האחת והיחידה. מוסקבה.
-
הי יקיריי, תודה שבאתם. קצת מבולגן, הנסיך והכלב עדיין ישנים אז אל תרעישו. בואו נתמקם במטבח כרגיל. נשתה לנו בנחת משקה קוואס שעם הזמן תלמדו לאהוב אותו. גם אלכוהול לא חסר פה. שבו, תרגישו בבית. שתי הקדמות קצרות כרגיל ונמריא.
אז איך הכול התחיל
חזרתי מטיול חלומי עם M במדריד כשתוכנית הקיץ הייתה כבר מוכנה. סנט פטרבורג בעקבות הטיול של ג'ני (דרלינג, אני עדיין מחכה לסיפור) עם חברתי היקרה V איתה הצמחתי כנפיים בברלין.
אבל כידוע תוכניות ומציאות הם שני קווים מקבילים שנפגשים לעתים רחוקות מאוד. מסתבר שבזמן שהתענגתי על סנגריה וטאפאס, V ובן זוגה קנו דירה ולכן כל הנסיעות כרגע מבוטלות מבחינתה. סיכמנו שנבקר בפיטר שנה הבאה והתיישבתי לחפש יעד חדש.
בעוד אני חורשת את האתרים של איזיג'ט, וויז, UP וכו' פרסומת עקשנית של המוביל הלאומי קופצת לי שוב ושוב מול העיניים: "מוסקבה רק 178 דולר לכיוון". מה מוסקבה, בכלל לא על הרדאר שלי מוסקבה. מצד שני כבר עברו חמש שנים מאז הדייט האחרון שלנו שלנו. מעניין כמה עולה לכיוון השני.
בדיקה קצרה מעלה שאם אני מתכוונת גם לחזור ממוסקבה אצטרך להיפרד מכ-400 דולר. מתוך פרינציפ וכדי לסגור את הפינה הזאת סופית אני נכנסת לאתר של אירופלוט. 168 דולר הלוך חזור כולל מזוודה הושבה אוכל וקיצי-מיצי בגב מהדיילת.
טלפון קצר ל-M: "בא לך לבקר את אמא שלך במוסקבה תמורת 168 דולר?". M מייד אומרת כן. בוחרות את התאריך בסמוך ליומולדת של אמא, וכעבור חצי שעה אנחנו עם הכרטיסים ביד.
-
האחת והיחידה. מוסקבה.אנחנו ממריאים
אנחנו ממריאים לעיר שלא מפסיקה להשתנות, עיר ש-15 מיליון אנשים מתרוצצים בה בכל רגע נתון, עיר רועשת כמו הכור בצ'רנוביל לפני פיצוץ, עיר שהדופק שלה מהיר על גבול התקף לב, עיר שלא מכירה בערך המוסף של נינוחות ושלווה, עיר שבה נשים יפות מרחפות מעל הקרקע על עקבים של 15 ס"מ לפחות והגברים כבר למדו להתלבש ולהריח טוב, עיר שהתושבים שלה ידידותיים הרבה יותר ממנה.
-
האחת והיחידה. מוסקבה.אנחנו ממריאים לעיר שבה נרמסות זכיות האדם והאזרח, עיר שהצליחה להחיות את פולחן האישיות למרות שידעה כבר אישיות אחת או שתיים יותר מדי, עיר שבה מי שמעז למחות או לעורר אהדת יתר של ההמון, נרצח בכמה יריות על הגשר בסמוך לקרמלין.
-
האחת והיחידה. מוסקבה.אנחנו ממריאים לעיר שהיא מרכז תרבות עולמי. עיר שבה בחמש השנים שלא נפגשנו נפתחו 18 מוזיאונים חדשים וזה רק במרכז העיר ורק בתחום האמנות המודרנית. עיר שבה כל יום יש מופע בלט אופרה קונצרט מחול הופעה קרקס תיאטרון תערוכה או מיצג שהכרטיסים אליהם אזלו כבר לפני חצי שנה. עיר שהכריזה על שנת 2015 כשנת סופרים ומשוררים, עיר שבה כמעט על כל בית יש לוח זיכרון לאמן שגר ויצר בו, עיר שבה אין ויכוח אם לממן תרבות ואיזה כי הביקוש מכתיב על ההיצע והקהל זורם כנהר מוסקבה לראות ולשמוע את מה שיש לעיר הזאת להציע.
