אני מן החוטאות - כן בלונים - כי.... צביה כבר הסבירה.

המתנות   שאנ לוקחת - בהתאם למי ולאן.

בטרק באיזור נידח- גלויות תמונות  ממקומות רחוקים -  לילדים כאמור צעצוע קטן או בלון- נכון פלסטיק - אבל הרע במיעוטו כאשר בכל מקום מתנפפות שקיות פלסטיק לעד.

אני גם לוקחת "הזמנות" לפעמים לחברים - לספר זה או אחר.

לפני שנתיים ביקשה אמא בצפון סיקים - תיק כחול   . במקום אחר ידידים  ביקשו תיק עזרה ראשונה קטן עבור עובדי מטע התה שלהם. לבסוף לא הגעתי- אז פיזרתי בדרך.

ד.א. - בטרקים לחלק  קצת עזרה ראשונה - תמיד עוזר למקומיים.

בבקשה אל תביאו סוכריות שלהן פוטנציאל לקלקל את השיניים של הילדים (ברוב המקומות הנידחים אין רופאי שיניים).

בנוגע לבלונים לך תסביר לילד  שאין לו שום משחק בבקתה בה הוא גר שהבלון שיכול לשמח אותו לכמה דקות עלול לגרום "לנזק סביבתי".

מבחינת המתנות הקטנות הנוספות שנביא לילדים הרי גם עטים, מדבקות ,קרמים ועוד מוצרים רבים אינם עשויים מחומרים מתכלים ,אז לא ניתן להם? .... ניתן.

ויש הבדל גדול בין מתנות שמביאים לידידים, מארחים ואנשי קשר, שהם בדרך כלל גם אנשים משכילים ועירוניים מהמעמד הבינוני, לבין תשורות קטנות שמביאים לילדים ומשפחות שפוגשים בכפרים, או לשותפים מקריים לחדר באכסניית נוער. בכל מקרה אני פחות משתגע על דברים עם פוטנציאל לנזק סביבתי [בלונים ושאר מוצרי פלסטיק] או בריאותי [סוכריות]. מה שכן, כולם אוהבים מטבעות זרים, ותמיד יהיו אנשים שישמחו לקבל אותם.

אנחנו גם מביאים דברים לידלים- צבעים, עפרונות , בלונים, צעצועים מחנויות דולר, סוכריות... זה שובר קרח מעולה.

גם אני מביאות איתי תשורות לחו"ל ורצוי שלא תשקולנה הרבה. גלויות של ירושלים בלילה התקבלו ע"י תיירות משבדיה בעניין רב וכתבתי להן הקדשה בצד השני.

בגיאורגיה ובמרוקו הבאתי טושים ובלונים לילדים מאד שמחו. תמיד כדאי אפילו שרשראות שכבר לא עונדים, צעיפים גרביים לא חשבתי אבל רעיון טוב שלא שוקל הרבה.

הילדים משתגעים על בלונים, עטים וכדומה.

ואם כבר הזכרתם תמרים ואינכם רוצים להיפרד מכמה מאות דולרים שתשלמו כקנס ,מציעה לכם לא לנסות אפילו להכניס פירות מכל סוג שהוא במעברי הגבול לצ'ילה .

תמרים זה רעיון טוב, אבל אני אישית מעדיף לא לקחת אוכל.

מעדיף לקחת משהו שלא תופס מקום ומשקל , אז לוקחבלונים לילדים וכל מיני משחקונים וקלפים עם תמונות מצויירות.

אשתי שולחת שנים לסין בגדים ש...מקורם ב...סין.

גם הזמנו פעם גרביים שנרכשו בארה"ב ומקורם בקולומביה/מכסיקו ושלחנו לסין...

ילדי הנוודים לוקחים איתם תליוני "חמסה" קטנים בשקל.

אני תמיד מצטייד בדברים קטנים שאפשר לתת כמתנת תודה.

לא כלכך חשבתי על אוכל/פירות/תבלינים.

מה שכן הייתי מביא: גלויות, דגל קטן כמו ששמים על אוטו (נתתי להוסטל שישימו בלובי כי לא היה ) שטר כסף שמוסיפים עליו איזו הקדשה אישית ( החלפתי עם מישהי מהפיליפנים למזכרת ) וכל מני מזכרות תיירותיות קטנות שיש בשפע בירושלים.

חתול יש לי סיפור קצת דומה רק מהצד השני,אני יום אחד עושה קניות במחנה יהודה קונה שום וקולט שעל השום רשומות אותיות סיניות והכיתוב made in china

זה הצחיק אותי

גם גלויות.  הגלויות  עולות  1  ש"ח  .וזו  הזדמנות להראות  את נופי  ארצנו.

אז כשגרנו בסין הייתי זקוק לגרביים חמים לחורף. הלכנו לאחד הקניונים בעיר הנידחת יחסית שחיינו בה, ובתוך ארגז המציאות מצאתי זוג גרביים שאליו הייתה מוצמדת תווית בעברית: 'שיווק מיכאל, תל אביב'. וכמובן 'תוצרת סין'. זה כנראה עודף ייצוא שחזר מהיבואן לצרכן, אבל היה ממש מצחיק להיתקל בזה לגמרי במקרה בקניון בחאנקואו.

למזרח לא חזרתי לפעם נוספת. אבל כשאני מבקר חברים בדרום אמריקה או באירופה אני בדרך כלל מביא גם כן תמרים [להיט בכל מקום כמעט], וגם תבלינים, ולנבחרים שביניהם אז ספרים ישראליים מתורגמים לשפה שלהם, דיסקים של מוסיקה ישראלית, או יין ישראלי. מוצרי ים המלח זה רעיון מעניין שלא חשבתי עליו עד עכשיו. אולי אחפש כאלה לנסיעה הקרובה, אם הם לא נוסו על בעלי חיים.

אז תשמע קטע...אני כל שנתיים (כמעט...הפעם יצא קצת יותר) נוסעת לנפאל למשפחה מנאנגית בקטמנדו, ומצטיידת בטונות, טונות של גרביים בעיקר לנשים. הזוי ככל שיישמע יש על זה ממש מריבות! פעם אפילו הלכתי לשוק לקנות עוד קצת... אולי הפעם אקח תמרים ...

כל הכבוד.