ינינה,

 

תודה רבה על ההשקעה בכתיבה המפורטת.

הצלחת להעביר את סיפור המסע לפולין בצורה מורכבת, תוך התייחסות לעבר ולחיים העכשוויים בפולין.

אחד הסיכומים המעניינים שקראתי.

 

כל הכבוד על שהצטרפת למסע עם בתך!

הבכורה נסעה בשנה שעברה והבת השנייה צפויה לנסוע השנה, ואני עדין לא מרגישה בשלה למסע שלי לשם...

 

סמדר

אוליב , 

 

פולין עוררה אצלי רצון עז לעשות מסע בין מקומות בהם חיו יהודים , או חיים עדיין . מסע בין קהילות על תרבותן המפוארת . קהילות יהודיות ומה נותר מהן היום .  אבל אין לי רצון לבקר  שוב במחנות השמדה , או באנדרטאות . אני רוצה ללמוד על החיים  , ולא על המוות . 

יתכן שגם אצלך הונגריה היא החיים : שם סבתך גדלה וחיה בתוך קהילה . פולין מסמלת את המוות של רבים מהקהילה . 

תןדה על השיתוף.

 

אז גם אני הייתי כאן. 

 

קשה לי עם סיפורי מסעות לפולין. אני דור שלישי, אבל הייתי מאד מאד קשורה לסבתא שלי שהיתה ניצולת שואה ודגמה כמה מחנות שם. 

משום מה בהונגריה - שם נולדה ומשם נלקחה למחנות - לא היה לי קשה לבקר. אבל פולין מרתיעה אותי ומעולם לא ביקרתי בה. 

תודה בעד התיאורים הקולחים והמרתקים וגם נקודת המבט האישית. קראתי בעניין רב. 

תודה רבה לכל הקוראים בשרשור ולמגיבים שהייתם איתי .  רגע לפני שהשרשור ננעל אני מצרפת קישור ל"דבר הנערה" . ראיון שערכתי איתה על חוויותיה במסגרת המסע לפולין . נראה לי מתבקש כדי לסגור מעגל . 

 

רשמים מהמסע לפולין 

 

השרשור נערך לבלוג עם מספר פרקים  . הקישור לדף הפותח הוא כאן . 

 

פרק בהיסטוריה שפחות התיחסתי אליו במהלך השרשור , והקדשתי לו רשומה בבלוג הוא פרק הקומוניזם .הפולנים רואים בו תקופה אפלה , גם אני - אבל מסיבות אחרות. 

ינינה,

תודה על השיתוף. היה מעניין, מעורר מחשבות ובהחלט מגביר את הרצון לנסוע ולחוות את פולין של היום ושל הזכרונות מאז. מרתק בעיני להצליח לתקשר עם האוכלוסיה המקומית, דיברת איתם אנגלית? 

שוב תודה על הסיפור החשוב כל כך,

יפעת

זה היה תיאור מרתק של הווה ועבר.

תודה רבה 

ינינה תודה על מסע מרתק איתך, על ההתחבטויות בקול רם, על הנקודות שהארת! מאחר ואני אמשיך כנראה לא לנסוע לפולין, ההצצה דרך עיניך היתה מאוד מעניינת!

 

רבקה

תודה רבה על האשכול המעניין,עם הרבה רגש ותובנות.

אם לא מחירי טיסה לקטוביץ שהיו זולים יותר מנסיע ל... לא נראה לי היינו חוזרים אליה כל כך.והיום,לאחר ביקור בוורשה ושל החברים שבוע בפולין,כבר חושבים על טיול ממש,בין האגמים והעיירות..חברים שהיו במאי בקרקוב,כל כך אהבו את העיר שחוזרים אליה שנית ,הפעם בדצמבר.בחבורה של 6 זוגות,כולל זאקופני.

לראשונה ראיתי תמונות של פעם לפני ההרס על מבנים בווירצבורג הגרמנית , שנהרסה בזמן המלחמה ושוחזרה..בוורשה כל האזור של נובי סבייט, הארמון הברביקן..התמונות על ברביקן איך היה אז..

 

ינינה

היה מעניין ומרתק לעקוב אחרי חיבוטי הנפש והתובנות שלך

"פולי ארץ ירוקה" של אפלפלד מונח ליד מיטתי - בהמלצתך

שיקפת הרבה מהתחושות שלי בטיול הראשון שלי בפולין ובדיוק לאחר שנה אני אבקר בה שנית .

