בזכות דרור החלטתי לנסוע לנפאל אני מצטרפת לבני לטרק סובב אנפורנה באפריל בעתיד שאלות וחויות .

למה לא להגיע ל ABC ? (עדיף מהרבה ימים בעמק קדמנדו )

דרור,

שלחת אותי למשימת חיפוש ומצאתי את המסע המופלא שלך ושל אשתך. התמונות מהממות, ואין לי ספק שהמציאות פי כמה. עוד יש לנו זמן למסע שלנו, ואני כרגע מתלבט אם לעשות את המסלול הקלאסי של הפון היל לחמישה ימים, או לשדרג אותו ביומיים נוספים.

מקווה שנוכל לקרוא בקרוב על המסעות הנוספים שלכם. הלוואי שבעזרת ההקפצה, קוראים נוספים יהנו מסיפור נהדר לפני שהשרשור יאבד בתהום ללא הקרקעית של הפורום.

תודה על הסיפורים והתמונות, וגם על המחמאה.

 

אני יכול להזדהות עם מה שאמרת על איכות התמונות. גם אני מצלם עם לומיקס, וחוויתי בדיוק את אותו דבר - כשראיתי את התמונות שצילמתי על מסך הטלוויזיה בפעם הראשונה הן היו מרשימות פי כמה וכמה מאשר על מסך המחשב הנייד. ועל אחת כמה וכמה כשפיתחתי כמה מהן.

וגם זו מאזור צ'ומרונג מצולמת מסינואה לצ'ומרונג תחתון היותר חקלאי

אני בטח לא מתנגד לזה שעוד אנשים יטיילו בנפאל או יחזרו אליה לביקור ואפילו מצאתי עוד כמה תמונות מצ'ומרונג וסביבתה לטובת העניין.......

 

אגב, פתחתי לפני כמה ימים את השרשור והתמונות אצל חברים שיש להם טלוויזיה גדולה ואיכותית וזה נראה אחרת לגמרי מאיך שזה נראה במסך של המחשב שלי

נילי צילה דרור אתם גורמים לי להחליט סופית לעשות את טרק abc אני מפנטזת על זה .שאלות ישאלו במפגש שתאי קבע .תודה לך דרור על הרעיון לשתף אותנו בחוית הטרק שלך ושל אשתך.

אין לי סבלנות להוריד את התמונות מהפון היל בזריחה אבל לפחות הקדשתי עכשיו זמן ארוך לצפייה בהן, מה שלא עשיתי שנים והכל בזכות השרשור הזה שלך, דרור.

צילה, אוי גורה פאני.. כפר / עיירה כך כך שובה.. איזה נופים מחלון החדר..פסגות מושלגות תקועות מול הפנים ומציצות מכל פינה !

יהיה מעניין לשמוע את סיפור הטרק שלך עם הבנים באוורסט !

 

Ghore. pani.    - מי הסוס 

שום סיפור.   

תודה 

צילה

התמונה של דאולהגירי וטוקצ'ה פיק על הבסיס האדום מדהימה!.

 

לא הבנתי את הסיפור של הסוסים (למה התכוונת?) אבל נראה לי שראיתי גם אני אותם בגורפאני? ליד המלון שלנו

בשבילי היא מקום מדהים בגשםת שלג שמש וגם עם עננים.

 

להיפך צילה

כבר הוספת שתי תמונות מעולות מהירידה מפון היל ואת מוזמנת להוסיף עוד, זה רק ישלים את התמונה. 

כמו שכבר כתבתי לתאי, סה"כ היה לנו מזג אוויר מצויין ואין לנו שום הרגשת פספוס אפילו שפון היל היה לנו מעונן. ראיתי הרבה תמונות מעולות משם ולהיות שם ולראות את כל ההרים מסביבך אפילו דרך העננים בהחלט העביר את החוויה הפנורמית.

גם התמונות שחתול הוסיף הן ממש לעיניין 

נילי להפסיק לחלום!!! כבר אמרתי לך !

דרור תמונות לא חסרות גם לי- אבל לא רוצה ל ״העיב״ על שלך .....

נילי תודה

נגמר לנו הטרק בטאטופאני !, וממילא כבר צירפתי את רוב התמונות היפות עד סוף הטרק.

האמת בכייף היינו ממשיכים ולא היינו מותשים בכלל בסוף הטרק. כמו שכתבתי אחרי 7-8 ימים הגוף "לומד" ללכת ומי שנהנה יכול להפוך את ההליכה בשבילים לשיגרה יומית. הרגשתי את זה עוד יותר חזק כשהייתי עם הבנים שלי בטרק באוורסט 20 יום. פשוט מאוד לאחד הבנים כבר נמאס ואם לא היינו ממשיכים אולי עוד כמה ימים וחוזרים למקומות שפספסנו בגלל מזג אוויר.

הטרק באוורסט החזיר אותי לכושר של לפני 20 שנה וגרם לי להרגיש שבא לי ללכת כל החיים באוויר פסגות......

