טיול אטרקציות

אני חושב שהיער השחור הוא באופן מובהק טיול אטרקציות. הרבה יותר מהולנד או מקומות אחרים.

כלומר ברור שאפשר לשוטט בערים מצד אחד או בהרים מצד שני, ללמוד על התרבות המקומית וכו'. אבל זה לא נראה לי הטיול הטיפוסי.

הריכוז הגבוה יחסית של אטרקציות (ובעיקר אטרקציות אקטיביות) המחירים היחסית לא גבוהים של חלקם וכרטיסי הקומבו (אדום/שחור) עושים את זה יעד מאד בולט לאטרקציות.

למי שלא בקטע, אני בספק עד כמה כדאי לנסוע ליער השחור. ברור שאפשר, אבל אני נוטה לחשוב שיש הרבה יעדים טובים יותר.

למי שכן בקטע - היער נותן שילוב מאד טוב לטיל אטרקציות במחיר מאד סביר (הרבה יותר זול מטיול לפלורידה למשל).

חסכנות מול בזבוז

השאלה של חסכנות מול בזבזנות עולה בכל טיול, וכל אחד תמיד קובע לעצמו איפה הוא על הסקלה, ובכל קטגוריה בפני עצמה (טיסה/לינה/רכב/אטרקציות/אוכל וכו').

אבל אני חושב שהסוגיה הזו מאד מתחדדת ביער השחור מכמה סיבות:

1. טיסות - יש כמה וכמה אפשרויות טיסה. באזל, פרנקפורט, מינכן ועוד. בכמה חברות, תנאי טיסה, שעות טיסה, מרחקי נסיעה ועוד. זה אחד היעדים הכי שופעים בתחום.

2. לינה - צימרים זולים יחסית, אבל עם הרבה מאמץ - הן במציאת הצימר (מנועי חיפוש פחות נוחים והתנהלות אישית עם בעלי הצימר אחד אחד ובגרמנית), והן בשהיה, בישול עצמיף נקיון וכו', והן במרחקים מהכבישים הראשיים. מלונות יקרים בהרבה. ברמה הקיצונית - צימר טוב אפשר לסגור על פחות מ-100 אירו (פחות טוב בעוד פחות) בעוד שכמו שראיתם אנחנו שילמנו בערך 200 למלון.

3. אטרקציות - הכרטיס האדום (ובמידה מסויימת גם השחור) מאד מפתים. זה מאפשר כניסה בחינם (או כמעט חינם) להרבה מקומות. מצד שני זה גורם לשאלה מאד גדולה - מה לגבי יעדים שלא כלולים בכרטיס? אז לגבי פארק אירופה יש כנראה קונצנזוס. אבל סתם דוגמא קטנה - רכבל בפלדברג או Schauinsland  (לא בכרטיס האדום, כן בשחור). למשל באגם טיטיזי בחרנו בשיט באוניה גדולה (חינם עם הכרטיס) ולא שכרנו סירה פרטית שנראה לי יותר כיף. מצד אחד זה מאפשר כביכול לכל אחד לבחור מה שמצאים לו ולכיסו, אבל מצד שני גם קצת מגביל, כי מאד מכוון אותנו לאטרקציות החינמיות.

4. יעד - היער השחור מאד נחמד, אבל יש במרחק נסיעה די קרוב עוד כמה יעדים מעניינים. אם זה אלזס או אגם קונסטנץ שרבים משלבים לגיחה קצרה, אבל גם יעדים נוספים שאני פחות מכיר. אבל שוב יש פה עניין גדול של עלויות. באגם קונסטנץ למשל הכרטיס האדום לא תקף, ומעבר לינה זה דבר לא זול (ול2-3 לילות פחות מקובל צימר ויותר מקובל מלון יקר יותר), ורובנו לא קונים מדבקה לאוטוסטרדה של שוויץ וכו'. כך שנורא קל לבחור באפשרות הזולה ולשלב יום אחד של נסיעה מאומצת לאגם קונסטנץ (או לאלזס או לכל מקום אחר) ולא להקדיש לשם כמה ימים כמו שאולי ראוי.

אין לי פה תובנה מיוחדת, וודאי שאין פה נכון או לא נכון. אבל אני חושב שמרוב היעדים שבהם הייתי (למעט אולי קליפורניה) ביער הדילמה של חסכון מול בזבוז הייתה הכי חזקה.

