במידה ועדיין רלוונטי...

 

חזרנו בבלגיה לפני יומיים.  היה מקסים.

היינו משפחה של חמישה וכולנו עלינו על אופני הרכבת. במהלך הנסיעה המדווחים התחלפו, כך שכולם זכו לדווש.

 

 

היינו במצודה בדינאן (אך לא בשאר המקומות אז לא יכולה להשוות).

כדאי לחנות בחינם למעלה על יד המצודה. אחרי הביקור במצודה לרדת עם הרכבל (עליו ממילא חייבים לשלם במסגרת כרטיס הכניסה) אל העיר. אחרי הסיור אפשר לעלות חזרה ברכבל לרכב (כלול במחיר הראשוני).

מהמצודה עצמה לא נפלנו. היינו ביותר יפות באירופה. האטרקציה מבחינתנו היה חדר עקום במצודה, בו הולכים בצורה מצחיקה בגלל המבנה שלו.

ע"י תחנת אופני ההרים בפלן יש פיצריה (מעולה ומגוונת במחיר סביר). מחוץ לפיצריה יש סטנד עם שוברי הנחות לאתרים שונים באזור. כך שילמנו פחות בכניסה למצודה בדינאן.

טירות - לנאמור עלינו ברכב, אכלנו ארוחת בוקר מול הנוף וחלק ירדו באוטו וחלק ברגל. בדינאן היינו בסיור ומאד נהנינו.

 

לגבי אופני הרכבת חששנו ועלינו רק ארבעה. בצילומים של "לפני" המפעיל קלט שאנחנו בעצם ששה וישר סייע לנו לשבת יחד כך שאפשר גם ששה... היה מעט כבד אבל חוויה נהדרת.

 

יש הרבה "אטרקציות" קטנות שאצלנו גרמו להתלהבות גדולה כמו לקנות חלב ממכונה ליד חווה, מפעל השוקולד, גני משחקים וסתם טיול ביער.

 

 

תגידי לו

תקרא גם כאן

 

החלק היותר נחמד הוא בחוץ

ההסברים מעייפים, בצרפתית, וצריך ללכת אחרי המדריך . ארוך נורא (או רק התחושה).

לקבוצות של בתי ספר (או קייטנות) יש הדגמות, אבל לא לציבור הכללי.

מה שאני יודעת שהתחדש- שיש סרט 3D אבל לא יודעת אם שווה ו..השפה.

בשביל לראות "אבנים מהירח" בחנות המקום או לשחק בצעצועים בחוץ---- בקיצור רק אם אתם במילא בחלק הזה של בלגיה (וסביר להניח שלא).

 

תודה רבה על כל התגובות! עזרתם לי מאוד מאוד.

הילדים שלי מאוד מתעניינים בהרבה דברים, כל עוד יש לזה תכלית. לכן משיטוט בעיירה סתם כדי לספוג אווירה הם משתעממים, קניות גם לא מדברות לאף אחד אלא אם כן זה בחנות צעצועים (וטוב שכך), וכמה גלידות אפשר כבר לתת להם ביום? אני מאמינה שככל שהם יגדלו תהיה להם יותר סבלנות, אבל בינתיים זה מה יש ומבחינתי זה לא משהו שיש לי חשק ללכת איתם ראש בראש, כי זה פשוט לא שווה את זה. בוחרים את המקומות שהכי יפה לשוטט בהם, ומגוונים גם בפעלויות מסוג אחר, וככה כולם יוצאים מרוצים. נראה לי שהבנתי את התמונה לגבי הטירות, נראה לי שנתחיל ממה שנראה לי יותר אטרקטיבי, ולגבי השאר נזרום עם הילדים.

נראה לי שאשמור את האופציה של מוזיאון החלל למקרה של יום גשום, למרות שגם שם חלק גדול מהפעילות הוא בחצר. הבנים וגם אבא שלהם חובבים גדולים, אני ממש תוהה אם אצליח להחריש את המקום הזה ולפנות עוד יום לדברים אחרים (יש למישהו רעיון איך למחוק את קיומו מהספר של יונית אבני שהבן שלי קורא בשקיקה?)

במכלן נעבור בדרכנו לאמסטרדם, עוד היתה לי התלבטות אם לעצור במוזיאון שם או לנסוע ישר לנמו באמסטרדם, לאור הביקורות הנלהבות שקראתי פה החלטתי על מכלן, זה גם מחלק יותר טוב את הנסיעה וגם במכלן עדיין לא היינו.

ובקשר לאופני רכבת, נתתם לי תקווה להצליח להשתחל לקרונית אחת, וגם טוב לשמוע שאם זה שתיים אפשר לרכוב צמוד וגם לעבור מאחת לשניה. מקסימום תישאר רק בעיית הדיווש - ממה שאני מבינה רק 3 מאיתנו יגיעו לדווש, מקווה שזה יספיק בשביל 2 קרוניות.