-
האחת והיחידה. מוסקבה.אנחנו ממריאים אל תוך לב ליבה של אימפריה. אימפריית רשע שבראשה עומד הצאר ולדימיר הראשון, השליט הכול יכול. הצאר החדש למד מניסיונם הכושל של דיקטאטורים ורוצחים המוניים מהעבר. הצאר מבין שלא צריך להרעיב את העם כדי לשלוט. הצאר יודע שעם שבוחר בבוקר בין שלושים סוגי גבינה במכולת השכונתית, בין חמישים סוגי וודקה זולה בצהריים ובין גוצ'י לפראדה בערב, זה עם שבחיים לא ימרוד. כי למה לו? כי מה זה משנה אם הומוסקסואליות הוצאה מחוץ לחוק ובכל רחבי המדינה מורים גאים מפוטרים ממוסדות הלימוד? את מי זה מעניין, מי ייצא למחות? ואם ייצא, ראה פסקה למעלה לגבי היריות שעל הגשר.
ומילה אחרונה, זה יהיה סיפור "אנושי\אישי" ולא "תיירותי". ראו הוזהרתם. ואם עדיין לא ברחתם לי ליער השחור, קדימה. לדרך.
-
האחת והיחידה. מוסקבה.לא מאמין ....
אני ראשון!!!
איתך במוסקוה, סיביר וחורמשר....
תמשיכי
מוטי
-
האחת והיחידה. מוסקבה.מחכים בקוצר רוח להמשך...
ומוסיפה שאלה (תיירותית), מכירה אולי מסעדה טובה לארוחת בוקר בככר האדומה שפתוחה בסביבות השעה 07:00 בבוקר (השעה שאני משערת שנגיע )?
-
האחת והיחידה. מוסקבה.כמה חיכיתי לסיפור שלך.
להטוטנות מילים כמו שרק את יודעת
עם עיר שמרתקת אותי ומפחידה בו זמנית.
או במילים אחרות: עוקבת.
-
האחת והיחידה. מוסקבה.כבר מקריאת הכותרת...שמעתי את צלצול הפעמונים ואת קולו של גזמנוב..
לא מכניסה לינק,אם תחשבי לנכון תבחרי לבד איזה..
התחלה מבטיחה!
-
האחת והיחידה. מוסקבה.כמו הציפיה לקראת פרסום עונה חדשה של טיסות איזיג'ט, רק בהתרגשות רבה יותר, ישבתי בשקט ובדריכות והמתנתי לסיפור הטיול הזה. כמו עם איזיג'ט, ידעתי שאני לא אצליח להגיע ראשונה, אבל מה זה משנה? כאן כל המקומות טובים, מכולם נצפה הנוף המרהיב והססגוני והאנושי והמכמיר והמצחיק כפי שרק את יודעת להציג אותו.
עדיין קצת מוקדם לי בשביל קוואס, אז התחלתי עם כוס מים קרים, ואני כאן, ממתינה בשקיקה להמשך.
-
האחת והיחידה. מוסקבה.אלונה מלכת מוסקבה ברוכה השבה/שווה אני אמנם באמצע כתיבה על סלובקיה ששבתי ממנה ולפתע אני רואה אשכול שלך. ברור שלמרות העומס איני מחמיצה איזו פתיחה מלהיבה אני אחריך ואולי בעקבותיך ביום מן הימים ממתינה להמשך המבטיח.
רחל לבון
-
האחת והיחידה. מוסקבה.יקירתי, האחת והיחידה זו את. מוסקבה זו רק התוספת....
סופ שבוע נאה שלפנינו וסיפור טיול כמו שרק את יודעת לכתוב- איזה עונג
-
האחת והיחידה. מוסקבה.דוברה מה שבאלך...
שאני התגעגעתי לסיפורים שלך! כמעט ולא יוצא לי לבקר פה לאחרונה , אך אם כבר פה, אין סיכוי שאפספס אותך.
נזדרוביה !
-
האחת והיחידה. מוסקבה.האולם כבר מלא כולל המעברים.
מחיאות כפיים קצובות
המעריצים מחכים למערכה הראשונה אחרי אקספוזיציה כזאת מבטיחה!!