גם אני ממשיכה לתהות ומנסה למצוא תשובות לרבות מההתלבטויות שלי

ואולי הטיול הנוסף יסייע

יש לי כרטיסים שקניתי בוויז כשהיה המבצע של 20%  ואני אשהה באותו מלון בקרקוב שהייתי בו - מלון בן 100 שנה (הותיק ביותר בקרקוב) עם ההדר של פעם , הריהוט העתיק , וברזי ה"זהב" באמבטיה

זה חלק מהקסם של פולין ושל קרקוב בעיקר

 

שבת שלום

ושוב תודה לך

ירדן

 

חמישה ימים בארץ הם מעט מדי מכדי לראות ולהבין את אורח החיים . הפגישות עם האנשים , הסיורים עם המדריכים (כמובן שטרחתי לתחקר כל מדריך בסוף כל טיול מיהו מהו וכו ), וההתבוננות נתנו לי לטעום מעט מהמורכבות של החיים בפולין. ללא ספק המדינה נמצאת בתהליך של שינוי . האיחוד עם אירופה ללא ספק מביא הזדמנויות חדשות ומשפיע על אורח החיים . 

התחושה העיקרית שקיבלתי היא שפולין מחפשת את זהותה  , את ההיסטוריה , שלה ואת סיפור הזהות היחודי שלה - כדי שלא להטמע ולהעלם בגלובליזציה  . העיר המשוחזרת , נראית כל כך אירופה - אם יאמרו לך שזהו רחוב בוינה או בערים העתיקות בגרמניה - תחשוב שזה אכן קח . מותגי החנויות והקניונים- ניתן למצוא אותם בכל מקום באירופה או אמריקה. אפילו הדלועים , ןהקישוטים של האלוין שרואינו בכל פינה  , הם תוספת חדשה שהגרה לא מזמן מאר"הב. (מוכר נחמד בחנות שטרודלים ציין שזה רק מלפני ארבע חמש שנים ).

בפינות רבות ברחובות ניתן לראות תמונות וצילומים של איך שזה היה פעם - במיוחד לפני מבנים שנהרסו ושוחזרו. כאילו כמו להזכיר שכאן זה לא דיסנילנד או פארק נושא . 

ומעל לכל ההנצחה המדהימה הזאת , של שלושה מליון יהודים , שהיו ואינם עוד. ויחד איתם נעלמה תרבות שלמה, מזכיר לי קצת את השיר של מאיר אריאל "ואז במכונית שכורה הרסתי לה את המורה , ועכשיו - אני מתגעגע"

 

מעולם לא תכננתי לנסוע לפולין ,אבל בזכות בתי הגעתי לשם . ללא ספק אחד הטיולים הכי מעוררי מחשבות , ומרתקים שהייתי בהם . בהחלט ארצה לשוב לשם.

 

תודה לכם על הקריאה והשיתוף , שהעשיר את השרשור הזה . 

פראגה ללא ספק עוברת שינוי . ביציאה מתחת המטרו מצג אחד עומד קניון גדול וחדש עם מותגים , ואילו מצידה השני עומדת הכנסיה האורטודוכסית עם כיפות הבצל שלה .  הכנסיה האורתודוכסית נבנתה על ידי הרוסים כדי להזכיר לפולנים מי כאן הבוס (הפולנים הם קתולים )

ואילו עכשיו נבנה קניון המותגים הגלובלים - כדי להשרות אוירה של מודרניזציה .

לפני חודשיםאחדים נפתח מוזיאון פראגה ברחוב הראשי, והמדריך ממליץ עליו מאוד. ניתן ללמוד בו על ההיבטוריה של הרובע , והוא בנוי בצורה מודרנית עם אמצעי מולטי מדיה ממחישים. הוא מציין שאפשר לראות בו את המקבילה היהודית ל"מדונה" בחצר. אנחנו לא מספיקים להכנס [ כי פנינו מועדות למוזיאון פולין ] אבל בהחלט מקום שארצה לבקר בו 

מצרפת קישור לסרטון קצר 

 

הנקודה היהודית בפראגה:

גם בפראגה איש אפשר לטייל בלי להתקל בנושא היהודי.

בפראגה היתה קהילה יהודית די גדולה , שקיימה את כל המוסדות והשירותים היהודיים . לא רחוק מגן החיות ישנו מרכז מסחרי ובנין מודרני שנבנו על מבנה תעשיתי שהוחרב. בעבר היה כאן בית מטבחיים יהודי של שחיטה כשרה  שסיפק בשר כשר ליהודים בורשה: כ 6000 ראשי בקר נטבחו כאן בכל שבוע. חלק  מהבנינים המוזנחים שעברנו לידם, היו בבעלות יהודים , שנהלו את אחזקת הבנין והשכירו את הדירות – ומכך היתה פרנסתם. בפראגה היו לא מעט מסעדות , ובתי עסק יהודיים .

