אורה-

תודה רבה על המחמאות.

גם בגוגנהיים ובריינה סופיה היה אסור לצלם באולמות.

אני שמח שהסיפור הזה עניין הרבה גולשים.

 

רובי-

פעם אחרונה שעומר התלונן על האצבע שלו היתה ביום השישי כשעשינו ראפטינג בארץ הבאסקים. קיבלנו גרבונים שחורים כאלה נגד מים וקור וכשהלכנו איתם על שפת הנהר, כאבה לו האצבע (כנראה בגלל שאין להם סוליה).

 

יש מה לעשות עם ילדים במדריד אבל תזכור שבקיץ חם שם מאוד. אם אתה גר בנגב הצפוני או בערבה אז אתה רגיל לחום כזה. ואם לא, אז תזכור שהזהרתי. שנה לפנינו דני נסע למדריד וחזר לספר שהחום בלתי נסבל.

 

עלילות דני במדריד

 

בעינינו החום היה בסדר. יותר נעים מבמלאבס.

 

אלעד,

 

סוף סוף התפניתי לאשכול הכייפי והשמשי שלך על מדריד

איזה הרפתקאות היו לכם שם... 

 

עכשיו הבנתי את שאלתך לגבי הצילום בתערוכת הפופ-ארט.

מסתבר שלכל מוזיאון הכללים שלו....

 

כתבת מקסים ומאד נהניתי לטייל איתכם.

 

אורה

 

 

 

אלעד,

 

מדריד שלכם נהדרת  

 

נהניתי מאוד לטייל איתכם ורציתי לדעת מה שלום האצבע של עומר??? כי לפי התיאורים שלך כאן... כנראה שתוך כדי טיול חזרה למקומה 

 

תודה על סיפור שמגביר אצלי את החשק יותר ויותר להגיע למדריד (ובזכותך אולי גם עם הילדות )

 

רובי 

ג'ני

תודה

מדריד היא עיר שטוחה עם שדרות רחבות. במזג אוויר טוב זה יכול להיות קלאסי למרתון.

כנראה שזה באמת לא המרתון בעדיפות הראשונה, למרות שהכי נח מבחינת האימונים זה מרתון באביב.

 

למה טסנו למדריד? אחרי שביקרנו בברצלונה והילדים נהנו מהעיר, עדי ביקשה לראות גם את מדריד.

השנה היא אמרה לנו שזה הטיול האחרון שלה איתנו ולכבוד הטיול האחרון היא באמת מבקשת למדריד.

עכשיו התברר לנו כנראה שאחרי הטיול האחרון יהיה עוד טיול אחרון...

 

אז מה בין מדריד לברצלונה?

ברצלונה יותר יפה. אי אפשר להתחרות ביופי בעיר שבנויה על הר ועל שפת הים, כמו חיפה למשל.

האזור של מדריד בקיץ הזכיר לי את באר שבע: צהוב ושטוח. אבל בעיר עצמה החום נסבל, כל הדשאים והשדרות ירוקים. מזרקות בכל כיכר. ובעיר לא  מרגישים את המוני התיירים שיש בברצלונה. יש תיירים אבל הם מספרד או מאמריקה הלטינית. לא כמו בברצלונה...

זה נותן תחושה שהגעת לעיר שהיא בית והיא מקבלת אותך יפה. בברצלונה אתה מרגיש שהגעת לאטרקציה, יפה אבל אטרקציה.

 

שבת שלום

היי אלעד

הנה חזרתי אליך

בטח קנאתי

במיוחד  כי במדריד זה רוק אנד פאן מרתון שנשמע לי מה זה חוויה אחת גדולה, וגם התמונות שראיתי משם ממש ממש עוררו קנאה. רק מה , בטח ממש חם לרוץ שם וזה מוריד לי את כל החשק

 

שוב עברתי על התמונות באשכול, ומדריד שלך הייתה לגמרי נהדרת, כמו גם מדריד בכלל, אני טוענת שישראלים לא גילו אותה והיא הפספוס גדול. 

 

אין לי תוכניות לנובמבר ולך כן?

מירה- תודה על הברכות והמחמאות.

אני אשלח לך גם קישור לסיפור על רומא. שם תקראי איך בעצמי כמעט איבדתי את הטלפון הזול שקנינו ב FNAC.

 

דובי- אפשר לטוס עם Vueling. אולי מחוץ לעונה תמצא מחירים טובים.

 

מרינה- כמעט פיספסת. היה כיף גם לנו, למרות החום.

