חבל שלא מסדירים את העלאת התמונות מהאייפון, כך שלא יסתובבו...

 

בכל אופן לגבי שני התבליטים, שהם תבליטים של עקדת יצחק, הנה הקטע הרלבנטי מוויקיפדיה:

 

בשנת 1401 ערכה גילדת הסוחרים בפירנצה תחרות לעיצוב זוג דלתות נוסף למבנה. היוזמה לתחרות באה כאמצעי לשיפור תדמיתה של הגילדה לאחר מגפת המוות השחור. מסגרת התחרות קבעה כי נושאי העיטורים יהיו סיפורי הברית הישנה. כל מן המתמודדים בתחרות קיבל ברונזה במשקל של 34 ק"ג ונדרש ליצור ממנו תבליט בנושא עקדת יצחק, אשר יוצג לבחינה בפני ועדת השיפוט, שמנתה 34 חברים.‏[4] פרק הזמן שניתן למתחרים לעבודה היה כשנה, ולתחרות הוגשו עבודותיהם של שבעה פסלים, ביניהם פיליפו ברונלסקי, יאקופו דלה קוורצ'ה, דונטלו, פרנצ'סקו ואלדאמברינה, סימונה דה קולה, ניקולו ד'אריצו ולורנצו גיברטי, שזכה בתחרות‏[5]. מבין תבליטים אלו נשמרו רק תבליטיהם של ברונלסקי וגיברטי והם מוצגים כיום במוזיאון הלאומי ברג'לו בעיר."

 

 

אני לא יודעת למה, אבל דווקא שני התבליטים הללו, שהם חלק מאותה תחרות, שאחר כך הולידה את הדלתות המדהימות של בית הטבילה שגם בו ביקרנו עם הכרטיס, היו מרגשים בעיני במיוחד, כי ממש המחישו את ההיסטוריה.

תמי

 

סיפור מעניין. רק לי נראה כמו סתם טיח מתקלף ? רק עכשיו שמתי לב לפנים ...

יפה ! 

כמה תמונות לסיום... ככר הרפובליקה דרכה עברנו כמה וכמה פעמים ובה קרוסלה, בדרך לרחוב החנויות היפה, ויה טורנבואוני, הכניסה לארמון פיטי ביום שמשי, נחים על המדרגות, נוף מגני בובולי, ספרית סן לורנצו המדהימה שעיצב מיכלאנג׳לו, ושני תבליטים ממוזיאון הברג׳לו שמאוד מומלץ ושאכתוב עליהם בהמשך.

תמי, סיפור מאוד נחמד על הגרפיטי של מיכלאנג'לו. בטח מהבונוסים של סיור עם מדריך.

 

אורנה, עכשיו גם לך יש אתגר להביא לנו קצת פיקנטריה.

גם אנחנו נהיה בקרוב בפירנצה תודה על הטיפים

נראה שנהנתן אני ממש מחכה 

 

זיוה, יופי שהצלחת לראות שמדובר בפנים, למרות שהתמונות עולות הפוך...

 

מדובר בתחריט שעל קיר חיצוני של הפלאציו ווקיו, המיוחס למיכלאנג'לו!  מכונה הגראפיטי של מיכלאנג'לו, ויש אגדות שונות לגבי הסיבה לכך שצויר שם. יש האומרים שנהג לשוחח שם עם אדם משעמם, וכך העביר את הזמן. יש האומרים שזהו ציור של פניו של אדם שהוצא להורג בככר, ויש האומרים שזהו פניו של אדם שהיה מוקע שם על עמוד קלון.

 

עוד אחד מסודותיה של העיר, ואפשר לאתגר ילדים לחפש אותו.

 

 

אז מי האיש שבקיר?

 

לא יודעת לפתור את החידה

 

 

יופי של תמונות, תמי.

העיר באמת מאוד פוטוגנית. ראו באחת התמונות את מסדרון וזארי, שהיה ממש מול המלון שלנו, וגם תמונות משתי קומות השוק המקורה בסן לורנצו.

תמי

 

התמונות נהדרות וכך גם הטיפים

 

לאור מה שאני רואה וקוראת , חושבת אולי לשנות תוכניות ולהקדיש לעיר זמן ארוך יותר בפעם אחרת. 

