בכל מקום בו האוכלוסיה מעורבת יש נשים יפות. נא עיין ערך תל אביב אבל את הרכוז הכי גדול של הנשים הכי יפות שראיתי בחיי היה מעט מזרחית לבוגוטה-במדרחוב של קרארקס. עיר אלימה מגעילה וכל מה שתרצו אבל נשים יפות ללא תחרות. כמו בשיר ``יפות יפות שבא לבכות``

רק לידע כללי. ניתן להשיג את הקמח להכנת ארפה בישראל. נקרא areparina.

לשמחתי - קולומביה שאני מכיר שונה לחלוטין מתיאוריך. אהבתי מאוד את דרום אמריקה, ולראיה הייתי בה פעמיים, ובקרוב אני מתכנן טיול שלישי. בניגוד גמור אליך,קולומביה זו המדינה שהכי אהבתי בדרום אמריקה, משום שמשם יש לי את הזכרונות הכי מתוקים ויפים מהטיול ושם הכי נהניתי. מעולם לא סחטו אותי, שדדו אותי, הונו אותי, באף מקום שבו הייתי. והייתי שם חמישה חודשים, במקומות שונים. לגבי הנשים - כפי שאתה מבין על טעם וריח לא מתווכחים. דווקא את הנשים הברזילאיות לא מצאתי יפות כמעט בשום מקום בברזיל בה טיילתי כשלושה חודשים, למעט פלוריאנופוליס. אולי פשוט צריך לדעת איפה לחפש ...

ארפות (arepa) שהו מאכל מקומי, העשוי מקמח תירס. משהו בין פאנקייק לפיתה. יש הרבה גירסאות, חלקן מתוקות, חלקן מלוחות, וחלקן בלי טעם בכלל, חלקן ממולאות וחלקן סתם בצק. אני מאוד אהבתי את הארפות של קרטחנה, אכן מאוד טעימות ואפשר לחיות עליהן למשך כמה זמן.

מה זה הארפות האלה שעליהם אתם מדברים?

כבר אמרתי בעבר, ואני חוזר ואומר, שברוב מקרי השוד והאלימות שקרו לי אני יכול להאשים רק את עצמי ואת סיגנון הטיול שלי, שמשום מה נטה להכניס אותי לצרות קלילות מפעם לפעם [ואני מבקש להדגיש בפני הקוראים הצעירים: צרות *קלילות*. נזהרתי איפה שבאמת צריכים להיזהר, ומעולם לא גנבו ממני משהו משמעותי. את הלקח הזה למדתי על בשרי בטיול הראשון]. אבל דווקא בקולומביה הייתי, לפחות באחד המקרים, תמים וצחור כשלג. חוץ מזה, התנהלתי בדרך הזו גם בשבע מדינות אחרות ביבשת, ובאף-אחת מהן לא גנבו, שדדו או סחטו אותי *כל-כך* הרבה פעמים. ורק כדי להבהיר את הנקודה - לא שנאתי את קולומביה ולא את הקולומביאנים. היו שם לא מעט דברים שהפריעו לי, ומבין מדינות דרום אמריקה אהבתי אותה הכי פחות. אבל היי, בדרום אמריקה גם הכי פחות זה די הרבה. האוכל בקולומביה אכן היה גרוע ברובו, מה גם שזו אחת המדינות הקשות יותר לטייל בהן בתור צמחוני. הארפות של בוגוטה הן אכן דלוחות ותפלות [למעט המיני-ארפות ליד כיכר בוליבאר], אבל בקארטחנה והצפון יש ארפות נהדרות, ממש תאווה לחיך. במשך כמה ימים חייתי עליהן בלבד [בתוספת קצת יוגורט ומים]. זול, טעים ומתעכל נפלא. את חיי הלילה לא אהבתי במיוחד. אבל המוסיקה בקולומביה היא הטובה ביותר ששמעתי במדינות דוברות הספרדית של היבשת. הנשים הקולומביאניות אמנם יפות, אך גם לטעמי הן לא היפות ביותר. רובן נראות מלאכותיות משהו, שלא לומר ביצ`יות. גם אני חושב שאת הנשים היפות ביבשת יש לחפש כמה אלפי קילומטרים דרומה, אבל גם מעט צפונית למחוז-חפצו של צ`ופ.

