בחזרה

סיכום טיול סובב קולורדו פלוס שיקגו



  • Canyonlands - island in the sky

    אנחנו ממשיכים ל- Buck Canyon overlook ו - White rim overlook שמשתיהן תצפיות מדהימות. בהמשך ה- Grand view overlook ממנו תצפית לכיוון מחוז ה- Needles של הפארק.

    חוזרים את כל הכביש עד כמעט הקשת Mesa ופונים לענף נוסף של הפארק וממנו מיד ל- Green river overlook ממנו גם נשקפים נופים מחורצים. עוד הלאה ואנחנו בקצה הענף הזה ב- Upheavel dome. אפשר להגיד שיש במחוז זה של הפארק תצפיות יפפיות אבל שלא כמו בפארק הקשתות אין ממש נוף מיוחד בדרך ביניהן. אנחנו פותחים במסע ליציאה מהפארק וכשמגיעים לכביש הראשי פונים למואב אותה אנו עוברים ביעף. 24 מיילים אחרי מואב בדיוק במקום שמוני ציין מופיעה לצד הדרך קשת וילסון. סתם בלי פארק קשת יפפיה. עוד בהמשך אנחנו פנים ל- county road 133. דורון כתב בסיכום הטיול שלו שבהמשך דרך זו יש תצפית יפה על הקניונלנדס. אלא מה שלא היה לנו מושג כמה מרחק צריך לנסוע עד התצפית ולכן אנחנו נוסעים ונוסעים ותצפית איין ואין גם שום שלטים שאומרים כמה מיילים נשאר. גם השמש עומדת לשקוע וגם מצב הדלק לא משהוא אז החלטנו שמספיק. אחורה פנה ואנחנו חוזרים את כל הדרך לכביש הראשי ומשם ללינה ב- Monticello.

    Wilson archBuck canyon overlookWhite rim overlook


  • Canyonlands - Needles

    היום העשירי - 4 באוקטובר

     

    מ- Monticello אנחנו חוזרים קצת אחורה ונכנסים לכביש המוביל למחוז השני של פארק הקניונלנדס ה- Needles. בדרך ישנו סלע ה- Newspaper rock ששימש להעברת מידע בין האינדיאנים ונמצא ב- Indian creek. ניראה שחלק מהציורים עליו צוירו אחרי המאה ה- 16 כי יש ציור של גלגל ופרש יורה בקשת וידוע שהגלגל והסוס הגיעו לצפון אמריקה רק עם בו האדם הלבן.

    אחרי 50 מיילים מהכביש הראשי מגיעים למרכז המבקרים. אחריו אנחנו פונים ל- Cave springs. יש הרבה סלעי פטריות מה שמאפיין את החלק הזה של הפארק ויש גם מסלול הליכה מאוד נחמד וכדאי. ממשיכים הלאה ל- Pothole point. דורון המליץ ואנחנו עשינו את המסלול הלא ארוך הזה. גם נחמד וכדאי. עוד הלאה בקצה הדרך Big spring canyon overlook שהיא התצפית הכי קרובה למפגש הנהרות קולורדו וגרין אבל גם משם אי אפשר לראות ממש את המפגש. כנראה שאין ברירה וצריך ללכת ברגל מה שאנחנו לא עשינו.

    פטריות במסלול PotholeNewspaper rockפטריות במסלול Potholeפטריות ב- Cave springsבכניסה ל- Needles


  • Canyonlands - Needles

    חוזרים עם הכביש ופונים לכיוון Elephant hill. רוב הדרך היא דרך עפר סלולה באורך 3 מיילים שגם בה יש נופים. קיווינו שבקצה הדרך תהיה תצפית טובה אבל ממגרש החניה החולי בסוף לא רואים הרבה. זה פשוט בסיס למסלולי הליכה ארוכים ולא בטוח שקלים כדי לצפות על הנופים קדימה. בכל אופן היה כדאי לעשות את הדרך הלוך וחזור כי יש נוף בדרך עצמה. גמרנו את הפארק ואנחנו עושים את דרכנו החוצה. בסה"כ שני המחוזות של קניונלנדס וה- Dead horse point והדרך בין שני המחוזות לקחו לנו יום וחצי.

