אהלן,

לפי גורמי תיירות רשמיים בנפאל, יהיה אפשר לצאת לנפאל באוקטובר לכל הטרקים, למעט הטרק לעמק לאנגטאנג.

אין ספק שבחודשים הקרובים נהיה יותר חכמים, אך אפשר להתחיל (ורצוי) לתכנן מחדש את הטיולים לנפאל.

שלום

הייתי כותב מיילים לסוויסות ולפליי איסט ושואל אותם

עם מי מומלץ להתייעץ אם יש ייתכנות לטיול בנפאל. גם אני תכננתי להיות באנפורנה באוקטובר וממש מתלבט כרגע 

גדי שלום

לא הייתי מבטל היום את האופציה לנפאל

הם זקוקים לתיירים וזה מה שרצית במקור. תבדוק מה קורה באנאפורנה לפני שאתה מחליף יעד.

אני מדבר כמובן על ספטמבר (ואני מכיר מישהו שמאוד נהנה באנאפורנה באוגוסט למרות שזה מחוץ לעונה)

אני מחיה את השרשור הזה מכיוון שלאור האסונות שקרו בנפאל אני נאלץ להחליף את היעד הזה בטיול. השאלה שלי היא איזו אלטרנטיבה אתם תוכלו להמליץ לי במקום? או שאולי פשוט אפשר להשאר רק בצפון הודו?

זה כבר לא טיול לנפאל .... אז התחלתי מחדש - טיול להודו !

https://www.youtube.com/watch?v=PfEEuwF80qY&spfreload=10

https://www.youtube.com/watch?v=KnPiP9PkLAs

https://www.youtube.com/watch?v=pLUm3Q-7iZA

אם כבר הגענו להמלצות ספרים, הספר ה"הודי" האהוב עלי הוא שידוך הולם של ויקראם סת (אבל יותר מ- 1500 עמודים...). איזון עדין מעולה גם כן, אבל הרבה יותר קודר.

דוד לשאלתך מה מיוחד בהודו - תצטרך לנסוע כדי לגלות... ועדיף לבוא בראש פתוח ובלי יותר מידי ציפיות לאיזו חוויה יוצאת דופן כזו או אחרת. 

אני חושב שטיול בנפאל, בהנחה שכולל גם את עמק קטמנדו ולא רק טרקים, יכול לתת מושג על החווייה ההודית. כמובן שהודו הרבה יותר גדולה ומגוונת.

הרבה שיעורי ביית צילה

בפעם הראשונה שנסעתי לדרום אמריקה המליצו לי לקרוא רק את מאה שנים של בדידות ואני חושב שלא סיימתי אפילו

טוב חשבתי על איזה בלוג כמו של ענבר אבל לא הבנתי שיש לי פה עסק עם מקצוענים

אני חושבת שבתור התחלה אולי כדאי לקרוא ספר הסטוריה/

אינני יודעת אם תורגם לעברית:

India: A history by John Keay

The Last Mughal: The Fall of a Dynasty: Delhi, 1857 by William Dalrymple -

סיפרות: גם של דלרימפל:

עיר הג"יינים. שתורגם     CITY OF DJINNS

Nine Lives: In Search of the Sacred in Modern India

 אלוהי הדברים הקטנים/  ארונדטי רוי

ספר מצחיק :  Holy Cow: An Indian Adventure  שרה מקדונלד.

וכמובן שיש רשימה ארוכה של ספרים נוספים.

כמו: ילדי חצות של רושדי.

טוב לפחות נזכרתי שעלי לקרוא את חלקם שוב.

KIRAN DESSAI  The Inheritance of Loss   -  ירושה של אובדן - קיראן דסאי.

בהצלחה

תודה

קראתי לפני מספר שנים את "השיבה להודו"???? ואחר כך את הטיגריס הלבן כמעט בוודאות לפני כחמש שנים. עוד ספר "קשה" ששכחתי את שמו שנכתב על ידי הודית/אמריקאית קראתי בערך לפני שנה. חוליי החברה ההודית, השחיתות שמנהלת את הכל, הבדלי המעמדות ה"אכזרים" והמסכנות של העניים זכורים לי טוב.......