העונג שלי או MUCHO GUSTO.

 

שני שירים אחרונים:

Un Ramito De Violetas

 

Lloro

 

ויאללה ביי 

איך איך פספסתי את השרשור שלך?

 

קראתי הכל בנשימה אחת.

כמו תמיד, כיף לטייל איתכם.

 

נהניתי מהתמונות ומהסיפור. 

 

מרינה

 

אלעד, כל סיפור ממש סיפור!! 

כיף לטייל איתכם בעיר

לאט לאט מגבר החשק לבקר במדריד, חסרים רק טיסות במחירים טובים.

אלעד, אין על הסיפורים שלך!

 

הרבה זמו לא ביקרתי כאן ושמחתי מאוד לפגוש את הסיפור שלך (אפשר קישור לפרק א'?).

 

מזל טוב לעומר ותודה על הסיפורים המשעשעים שהצחיקו אותי וסיפקו לי אתנחתה נהדרת בעבודה...

 

מירה

בשביל שלא תרדמו לצלילי הארנחואז, עוד שני שירים, במיוחד לנילי:

שיר ישראלי שהלחן שלו דומה לארנחואז:

רומנסה - שיר אהבה ישן - אניטה וחואן

 

ועוד שיר יותר מודרני, של זמרת צרפתיה

Falta Tu Estrella

 

להתראות בטיול הבא, שכנראה לא יהיה באירופה.

אלעד

ג'ני- כשאת מתלהבת זה כיף.

Same, Same.

גם את קינאת קצת כש Itanach סיפרה שליוותה את בעלה במרתון מדריד?

"יום כיפור" שלהם זה עד השעה שתיים. רעיון גדול. לסגור את הרחוב סתם בשביל שהילדים ירכבו באופניים. כמו שהספרדיה אמרה לנו:para las bicicletas de los niños.

גם במדריד יש "תל-אופן" כמו בתל אביב ושם זה אופניים חשמליות! עומר רצה להשכיר אותם אבל הם לא לגיל שלו.

אני מזמין אותך להרים כוס גדולה של Mahou או סן-מיגל, אני לא בררן בבירות.

 

דה נאדה

יש לך תוכניות ל 27.11 באילת?

 

שמוליק- בכל גול מהשלושה, אחד מאצלנו נאנח והשני שמח. גם בשניים של יובנטוס, אותו דבר.

 

נילי- תודה רבה.

גם בבר מצווה של עומר קרו דברים שיכולים לקרות רק למשפחה כמו שלנו.

מזל שהגעת בזמן, תיכף הסיפור בורח לדפים האחוריים.

אז השנה אתם באמריקה? איזה כיף לכם.

את טולדו פיספסנו. באנו עייפים, לא מוכנים, רבנו בדרך, למישהו גם נתפס הגב. היא באמת פנינה אבל בעינינו, סגוביה מצאה חן בעינינו יותר.

 

גיטרה ספרדית

היי אלעד,

 

קודם כול מזל טוב ענק לעומר!

 

במזל הגעתי לסוף הסיפור, שכן בחודשים האחרונים אני מבלה אצל השכנים.

כרגיל הסיפור שלך מצחיק ברמות, וכאשר יש גם שירים (לא מספיק לטעמי), החגיגה בעיצומה.

 

התמונה של הדירה יפה, ונחמד שממרחק של זמן הפסקת לכעוס על הבעלים.

 

הקדשת מעט מילים ולטולדו, וקצת תמונות. דווקא בעייניי היא פנינה, ולא רק לקניית סכינים...

 

תודה רבה עבור הקלסיקה של בסמה מוצ'ו. שיר נפלא!

 

לאן פניכם בקיץ השנה?

נילי

 

תשמע... הכובע 'הזה' בקמפ נואו הוא ממש צלם בהיכל ....

 

כל הכבוד לאוהד הצעיר על הנחישות ועל האופי! 

לא דבר של מה בכך. 

 

ולשאלתך - חגגתי בזהירות את ה 3:0 שכן לא 'חוגגים' ממש במחצית, אבל מה שכן, חגגתי ערב מופלא של התעלות ספורטיבית של שתי הקבוצות אגב, שהפגינו יכולות על קשות לתפיסה, וכמובן - מסי מופלא אחד....

כמה זמן לא הייתי פה 

אבל כשזה אתה זה מאסט. 

שאני מתה על הסיפורים שלך!!!!