תודה

 

איריס

 

וואו! בייחוד התמונה עם הגשר והירוק! האם הכיפה הגדולה ברקע של התמונה הראשונה מימין היא הדואומו?

הנופים מפיאצלה מיכלאנג׳לו

זיוה, כל פעם שאני מסתכלת שוב על השרשור שלך, אני רואה עוד דבר שעשית וראית ונשמט ממני. הנה, גם את סיפרת על הקנולי! וגם צילמת אותו. למען האמת, חשבתי שהבלינצ'ס שלנו יותר מוצלחים, אבל אל תגלי... עוד אמצא את עצמי ישנה עם הדגים...

 

בין כל הכנסיות והנצרות, מצאנו גם קצת זמן לבקר בבית הכנסת היפה והמקושט. גם הכניסה אליו  שהיא בתשלום, כלולה בכרטיס פירנצה. בית הכנסת נמצא ממש מאחורי חומות בצורות. שוטר עומד מאחורי זכוכית מחוסמת, נראה כמו בובת ראווה, ושער הכניסה מזכיר קצת את הסדרה מסע בין כוכבים. נכנסים לתוך חדרון זכוכית, נשמעים קולות מוזרים - אולי איזה סריקה אלקטרונית, ובמקום להיות משוגרים לכוכב אחר, נפתח השער.  עצוב.

 

אמור להיות סיור כל חצי שעה, שאלנו, ואז התלוותה אלינו בחורה שקימצה מאוד בדיבור, ולמעשה רק השיבה על שאלות ששאלנו. לא נורא, לא חיבים לחפור יותר מידי.

יש גם מוזיאון, אבל הנחנו שהוא לא יחדש לנו הרבה, אז דילגנו עליו.

 

ליד בית הכנסת, יש מסעדה כשרה חלבית בשם רות, וסמוך אליו, ראינו את בית חב"ד.

 

 

תמי, איזה יופי! ממש עושה חשק שכבר יגיע הטיול

 

זיוה, רשמתי את הויה דל קורסו, והדואומו קיבל ניקוד נוסף תודה!

 

אני חושבת שנשכור רכב ליום אחד, ואז ניסע רק לפסטיבל היין בוגליאלי ונשוטט קצת בסביבה, מתוך מחשבה שזה זמן טוב לכרמים...

 

הככר ליד בית היתומים, קרוב לאקדמיה, אני חושבת שהיא קסומה.

מי יודע במה מדובר?

סמטאות וחלונות ראווה

להסתובב בעיר, זה כמו להסתובב בתוך ציור

תודה לכולן על כל התגובות!  כיף לקרוא.

 

אנסה להוסיף כמה תמונות נחמדות בהמשך, ונקווה שהפעם לא יגיעו על העוקם...

 

זיוה, גם אנחנו ביקרנו בסדנה הזו! במהלך הסיור המודרך עם ליאור בארמון ווקיו, הוא הראה לנו את השידה שצילמת, ורהיטים נוספים שעשויים בשיטה הזו של שימוש באבנים טובות ליצירת תמונות מרהיבות.  אם לא יודעים במה מדובר, זה נראה כמו עבודת עץ שצבוע בצבעים שונים, אבל למעשה אלה הן אבנים שונות, בצבעים שונים, שהאומנים יודעים לשלב ולחבר בשיטות עתיקות. ליאור שלח אותנו לסדנה להתרשם מהעבודה שנעשית בה כיום. כשנכנסים לסדנה/חנות, הם שמחים לתת הסבר, באנגלית על הדרך בה מתבצעת עבודת הנמלים הזו גם כיום, וגם אם אפשר לקנות שם תמונות שהוכנו שם, אין שום תחושה שחייבים.

 

עוד קצת לגבי הכרטיסים, לפי מה שהבנתי נעשית ריאורגניזציה של כל ענייני הכניסות למוזיאונים. לכן, הכרטיס שנקרא החברים של האופיצי, תקף כרגע רק עד סוף החודש, ולאחר מכן כנראה שתנאיו ישתנו - אז צריך יהיה לבדוק במה מדובר.