    שפיצים באופקהחניון בקצה הדרך ל- Elephant Hillבדרך ל- Elephant hill


  • Goose Neck

    נוסעים דרומה ומחליטים לוותר מחוסר זמן על שמורת ה- Natural bridge שהומלצה בסיכום הטיול של דורון. נוסעים עוד דרומה ולפני Mexican Hat אנחנו פונים מספר מיילים לתצפית הנפלאה ה- Goose Necks שזה בעצם פארק גם לא כלול בכרטיס הפארקים. איזה יופי של שני פיתולים נפלאים של הנהר סאן חואן. שוב מספיק לראות את התמונות.

    GoosNeck2.JPGGoosNeck4.JPGGoosNeck3.JPGGoosNeck1.JPG


  • Monument valley

    חוזרים מה- Goose Neck ובדרך לעיירה Mexican Hat צופים ב- Mexican Hat rock שעל שמו נקראת העיירה.

    עוברים את Mexican Hat. אנחנו ב- Monument valley ובשטח הנוואחולנד. כבר אחה"צ ואנחנו מבינים שרק נסייר לאורך הכביש הראשי ולא נכנס עם איזה 4x4 נהוג ע"י איזה אינדיאני לשטח. לא יודע מה יש לראות כשיורדים מהדרך אבל גם מהכביש הראשי המראות נפלאים. לא פלא שצילמו פה הרבה סרטי מערבונים ובמיוחד הבמאי ג'ון פורד. אנחנו פוגשים לראשונה אינדיאנים משבט נוואחו. הם די מוקסמים שאנחנו מישראל. זה בשבילם מקום רחוק מעבר לכל דמיון. השמש גם בשקיעה ומראות אור השקיעה על הסלעים מרהיב. אנחנו עוד נחזור לשם פעם לסיור יותר מעמיק. אני מקדיש את שני הדפים הבאים לתמונות מהעמק היפה. עם חושך אנחנו חוזרים ל- Mexican Hat ללינה ומוצאים מלון עם נחל ממולו.

    MonumentValley2.JPGMexican Hat rockMonumentValley4.JPGMonumentValley3.JPGMonumentValley1.JPG


  • Monument valley
    MonumentValley8.JPGMonumentValley9.JPGMonumentValley5.JPGMonumentValley6.JPGMonumentValley7.JPG


  • Four corners

    קמים בבוקר ב- Mexican Hat ויש גשם די כבד בחוץ. אני אומר לאשתי יורד גשם ואחרי כמה שניות אני שומע את אותם מילים בדיוק בעברית בקול של גבר אז אני תוהה איך זה יכול להיות שיש כזה אקו עם השהיה של כמה שניות ואז מסתבר שבחדר שלידנו דרים זוג בחורים ישראלים צעירים ואחד מהם אמר לשני בדיוק את שתי המילים שאני אמרתי לאשתי כמה שניות אחרי. איזה צירוף מקרים!!!

     

    עוזבים את Mexican Hat ועוברים בקטע קטן של אריזונה לאתר Four corners נקודת מפגש הגבולות יוטה,אריזונה,ניו מכסיקו וקולורדו. כל הדרך גשם אבל 5 דקות לפני שאנחנו מגיעים נפסק הגשם ויש גם קשת בענן יפה. באתר עצמו כולם מצטלמים על נקודת המפגש. אנחנו רואים שהספורט של האמריקנים הוא לרדת על ארבע, יד אחת ביוטה, יד שניה באריזונה, רגל אחת בניו מכסיקו והשניה בקולורדו. חבורת אופנוענים ממדינת וושינגטון גם רוכבים אחד על השני בנקודה. מסביב חנויות אומנות של אינדיאנים. באחת החנויות אינדיאני משבט הנוואחו שואל מאיפה אנחנו וכשאשתי אומרת ישראל הוא ממש זורח ומספר לנו שהחלום שלו הוא להגיע לירושלים והוא חוסך כסף לשם כך. שאלתי אותו אם הוא יודע שיש אצלנו מלחמה אז הוא אמר שכן אבל יום אחד כשה- lord ירד מהשמיים יהיה שלום בעולם וגר זאב עם כבש. אשרי המאמין. הוא מבקש ללחוץ לי את היד ואני נענה. חבל שלא עלה בדעתי להגיד לאשתי לצלם את זה.