אנחנו עוברים ליד בית כנסת יהודי (שעכשיו הוא תיאטרון – נמכר על ידי הקהילה היהודית , מכיוון שלא יכולה לנהל אותו ), ליד מקווה  (שעדין מתפקד) , אבל חלק מהבנין הפך בית ספר לנער בסיכון.

בנין מעונות הסטודנטים היהודיים , משמש כיום כבית הארחה לשוטרים.  הבנין מבחוץ אכן נושא אופי יהודי ואפילו מזכיר מעט מבנה של בית כנסת. הבנין נבנה כדי לאפשר לסטודנטים יהודיים ללמוד באוניברסיטה ולשהות בקרבתה. סטודנטים יהודיים התקשו לחיות במעונות הכללים, עקב חיכוחים עם סטודנטים אחרים. המבנה היה בננוי ומתוחזק לתפארת , עם הסקה ומים חמים בסטנדרט שעלה על המעונות האחרים (וכמובן עורר את קנאת כולם .. ) במעונות אלה התאכסן מנלם בגין בזמן לימודיו.

 

מכיוון שפראגה לא נחרבה במלחמה ישנם שם כמה רחובות עם מראה אותנטי של קדם מלחמת העולם השניה. זהו אתר צילומים החביב על במאים היוצרים סרטים על השואה . מצרפת תמונה. 

אמה , תודה על המידע המענין. 

מעניין שמפולין עצמה יש הגירה די גדולה אל תוך אירופה. כשהיינו באירלנד פגשנו לא מעט פולנים שעבדו בשירותי תיירות ומלצרות . 

אפילו גרנו באכסניה , שהיתה מתופעלת על ידי זוג צעיר מפולין - הם מגיעים בכל אביב לאירלנד , בזמן שיש תיירים  עד לסתו , טאז לימות החורף חוזרים לפולין.  

האכסניה היתה די מלוכלכת .. אולי בגלל זה לא הפסקתי להתפעל מהנקיוןבמלונות שהיתי בקאטוביץ ובורשה. 

צדק אינשטיין שהכל יחסי  : גם ישראל שעליה מתלוננים ויש שרוצים לעזוב , היא חוף מבטחים לאחרים.

 

בפולין,במיוחד וורשה,יש לא מעט פליטים מאוקראינה.

וגם כאלה שמגיעים אליה לעבודה של תקופה קצרה או ארוכה לפי הסכם מראש.

יש לא מעט סטודנטים אוקראיניים שלומדים בוורשה.

ממקומות שנלחמים ,הם מתקבלים כפליטים עם כל מה שמשתמע מכך,וזכויות...

רוב הבנות ברשת זפיצק היו מאוקראינה(באלה שביקרנו)

אורנה1  - תודה!

 

ירדן ואמה  :

לגבי רובע פראגה  . ללא ספק לא מקום נעים , ובדרך כלל הנטיה הטבעית היא להסתלק . אבל כשמטיילים עם מדריך טוב  , אז שומעים סיפורים  מענינים. כמו כן חשוב לי להביא את ילדי למקומות כאלה  , כדי לפתח מודעות . 

 

אמה  - נהניתי לקרוא את הבלוג שלך על ורשה . אמשח לבקר בפארקים ובארמונות בפעם הבאה שאסע . 

ולמרגלותיו של קופרניקוס , מצאתי גם אחד עם אמירה פוליטית : "קבלו בברכה את הפליטים  " .  לא יכולה שלא לחשוב  , שלפני אלף שנה  , התקבלו כאן היהודים בברכה על ידי המל - זא כשהיו פליטים מפרעות המערב.  

גם ברחבי ורשה  (הגדה המערבית ) באיזור העיר העתיקה ישנם ציורי קיר  נאים , אבל הם בסגנון אחר לחלוטין  : יפים , עדיניים , מתורבתים .  

ישנם לא מעט גרפיטי שהם תוצאה של פעילות חברתית  : אנחנו עוצרים ליד גראפיטי שצוייר בידי ילדי השכונה , במטרה לתת להם תעסוקה , ודרך להביע את עולמם , חלומותיהם . המדריך מסביר שיש בשכונה לא מעט אוכלוסיות נחשלות וחסרות השכלה, בהן הילדים מזונחים ולא מקבלים חינוך נאות .

בכניסות לבתים לפעמים ניתן לראות תבליטים וציורים שנעשו על ידי תושבי הבתים . 