 

את כרטיס פירנצה רכשתי ביום הראשון בו הגענו, יום ראשון, בערב, בפלאצו ווקיו שהיה ממש קרוב אלינו, והקופות בשעה הזו היו ריקות. אפשר להזמין באינטרנט אבל אין בזה שום יתרון, כי צריך להוציא ממילא את הכרטיס באחת מנקודות המכירה. הרכישה בארמון ווקיו היתה מהירה ונוחה. התחלנו להשתמש בו, ולהפעיל אותו למשך ה - 72 שעות, ביום שני בבוקר, וסיימנו ביום חמישי בבוקר כאשר הספקנו בבוקר האחרון הזה לבקר גם בברג'לו - מוזיאון הפסלים המרהיב.

 

לא ציפיתי להרבה מהכרטיס, אבל הוא הפתיע אותי לטובה והרגשתי שקיבלנו תמורה טובה. לא בדקתי כמה כסף חסכנו, והאם "הרווחנו" אל מול 72 היורו ששילמנו, אבל ביקרנו בהרבה מקומות, בלי  שום לחץ להספיק, גם בגלל שיש אתרים שנפתחים ממש מוקדם וגם בגלל שהכל כל כך קרוב זה לזה ובדרך כלל הכניסה היתה מהירה יותר וחלקה יותר באמצעות הכרטיס. באחד המקומות (הברג'לו) עמדה קבוצה של תלמידים בתור לבידוק הבטחוני, ואחת העובדות שנפנפנו מולה בכרטיס פשוט משכה אותנו פנימה, שמה את החפצים שלנו בבידוק לפני כולם, והרגשנו שקיבלנו טיפול מלכותי של ממש. בתחבורה הציבורית שניתנת חינם עם הכרטיס, לא השתמשנו כי באמת העיר כל כך נגישה ברגל, אבל היה נחמד לדעת שאם נרצה נוכל...  וגם לא השתמשנו באינטרנט האלחוטי.

 

 

ולגבי הכרטיס -

שוב - אין לי דעה נחרצת אבל רוצה להגיד שגם לפני כמה שנים חשבתי שהכרטיס תפור לשהות בת שלושה-ארבעה ימים בעיר. ולמה? מי שבא לעיר לפרק הזמן הזה רוצה להיכנס ללא עט מקומות. מי שבא ליותר רוצה גם לנסוע יום מחוץ לעיר, ללכת לגנים, לשווקים וכיו"ב ולפזר את החוויות. שווה לברר בלשכת תיירות או עם אביב האם עדיין קיים הסידור של קניית כרטיסים לאקדמיה ולאופיצי במשרד הכרטיסים של כנסיית סן מיקלה. זה סידור מצוין. מתכננים יום קדימה, לפי מזג האוויר, ההתקדמות של הטיול והחשק - מה רוצים לעשות. המקום מרכזי ונגיש. פירנצה קטנה, ואין בעיה להגיע למשרד הזה מכל מקום. לדואומו פשוט הלכתי מוקדם בבוקר וחסכתי לעצמי את העמידה בתור. זה אחד מהאתרים של ציפורי הבוקר

תמי,

הזכרת לי נשכחות עם הטעם של הקנולי. את מלאה בטיפים כרימון ואפילו היית בארמון פיטי שטרם ביקרתי בו. שמחה לשמוע שנהנית שם. רק בגנים הייתי. אורנה, גם בגני בובולי יש נקודות תצפית יפות. כמו כן, לא הכרתי את הקומה השנייה במרקטו סנטרלה. הייתי שם באחד הבקרים מוקדם למדי וסיירתי רק בקומה התחתונה.

 

לגבי אוסף האמנות של בית היתומים - באמת לא נורא. הוא לא מרשים כמו זה של האופיצי. אבל הכיכר יפה גם בעיני וריגש אותי לראות היכן הניחו את היתומים. בכיכר מתקיים שוק שבועי. לא זוכרת כבר את היום.

 

אורנה,

הכיפה של הדואומו היא לא רק תצפית. הפעים אותי המפגש הקרוב עם השדים והמפלצות מציור יום הדין והמחשבות על התקופה הזאת שהתחילה להבין עקרונות של מדע שכנראה כל כך איימו על הכנסייה עד שניסתה להפחיד בחזרה את התושבים באמצעות ציורים ודגשים על החלקים האפלים שבטקסטים הדתיים. הדמיון שם פשוט משתולל.

