תודה רבה ערבה ועמיחי. ההמלצות שלכם מעולות ועוזרות מאוד.

 

ערבה - תהיתי לגבי הגילאים של הבנות שלך בזמן הטיול.... ע"מ שאוכל להשוות עם גילאי הבנות שלי .

יש לכם, או לכל אחד אחר כמובן, המלצות לגבי עצירות בדרך ו/או אתרים שכדאי לעצור בהם בדרך הלוך או חזור לאגם טאהו ולפארק הסקויה?

 

תודה רבה!!!!!

דקל

לגבי סקויה: כתבתי טיפ על מקום לינה מאוד מומלץ. מומלץ להקדיש לפארק יומיים - יום אחד לנסיעה בקניון קינגס, ועוד יום לביקור באתרים ומסלולים בפארק סקויה.

יש כאלה שרק נוסעים דרך פארק סקויה עם עצירות מינימליות ולא נכנסים לקניון קינגס - ואז זה לוקח פחות זמן.

 

 

שלום, דקל!

אני מצרפת לכם ציטוטים מסיפור הטיול שלנו:

 

א. אגם טהו (הוספתי גם את העיירה Bodie, זה מאריך מאוד את הדרך חזרה לסניוול, אבל אפשרי במסגרת הזמן שעומד לרשותכם, תלוי כמה זמן תרצו לבלות באגם טהו, לשיקולכם...), ברינו לא היינו, אבל על פניו נראה לי מיותר -

יום שני, 28.6.10 – אגם טהו

בבוקר סידרנו את עניין הקמפ. בעלי הבית היו נחמדים, ומסבירי פנים באופן מיוחד. נסענו בדרך יפה לאגם טהו – כביש 89. קו החוף בחלקו הצפוני של האגם, הוא הררי. ככל שמדרימים קו החוף הופך למישורי, וכך, ניתן לראות את האגם טוב יותר תוך כדי נסיעה, והגישה אליו "קלה" יותר. שקלנו להיכנס ל- D.L. Bliss SP, כדי להתמקם שם בקמפ, וכדי להפוך את המקום הזה לבסיס הבילוי שלנו בחוף. הריינג'רית בכניסה אמרה, שהקמפ מיועד לקרוואנים קטנים יותר. אחרי שלחצנו קצת ("אולי בכ"ז?!"), היא הסכימה שנעשה סיבוב, כדי לבדוק עם יש סייט שיכול להתאים לנו. ברור שנכנסנו לבדוק! ברור שמצאנו סייט, שעם קצת אגו ומיומנות, ניתן להיכנס אליו למרות גודלו המינימאלי. תוך כדי השוטטות בפארק, במטרה למצוא סייט מתאים, ראינו שלפארק הזה יש חוף מקסים – מומלץ גם לבעלי רכב פרטי (לא חייבים ללון שם, יש גם חניוני יום). שמחים וטובי לב חזרנו לריינג'רית עם הממצאים המעודדים. היא התקשרה לאחראית שלה, התייעצה איתה, וחזרה עם תשובה שלילית. בטענה שלקראת ערב החניון מתמלא, וקרוואן כמו שלנו יגרום לצפיפות יתר. אוף! חבל! המשכנו דרומה בכביש. עצרנו ב- Inspiration Point ונהננו מתצפית יפה על Emerald Bay. מנקודה זו התחלנו את המסלול שעולה ל- Cascade Falls – מסלול בעליה, לא קל, כשלושה ק"מ אורכו. היה כייף לא רגיל - המסלול יפהפה, בסופו תצפית נהדרת על אגם Cascade ועל אגם טהו, והכי חשוב – טבילה צוננת במי המפל – מומלץ! המשכנו דרומה, ואנחנו כבר בחלק המישורי של האגם. התמקמנו בקמפ מאוד יפה (כמעט) על שפת האגם, בלי אינטרנט. נסענו לאכול ב... Applebbee's אשר בעיירה South Lake Tahoe. החלק הדרומי של האגם, יותר המוני ופחות יפה. חזרנו לקמפ והלכנו ברגל לחוף – היה כיף! החוף מאוד מיוחד: מייד אחרי חורשה עבותה, מצאנו את עצמנו על חוף חולי, כמו של ים, עם ברווזים מטיילים בו להנאתם. להפתעתנו, החוף לא היה עמוס באנשים, ואפילו המים לא היו קרים בצורה קיצונית. שכרנו קיאק, ובילינו בחוף לפחות שעתיים. סוף-סוף אגם שהוא לא רק "לראותו בלבד".