את "התחמנות" ההודית הכרתי בעבר טוב מאוד בעבודה משותפת....

תמימות אני מניח שקיימת במעמדות יותר נמוכים

אחפש את איזון עדין כדי להמשיך לקרוא 

צבעים, ריחות, הסתכלות שונה לחלוטין משלנו על החיים וכו אני יכול לנסות להבין אבל למה שהטיגריס הלבן ימשוך מישהו להודו?

"איזון עדין" אכן הספר הטוב ביותר שקראתי על הודו, רק רציתי להוסיף ,יש למכורים כמונו יחס קצת רומנטי להודו,  אנחנו משוחדים...עם כל הרומנטיזציה מדובר במקום לא קל, אפילו קשה , צריך לבוא עם ראש פתוח, ולהיות מוכן במיוחד במפגש הראשון להתמודד עם הכאוס ההודי ,כאוס שלא כל אחד מסוגל להתמודד איתו.

והצפון אכן מקום קל יותר, רגוע יותר, בתור סיפתח זה יכול להיות מצויין.

dregev03

ממליץ לך לקרוא את הספר מבוא להינדואיזם של יוחנן גרינשפון, יש גם תרגומים בעברית של האופנישדות או תרגומים לאנגלית של הראמאיאנה ושל המהאבהארטה כדי להתחיל להבין את הבסיס האמוני שרוב התושבים שם מאמינים.

וחוץ מזה לקריאה יותר קלילה את: הודו- יומן דרכים של עזריאל קרליבך, שאנטאראם, הטיגריס הלבן והכי מומלץ - איזון עדין של רוהינטון מיסטרי שזה ספר קשה ומרתק.

אה ובוליווד.

דרור -

לקרוא ספרים , והרבה.  הסטוריה וגם סיפרות מודרנית.

אני הגעתי להודו - למעשה הגעתי לסיקים - מה לעשות , היא בהודו, כי כבר מגיל תיכון קראתי על המקום - וזה מה שרציתי לראות . אבל לא הגעתי להודו בגלל שהיא הודו.

אחר כך "גיליתי" את לאדאקת נגלנד, ספיטי .

ומשם כבר נפתחה הדרך לאזורים אחרים.

ישנם הרבה עדיין שלא ביקרתי בהם.

השאלה שאתה צריך לשאול את עצמך - מה מענין אותך. מה מושך אותך. למצוא נקודת התחלה ומשם , כמו שאומרים לזרום.

היות והודו מורכבת ממספר עצום של קבוצות אתניות ושבטים .

שפות וניבים, שכבר לא לדבר על אלים  דתות ואמונות, קשה לכוון לכיוון אחד.

איזה כייף לכם שאתם מבינים אחד את השני.....

לי זה עדיין קצת סתום, מופשט

יש איזה בלוג או חומר קריאה מומלץ שיפתח לי קצת את הצ'אקרות?

תודה

גולני .... לא איכזבת בתאור  סיפרותי שלךשאני מכירה היטב !

נפאל כבודה במקומה מונח, ואני חשה קשר חזק לטרק הה EBC באיזור ה סולו קומבו,

כי יש לי הרבה חברים שרפה- ואנ מכירה היטב את סיפורם ואת החשיבות של ההר

צ"ומולונגמה עבורם.

אני גם נהניתי בלי די לטייל ביערות הרודודנדרון ליד גורה פאני ומן השקט באגם פורקה.

מן הנוף שנשקף מפון היל לעבר האנפורנה.

אבל אין לי דחף וכמיהה לחזור לנפאל.

אבל הודו הההימליה  ההודית, מרגשת אותי כל פעם מחדש ומושכת  אותי כל פעם מחדש.

האנשים הנופים המנזרים   , זה כאילו הכרתי את המקום מאז ומתמיד.

לוארנאסי לא הלכתי ,וגם לא לטאג'מהל- אולי אעזה זאת ביום מן הימים, אבל ההודו שלי  , נמצאת שם למעלה בפסגות הההימליה.