פלדברג

הזכרתי כבר את פארק החבלים. אבל עוד כמה תובנות

באיזור מאד קטן שהכל במרחק הליכה קליל יש כמה אטרקציות בולטות שבאופן כללי הן בחינם עם הכרטיס האדום:

רכבל, פארק חבלים, שביל התרנגול, רכיבה  על פוני, מגדל תצפית בראש ההר, ואולי עוד כמה שטויות.

כשאנחנו הגענו היתה מצוקת חניה, ועשינו כמה סיבובים עד שמצאנו מקום שהתפנה. לתשומת הלב

יש במקום מסעדה איטלקית סבירה, וגם מעין מכולת קטנה שאפשר לנצל לפחות לשתיה וחטיפים. יש גם שירותים מסודרים ליד המסעדה, ושוב שירותים ליד הרכבל.

ביום הזה היו לנו כמה פשלות. הגענו רק בצשות הצהריים (אחרי שביקרנו במגלשות בטודנאו ובסופר). היתה לנו הזמנה לפארק החבלים ל-15:30 אבל אחרי שחנינו ב-13:00 שאלנו והציעו לנו להצטרף לקבוצה של 13:30. בפועל הפארק לקח שעתיים (שעה כמעט זה ההתארגנות וההדרכה). ב-15:30 הלכנו לאכול מה שגם לקח קרוב לשעה. ואז התלבטנו בין השביל לרכבל ובחרנו להתחיל בשביל. באופן מאד מטומטם טעינו בדרך ופנינו ימינה במקום שמאלה אחרי התחנה הראשונה (יש חץ, אבל הוא לא היה בולט). אז לתשומת הלב - פונים שמאלה!.

אחרי שראינו וחזרנו החלטנו כבר לוותר על המסלול והלכנו לרכבל. אבל השעה כבר 17:30 והוא נסגר ב-17:00 כך שלא הספקנו.

(אגב בהמשך נסענו לטיילת בטיטיזי וראינו ששוב הכל סגור).

לא הרגשנו תחושת פספוס נוראית כי שום דבר לא היה מאד חשוב לנו. אבל מסתבר שהמקום קצת הטעה (אותי לפחות) ריכוז האטרקציות במקום אחד נותן אשליה שאפשר להספיק הרבה,  ובפועל כדי להפסיק צריך למהר. למשל לא חשבתי שפארק החבלים זה בפועל שעתיים ולא שעה. לא חשבתי שיקח זמן לחנות (בזבז 20 דקות לפחות), לא הבאתי בחשבון שהרכבל נסגר מוקדם, המסעדה הייתה איטית יחסית וכו'.

ברור שתכנון נכון היה משפר את המצב (למשל את מסלול ההליכה אפשר לעשות בסוף, או להתפצל עם פארק החבלים או הרבה דברים אחרים).

את התובנות לגבי פארק החבלים עצמו פרטתי בתחילת השרשור.

מסלול הגמד

מסלול הגמד מאד חביב. כמו שצוין הוא מתחלק לשני חלקים החלק הראשון מישורי וחביב. הוא עובר ברובו בחורש, ויש שפע תחנות שבהן יש פעילויות, מסלול הליכה על קורה או חבל, זחליה בגזע עץ חלול וכדומה. הילדים בהחלט נהנו בכל הגילאים.

באמצע המסלול יש גם גינת משחקים קטנה וחביבה כולל אומגה. מקום מעולה לעצירת מנוחה.

החלק השני כולל עליה להר. המסלול די קשה. כלומר לא חייבים נעלי הליכה וכושר גופני, אבל גרוטאות כמונו בהחלט התנשמו במהלכוץ העליה די קשה והירידה לא פחות (זה אומנם ירידה אבל יותר תלול). בחלק השני אין תחנות מעניינות. יש תחנותעם קצת מידע וחידות בגרמנית, אבל בגלל חוסר הבנה בגרמנית די דילגנו עליהם (אין מספיק סבלנות להעזר בתוכנות תרגום כל הזמן). קשה לי לענות אם החלק השני שווה או לא. מצד אחד - הנוף יפה וזה כיף קצת לטייל. מצד שני המסלול לא קל ולוקח זמן.