    אנחנו עוזבים וחוצים לניו מכסיקו בדרכנו דרומה לעיירה Gallup בירת התכשיטים של ניו מכסיקו. בערך שעתיים נסיעה. בדרך אנחנו צופים בסלע הענק Sheep rock די מרחוק. ניו מכסיקו היא המדינה היחידה בטיול הזה שטרם הייתי בה בטיולים קודמים.

     

    אתר ארבע הפינותעל ארבע בארבע הפינותSheep rock בניו מכסיקוקשת בענן קרוב לארבע הפינות


  • Canyonlands -needles overlook

    המרחק הוא לא קטן.  כ- 30 מיילים מהכביש הראשי.  אני מצרף מספר תמונות מהתצפית, שצילמתי בטיול לפני חודשיים.

     

    התמונות הן ממרחק, כך שלא ניתן להבדיל בפרטים כל כך, אבל התחושה של איזור הקניונים המחורץ אפשר לקבל מהן.  דוקא שם, המראות האמיתיים מרשימים יותר מהתמונות.

     

     

    PICT0286.JPGPICT0280.JPGPICT0282.JPG


  • כביש 128 בדרך למואב

    בדקתי שוב את התאריכים בהם ביקרתי במואב ומסתבר שביקרנו שם באותו זמן.  התמונות שלי מ- Arches  הן מה- 2 באוקטובר.  לנתי במואב ב- 1 וב- 2 באוקטובר. אחר כך המשכתי ל- Cortez בקולוראדו.

    אני מניח שכאשר מדובר במסעדה הסינית עם התור, אנחנו אפילו הגענו לאותה מסעדה, שאכן היתה מפוצצת בתיירים סינים (כמו גם פארק Arches).  לעומת פארק Arches, פארק Canyonlands היה נטוש.

     



  • ניו מכסיקו - העיירה Gallup ו- Acoma pueblo

    רוב הדרך ל- Gallup גשם אבל רבע שעה לפני ההגעה הוא שוב נפסק.

    איך שאנחנו מגיעים ל- Gallup רכבת משא אינסופית עוברת ואני מסריט את זה. כל מי שהיה במערב מכיר את הרכבות הארוכות ארוכות האלה אז אני שם פה את הסרטון לטובת אי אלו שטרם היו במערב ואני עוד לא צילמתי את הרכבת מההתחלה.

     

     

    Gallup נחשבת לבירת התכשיטים של ניו מכסיקו. את הטיפ הזה קיבלתי מידידתי האמריקאית פטי שאומנם גרה היום בצפון קרולינה אבל בעבר גרה תקופה בניו מכסיקו. ותרמה לי רבות לשדרוג השהות בניו מכסיקו.

    ב- Gallup שתי וערב של חנויות תכשיטים ואומנות והאזור מלא גם בציורי קיר ואומנות רחוב. היה כיף להסתובב שם שעתיים שלוש. אהבנו את העיירה ואת חנויות התכשיטים היפים ואף רכשנו כמה. די מהר שמנו לב לנוכחות המוסלמית המוגברת בעיירה. בחנות הראשונה מוכרת מוסלמית מבוגרת עם מטפחת על הראש. בחנות השלישית שוב בני דודים נראים מזרח תיכוניים וגם בחנות החמישית שני מוכרים צעירים שנראים לנו מזרח תיכוניים. אח"כ מגיע אבא שלהם שנראה עוד יותר מזרח תיכוני ואנחנו מתדיינים אתו על כמה עגילים שאנו רוצים לקנות. הוא שואל מאיפה אנחנו ואנחנו אומרים ישראל. אני שואל אותו מאיפה אתה מתוך הנחה שהוא מאזורנו אבל הוא אומר לי שהוא מקומי. אני אומר לו ששאלתי כי הוא נראה לי מזרח תיכוני אז הוא אומר לי שלא טעיתי הרבה. המשפחה שלו היגרה ב-1869 לניו מכסיקו מ...ירושלים. כן לא טעיתי זה 1869 ולא 1969!!! הוא מזמין אותנו לקפה ומספר לי שמדי פעם הוא מבקר בעמאן ביקורי קרובים ושהוא היה גם כמה פעמים בישראל ודי אוהב אותה. בנוסף הוא אמר שיש לו גם קשרים עסקיים עם בנק לאומי. אחר כך הוא אמר לי שהוא יודע שישראל מטפלת בפצועים מהמלחמה בסוריה ושאל איך זה שישראל מטפלת בפצועים ממדינת אויב. אז אמרתי לו שזה ענין הומניטרי ולא פוליטי. נפרדנו לשלום בתקווה לשלום.