כשחזרתי מהאוורסט עם הבנים הגדולים שלי חלמתי לקחת את אישתי לפון היל שחשבתי שהוא טרקון באורכו אבל כבר אז שמעתי שהוא מקסים כדי שתכיר את נפאל ואולי תרצה עוד. החלום ההוא הוגשם מזמן.....

 

היום אני מבין שגם אם פון היל הוא "טרקון" במספר הימים שלו הוא בהחלט מכובד לא רק ביופיו אלא גם בעליות וירידות שלו. דווקא הקטע של ה-ABC מסינואה למעלה וחזרה יותר קל לדעתי אבל השילוב ביניהם מאוד כייפי ומגוון.

יהיה מעניין מאוד אם תוכלי את לצרף את מה שראית את בפון היל אחרי שהמסך עלה וזה קצת ישלים את השירשור הזה (בטח גם לתאי יש משם תמונות מצויינות).

 

בכל מקרה גם הרבה סיפורים לא נותרו לי מהטרק. חשבתי אולי לכתוב קצת על הנהגים הנפאליים הווירטואוזיים מסמרי השיער שהחזירו אותנו מטאטופאני לפוקהרה ואולי גם לבקש מאשתי לכתוב את הזווית שלה כאן?.

כמובן שאשתי שהכירה את נפאל רק בפסח בטרק משפחתי התאהבה במדינה והאנשים וכמו שכתבתי כבר בקשה שאתכנן טרק נוסף וארוך באוורסט

 

אולי בהזדמנות (לוקח לא מעט זמן) אעלה את הטיול שעשינו באוורסט שיש לי המון תמונות ממנו והבן הגדול שלי תיעד אותו

דרור,

הסיפור שלך, המלווה בתמונות היפות, עורר בי חשק לשוב לנפאל להשלמות של הטיול הקודם שלנו לפני חמש שנים.
אז, כולה עשינו (בעלי ואני) טרקון של 5 (אולי שישה ?) ימים לפון היל - הדרך מרהיבה ביופיה, הלודג'ים הקטנים בדרך, המפגש עם בני המקום ועם אנשים מהעולם על אם הדרך ובערב בגסטהאוז, הפרחים האדומים בדרך, המפלים...
הפון היל התרחץ לכבודנו יום קודם (ירד גשם שכול טיפה שלו הייתה בגודל אבן ואנחנו הלכנו בגשם הזה) וכשהגענו אליו עם הזריחה - אם אשתמש במטפורה היפה שלך - המסך הורם, אף ענן לא התיישב לפני במת ההרים להסתיר לנו. למראה הפסגות  שנגלה סביבנו - אין סופרלטיב הולם בשפה. אם יש אלוהים או אלוהימה -  זה ביתו/ה.
בשעתו הצטערנו שלא עשינו את כול ה ABC.
לפני הטרק, פקפקנו ביכולת שלנו אבל כבר במהלכו, אפילו שטיפסנו אלפי מדרגות (שאחרי כן ירדנו אותן), הבנו שיהיה הקושי גדול ככל שיהיה - היופי של המסלול מאיין כל קושי. בדומה למה שענת תיארה - מופלא מבינתי ובלתי רציונלי בעליל שפדלאה כמוני גמאה את המרחקים ויכלה למדרגות ההרים התלולות והעקומות.

בנוסף לטרק, עברנו בנפאל היפה חוויות מופלאות שאחת מהן הייתה בכלל הסיבה בגינה הגעתי לנפאל : צפיתי בסינמטק בסרט "הגלגול" של נתי רביץ והחלטתי לנסוע  לפגוש את טנזין פונצ'וק רינפוצ'ה, הילד שנבחר (בהליך המתואר בסרט) בהיותו בן ארבע, לכהן כממשיכו של הלאמה שנפטר. פונצ'וק רינפוצה היה אז בן שש ונסענו למנזר קופאן שבעמק קטמנדו שבו מושבו לבקר אותו. משום מה, הכניסו אותנו לביתו ולחדרו ויצא שלמעלה משעתיים ישבתי יחד איתו על מיטתו, שוחחנו ושיחקנו. רק אחרי ההתרחשות הבנתי עד כמה הזמנה כזו נדירה. 
נסחפתי... כמה אני אוהבת את נפאל (והודו גם).. גם אם בגדתי בשנים האחרונות עם יבשות אחרות ומדינות אחרות..
הסיפור שלך מקסים והמארצ'ה פורצה עם חרטומו המחודד עורר בי תמונות יפות שדהו והתעמעמו עם חלוף הזמן. 
תמשיך לספר ולהעלות תמונות ותדע שהסיפור שלך עושה טוב. 
תודה.
נילי צ.
 

תודה דורון.

דרור תמונות נהדרות .

קראתי איפה שהו שדווקא כשמתבגרים הגוף מסתגל טוב יותר לגבהים .

אני לא יודע אם זה נכון , ואני לא אומר שאין מה לדאוג .

אף אחד לא יודע ולא יכול לצפות איך הגוף שלא מסתגל לגבהים, עד שהוא לא מגיע בעצמו לגבהים של מעל 4,000 מטר .