שימו לב שלאורך המסלול (כולל בגינת המשחקים) אין מים, שתיה או שירותים. באיזשהו שלב נגמרו לנו המים כי לא הצטיידנו למסלול הליכה רציני. בסוף המסלול חוזרים לכפר אז ישר עשינו פשיטה על המכולת הראשונה שראינו.

המסלול מתחיל ליד מרכז המבקרים שבו אפשר לקבל מפה. יש שם חניון שבו 4 שעות ראשונות במחיר נמוך וזה מספיק. לנו המסלול כולו לקח כ-3 שעות. יש כמה מסעדות באיזור כך שפשוט התיישבנו באחת מהן לארוחת צהריים. במרכז המבקרים יש גם שירותים.

שירותים בתשלום

ממש לא כל השירותים (WC) בתשלום. לא הצלחתי לשהות שיטה מסויימת איפה וכן ואיפה לא. בהחלט יש מקומות שבתשלום - הן מקומות ציבוריים והן חנויות וכדומה, אבל גם היו מקומות שלא. מאלו שכן - ברובם צריך לשלשל מטבע של 50 סנט, היו גם כאלה שהתבקשת לתרום כמה שבא לך.

כאמור לא זיהיתי תבנית של איפה כן ואיפה לא. ומצד שני לא נרשם קשר בים תשלום כן או לא לרמת הנקיון של השירותים.

מגלשות בגוטאך

אנחנו בחרנו להגיע ביום ראשון יחסית בבוקר. למעלה מ 50% מהקהל היו ישראלים.

הגענו באיזור 10 וכמעט ולא היה תור (המתנה של פחות מ-5 דקות). שהינו במקום כשעה (3 גלישות + הפסקה קצרה) ולקראת העזיבה הצור כבר היה יותר רציני (רבע שעה) אבל עדיין לא נורא.

באתר הזה נקטדת ההתחלה והסיום של המגלשה היא באותו מקום, ליד האוטו וליד המזנון. התורים קצרים יחסית, ומחיר הגלישה זול יחסית (סביבות 2 אירו לסיבוב תלוי אם מדובר על ילד או מבוגר והאם רניתם כרטיסיה או בודדים). כך שנוח לעשות כמה סיבובים, ומי שלא מעוניין או אם צריך החלפת הורים קל לחכות בצד, לנוח ו/או לצלם.

כאמור בשעה הילדים עשוי 3 סיבובים ואני 4 (כי בסיבוב האחרון אשתי פרשה והייתי צריך לעשות פעמיים - אחת עם כל ילד). אפשר בהחלט גם לעשות סדר גודל של 6 סיבובים (שזו גם הכרטיסיה). מעבר לזה נראה לי מוגזם.

מוזיאון פתוח בגוטאך

אנחנו ממש לא נהננו. לא יודע למה ציפיתי, אבל פשוט לא התחברתי. הבתים הישנים נחמדים, אבל אחרי 20 דקות מיצינו את החוויה. לא ראינו משהו מעניין מעבר לכך. הסתובבנו כשעה שבמהלכה הילדים כבר התחילו להציק ואז הלכנו לגינת המשחקים ששם, ארוחת צהריים במזנון והביתה. ממש לא היה שווה את הכסף בעיני (לא זול בכלל. אומנם היה כלול בכרטיס השחור, אבל בלי המוזיאון לא היינו קונים את הכרטיס).

שוב, וכמו בכל התובנות - אולי הצד השני של המוזיאון (זה שלא הגענו אליו) היה מדהים, אולי סתם לנו היה מזל לא טוב על היום/מזג אויר/אטרקציות, אולי יום ראשון פחות טוב. לא יודע. אבל אנחנו לא נהננו

חנויות שעונים

בדרך דרומה מגוטאך נתקלנו באחד מהשעונים הענקיים (לא זוכר איזה). זו הייתה בדיוק שעה עגולה כך שנהננו מה"הופעה" הקצרה בחינם (לא שאירו אחד היה שובר אותנו). בילינו רבע שעה בחנות השעונים הסמוכה, והמוכרת היתה מאד לא ידידותית וכל הזמן נעצב מבטים קשוחים של "לא לגעת" (אולי בצדק, אבל למה אתם מצפים בכזאת חנות?).