להיות בברנבא לא במסלול של הסיור זה ברור שאם זה יקרה למשפחה כלשהי , זה יהיה למשפחה שלכם

אתם המשך טבעי לסיינפלד ואוי כמה אתם נהדרים. לא מאכזבים אף פעם.

יום כיפור בכל יום ראשון זה רעיון גאוני!!

והתפקיד של הרשע -השוטר מברצלונה – ענק ענק

ובכלל נהנתי מכל הסיפור 

אם לא היית היה צריך להמציא אותך, מאחלת לכם  "שתיאלצו" לשתות רק דברים טובים ושזה יהיה רק ללחיים 

 

מוצ'ס גראסיאס

הגענו בזמן לשדה התעופה. אחרי שהזדכנו על הטוראן (הפעם ללא פגע) עומר זרק את כל הזיקוקים שהוא קנה בביאריץ לפח.
מצאנו את הדלפק של אל על בקצה הטרמינל. הבודקת הביטחונית מתחילה לדבר איתנו והיא שואלת במיוחד את עומר עם הוא איתה? תוך שתי דקות שיחה איתנו היא הבינה מי החבלן ביננו.

והיא שואלת אם יש לנו כלי נשק, או משהו שדומה לנשק?

יש לנו רובה גומיות שעומר קנה בויהיה?

היא ביקשה שלא נוציא אותו מהמזוודה עד שנגיע הביתה.

 

אחרי שמסרנו את המזוודות, הדיילים גיחכו ביניהם,

שאלתי אותם מה מצחיק?

והם אמרו לי שהכובע שעדי חובשת הוא של חברת הבירה שלהם.

אמרתי להם שאנחנו יודעים, נאלצנו לשתות ליטר... בעצם שני ליטר בירה בשביל לקבל את הכובע.

 

 

חזרנו למדריד והלכנו לרחוב ה"גראן ויה", להשלמות של קניות.

 

נכנסו שוב לרחוב Fuencarral. שם עמדו מתרימים ל Unicef. הם ניסו להתרים עוברים ושבים למען הילדים של עזה. גם אותנו הם ניסו להתרים.

 

החנות Lefties (חנות העודפים של זארה) היתה סגורה. יש לנו סיבה לחזור למדריד.

קמנו בבוקר יום שני. ארזנו את המזוודות שלנו והעמסנו על הטוראן. נעלנו את הדירה ומסרנו את המפתחות לבעלת בית הקפה שפגשנו ביום הראשון ויצאנו לדרך, לטולדו.

 

בטולדו חנינו בחניה לא כל כך טובה, חנינו ליד האלקזר שנמצא בקצה הפחות מעניין של העיר. חיפשנו את בית הכנסת לשעבר והיום הכנסיה "סנטה מריה לה בלנקה", יש שלטים שמראים על הכיוון אבל הסימטאות של העיר מסובכות ולא הגענו עד לבית הכנסת.

vthomeo- ברוכה הבאה. ככתוב, הפתיח הוא של פרק ב'. פרק א' יכול להיות סיפור לשבת הבאה.

 

שמוליק- תודה, תודה. אני מחכה לסיפור הבא שלך.

הגם אתה חגגת את ה 3:0?

ובשבילך, תמונה של אוהד הבלאנקוס בקמפ נואו לפני ארבע שנים. הוא זכה ללא מעט מבטים והערות עם הכובע הזה אבל הוא לא הוריד אותו.

אליד,

 

כמו תמיד - פשוט עונג צרוף לקרוא אותך וגם מאוד מעניין. 

 

ושאפו לסרבן הצילומים בברנבאו. 

 

שמוליק

הצטרפתי גם אני. בינתיים רק מהפתיח אני בוכה כבר מרוב צחוק.

מזכיר לי את איך שאח שלי מתאר דברים שקרו לו וכולנו נשכבים מצחוק.

אחלה סיפור לקראת שבת

הלכנו לתחנה של המטרו. הרכבת האחרונה של היום תיקח אותנו הביתה.
 

בתחנה הבאה אחרי פארק האטרקציות, התמלאה הרכבת במדרידאים עליזים. המועדון שלהם נסגר באותה השעה כמו הפארק והם איתנו ברכבת לעיר.

 

בתחנה Tribunal החלפנו קו והרבה מהם איתנו. אחד מהם התחיל לשיר אריה בספרדית בכל ההליכה במדרגות עד שהגענו לרציף. כשהוא סיים את האריה שלו, מהרציף ממול ביקשו ממנו עוד...

 

הגענו לדירה והלכנו לישון לילה אחרון במדריד ובספרד.

 

אריה מפורסמת בספרדית