ומצד שני יש את הצבעים וההיסטוריה של רג'סטאן.  

וכדברי גולני - בכל מקום , מרגע ההגעה יש ריחות צבעים רעשים ורשמים שיש רק בהודו.

לטוב ולרע.

ואוו דרור,שאלה קשה... רבים שואלים והתשובה לא פשוטה...

הודו היא מקום שאי אפשר להשאר אדיש אליו או שאתה נרתע, ויש הבורחים ממנה אחרי מספר ימים או שאתה מתאהב  קשות ונופל שדוד לברכייה...

הודו היא בליל של צבעים, טעמים,  צלילים ,ריחות ,תרבויות, דתות ואמונות, מגוון אנשים ונופים שתופסים אותך בגרון ברגע שאתה יוצא מהטרמינל.

כל יציאה לרחוב היא בגדר אטרקציה, חוויה, שיכור חושים. (ולא צריך לשאול בפורום על אטרקציות...)אנשים  מקסימים, שובי לב ,שילוב של תמימות ותחמנות (התמימות מנצחת) מלאי שמחת וקבלת החיים בצד מציאות יום יומית קשה מנשוא לפעמים...

ברגע שטטעם מהטעם, לא תוכל לשבוע.

עברו 22 שנה מאז שסיימתי שם טיול של חצי שנה  בתחילת שנות השמונים עד שהתחלתי לחזור אליה לגיחות,והפעם עם שלושה מילדי כל אחד בתורו.

בקרוב פעם נוספת עם חבר, ומתרגש כמו זו הפעם הראשונה, כמו פגישה עם אישה אהובה בלתי מושגת...

צעירים חסרים קצת פרספקטיבה... מה גם שקשה מאד להסביר...

זה על קצה המזלג....חכה לתגובות נוספות...

לא תצטער, זה בטוח.

ניסיתי לשאול גם חברה צעירים בנפאל שהגיעו מהודו למה הודו הייתה חוויה כל כך חזקה בעבורם ולא הצלחתי לשים אצבע על משהו ממוקד או שלא הבנתי עד הסוף. 

מהמרחק שלי אני לא מבין את המשיכה לפולחן המוות בווראנסי למרות שיתכן שנוכחות במקום תגלה לי שאני טועה.

מה עושה את הודו לכזו מיוחדת?. אני מבין שזו תת יבשת עם אזורים שונים לחלוטין אחד מהשני אבל לטייל כמוך מעניין אותי לדעת מה כוח המשיכה.

האם כוח המשיכה הזה קיים/דומיננטי גם בצפון? כי אני משער שארצה להתחיל משם כי התרשמתי שהוא "קל יותר לעיכול"

כמובן שאשמח לשמוע מעוד אנשים .....

אני מתרשם שיש לך מספיק זמן,לפחות חודשיים בהודו? אם כך אחרי ספיטי תמשיך לקינור וממנה ברמפור קח אוטובוס לג'יבי שבעמק באנג'אר ואז אתה מרחק 3 שעות נסיעה מקסול בפארוואטי. ספיטי קינור ניתן לטייל בלוקל בס, מוריד עלויות ומאפשר התחברות טובה לשטח...

אחלה אז זה מה שאעשה כנראה. שוב המון תודה על העזרה

אגב אם יש לך עוד מקומות באזור שמומלץ להגיע אליהם אשמח לדעת!

רעיון מצויין, אם תוכל למשוך את ההגעה לנפאל לקראת סוף ספטמבר עדיף.

תודה רבה לשניכם על התגובות עזרתם לי מאוד!

שאלה נוספת למה ששניכם כתבתם. הבנתי שצפון הודו הוא יעד מתאים יותר לטיול. עכשיו בהנחה שאני מתחיל בצפון הודו ומדרים האם קיימת האופציה שאוכל להגיע לנפאל בסופו של דבר? מבחינה גאוגרפית זה הגיוני כי המיקום של נפאל נמצא פחות או יותר במסלול הזה. אז לדעתכם להתחיל בצפון הודו ולהגיע לנפאל בערך בספטמבר זה רעיון טוב?