אנחנו היינו בבלגיה עם ילדים מעט יותר קטנים 1,4,7.

לא שוטטנו יותר מדי בעיירות, אבל מה שכן הילדים בהחלט נהנו. והם גם נהנים משיטוט בעיירות במקומות אחרים בעולם. המפתח בעיניי הוא מינון נכון של דברים שמעניינים אותם. לשוטט לאורך הנהר, לאכול גלידה, לעצור בגינה ציבורית, לראות מופעי רחוב וכדומה - משתלב עם עצירה ליד הטירה או הכנסיה, מבנה היסטורי, אולי מוזיאון קטן וכדומה.

 

הנסיעה מהארדנים למכלן די ארוכה. זו אמורה להיות גיחה יומית או חלק אחר בטיול?

 

לגבי אופני רכבת - בזמנו בררתי שאנחנו יכולנו לעלות 5 על האופניים (אבל הקטנה הייתה בת שנה). בפועל ויתרנו. אני לא בטוח שפיצול לשני זוגות אופניים מתאים לכם כי על פניו הילדים עוד לא מספיק גדולים לדווש הכל לבד.

ענת, שפשפתי את העיניים. איזה יופי שאת פה.

 

אני אהבתי את גני אנוואי, אבל זה בעיני המתבונן. לא הייתי באי מינאו.

 

מציעה לך לקרוא כאן. אולי במקרה יעניין.

אופני הרכבת - חוויה מהנה ביותר. אל תוותרו.

היינו ב 2007 בהרכב דומה לשלכם, בקרונית אחת.

אם משהו השתנה מאז ותצטרכו להיות בשתי קרוניות, לא נורא בעיני.

קרונית אחרי קרונית, גם ככה הדיווש הוא איטי.

אפשר לעצור בדרך ולעבור מקרונית לקרונית.

 

דינאן - כפי שכתבה אלונה מהממת ביופייה.

אל הטירה עלינו בעזרת הרכבל.

לסיור המודרך בטירה פחות התחברנו היות וההדרכה היתה בשפה הפלמית.

אבל גם בלי להבין מילה וחצי מילה אפשר להתרשם.

 

נאמור - הנוף מהטירה משגע.

עולים למעלה עם הרכב, היינו שם קרוב לשעתיים.

 

גני אנבואי - מאד מרשימים.

 

הנסיעה מנאמור לדינאן לאורך הנהר היא חוויה בפני עצמה.

 

כל הנ"ל עשינו ביום אחד.

התחלנו בנאמור, גני אנבואי, אופני הרכבת, דינאן.

 

 

 

תשובות חלקיות ולעניות דעתי הבלתי קובעת בלבד.

אני חושבת שזה לא כל כך נכון לוותר ישר ומראש בטענה "הילדים ישתעממו". נכון שאולי איפה שהוא ישתעממו. אבל בתכל'ס גם ההורים הם בני אדם וגם להורים מגיע את מנת השיטוט שלהם והכיף שלהם גם אם זה מלווה ב-"משעעעעממם לי". עד כאן "המניפסט". מכאן פרקטיקה - 

1. בלב כבד אבל ממש כבד ואם ממש מוכרחים - לוותר את נאמור. דינאן ודורבי הן מסוג עיירות פנינה, כאלה שלא ראיתם ולא תראו גם בשום מקום. כאלה שתרצו להישאר לחיות בהן או לפחות לשוטט ולשוטט. בפיצוי אחר כך קחו את הילדים לפארק אתגרי שליד דורביי.  לה-רושה מספיק באמת סיבוב קטן של כיכר ראשית וגלידה. אבל לא לוותר עליו בשום אופן. אגב, השופינג בנאמור מעולה. 

2. את הטירה בנאמור או לפחות חלק ממנה אפשר לעשות ברכבת צעצוע חביבה. חוסך הרבה זמן ונותן מושג כללי. לגבי הטירה בבויון - בעיננו הייתה אחת מפסגות הארדנים. כולל מופע ציפורי טרף ובכלל כולל הכול.

3. מוזיאון מדע במכלן נהדר. לגבי החלל, לא היינו אבל 6 שעות? באמת? אתם, ההורים, גם פריקים של חלל? אם כן, בכיף אחלה יום טיול. אם אתם עושים את זה רק כדי שהילדים ייהנו, המלצה חמה שלי, תוותרו. הילדים יגדלו ייסעו לבלגיה ויוכלו לשבת במוזיאון החלל 66 שעות בלעדיכם. 

עד כאן על סמך ניסיון אישי. 

מצרפת לך קישור לסיפור טיול הבלגי שלנו אולי תמצא שם כמה רעיונות

על אהבה ובלגיה

 

אלונה