בקיצור - עצירה חביבה, אבל לא שווה שום נסיעה מיוחדת. והסתפקנו בעצירה אחת כזאת (למרות שיש כמה חנויות בסגנון לאורך כבישים  531 500).

מירסבורג

במקור תכננו להגיע למירסבורג אחר הצהריים של היום במוזיאוני המטוסים. שילוב של עייפות, מזג אויר סגרירי, וצורך בכביסה גרם לנו לוותר על היום הזה, והחלטנו לא לוותר ול'דחוף' אותה ליום הבא בבוקר כשעוזבים א האיזור (גם ככה תכננו לנסוע דרך מירסבורג בגלל המעבורת). הגענו לאיזור המדרחוב מוקדם יחסית (9:30) ועוד היה מאד שקט ורגוע. נכנסנו למוזיאון שנקרא Neues Schloss. ביקור חביב של חצי שעה שבו רואים תקרה מצויירת וכמה דברים יפים אחרים. אבל לא זול סביבות ה-20 אירו לכולנו - לא יקר, אבל לא מעט בשביל חצי שעה בלבד. הגן יפה ועם נוף לאגם.

ויתרנו על המבצר הנוסף כי התקמצנו על 20 אירו נוספים

אי הפרחים

הגענו בשעות הצהריים המוקדמות ושהינו במקום 4 שעות. המקום גדול והחניה רחוקה, כך שלוקח 30 דקות לפחות הלוך ושוב מהאוטו לאי עצמו (כולל קניית כרטיס). וגם הכניסה די יקרה - 19 אירו למבוגר אבל חינם לילדים עד גיל 16 (ועוד 4 אירו לחניה).

האי עצמו יפה וירוק. לטירה שבראשו יש עליה גדולה שהיתה די קשה עם העגלה (אולי זו הייתה טעות לקחת עגלה).

תכלס, הילדים כל הזמן רצו לגינת השעשועים, ולכן יצא שבפועל פחות נהננו מהאי עצמו ובעיקר שרצנו שעה וחצי באיזור המשחקים ובעיקר באיזור המים.

יש שם מעין בריכה או שלולית קטנה שבה יש כמה רפסודות שאפשר להשיט, ואפשר גם ללכת בתך הבריכה (מים בעומק 30-40 סנטימטר כך שגם לקטנה זה היה בסדר). ומסביב כמה מתקנים לטיפוס/גלישה וכו'.

אחלה גינתמשחקים, אבל 100 ש"ח כניסה לגינת משחקים זה קצת יקר.

אחרי שעשועי המים היינו חייבים להחליף לילדים בגדים באוטו לקראת הנסיעה הארוכה לטיטיזי.

במקום יש מסעדה וכמה מזנונים במחירים סבירים (לא זולים, אבל גם לא יקר במיוחד). מטעמי כשרות הסתפקנו בצ'יפס וגלידות.

באחד הימים האחרונים בטיול הלכנו למופע המזרקות בטיילת של טיטיזי. הגענו לטיילת בסביבות 8:15 בערב לקראת ההופעה (נסיעה של 5 דקות מהמלון), ופגשנו שם משפחה ישראלית רעבה שחשבה שתסיים את היום בטיילת. טעות מבחינתם. הם לא מתים מרעב כי כאמור יש כמה מסעדות, אבל ממש לא איזור בילוי מהנה בלילה.

ברוכים השבים!

סיכום ממצא ונכון לארגון חופשה.יענה על שאלות הרבות.

חשבתי שאולי באוגוסט יהיה פתוח עוד שעה..בערב.

היינו ביוני,ורוב חברינו היו לםני שיא העונה או אחריה.

לא פעם רשמתי בפורום איך לא יכלו לתת לנו קפה,אז ביקשנו תה..אבל גם תה אי אפשר היה..בשעה 18.00 מחוייבים לכבות את מכונות הקפה/תה

מידי פעם רשמו שבקייץ זה אחרת..אבל אמרה לי מישהיא..פשוט לא נעים לומר שהיה סגור..בעלי העסקים מאוד מקפידים על שעות העבודה,ולא מקובל לאכול בשעות המאוחרות כמו שלנו...