    אנחנו ממשיכים לכיוון אלבוקרק ובדרך פונים ל- Acoma pueblo. עוד טיפ מפטי שאמרה שהפואבלו הזה פחות ממוסחר מטאוס ושווה לא פחות. Acoma pueblo פירושו Sky city ונמצאת כ- 60 מייל מערבית מאלבוקרק. יוצאים אליה ביציאה 102 מהכביש הראשי לא רחוק מ- Grants. אלא שאנחנו מגיעים אחרי 4pm למרכז התרבות האינדיאני ושם אומרים לנו שהסיור המאורגן האחרון יצא ב- 15.30 ואי אפשר להיכנס לפואבלו באופן עצמאי. כמה חבל ואין מה לעשות. הפואבלוס היו הפספוס הגדול של הטיול. לא נורא. ישאר לפעם אחרת כי בהחלט נרצה לחזור לאזור בעתיד.

    בצער רב אנחנו ממשיכים לכיוון אלבוקרק שם ממתין לנו מלון מוזמן לשני לילות עקב פסטיבל הכדורים הפורחים. היות ועדיין אור אנחנו מחליטים להמשיך לצד השני של אלבוקרק לרכבל שמעלה לתצפית בהר Sandia peak עוד טיפ מפטי. אלא שכשאנחנו מגיעים יש תור ארוך שגם מתקדם לאט וזה עקב ריבוי המבקרים באלבוקרק בגלל הפסטיבל. אנחנו כבר רואים שאם בכלל נצליח להגיע לראש התור זה כבר יהיה בחושך אז אנחנו מסיימים את היום ונוסעים למלון La quinta west Albuquerque. צריך לישון מוקדם כי קמים לפנות בוקר לפסטיבל הכדורים. אני מקדיש 4 דפים לתמונות מ- Gallup כדי לתת קצת תחושה של האווירה בה על חלונות הראווה, התכשיטים, ציורי הקיר וכולי. תמונה אחת היא של Acoma pueblo כפי שנראה ממרכז התרבות האינדיאני. לפחות זה.

    DSCF5001.JPGDSCF5007.JPGDSCF4997.JPGDSCF5008.JPGDSCF5005.JPG


  • ניו מכסיקו - העיירה Gallup ו- Acoma pueblo
    DSCF5017.JPGDSCF5030.JPGDSCF5024.JPGDSCF5026.JPGDSCF5025.JPG


  • ניו מכסיקו - העיירה Gallup ו- Acoma pueblo
    DSCF5050.JPGDSCF5035.JPGDSCF5039.JPGDSCF5053.JPGDSCF5036.JPG


  • ניו מכסיקו - העיירה Gallup ו- Acoma pueblo
    DSCF5057.JPGDSCF5065.JPGDSCF5058.JPGAcoma puebloDSCF5055.JPG


  • כביש 128 בדרך למואב

    דורון

    נו זה אומר שצריך להקים בפורום מרכז לתיאום טיולים:) ידענו שאתה גם בארה"ב

    אבל לא היה לנו מושג מה המסלול שלך.

    אם בעלת המסעדה בה היית הייתה סינית על כיסא גלגלים אז זה אותה מסעדה.