 

נדמה לי שאת החנות הזאת, שיש בה גם סדנה, ראינו בהליכה מבית בואנרוטי לכיוון הקורסו. אם תסתכלי במפה של העיר תראי את הויה דל קורסו. זה רחוב שמחליף שמות בקטע המזרחי שלו. אז איפשהו שם היתה הסדנה. ובכלל זה ציר הליכה נחמד. הקורסו רחוב יפה ושוקק חיים עם אינסוף חנויות בגדים, חנויות לדברי עור וסנדוויצ'יות כמו שתמי תיארה. בקטע המזרחי יותר תנועת התיירים מתדלדלת אבל החנויות המיוחדות והפינות הנסתרות והקסומות נגלות. נראה שכל שיטוט בסמטאות יפגיש אותך עם המוצרים של העיר. את הרהיט המצופה פייטרה דורה צילמתי בארמון וקיו.

 

 

 

 

 

היי תמי,

 

תודה רבה על כל הטיפים, יש לי הרגשה שגם אנחנו נלך בסופו של דבר בעקבותייך ונקנה את כרטיס פירנצה.

 

כמו כן, אמנם אנחנו לא ילדים (רק מרגישים ככה לפעמים...) אבל אין לי ספק שהשותף שלי לא יוותר לנו על טיפוס כהלכתו במדרגות של הדואומו... אם כי נראה לי שמבחינת תצפית, גם מהמלון תהיה לנו אחת יפה.

 

אשמח לכל מידע נוסף, וכמובן - לתמונות.

 

שוב תודה,

אורנה

 

הי תמי,

 

גם אני הצרפתי לקוראים. 

היינו בפירנצה בירח הדבש, לפני יותר מ-20 שנה, והעיר שבתה את לבי.

תודה על התיאור הקולח והחזרת הזכרונות. 

וכמובן - קבלי את הזדהותי העמוקה עם סיפור המזוודות, שכזכור לך, קרה לנו בדורדון. אז באמת קבלנו את המזוודות לאחר 3 ימים... זה לא היה אל-על, אלא חברת צ'ארטר ממנה חששתי, אך למרבה הפלא קבלנו החזר מלא על הוצאותינו.

 

תפנקי אותנו בכמה תמונות, אני מקווה...

 

שירלי

 

לגבי נקודת תצפית יפה, ויתרנו על מאות המדרגות של כיפת הדואומו (אגב, שם היו התורים המשמעותיים ביותר, ונראה שכרטיס פירנצה יכול היה להועיל מאוד), ונסענו ל piazzale michelangelo. זהו אמנם מגרש חניה גדול ולא יפה במיוחד, שבמרכזו חיקוי של פסלים של מיכלאנג'לו, אבל יש נוף של כ - 360 מעלות של פירנצה ואפשר לשבת על ספסל בנחת ולהתבונן. הבנו שהכי מומלץ להגיע לשם בשקיעה, ושכדאי גם לטפס עוד קצת לכנסית סן מיניאטו, שם בשעות הערב (חמש וחצי בערך) הנזירים שרים.

 

למען האמת, מעולם לא הצלחתי בשום מקום להגיע בזמן ובמקום לנזירים ששרים, וגם הפעם לא... אבל הביקור בנקודת התצפית הזו היה למעשה הדבר האחרון שעשינו בפירנצה לפני היציאה לתחנת הרכבת וזו היתה פרידה מאוד מתאימה.

 

עכשיו או בקרוב ממש, תהיינה טיסות ישירות לפירנצה. אנחנו טסנו לרומא, ומשם לקחנו רכבת לפירנצה. בדרך הלוך, זה היה מאוד יעיל ומהיר, כי הגענו בשעה שבה היה אפשר לקחת רכבת ישירה משדה התעופה ועד לפירנצה, שיש פעמיים ביום. אם היינו מהמרות, יכולנו לקנות כרטיסים ב 19 יורו, ובמחלקה ראשונה, ממש בזול, אבל את הכרטיסים הללו לא יכולנו להחליף או לשנות. לקחתי כרטיסים שאפשר לשנות, אבל לא להחזיר. כאשר התעסקנו בענייני המזוודה האבודה, שמחתי על האפשרות שיש לי לשנות את שעת הנסיעה, אבל בסוף לא היה צורך, כי סיימנו למלא את הטופס מהר, והספקנו להגיע לרכבת של 11 ושמונה דקות נדמה לי, משדה התעופה, ישר לפירנצה.