לינה – Historic Camp Richardson Resort - South Lake Tahoe

יום שלישי, 29.6.10 – עוד קצת מאגם טהו, Bodie SHP, ואגם מונו

החלטנו, שאנחנו רוצים עוד קצת מאגם טהו... אז, הבנות התעוררו מוקדם (שלא כהרגלן!) ויצאו עם ג' לאגם לשכור סירה – אני נשארתי בקרוואן לטובת דברים אחרים. הן חזרו מתלהבות, למרות שהיה קר. במשך שעה הם הספיקו לשוט ל- Emerald Bay, לעשות סיבוב סביב האי שבמרכזו, ועוד קצת שיטוט באגם. שעת השכרה של סירה + דלק, עלו 150$. יצאנו לדרך רק ב- 10:30. נסענו דרומה על כביש 395, הנופי והיפהפה. עצרנו בבריג'פורט לאכול, לתדלק ולזלול גלידה טעימה. הצבנו ב- GPS את יעדנו הבא – Bodie, ויצאנו לדרכנו. והנה, משמאלנו אגם – מה פתאום אגם! האגם בצפון, ופנינו לדרום! ואז צלצל אצלי זיכרון עמום מהסיפור של טניה. גם הם רצו להגיע ל- Bodie, ה- GPS ברבר אותם לגמרי, ועד שהם עלו על זה, היה כבר מאוחר, ולכן הם נאלצו לוותר על Bodie. מייד עשינו "אחורה, פנה!", כיבינו ת'GPS, פתחנו מפה, וסוף-סוף לקחנו אחריות על הטיול שלנו... ירדנו דרומה על 395 ופנינו מזרחה לכביש 270 – השילוט מאוד ברור, אין בעיה! הכביש לבודי עובר בנוף גבעות יפה, ופורח בפרחי אירוס סגלגלים – מקסים! מדובר בנסיעה של 20 ק"מ לכל כיוון, כאשר חמשת הק"מ האחרונים לא סלולים (עם קרוואן זה נראה נצח). אבל, המאמץ היה שווה! חשבנו להקדיש למקום שעה לכול היותר, אבל, נשארנו שעתיים (ואפשר גם יותר). בודי, בהחלט, הייתה הפתעה טובה. זה מקום שבו הדמיון עובד שעות נוספות, וכל אחד מגלה דברים מעניינים: במבנה ביה"ס ראינו מפה שכל המזרח התיכון עדיין "מחפש את עצמו", ועל הלוח 6 פחות 3 הם 2. בחנות ראינו שלט שאומר: "בבקשה, לא לבקש אשראי!". אצל הרוקח – מצאנו ערכה נגד הכשת נחש ועוד, ועוד, ועוד... מומלץ בחום! מי שגדל על בירכי הסדרה הנפלאה "בית קטן בערבה", יהנה כאן אפילו יותר. כולל הנסיעה הלוך ושוב, יש להקדיש למקום שלוש שעות (לפחות). דרך אגב, כשהגענו לבודי, ראינו מאיפה ה- GPS התכוון שניסע- דרך Bodie Masonic Rd – דרך לא סלולה, וממש לא לעניין! מזל שקראתי את הסיפור של טניה, מזל שהזיכרון עוד עובד לפעמים, ומזל שלקחנו את הניווט לידיים, בזמן! הגענו לקמפ שהוזמן מראש לקראת השעה 18:00. למרות שאמרו לנו ששומרים לנו את הסייט רק עד 17:00 – היה לנו מקום. נסענו לראות את ה"עמודים" ב- Mono Lake Tufa SR אשר בדרום אגם מונו – יפה מאוד, מסלול מעגלי קל. הצטיידנו בכמה מצרכים, ומלאנו דלק לקראת הכניסה שלנו מחר ליוסמיטי. הדלק כאן יקר-יקר-יקר!

לינה - Mono Vista RV Park - Lee Vining

 

ב. פארק סקויה-קינגס

יום שבת, 3.7.10 - Sequoia & Kings Canyon National Parks

נסענו בדרך יפהפייה לכיוון הפארקים. הנוף השתנה מצהוב ושטוח לירוק והררי. נכנסנו ל- Kings Canyon NP. תחנה ראשונה – מרכז המבקרים Grant Grove VC. לקחנו חוברות ג'וניור ריינג'ר, וצפינו בסרט על הפארק. עד עתה הורגלנו בסרטים מרתקים ויפים, בכל הפארקים שביקרנו בהם, אבל, הסרט הזה היה ממש לא מוצלח, ונטשנו באמצע. עשינו את המסלול הקצר (חצי ק"מ) לעץ הסקויה השלישי בגודלו, המכונה "עץ הכריסמס הלאומי" – General Grant – פשוט אי אפשר לקלוט כמה שהדבר הזה גדול, וגם אי אפשר לצלם... על התצפית הפנוראמית (Panoramic Point) וויתרנו, כי אי אפשר להיכנס עם קרוואן. נסענו לכיוון החלק הצפוני של ה- Kings Canyon, על הכביש הנופי 180. זהו כביש ללא מוצא, שאורכו – 60 ק"מ, ושמסתיים בנקודה, שנקראת בפשטות אך בחגיגיות: "Road's End". אז הגענו עד לנקודת "סוף הדרך", וחזרנו את כל הדרך היפה הזו בחזרה. דרך אגב, כמאמר השיר, הדרך חזרה הייתה יפה לא פחות מהדרך הלוך. נקודות העניין בהן עצרנו היו: Roaring River Falls – לא נפלנו מהכסא, Canyon Viewpoint – נחמד, Grizzly Falls – יפה מאוד, ו- Junction View – מראה מרשים על צומת של שני ערוצי הנהר. יצאנו ונכנסנו שוב מ/אל Kings Canyon NP , ואחרי כמה קילומטרים נכנסנו ל- Sequoia NP. עצי סקויה ענקיים קיבלו את פנינו – וואוו! האם העצים כ"כ גדולים, או שאנחנו כ"כ קטנים?! הגענו לקמפ כייפי, בלי חיבורים על שפת הנהר.