רוב האנשים מסתגלים ומטיילים, לפעמים דרוש עוד יום\יומיים של שינה בגובה בייניים . הכי חשוב לשמור על הכללים של לעלות בהדרגה (לא לישון בגובה של יותר מ- 300 עד 400 מטר גבוה יותר מהלילה הקודם) ואם מרגישים כאבי ראש ו\או חולשה לא לעלות יותר . רצוי אפילו לרדת קצת .

 

ענת. 

כן אנשים עדיין הולכים את הקטע הזה של הסובב אבל כנראה שהרבה פחות ממה שהיו פעם. 

כל אלו שראינו דילגו על סיקה והמשיכו ישר לגורפאני

יעל

מניסיון גם שלי וגם של אשתי וגם של הבנים שלי כשלא הולכים לפי הכללים של ההסתגלות אז יש בעיות. מצד שני אם מקפידים על הכללים מרגישים את הגובה בנשימה אבל אין שום סבל. הטרק הזה בהשוואה לאוורסט בו הייתי לפני שנתיים מרגיש נמוך אבל גם בו לא הייתי מזלזל. אנחנו לקחנו גם כדורים אבל רק בערב. 

היי ענתנת הגיל והזמן עושה את שלו אני בשנת 2012 עשיתי את מרתון תל אביב(חודש מרץ) ובאותה שנה את מרתון טבריה ( בחודש דצמבר) וב2013 בחודש מאי(אם אני לא טועה ) עשיתי את טריאתלון הנשים בהרצליה כיום אני רק רצה 10 ק״מ בהרבה מאמץ (שלוש פעמים בשבוע)כיום אני שואלת את עצמי איך רצתי  מרתון? אבל אין מה לעשות גיל 50 עושה את שלו. 

לדרור יש לי שאלה האם אשתך לא סבלה מהבדל הגבהים? לקחתם כדורים? האמת החשש ש שלי הוא ממחלת הגבהים .

אני קצת חוזרת על עצמי - תמונות מהממות ועושות חשק.

 

לגבי מה שכתבת קודם, אז הבן שלי לא ספורטיבי. גם אני לא. העניין של טיולים אצלנו זו תופעה בלתי מוסברת, היא נשענת על מוטיביציה ולא על כושר. כשאני חושבת על המסלול שיעל הזכירה קודם, שעשינו כשהוא היה בן 5, גם אני לא מבינה איך עשינו את זה

האמת שכשהייתי בנפאל הייתי אחרי טיול של חצי שנה באוסטרליה ובניו זילנד והייתי כנראה בכושר הרבה יותר טוב מאשר עכשיו... כך שגם לי נפאל לא תהיה פשוטה. אני תוהה עד לאן הכוח של המוטיבציה יוכל לסחוב אותנו, בעיקר את הבן שלי - זה לא כמו מסלול חד יומי והעייפות מצטברת.

 

עדיין לא הבנתי לגבי המסלול, סליחה על החפירה - הלכתם על המסלול של האראונד הישן, או בעצם על החיבור שלו לפונהיל ולא על המסלול עצמו? אם זה החיבור, הוא לא בשימוש בימינו? חשבתי שאנשים עדיין הולכים מטאטופני לפונהיל, גם אם הגיעו לטאטופני בג'יפ ולא ברגל, זה לא בעצם מה שעשיתם רק הפוך? ואם כן, אז למה הכפרים נטושים מתיירים?

 

המשכנו לרדת לכיוון הקאלי גאנדקי ( הנהר השחור אם אני לא טועה) ולראות ואפילו לשמוע תנועה על הכביש למטה שמוביל לטאטופאני.

הקילומטרים האחרונים על הכביש היו יפים אבל פחות כייפים לנו בגלל הכביש המראה שלו וההרגשה שהוא נותן ברגליים

סיימנו את ההליכה....

הגענו לטאטופאני לגסטהאוס טובל בירוק וישר יצאנו לטבול במעיינות החמים. חוויה מאוד נעימה לסיום טרק.

 

תאי

הכל בסדר, לא מרגיש מקופח בנושא מזג האוויר לרגע

שמח מאוד שאשתי שעשתה רק בפסח את הלאנגטאנג (הלכנו 6 ימים שם). נהנתה מאוד עכשיו מטרק הרבה יותר ארוך מגוון וקשה.

לפני שבוע אחרי הסרט אוורסט, היא כבר אמרה לי להתחיל לתכנן חודש באוורסט

ואז אולי נראה את הפנורמה היפה של אגם קונגדה (מצרף את התמונה מהגסטהאוס של חבריך בטאטופאני)

יעל

אשמח לתת לך מה שאת צריכה וגם לתאי יש את כל הפרטים

דרור שוב תודה על התמונות והסברים. הדלקת אותי לעשות את הטרק . כנראה שאני עשה זאת באפריל. אם תוכל לתת לי פרטים על המדריך . והטיסה לנפאל . אני כעת קוראת מידע על הכנה לטרקים בנפאל . תודה.