מאוד מסכימה איתך שלאחר השעה 18.00-19.00 זה הזמן העדיף לטייל על הטיילת,לשבת על גלידה או קפה קר,ליהנות מהשקט היחסי וקרירות....

כבישים

הכבישים היו מוזרים בעיניי.

מצד אחד יש כבישים מעולים ומשובחים. 2-3 נתיבים לכל כיוון, מהירות מותרת של 130 או אפילו ללא הגבלה (למשל כביש 35 שהוא כביש מאיזור באזל צפונה לאורך הגבול עם צרפת ודרך פרייבורג ופארק אירופה)

מצד שני - כבישים מאד איטיים ומתפתלית דרך עיירות שבהם המהירות צונחת ל-50 ואפילו 30 באיזורים מסויימים.

אולי זה ה GPS שבחר לי כבישים לא טובים. אבל בארת אני לא רגיל לכבישים כאלה. לרוב אפשר להתקרב ליעד בכבישים ראשיים יחסית, ורק החלק האחרון של הדרך יהיה בכבישים שעוברים דרך ישובים. ופה בגרמניה היו לי המון נסיעות כאלה שכל הזמן נכנסים ויוצאים מעיירות.

בנוסף בכביש 31 שמוביל מטיטיזי לפרייבורג יש קטע מתפתל במיוחד תוך כדי עליה/ירידה. בנסיעה מזרחה (מפרייבורג לטיטיזי) יש עליה ופיתולים מאד חדים. בכיוון הפוך זו ירידה ופיתולים טיפה פחוצת חדים (כי זה הנתיב החיצוני). מאד לא נעים לנסוע בקטע הזה, בייחוד לא בחושך.

ואגב חושך - הכבישים לא מוארים. אומנם מחשיך מאוחר, אבל כשמחשיך הכל חשוך. לא בכבישים הראשיים וגם בקושי בעיירות. אין תאורת רחוב (לפחות החלק לא קטן מהמקומות).

הנושא הזה של מזגנים באירופה נהיה ממש אישיו בשנים האחרונות.

גם בבודפשט השנה וגם בלונדון חשבתי על זה, במקומות שהיה בהם חם וללא מזגן. הם לא ערוכים להתחממות הכללית, נראה לי.

אין לנו תוכניות ליער השחור אבל תמיד טוב לקרוא תובנות, אני מאמינה שמתישהו ברגע הנכון תמיד משהו יהיה רלוונטי.

והעיקר שנהניתם.

לי - לך מגיעה תודה ענקית. רק בזכותך הטיול יצא לדרך!

אנשיםטובים ברוכים השבים!!

תודה על השיתוף וההשקעה

תמיד מעניין לקרוא את התובנות שלך

קניות

לא התרשמתי שגרמניה זולה במיוחד. כן, יש דברים יותר זולים מישראל. אבל לא ברמה של 50% אלא יותר ברמה של 10-30% (בהרבה מקרים). כולל למשל צעצועים וכדומה.

תלוי כמובן איך מסתכלים על זה. אני לא מתייחס למחיר הצעצועים בחנות בקניון אלא בחנות המוזלת באיזור התעשייה.

לגבימוצרי יום יום (סופר וכדומה) - בהחלט זול יחסית, אבל בהתחשב בעובדה שאנחנו תיירים החסכון מתקזז. למה אני מתכון במילה תיירים - קונים אריזות יותר קטנות, טועים לפעמים במה שקונים כי לא מבינים מה זה, זורקים חלק מהמוצרים כי היו איתנו באוטו כל היום או כי עברנו מלון וכו'.

בהחלט עשינו קצת קניות, אבל לא סכומי עתק. מעט מזכרות, ומעט דברים אחרים. כולל למשל נכנסנו לאיקאה בפרייבורג וקנינו מוצרים שאין בארץ.

בפעם הראשונה ניסינו את נושא החזר מס לתיירים. בינתיים שלחתי את הטפסים בדואר ונראה מה יצא מהם. בכל מקרה לא מדובר על סכומי עתק. במקרה שלי דובר על החזר כולל של כ-20 אירו שמייצגים פחות מ-10% מהשופינג.