במסגרת הסיור אנחנו מפנה המדריך את תשומת לבנו לגראפיטי מענינים . במקורו גראפיטי היה כלי ביטוי למחאה חברתית  , שהועלה  על הקירות  באישון לילה על מנת לא להתפס על ידי השלטונות .  יש שרואים בו ונדליזם עד היום.   אפשר לראות לא מעט גרפיטי ברחבי פראגה , יש לו תפקידים חברתיים אבל לאו דוקא מחאתיים .

ניתן לראות ברחבי פראגה גרפיטי של תמונות של ציירים פולנים קלאסיים . יזם הרעיון הבין שיש סיכוי מאוד קטן שתושבי הרובע ילכו לראות אומנות במוזיאון  , ולכן החליט להביא את האומנות אל הרובע . עשרים ציורים הודפסו על ניר עמיד יחסית למים  והודבקו על קירות הרובע . את המקור ניתן לראות במוזיאון האומנות בורשה  , בצד השני של הנהר . 

 

 

ינינה,

 

מרתק ומרגש!!!

 

אורנה

אני זוכרת את מיקום המלון. מעולה!

יש לו גם חדרים גדולים יותר,20 מטר. ומתאים בול לתקופת החורף דצמבר ינואר להיות במרכז המואר והיפה.

פראגה,קראתי לא מעט ויום אחרון במקום לצאת מחות לעיר לאגמים יצאנו לפראגה.

גן חיות רחב ידיים,פארק מקסים עם פינות לילדים,סנאים,דובים..אלינו יצא דוב אחד לקבל את התפוח,בננה וסנדוויץ שילדון פולני התחלק איתו..

שמלות כלה! שמת לב כמה סלונים,חנויות יש? נכנסתי אפילו פנימה ושאלתי למחירים ותנאים.חברה בדיוק חיתנה את הבת וידעתי כמה "טיולי סלון כלות" הן עשו ומה המחירים היו...מדהים המחירים שם והמבחר!

כתבתי אפילו בבלוג שלי כולל לינק לאתר. לא יאומן המחירים לשמחה כול כל הנדרש סביב..

האזור פראגה עצמו,לא מצא חן בעיני.

קשה לראות אנשים חיים היום כך. שמענו שהאזור הופך להיות מאוד מקובל וסופרים ושחקנים רבים עוברים לגור שם..לא יודעת ..אולי..השאלה איפה הם...

ינינה

הכתיבה שלך מעמיקה ומאירה כל כך הרבה צדדים חשובים בטיול כל כך מורכב.

אשרינו שזכינו

עברתי לפראגה עצמאית, ושבתי במהירות ל"ורשה"

עכשיו אני מבינה שהחמצתי היבט מאד מעניין שמשלים את המבט על ורשה בפרט , ועל פולין בכלל

אשתדל בביקור החוזר להשלים את האזורים מחוץ למרכזים התיוריתיים

 

ושוב תודה על התובנות  ועל הערך המוסף

ירדן

במקביל לרחובות המסומנים על המפה, מתברר שיש רשת רחובות פנימיים בין החצרות ,  הכניסות  לרשת המעברים  דרך החצרות הפנימיות , ולפעמים צריך לעבור דרך פרצות בקירות . שוב- רשת זו "פותחה “ כדי לאפשר תנועה בזמן שעות עוצר , ולפעמים הדרכים שימושיות פשוא כי הן מקצרו ת . וכך אנחנו עורכים טיול בחצר האחורית  של פרגה . אם האסוציאציה שלכם החא לפגוש פושעים , שיכורים בדרך זו  - זה בהחלט מציאותי אבל בשעות החשיכה . ושוב  - שומר נפשו ירחק . אבל בשעות היום  : תושבי השכנה עוברים בה  : נשים עם קניותיהן מהשוק , זוג שמטייל עם כלבו  , סבתא ונכדתה , ילדים .  בחצרות האלה יושבים שכנים ושותים בירה , יש מי שמגדל יונים  ( מאוד שימושי בימי המלחמה  - לאוכל  , לא להעברת הודעות ) . בחצר אחת אנחנו רואים גן שעשועים לרווחת התושבים  : כל המתקנים נגנבו משכונות עשירות יותר .  ויש כמובן שפע גרפיטי . 

בחיפוש  פראגה בהמלצות הטיול באתרים בעברית    אפשר להבין שמדובר ב"פלורנטין " של פולין . האתרים מבטיחים בתי קפה, מסעדות  , גלריות אומנות ו חנויות יד שניה . ככל הנראה  זה הכיוון אליו פראגה שואפת , וללא ספק ישנם מעט מקומות כאלה  - אבל פראגה הוא עדיין השכונה העניה של ורשה , שבה בהחלט ניתן לראות את האנשים קשיי היום.  

