירות/ציורים שבמציאות הם אפילו מאכזבים ולהיפך - מפתיעים ביחס למה שמצפים מהם.

 

וגם בהיבט הטכני, ציורים מזדקנים ומאבדים גוונים לפעמים ומצבם בעת המפגש רע, או מנגד - יצירות לאחר תהליך שימור ושיקום.

בציורים יש לזה משמעות גדולה, אם באמת מתייחסים לאיכויות מסויימות ולא ל"מפורסמות" של היצירה.

xfwind, מסכימה איתך לגמרי. התרגשתי פעמים רבות מאותם פסלים במקומות נידחים . ומצד שני-עדיין לא בשלה לגמרי להיכנס ללובר למשל ולא להידחק עם כולם כדי לראות את המונה ליזה. מנסה למצוא את הפשרה בין הרצון כן לצפות בעבודות המפורסמות ובין השהות הממושכת יותר בעבודות שהתחברתי אליהן. אני מבלה המון באתר הוירטואלי של המוזאון הרבה לפני הטיול הפיזי עצמו ...

 

תודה לxfwind ,  זיוה, רבקה ויונית על ההתייחסות.

וכן, זיוה התמונה צולמה במוזאון המצרי בטורינו (המומלץ מאד).

גם אני הופתעתי ללמוד שיש יום כזה.  גם אני לא מתחברת לסלפי בעצמו, ומצד שני-מודה שיש לנו לא מעט תמונות עם פסלים וציורים-רק שזה באלבום /מחשב ולא ברשתות החברתיות.

תלמידי המתבגרים מצטלמים הרבה  בעת פעילויות שונות (גם בכיתה באישור כמובן...) ואם זה מגביר את המעורבות והמוטיבציה-לפעמים זה מנחם אותי.

אומרים ש-

if you can't beat them-join them -לא?

שבת מקסימה לכולם!

מישהו יכול בכלל לבצע סלפוש עם מונה ליזה?

היא כזו קטנה וסביב כל כך הרבה אנשים...

 

 

בכל מקרה, מנקודת הראות שלי - יש גם משמעות לחיבור האישי של כל מבקר עם מה שהוא רואה בכל תחום, אם יש לו הכרות מוקדמת/רקע או שמפגש ספונטני וכו'.

 

הבעיה במוזיאון ש"צריך" להתלהב מיצירה כזו או אחרת כי היא זכתה ליחסי ציבור.

יתכן וצופה יתרגש יותר מפסל אקרעי על חוף נידח או בול עץ ביער....

מודה על האמת

בחיים לא חשבתי על להצטלם גם גברת מונה ליזה או אחרים.

כלומר כל התרבות הזו של התיעוד העצמי---מוזרה לי .

ו...הופתעתי לגמרי שיש כבר יום הסלפי במוזיאונים

אבל חושבת שזה רעיון נהדר לקרב תרבות אולי לדור שפחות מקורב אליה.

תודה- היה מרתק לקרוא (כמו תמיד).

נו, ברור שיש הרבה תמונות כאלה, אבל ותיקי הפורום ודאי זוכרים את ההוראה - אחד לפורום אחד לאלבום.... אז אלה התמונות של האלבום....

 

תודה נירית על היתוף

 

רבקה

 

נירית,

ואיפה הסלפי שלך?...

 

סתם...

 

מנחשת שצילמת את התמונה הנחמדה במוזיאון בטורינו?

 

חלק מהתמונות בקישורים שהעלית מצחיקות וחלק מעניינות. רציתי להגיד שהכי נחמד הסלפי של החתול אבל היו אח"כ עוד כמה.

 

בלונדון כנראה קלקלתי לכמה בנות דוברות ספרדית שניסו להצטלם ליד פסל בגדה הדרומית, והאירוע הזה הפך לבדיחת הטיול. אחת הבנות שלי נהנית לרדת עלי עד היום בגלל זה.

 

מאוד מסכימה עם ההמלצה להתרכז במעט בעת ביקור במוזיאון.