לא כל דבר ולא כל חנות זכאים להחזר. רק שופינג בחנויות גדולות יחסית/חנויות תיירים (כלומר סתם חנות שכונתית לרוב לא תחזיק את הטפסים). הקניה צריכה להיות מעל 25 או 30 אירו (לא זוכר בדיוק), ואז מקבלים חזרה סדר גודל של 10-15% (זה לפי מדרגות ולא לפי אחוזים) - הכל בקניה אחת. כך שבהחלט אם עשיתם פשיטה על חנות כלבו תקבלו החזר נאה, אבל בקניות קטנות של פה ושם לא יצא סכום גדול.

במכס לא הייתה שום בעיה. לא היה אף אחד שם, צלצלנו והגיע מישהו אחרי 5 דקות לא הסתכל על המוצרים ורק החתים את הטפסים.

בצרפת נושא החזרי המס יותר בעייתי והוא רק מסכום מאד גבוה (נדמה לי 150 אירו או משהו בסגנון).

דקתלון - רבות נכתב על החנות (או הרשת) של מוצרי הספורט והטיולים בצרפת. אז החנות מאד מרשימה ודי זולה. אבל

חלק ניכר מהמוצרים בחנות הם של מוצג מקומי/פרטי שלא מוכר לי. המוצרים הללו בהחלט זולים יחסית. למשל נעלי ספורט או טיולים החל מ-10 אירו לילדים ומעט יותר למבוגרים, בגדי ים ב-5 אירו, שקיות שתייה לשלוקר החל מ-10 אירו וכו'.

אבל ברגע שעוברים לקטגורית המותגים המחירים עולים מאד. קודם כל יש בעיקר מותגים אירופאיים ופחות אמריקאיים (יש אדידס, לא ניתקלתי בנייק למרות שיתכן שיש). ובנוסף המחירים כבר לא מאד זולים. שוב יורת זול ממחירי המחירון בארץ, אבל לא בהכרח הרבה יותר זול ממחסני העודפים לסוגיהם.

אז קנינו שם כמה דברים קטנים, אבל לא ביצענו רכישות גדולות (גם לא היינו צרכים שום דבר מיוחד). אבל אני בהחלט אבין מי שכן.

החזרים

היות וישנו במלונות, חלק מהם הזמנתי דרך האינטרנט (הלילה האחרון והימים בקונסטנץ). לפני ההזמנה עברתי דרך אתר cashback (במקרה שלי ebates) ועכשיו הגיע החזר של 4% (20 דולר בערך). לא הון עתק, אבל תמיד כדאי לקבל כסף בחזרה

כמה מילים על היום ב Friedrichshafen

העיירה (עיר?) מאד נחמדה. כמו תמיד בעיירות על אגם יש נמל קטן (עם סירות מעבורת לסוגיהן, כולל מעבורת מכוניות לצד השווצרי של האגם), וצמוד אליו מדרחוב עם חנויות בתי קפה וכדומה

אנחנו היינו ביום סגרירי אז לא שוטטנו הרבה בחוץ, אבל עד כמה שראיתי יש שם מגדל תצפית בקצה הנמל (מן הסתם עם נוף יפה), פארק עם דשא ועוד

בנמל עצמו נמצא מוזיאון צפלין. המוזיאון היה חביב בעיניי, אבל פחות בעיניי שאר בני המשפחה. אני חובב הז'אנר, ולכן נהנתי. אבל האשה והילדים לא ממש נהנו, כך שכנראה שזה קצת בזבוז של זמן וכסף.

מוזיאון המטוסים נמצא בשדה התעופה. הוא פונה הרבה יותר לילדים. יש בחוץ תצוגה של 5-8 מטוסים גדולים יחסית, ובפנים תצוגה של עוד כמה מטוסים קטנים יותר, וכמובן כל מני דברים שקשורים במטוסים. בהחלט חביב אם כי לא חובה.

טוב לשמוע שאתם נהנים מהחיים.

אין לנו תוכניות ליער השחור אבל נהנתי לקרוא על החוויות והתובנות שלך פה ושם.

אלעד

שלחתי מייל והזמנתי. 

תודה גדולה על הטיפ!

בהחלט אפשר להחזיר את הרכב בשדה לפנות בוקר.

הזמנת הרכב המקורית היא עבור החזרת הרכב ביום העזיבה.

