אז זהו שאצלי הייתי צריך ללכת 3 פעמים למרפאת קופת החולים שלי ולהתדיין עם אחיות שמקמטות מצח ומסתכלות עלי כעב"ם שנפל מהשמיים כדי להסביר להם איזה חיסונים אני צריך ,לאחר שמצאתי אחת שהבינה היא שלחה אותי לרופאת משפחה כדי לקבל מרשם,לאחר שקיבלתי מרשם והגעתי שוב למרפאה, נשלחתי לבית מרקחת לקנות את האמפולות ולחזור למרפאה כדי לקבל את הזריקות,הייתי צריך לעבור בכמה בתי מרקחת כי לחלקם לא היה את אחד החיסונים...

בקיצור..שרפתי לא מעט זמן..חח

מזל שלא עבדתי באותה תקופה

הנחיות הבריאות לגבי תאילנד מאוד ישנות ולא מעודכנות היא מסווגת יחד עם מדינות כמו קמבודיה , לאוס , מיאנמאר וכולי כשלמעשה תאילנד בטוחה ומודרנית כמו סינגפור והונג קונג חוץ מהגנה נגד יתושים באמת שאין מה להיכנס להיסטריה .

ליאו תעבור קופה.
התחסנו בבקופ"ח בסניף מקום מגורי, אצל האחות בפרוצדורה פשוטה מאד, ללא מרפאת מטיילים וסיפורים.

צהבת B נכון להתחסן בגיל צעיר, ללא קשר לטיולים, ההדבקות דרך יחסי מין ונוזלי גוף (טיפולים רפואיים).

גם צהבת B הוא חיסון מאוד חיוני לאלה שלא התחסנו בו בלי קשר לתאילנד..

באופן כללי לא מומלץ להיכנס להיסטריה..אם מדובר בטיול סטנדרטי באזורים המתוירים לא מעט מהתירים לא מתחסנים בכלום וחוזרים הביתה בשלום..

אני בזבזתי לא מעט זמן ועצבים על כל הפרוצידורה המסורבלת הזו (ככה זה לפחות דרך קופ"ח) ובדיעבד הבנתי שאפשר היה להסתדר גם בלי

המלה "חייבים" ממש לא מתאימה. לא חייבים כלום. יש מטיילים שאינם מתחסנים ויש שלוקחים כל חיסון אפשרי, אינדיבידואלי.

לגבי הסיכונים, ההמלצה להתחסן בטטנוס, למקרה של פציעה (לא ייחודי לתאילנד).
חיסונים הנובעים מהאזור- צהבת  A (המחמירים מתחסנים גם לטיפוס הבטן) למניעת זיהום ממים ומזון.
טיפול מונע למלריה למבקרים באזורי הגבול עם בורמה, לאוס, בעיקר בצפון במחוז מה הונג סון.
טיפול מונע בפני יתושים, שימוש בתרסיס חומר דוחה- כדאי בכל מקום ובעיקר בעונה הרטובה

..את יכולה להעלות את השאלה בפורום בריאות כאן באתר..

עניתי לך בפרטי

הכותב הינו סוכן נסיעות המשווק ומוכר שירותי תיירות בתאילנד שיתכן וקשורים לתשובה זו, על הקורא להתייחס לכך בהתאם במסגרת שיקוליו בקבלת החלטות

שאלות בנוגע לחיסונים מומלץ להפנות למרפאת המטיילים באזור מגוריך כדי שרופא מוסמך יוכל לענות לך.