לינה – Sequoia NP (Lodgepole Campground)

יום ראשון, 4.7.10 (יום עצמאות שמח!) - Sequoia National Park והגעה ל- Valencia

נסענו דרומה לראות את עץ הסקויה הגדול בעולם – General Sherman Tree - גובהו 84 מטר, והיקפו 31 מטר. למרות היותו גדול כ"כ, האצטרובלים שלו קטנים מביצת תרנגולת, והזרעים החבויים בהם, גודלם כפתיתי שיבולת שועל. כל אצטרובל מכיל כמאתיים זרעים, והוא יכול להישאר קשור לעץ 20 שנים. עץ בוגר יכול "ליצר" 2000 אצטרובלים כאלה בשנה. מנקודה זו התחלנו את שביל הקונגרס (3.2 ק"מ)– מאוד יפה, מרשים, שקט ונעים. ראינו שם עץ סקויה ענק המכונה "The President", ושתי קבוצות עצים: האחת מכונה "The Senate" והשנייה "The House" – ממש שיעור בדמוקרטיה אמריקאית. בצער רב, החלטנו לוותר על Moro Rock ועל Crescent Meadow, משום שהדרך אליהם אינה מומלצת לקרוואנים באורך של הקרוואן שלנו. בהמשך נצטער על ההחלטה הזו אפילו יותר. המשכנו ל- Giant Forest Museum, החנייה הייתה עמוסה מאוד. זה היה סוף השבוע של יום העצמאות, והרגשנו את זה היטב, למרות שאנחנו בטבע... בכלל, הכול היה מלא בחמולות ענקיות של מקסיקנים, שעשו חפלות של אוכל – קופסאות הדובים היו קטנות מלהכיל את כמויות האוכל שהם הביאו. המוזיאון קטן ומאוד נחמד. יש בו מצגות נחמדות מאוד, המנסות להדגים לנו עד כמה עצי הסקויה גדולים. הבנות החזירו את חוברת הריינג'ר הצעיר האחרונה בטיול שלנו – הייתה התרגשות מהולה בעצב: "מה, לא יהיה יותר?" אחרי התלבטויות קשות, לגבי המשך הנסיעה שלנו דרומה, ויציאה מהיציאה הדרומית של הפארק, הגענו לנקודה שחייבים להחליט מה עושים. זוהי דרך שאינה מומלצת לרכבים שאורכם יותר מ- 22 feet, וקרוואננו היקר אורכו 30 feet (ארוך כמעט בשני מטר וחצי מהמומלץ). לפני היציאה לטיול התייעצתי עם אושרה, שנסעה עם משפחתה על הכביש הזה. בדעה אחת עם בעלה, הם טענו שלא צריכה להיות בעיה - זה כביש יפה ומאתגר, אבל, בהחלט אפשרי! בכ"ז, אני (המבוגר האחראי היחיד בטיול הזה), לא הייתי שקטה - מדובר פה בשניים וחצי מטר נוספים! לכן, בכל הזדמנות במהלך ביקורנו בפארק, שאלנו כל ריינג'ר מזדמן לדעתו בסוגיה זו. כולם – פה אחד -טענו, שלדעתם זה ממש בלתי אפשרי. שאלנו גם כל מיני אנשים שפגשנו בדרך, ושנראה לנו שהתנסו בחוויה – הדעות היו חלוקות. בסופו של דבר, מכיוון שנאמר שהדרך "אינה מומלצת", ולא נאמר במפורש שהיא "אסורה", זה נתן דרור לאגו של הנהג לצאת לדרך, ויהי מה!!! ומה התברר: היה שווה כל רגע! דרך מקסימה! ובלי בעיות בכלל! צריך רק לקחת את הסיבובים בזהירות, ולשמור על הברקסים!!! איזה כובע גדול הייתי צריכה לאכול. ועכשיו אנחנו יותר מצטערים שוויתרנו על סלע מורו. המשכנו בנסיעה ארוכה דרומה ל- Valencia, לקמפ שליד הסיקס פלגס. קמפ המוני מאוד, ולא נקי. לא ראינו זיקוקים של יום העצמאות – רק שמענו...

לינה – Valencia Travel Village - 27946 Henry Mayo Dr (Hwy 126) Castaic

 

מקווה שעזרתי,

ערבה.