אני שוקלת להחזיר את הרכב ערב הטיסה כדי לא להלחץ עם העניין הזה ממש לפני ההמראה. כך גם אם יש אולי בעיות מחזירים את הרכב לפקיד ולא את המפתחות בתיבה. מכיוון שיש למלון הסעה בחינם מ ואל השדה זה יכול להתאים לנו.

פרטי הקשר של המלון:

h5612@accor.com

טלפון (+33)3/89690658

תודה, אבדוק את האופציה. 

למה לא להחזיר את הרכב בבוקר? 

זה לא אפשרי? או שאתם רוצים לחסוך זמן? 

אם הכוונה לשדה בבאזל, בהזמנה ישירה (מייל או בטלפון) מ IBIS אפשר להזמין חדר משפחה ל 4. מיטה זוגית + 2 מיטות יחידות.

אוי, גם אנחנו מוזמנים שם. 

נחפש אלטרנטיבות (לא פשוט למצוא חדר לארבעה קרוב לשדה התעופה). 

תודה על השיתוף, תמיד נעים להזכר ביער השחור המקסים גם אצלנו היחס לטיולים הוא חופשה משפחתית שבה מתגמשים, כי פרצופים מבואסים הם לא אופציה. טוב לדעת שאני לא ה"עצלנית" היחידה בפורום פיצי שלי כבר בת 5 ובעיניי טיולון זה מאסט במיוחד לחלק השני של הימים ומאוד נוח לסחוב עליו תיקים ומזון...

אנחנו לא בקטע של חיות מכל סוג שהוא אז לא ניסיתי.

לקחתי בוסטר גב לקטנה ולאמצעי, ובוסטר פשוט לגדולה (בגרמניה חובה לבוסטר עד גובה 145 או גיל 12).

עגלה לקחנו. זו הפעם החרונה כנראה שאנחנו מטיילים עם עגלה. רוב הימים היא נשארה באוטו, אבל בימים ארוכים של ערים או בפארקי שעשועים היא בהחלט שמשה אותנו - גם כדי לסחוב ציוד, גם כדי לאפשר לילדים לשבת בה קצת ולנוח. לא הגענו לנמנומים, אבל בהחלט מנוחה.

ביום עירוני אפשר בקלות ללכת 5-10 ק"מ. וחלק לא קטן מהיום זה דברים שפחות מעניינים אותם. והשילוב של ילדים עייפים ומשועממים הוא בעייתי. העגלה מאפשרת לי לצמצם את מימד העייפות במשחק.

אני מתאר לעצמי שבשנים הבאות כבר נוותר על העגלה לגמרי.

צריך לזכור שבטיול יש הרבה עייפות מצטברת. אין דין יומיים בתל אביב כדין שבוע/שבועיים באירופה. ביום החמישי בטיול אני כבר לא בטוח שיהיה לקטנה כח כמו ביום הראשון.

תודה. טיולון לא בתכנית שלנו . טיילנו עכשיו רגלית עם הקטנה יומיים בתל אביב. הלכה הרבה ברגל + קצת כתפיים של אבא.

לוקחים: 2 בוסטרים עם גב ומושב בטיחות  לקטנה. האם בת ה 4 שלכם יושבת כבר בבוסטר רגיל? (המושב שלנו עם רצועות בטיחות ולא חגורת כתף)

במרכז החסידות/נשרים/קופים/טירה יצא לכם לבקר?

לגבי הערים - במידה רבה מאד הערים היו דומות, גם פרייבורג בגרמניה וגם קולמר ושטרסבורג.

מדרחובים נחמדים עם המון תיירים ובתי קפה. הקתדרלות השונות, אומני רחוב, וכו'.

אין לי תובנה מיוחדת. עם ילדים בעיר צריך תמיד להיות על הדופק מבחינת מצב העייפות והשעמום שלהם, וברגעים הנכונים לעבור לתוכנית ב' שכוללת גלידה/חטיפים, טבילה במזרקות, או גן שעשועים.

ככלל בערים הילדים הסתובבו בסנדלים ובבגדים שמבייבשים מהר. כך שנתנו להם להרטב - ללכת בתוך התעלות בפרייבורג, לרוץ דרך המזרקה בקתדרלה של שטרסבורג וכו'.

וכמובן - בעיר הלכנו עם עגלה שעזרה לווסת את העייפות.

הסמיילי אמור להיות גיל שמונה.....