יכול להיות שנחשפת לארפה (arepa)המזעזעת שמוכרים בבוגוטה (פשוט אין לה טעם) , אבל מיני המאפה בקולומביה מגוונים כמו האוכלוסיה המקומית, ודווקא בסנטנדר יש ארפה מדהימה. סה``כ אהבתי את האוכל שם - פשוט וטעים. אבל אני מוכרח לציין שאין לי דרישות גבוהות באוכל. מאוד אהבתי את ה - bandeja paisa על מרכיביה השונים. לגבי הנשים - אנחנו באמת חלוקים, לדעת רבים ואני ביניהם הקולומביאניות הן מהנשים היפות בתבל, אבל זה באמת עניין של טעם. דרך אגב, אפילו בתוך קולומביה יש דעות חלוקות איפה הנשים הכי יפות (מדיין / סנטנדר/ בוגוטה / קאלי וכו`...)

מצטרף שבוגוטה היא עיר נחמדה מאד. אני סיימתי בה את הטיול, והצטערתי שלא היו לי כמה ימים נוספים להנות מהעיר. החוויות המפוקפקות שעבר החתול יכולות להתרחש בכל מקום (ויעידו החוויות הדומות שהוא מתאר ממקומות נוספים...). יותר סיכוי שייתרחשו בבוגוטה? אולי, אבל למרות זאת אני מאד נהנתי לטייל ברחובות העיר, במוזאונים ובמקומות בסביבתה, לשתות קפה מצויין במחירים מגוחכים בבתי הקפה, ולהנות מחיי הלילה. הדבר היחיד שאכזב אותי בקולומביה היה האוכל המקומי, שלטעמי האישי היה הגרוע במדינות היבשת. לגבי הואוכלוסיה -את האוכלוסיה האנדית לא מצאתי יוצאת דופן לעומת השכנות. האוכלוסיה הקריבית מעט שונהבאופיה וקצת יותר קולנית, אבל היה לכאן ולכאן, ללא חריגות. לגבי יופי הנשים - אני חולק על כך שמדובר ביפות בנשות היבשת. דעתי האישית שאותן יש לחפש כמה אלפי ק``מ דרומה. בכל מקרה, תבלה.

טוב, אני הייתי בקולומביה חמישה חודשים (בשני ביקורים שונים) ואני די חולק עליך. אני מניח שזה תוצר של חוויות אישיות שונות ששנינו עברנו. הייתי בחלקים שונים של המדינה, ונחשפתי לאוכלוסיות השונות, ומאוד אהבתי את המקומיים. למעט ארוע כיוס אחד בבוגוטה, לא נתקלתי באנשים ``רעים`` , שודדים ואנשים שניסו להונות אותי. ברור לי שיש אנשים כאלה, כמו בכל מקום בכדוה``א, אני לא חושב שלהכליל זה נכון. ומראיה של טיול די נרחב , מצאתי את הקולומביאנים מאוד לבביים ונחמדים. בכל אופן , למדינה הזו יצא שם רע, והאנשים הטובים שם הם אלה שמשלמים את המחיר.

פגשתי גם כמה קולומביאנים מקסימים לאורך הדרך, או סתם אנשים נחמדים. אבל שום דבר מיוחד באמת, והרבה טיפוסים שליליים ותאבי-בצע. אחרי כמעט חודש במדינה, לא מצאתי את המקומיים [באופן כולל וכוללני, כמובן] אדיבים או מסבירי-פנים יותר מהברזילאים, הפרואנים, האיטלקים או הסרבים.

הרי לא יכול להיות שבקולומביה מסתובבים כייסים, שודדים, נרקומנים, זונות ושוטרים מושחתים. כנראה שמדובר בעוד אחת מאפיזודות הדמנציה המביכות שפוקדות אותי לאחרונה [שילוב של החום, השביתה, האלכוהול, ואירועי המחזורים האחרונים בליגה הלאומית]. הרי כל הקולומביאנים נחמדים, נדיבים ומקסימים. במחשבה שנייה, סביר יותר להניח שכל זה קרה לי במקום אחר בכלל - טוגו, או סלובניה, או האנטילים ההולנדיים. חתול סנילי שכמותי.