פראגה ההיסטורית היתה התישבות קטנה בגדה המזרחית של הויסלה , ממש מול ורשה העתיקה . המקום הוזכר לראשונה במאה ה15  , השם של  המקום (כמו פראג  - הבירה של צ'כיה ) נגזר מהפועל הפולני שפירושי לשרוף  . ההתישבות נבנתה על גבי איזור בו בורא היער בשריפה.   הבתים נבנו מעץ בתקופה זו , ופראגה סבלה מכמה שריפות .  היא היתה נפרדת מורשה והתפתחה כעיר נפרדת .

במשך נעשו מספר נסיונות לבנות גשר מעל הויסלה כדי לחבר את פראגה לורשה על ידי בנית גשרים  , הנסיונות לא הצליחו גם במאה ה18 פראגה היתה עיר נפרדת . הקשר בין שני הערים נעשה על ידי כמה מעבורות , ובחורף ניתן היה לעבור על הנהר הקפוא . פראגה חוברה בסופו של דבר לוארשה  בסוף הצאה ה18 . פראגה לא נפגעה כמעט בזמן מלחמת העולם השניה , ולכן שמשה כמשכנם של מוסדות ציבוריים בזמן הבניה מחדש של ורשה .

המדריך מספר שגם היום ישנה הפרדה מנטלית בין פראגה לורשה שמעברו השני של הנהר . תושבי פראגה יומרו שהם הולכים לורשה , כשפניהם מועדים לעברו השני של הנהר  (א"עפ שפראגה היו חלק מורשה ) .  שכונותיה של ורשה נחשבו בעיני הורשואים מעברן המערבי של הנהר כשכונות מפוקפקות ששומר נפשו יטב לעשות אם ירחק מהם .   

בזמן הקומוניזם היה כאן שוק שחור משגשג ,שבו יכול להשיג כל מה שרצית  . אם היו לך דולרים ירוקים ומרשרשים . היום זהו שוק לגיטימי שבו נערות רשה קונות את שמלות הכלה שלהן .

 במסגרת הסיור אנחנו נכנסים לכמה חצרות פנימיות  של בתים .  המדריך ממליץ להמנע מכניסה לחצרות של בתים לבד במיוחד לאחר החשכה , וגם מזהיר מפני לצלם אנשים בחלונות בתיהם ללא רשות . התגובה יכולה להיות לא נעימה  . החצרות באמת מוזנחות , וישנם לא מעט דירות עזובות או מתפרקות . לאחר שהפכה פולין קומוניסטית כל הבתים הולאמו , והפכו לרכוש המדינה . לאחר התפרקות הקומוניזם  יכולים בעלי הבתים המקוריים או יורשיהם לבקש לקבל בעלות . בפראגה הו לא מעט בעלי בתים יהודים , שבהחלט יתכן שנרצחו בשואה ולא נותרו יורשים . השלטונות מחכים לראות לאיזה בתים ימצאו בעלים , ולכן בנתיים לא טורחים לשפץ .

המדריך מציין לטובה את הקישרי השכנות של התושבים , ולמרות ההזנחה החיצונית ישנם יחסי ידידות ועזרה הדדית בין השכנים .  אומנם ברובע זה יש למכוניות של אנשים שאינם תושבי הרובע נטיה להגנב  ,  אבל ישנם לא מעט סיפורים על כך שמכשנודע לגנבים כי בעל הרכב הוא חבר של מי מתושבי הרובע ובא לבקרו בעת שנגנב הרכב , הושבה הגניבה לבעליה  בצירוף פתק  התנצלות ..

באחת החצרות אנחנו רואים את פסלה של המדונה , בגינה קטנה  , ולפניה מונחים נרות ופרחים . זהו פתרון השכנים לבעית העוצר שהיה נהוג בזמן מלחמת העולם השניה  , ולעיתים בתקופה הקומוניסטית . מכיוון שעקב העוצר לא יכלו השכנים לגשת לכנסיה להתפלל  , הם בנו לעצמם  מקום להתפלל .

(כאן נזכרת הנערה , שהם כבר ראו דבר כזה באחד הבתים שהיו פעם של יהודים בלודג' , ושהיו מי שכעסו לראות זאת  , כאילו מנסים ל"נצר  " יהודים שבאים לפה לסיור שורשים . מענין שאיש מהמלוים לא טרח להסביר את מקור המנהג . ואולי לא ידעו ... )