טל
-
האחת והיחידה. מוסקבה.חברת תעופה הטובה בעולם והכרות ראשונה עם דיירי הבית
כחמישה ימים לפני הטיסה משהו זז לי בגב ואני מפסיקה ללכת לרוץ לזוז לשבת לשכב ולנשום מרוב כאבים. אבל ברגע שאנחנו נכנסים בשערי גן עדן או כמו שקוראת לו הבת של ג'ני "נמל תרופה", הכאב הולך ופוחת ובנחיתה אני כבר מוכנה לרקוד ברחובות.
סנדוויץ' סלמון כי מסורת לא שוברים ולחרדתי הגדולהM מחליטה לשמור את מה שנשאר "לאחר כך". אני מזכירה לה את גורלו של סלמון הקודם שנסחב איתנו ברחבי אירופה אבל M מבטלת אותי בהינף יד ואומרת "בבית מישהו כבר יאכל את זה".
אנחנו עולות למטוס ענק, מרווח, עם מסכי מגע אישיים ומלא סרטים וסדרות לבחירה, עם דיילות במדים אדומים וכפפות לבנות, עם שירות חמישה כוכבים ואוכל הרבה יותר מסתם אכיל. כשאנחנו ממריאים הטייס מעדכן אותנו שלמטוס קוראים דניס דוידוב על שם גיבור רוסי, מפקד הפרטיזנים האגדי במלחמה נגד נפוליון ב-1812 שהיה גם משורר.
כעבור קצת פחות מארבע שעות דניס דוידוב מנחית אותנו ברכות בשדה שרמנטייבו. זאת הייתה הטיסה הראשונה בחיים שלי שלא רק שלא סבלתי אלא אפילו כמעט ונהניתי.
-
האחת והיחידה. מוסקבה.5 תורים לביקורת דרכונים. עם המזל שלנו המחשב באחד התורים נתקע והתור מנסה להתמזג עם איתנו. M שהיא האינטליגנטית והאצילית מבין שתינו נותנת לכולם לעבור לפניה. מזל שלפחות לאחת מאיתנו אין דם כחול ואני מצליחה להגיע לדלפק לפני כולם. אוספת את מזוודות וכעבור עוד כמה דקות (ארוכות מאוד) M מצטרפת אלי.
החוצה. מזג אוויר בדיוק כמו שהזמנתי. 21+. אנחנו צריכות לחייג לנהג שמחכה לנו מחוץ לשדה כי החניה בשדה יקרה מאוד. הטלפונים נשלפים וכמובן לא עובדים. כלום. לא WIFI לא וואטסאפ לא קו. הדבר היחיד שאפשר לעשות איתם כרגע זה קנדי קראש. רבע שעה מנסות להתחבר ללא הצלחה. אין קו. אין נהג. וזה שאנחנו מסתכלות אחת על השנייה דקות ארוכות גם לא עוזר.
בשלב כלשהו אני דורשת מ-M לבקש עזרה מעוברים ושבים. רק לציין שכשאנחנו מטיילות בחו"ל נורמאלי אני מתפקדת כשרת החוץ אבל מוסקבה זאת העיר שלה, אז תורה לדבר עם זרים. ובכן M ניגשת למישהו ושואלת אם יש פה אולי במקרה טלפון ציבורי. המישהו מצביע על תא טלפון בדיוק אבל בדיוק מול האף שלנו עליו כתוב FREE"" באנגלית וברוסית גם "שיחות חינם". טלפון ציבורי חינמי להתקשר לרחבי מוסקבה וגם לניידים בדיוק בשביל אלה שהטלפונים החכמים שלהם לא עובדים בתנאים של דיקטטורה.
כעבור שלוש דקות הנהג מגיע. הדרך לוקחת כ-40 דקות. שלום לך מוסקבה יפה שלי. התגעגעתי כל כך.
-
האחת והיחידה. מוסקבה.אנחנו יוצאות ליד הבית של אמא של M. בואו נעצור כאן רגע. בואו רגע ננשום את האוויר המוזר הטעון הזה של מוסקבה, בוא נעשה היכרות קצרה עם בני הבית לפני שאנחנו עולים לדירה.
-
האחת והיחידה. מוסקבה.הדירה האמא האח הנערה והפטרייה
זאת דירת גדולה של שלושה חדרים ומטבח שהוא כמובן מרכז החיים של הבית. בדירה הזאת גרה בקביעות אמא של M. לאמא של M כולם קוראים מאמא-אירה. גם אנחנו נקרא לה כך. מאמא-אירה עבדה שנים ארוכות בוועד הממלכתי שהעניק פרסים על שם לנין לתיאטראות. שזה משהו בין פרס ישראל לפרס נובל. תיאטרון שקיבל פרס לנין זכה לתקציבים, קהל וחיי נצח. הפרס ניתן כל שנה למספר תיאטראות ברחבי בריה"מ. מכוח תפקידה מאמא-אירה הכירה כמעט כל תיאטרון במרחב הסובייטי ומה שיותר חשוב, כמעט כל תיאטרון הכיר אותה.