אני יכול רק להניח שלא שפר מזלך, ונתקלת בצד פחות יפה של קולומביה, שאינו מעיד כלל וכלל על האוכלוסיה המקומית, שהיא מהנדיבות, המנומסות והנחמדות שיש לדעתי בעולם. זה מאוד אינדיבידואלי, דווקא קולומביה היתה המדינה הכי מיוחדת שהייתי בה, ושהכי נקשרתי למקומיים. עם כל הקשיים שיש שם (גרילה, סמים, עוני, פשע) האנשים עדיין מדהימים, ואדיבים. ואני עדיין טוען שהם ללא תחרות הכי נחמדים שפגשתי. מה שתיארת מייצג הסתברות בלתי אפשרית בכלל, שכל מה שנתקלת בו בקולומביה שלילי, וזה ממש לא כך ונשמע תמוה. נראה כמו מיקרה של מזל רע.

אותו דבר בדיוק קרה גם לי, מיד כשנח�ת�י בבוגוטה: ההתעניינות, העזרה, מספר הטלפון למקרה חירום. גם אני הייתי בטוח שהקולומביאנים הם האנשים הנחמדים ביותר עלי אדמות. בכל מקרה, לא נתקלתי שוב בנחמדות שכזו, אלא רק בשודדים, כייסים, שוטרים מושחתים ומסעדניות קמצניות ורעות.

בוגוטה עיר נחמדה מאוד. זו עיר יפה, עם מרכז היסטורי מאוד מעניין (לה קנדלריה) מוזיאונים יפים (המוזיאון הלאומי, מוזיאון הזהב) פארקים, פלאסה בוליבאר והקתדרלה, מונסראטה וכיו``ב. יש בה חיי לילה תוססים, בחורות מדהימות, שווקים, כדורגל ועוד. רצוי לא להסתובב במקומות מפוקפקים (כמו בכל מקום בעולם) לדעתי שווה להשקיע בעיר מספר ימים. המקומיים הם האנשים הנחמדים ביותר שפגשתי בדרום אמריקה (בטיול של שנה) בלי תחרות בכלל. הקולומביאנים הם העם הנחמד ביותר, וכבר ביום שהגעתי לבוגוטה, מישהי (מבוגרת יש לציין) הבחינה שאני תייר, ומייד הסבירה לי איפה אני יכול למצוא מלון, הסבירה לי על העיר ואיפה כדאי להסתובב, וגם נתנה לי את הטלפון שלה לכל מיקרה של חירום.

אהה כן, ניסיתי לעבוד עליך, הבית של יפתח זה בקרטחנה. לא. הבית של יפתח נמצא בבגוטוה כבר הרבה שנים, מעולם לא היה בקרטחנה, וכמו שזה נראה גם לא יהיה בקרטחנה. ובקשר למה ששמעת ששעדיף לעוף קודם לצפון, הכל תלוי. אם בא לך לעשות נסיעה של 16 שעות הלוך חזור כדי קודם לסוע לצפון ואז לחזור לבוגוטה, לך על זה. אבל אם אתה כבר בבוגוטה, למה שלא תשאר קצת? אני אישית לא רואה סיבה ``לעוף`` קודם לצפון ואחר כך לחזור לבוגוטה. תעביר יום יומיים, לא ימצא חן בעיניך סע לצפון. חבל לוותר על בוגוטה ככה בקלות

אחלה תודה למרות ששמעתי שעדיף לעוף לצפון קודם... הבית של יפתח זה לא בקרטחנה?

עיר של 8 מליון אנשים, לא יהיה איפה לישון? אם בישראלים חשקה נפשך (בכל זאת, לילה ראשון ביבשת) יש מספר אופציות: הבית של יפתח הבית של ארי סנטרו פלאזה אינטרנשיונל השניים הראשונים יותר רועשים ומלאי חיים (לא בהכרח חיים טובים) השניים השניים של דתיים כשרים למהדרין, שקטים ונחמדים. ובכלל, נראה לי שכדאי להשאר הרבה יותר מסתם יום אחד או בכלל מלעוף ישר. בוגוטה היא עיר מאוד יפה ויש בה הכל. עיר עתיקה יפה, אוכל טוב, מוזיאונים, מסיבות מעולות, בחורות מדהימות, קניות זולות, ובגדול כל דבר שתעלה על דעתך. טיול נעים