 

הדרך חזרה היתה קצת יותר מורכבת, בדיוק כפי שזיוה כתבה, השאלה היתה כמה טווח ביטחון לקחת, וכמה שעות לבזבז מהיום הזה כשיש טיסת לילה. הרכבות הישירות מפירנצה לשדה התעופה, נוסעות רק בבוקר וזה לא התאים לנו לבלות את כל היום בשדה התעופה.

 

יכולתי לעשות שוב הזמנה באינטרנט שמשלבת נסיעה לרומא, ומשם רכבת לשדה התעופה, אבל החלטנו ללכת לסוכנות נסיעות, כדי להתייעץ על האפשרויות. הסוכנות ממוקמת בדיוק מעבר לנהר, ובבוקר, לאחר שהספקנו אפילו לבקר בארמון דונצטי שנפתח כבר בשמונה ורבע, (חינם עם הכרטיס, אבל כדי לראות קומות נוספות צריך לתאם מראש), הגענו אליה. בדיוק כשישבנו שם הגיעה גברת איטלקיה חביבה שהתעניינה דווקא לגבי נסיעה מאורגנת לישראל. לא יהודיה, לא דתיה, אבל מתעניינת בארץ הקודש. זה היה יום רביעי בבוקר, והיא כבר ידעה על תוצאות הבחירות וגם היו לה עמדות...  קיבלנו ממנה המלצה על חנות בדים שווה, והחלטנו על רכבת שיוצאת בארבע וארבע דקות לטרמיני, ומשם, הבנו שיוצאת רכבת לשדה התעופה כל חצי שעה בערך. כיוון שהזמנו מקום ברכבת שיוצאת בארבע, לא צריך לתקף את הכרטיס בתחנה בפירנצה, אבל כן צריך לתקף אותו בטרמיני.

 

קראתי הרבה על כל מיני נוכלים שמסתובבים בתחנות הרכבת, בפירנצה וברומא. יש כאלה שמציעים עזרה בהעלאת המזוודה לרכבת, ואחר כך דורשים בתוקף כסף, יש כאלה שמציעים עזרה בתיקוף הכרטיס, וכנ"ל, ויש כאלה שפשוט מעלימים את המזוודה מהמקום בו היא מונחת בקרון, לפני הנסיעה. כמובן שגם יש את הכייסים הרגילים.  כתוצאה מכל האזהרות הללו אני חוששת שהעלבתי מאוד גבר אדיב שירד איתי מהרכבת בפירנצה, וראה אותי כורעת תחת נטל מזוודה, ניסה לעזור, ונדחה בבהלה...

 

אגב, בפיומיצ'ינו, כדי להכנס למתחם של הרכבות, צריך להראות כרטיס, כך שזו דרך אחת להתמודד עם הנוכלים.

 

בכל אופן, כשהגענו לרציף הרכבות בפירנצה לקראת השעה ארבע ועמדנו מול הלוח האלקטרוני בהמתנה לכך שירשם הרציף ממנו תצא הרכבת שלנו, פתאום אנחנו רואים אישה מגיעה בריצה ומנפנפת בידיה. זו היתה העובדת בסוכנות הנסיעות ממנה רכשנו את הכרטיסים. מסתבר שלאחר שיצאנו מהסוכנות, התברר לה שכרטיס אחד לא הוצא כמו שצריך. לא היו לה שום פרטים שלנו, לא טלפון ולא שם המלון, ולכן היא הגיעה במיוחד בשעה שבה ידעה שאנחנו נוסעות, לתחנת הרכבת, כדי לתת לנו את הכרטיס הנכון! היינו בהלם.

 

אחר כך נרגענו בהמתנה לרכבת שאיחרה כרבע שעה, ונרגענו עוד קצת על הפסים כשהרכבת עצרה בשל תקלה לעוד רבע שעה בערך... עדיין הגענו לשדה התעופה מספיק זמן מראש, וכפי שכתבתי בהתחלה, נסענו לנו באוטובוסים ושאטלים הלוך ושוב...