מאמא-אירה מדברת רוסית של צ'כוב וטולסטוי וחסרת סבלנות למי שמעז לשבש את השפה הרוסית, היא אישה קטנה עם עיניים כחולות מלאות ניצוצות וסיגריה שכבר הצמיחה שורשים בין אצבעותיה. כשניגשים לחבק את מאמא-אירה שוקעים בעננה של עשן שמאחוריה מסתתרת האישה המדהימה הזאת.
-
האחת והיחידה. מוסקבה.הדייר השני הוא אחיה שלM , נקרא לו בפשטות האח. הוא נראה קצת כמו פרופסור מפוזר והוא המשפטן הבכיר של גרינפיס רוסיה שתובע על בסיס קבוע בבית המשפט העליון את המדינה על חטאיה נגד הסביבה. עד כה האח רשם על שמו ארבעה ניצחונות. האחרון נגד מכרות זהב בשטח של שמורת טבע. לא פעם תהיתי אם זה לא מסוכן לתבוע ובעיקר לנצח את הפדרציה הרוסית.
כשהוא לא מתגרה בפוטין, האח מתרוצץ על פני הגלובוס, משתתף בכנסים, נואם באסיפות בינלאומיות ובין לבין מכבה שריפות ביערות, מציל נמלים\פילים\פרפרים נכחדים, מנקה כתמי נפט ובאופן כללי נכח בכל אסון אקולוגי גדול כקטן. בעוד יומיים האח נוסע לבון בתור משקיף מטעם גרינפיס בוועדה של אונסק"ו לאתרי מורשת תרבות עולמית.
-
האחת והיחידה. מוסקבה.הדיירת השלישית היא הנערה. אף אחד לא יודע מהיכן היא צצה. מה שידוע זה שהיא פעילת גרינפיס, שהיא דוקטור לפיסיקה, שהיא כנראה לא חברה של האח למרות שהם גרים באותו חדר, שכאשר היא לא מכבה שריפות או מנקה כתמי נפט יחד עם איתו, היא מלמדת פיסיקה בבית ספר ל"תלמידים קשים" שליד כנסייה כלשהי. בבית הספר לומדים ילדים עם פיגור שכלי ברמות שונות, אסירים משוחררים, עבריינים צעירים וכו'. כל בוקר הנערה בודקת את מפת השריפות בעולם ומסמנת מקומות עם סכנה פוטנציאלית. בנוסף לזה היא מתנדבת בארגון שמאתר אנשים שאיבדו את דרכם ביערות ברחבי המדינה ובסופי שבוע נוסעת לאיזה כפר מחוץ למוסקבה לבנות בית-מקלט למתנדבים כמוה.
גם האח וגם הנערה עושים מאמצים גדולים בתחום המיחזור. רק שמוסקבה היא לא בדיוק אוסטריה. יש מספר נקודות בודדות למחזור ברחבי עיר, כדי להגיע לשם צריך לנסוע כמה שעות בתחבורה ציבורית. מדי פעם, נגיד פעמיים בשנה האח והנערה מעמיסים תיקי גב ונוסעים למחזר. בין לבין כל מה שניתן למחזר (חוץ מאוכל תודה לאל) נשאר בתוך הדירה. קרי ניירות, זכוכית ופלסטיק. את הזכוכית ופלסטיק פינו לכבודנו למרפסת, מה שלא נכנס למרפסת פוזר ברחבי הדירה.
הדירה עמוסה בספרים, חפצים ואנשים מזדמנים. אנשי גרינפיס המגיעים למוסקבה יודעים שאפשר לישון פה. לפעמים על המיטה לפעמים בשק"ש על המרפסת. ככה שהתחלופה כאן אדירה. מאמא-אירה כבר הפסיקה לעקוב מי בא ומי נוסע. הנערה מספרת שבעוד יומיים תגיע X ואולי גם Y ואם פתאום נתקל במטבח ב-Z שלא נדאג, הוא רק נראה מוזר אבל הוא ממש איש נחמד.
