הערה קטנה - שרוזמר כבר רמזה לה.

בשבוע סוער - עדיף לקחת פס לכמה ימים, כי הבעיה אינה רק שהמעבר לאיטליה סגור אלא שהמחצית העליונה של ההר סגור ....

ואז עדיף כל יום לרדת מההר - יש מספר לא קטן של אתרים שהקרוב ביותר הוא פילה, שכל אחד יבדר אותך ליום.

יונתן.

אתה יכול לקנות פס רק לצד האיטלקי ולהרחיב אותו לפי הצורך, על בסיס יומי, אבל זה יוצא לך משתלם רק עד הרחבה של יומיים (אם אתה מרחיב מדי יום ביומו). אם אתה מגיע לשבוע של מזג אוויר רגוע, אין טעם בחישובים האלה, קנה את הפס הבינ״ל, או פס איטלקי לכל התקופה עם הרחבה בינ״ל לכל הימים פרט לראשון שבו תתחמם בצד האיטלקי. בשבוע של מזג אוויר יותר סוער, זה הופך להיות הימור ואז הצעד הכי טוב הוא להפסיק לדאוג ל-100 היורו שנמצאים על כף המאזניים.

תודה לכולם

כמובן, חשוב לזכור את המסלול המעולה שיורד מהפלאטו רוסה עד העיירה צ'רביניה- מסלול מס' 7. הייתי הולכת כמו שהמליץ יונתן על הסקי פס הכולל, בטח בשבוע, והייתי מתמקדת כל יום באחד המקומות הנהדרים- שלא תפספסו. יש כמה פנינים גם בצד השוויצרי וגם בזה האיטלקי (הרוטהורן, גורגנגרט, תאודולפס ובכלל).

לא הייתם רוצים לנסות עוד אתרים אם הגעתם עד הלום? מונטה רוסה/לה טוויל/ פילה ממש קרובים (יחסית, כמובן).

תחת ההנחות האלה + ההנחות הבאות:

- אתה מוכן להסתער על המסלולים בשנייה שיפתחו (כלומר להתחיל את המסע לשוויץ מוקדם ככל האפשר).

- אתה זהיר עם הזמן

- השלג באיכות טובה ולא קרחי.

אם נראה לך שתרצה לפחות 2-3 פעמים לעבור לשוויץ (יש שם לפחות 3 אזורים שונים לגלישה) .... קנה את הפס המלא -- מקסימום "שרפת" - סטייק יקר - שלא אכלת.... (שזה ההפרש בין פס בנלאומי ל- 6 ימים, ל.....

אז אני חוזר לשאלה הראשונה שלי, בהנחה ואני נוסע בשבוע רגוע מבחינת מזג אוויר, ובהנחה ואני גולש טוב, האם כדאי להצטייד בסקיפס בינלאומי לכל השבוע או רק לחלק מהשבוע? יכול להוזיל את בסקיפס ב 70 אירו בערך לכל השבוע

בין 2 הצדדים- האיטלקי והשוויצרי, לחווית גלישה נהדרת. לא הייתי מוותרת על איטליה גם כן, ואני חושבת שעדיף  לישון באיטליה- בטוח יחסוך הרבה כסף. כפי שהמליץ יונתן לפניי. דווקא בשיא העונה (ינואר- פברואר), מזג האוויר פחות קיצוני. שלהי העונה או תחילתה מסוכנים יותר מבחינת רוחות ומזג אוויר קפוא שיכולים לנתק את חלקי האתר. מכל האיזורים, הפחות מורכב הוא ואלטורננש שמתאים למתחילים- הייתי מתחילה בצ'רביניה ועוברת לפלאטו רוזה- בימים שהתחלתי מוקדם הספקתי להגיע לקצה השני של האתר ולחזור בלי תחושת לחץ. אם יוצאים מוקדם, בתשע וחצי-עשר אפשר להגיע לשויץ ולגלוש שם בכייף עד 14:00: מה שכן, בשיא העונה, הערב יורד מוקדם, והחזרה לאיטליה צריכה להעשות גם מוקדם. 

את אנדורה, למשל, מיציתי לאחר 3 ימים של גלישה. אני אכן לא אוהב להיות במרדף אחרי המעליות. המסקנה שאני מגיע אליה מהתגובה המפורטת היא שעדיף כבר לישון בזרמאנט (בטח יקר טילים) בגלל איכות המסלולים ואולי לקפוץ יום או יומיים לאיטליה על מנת לגוון

בתשובה לשאלה צריך לשים לב לנקודות הבאות:

1) רמת הגלישה - במעבר לצד השני, צריך פעמיים ביום אחד לעלות עד לשיא האתר בו נמצא המעבר, מדובר על השקעה של זמן רב במעליות (ובאחד משני המעברים בצד השויצרי - בתור למעלית), אח"כ צריך שיישאר מספיק זמן לנצל את הצד השוויצרי.

2) נכונות לקום מוקדם - לקחת מעלית מוקדמת ככל האפשר, כדי לעבור מוקדם לצד השויצרי (אחרת חסר זמן שם).

3) הבנה נכונה ותכנון נכון של הצד השוויצרי - אחרת תמצא את עצמך במקום הלא נכון, כשהמעליות מתחילות להיסגר ותהיה "תקוע" בשוויץ - וזה יקר ולא נעים.

4) מזג האוויר - צרביניה מועדת לרוחות שסוגרות את החצי העליון של האתר, ואז לא אין מה לעשות עם החצי הבנלאומי של הפס ואם זה קורה במהלך היום יש בעיה לחזור.

מכאן תחליט.

בינואר, היינו במצב ההפוך - בפועל עברנו פעם אחת לאיטליה, זה היה בזבוז זמן רציני, כי בצד השוויצרי זה מסע ארוך עד לאיטליה. המעבר עצמו היה נחמד, ירדנו עד למטה בשביל לאכול פסטה במקום האוכל השוויצרי באמצע היום....

אני חושב שהצד השוויצרי, מוצלח ומגוון יותר, אבל שוב - בזבוז הזמן רציני

יונתן

לגבי חלוקת המסלולים - כנס לאתר האינטרנט של צרויניה ותסתכל במפה