  • נראה מקסים- נשמור לעתיד


  • פסטיבל הכדורים הפורחים באלבוקרק

    היום ה-12 - 6 באוקטובר

     

    קמים בארבע בבוקר כי צריך להגיע לפסטיבל הכדורים הפורחים עד 6 בבוקר. מי שמכיר אותי יודע שזה ממש נס שקמתי בשעה כזאת. הפסטיבל חוויה נפלאה וייחודית ועוד סיבה להגיע לאזור דווקא בסתיו. בכל אופן בגלל ריבוי התמונות הצבעוניות וגם כמה סרטונים מהפסטיבל החלטתי לעשות לפסטיבל הכדורים הפורחים שרשור נפרד ואני נותן פה קישור אליו. כל התמונות הסרטונים התובנות והטיפים שם.

    בכל זאת כדי ליצור תיאבון אני מצרף בדף זה כמה תמונות נבחרות וסרטון אחד

    ומי שרוצה לראות את כל החגיגה מוזמן לקישור לשרשור הכדורים הפורחים :

    שרשור פסטיבל הבלונים באלבוקרק

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    DSCF5300.JPGDSCF5345.JPGDSCF5282.JPGDSCF5200.JPGDSCF5260.JPG


  • the Tourquise route

    ב- 9.30+ אנחנו עוזבים את פסטיבל הכדורים הפורחים ושבים ל- Sandia peak. אנחנו חושבים שאנחנו החכמים היחידים להגיע לשם לפני שכל באי הפסטיבל יגיעו. התור יותר קצר מאתמול אבל לא ממש קצר וגם לא זז. שוב אנחנו מחליטים לוותר ולדחות את זה למחר בבוקר כי מחר בבוקר אנחנו כבר לא בפסטיבל ונוכל להגיע מוקדם לפני כולם.

    פנינו עכשיו לכביש 14 המכונה גם דרך הטורקיז ומוביל לסנטה פה. גם את הטיפ הזה קיבלתי מפטי. דרך הטורקיז נמצאת ממזרח לאלבוקרק מעבר לרכס Sandia והיא אינה בדיוק דרך נוף אלא היא דרך ספוגה באומנות. כשנוסעים מדרום לצפון בהתחלה יש מדי פעם חנויות של אומנות (לא רק) וכל מיני מבנים הקשורים בזה. פתאום איזה סדנה לכל מיני פסלים ממתכת, פתאום חנות אומנות וכולי והכל באווירה זרוקה לחלוטין. מומלץ לכל אחד לעשות את הדרך הזו בין אלבוקרק לסנטה פה במקום הכביש הראשי או בנוסף לו.

    DSCF5383.JPGDSCF5371.JPGDSCF5385.JPGDSCF5382.JPGDSCF5381.JPG


  • העיירה מדריד בדרך הטורקיז

    אין ספק שגולת הכותרת של דרך הטורקיז היא העיירה Madrid. מושבת אומנים מדליקה. כל העיירה חנויות וגלריות של אומנים מסוגים שונים. וגם פה הכל באווירה זרוקה ולא מחייבת. אנחנו מתמוגגים מהיצירות היפות ונהנים לשוטט בעיירה. באחת הגלריות אומנית ואומן זקנים. האומנית שניכר עליה שהייתה אישה יפפיה בצעירותה מסבירה לנו את הרקע של היצירות השונות והכל באווירה של כיף. בשלב מסוים היא שואלת אותי מאיפה אנחנו. אני עונה מישראל והיא אומרת לי תגיד את זה שוב ואני אומר שוב והיא שוב אומרת לי לחזור על זה וככה חמש פעמים אז אני מתחיל לחשוב מה היא לא שומעת טוב?? והיא אומרת לי שהיא שמעה טוב מאוד אבל היא אהבה איך שאני אומר Israel והיא לא יכולה לחזור על זה בעצמה איך שאני ביטאתי את זה (לטענתה כמו שיר) אז היא רצתה שאני אחזור על זה שוב ושוב להנאתה. טוב הוספתי לה עוד 3 פעמים. כל אחד והפטיש שלו:). שמונה זה נראה לי מספר טוב לעצור למרות שהיא רצתה עוד. בקיצור אני מקווה שהתמונות מ- Madrid בשני הדפים הבאים יצליחו להעביר מקצת מהאווירה של המקום.

    DSCF5407.JPGDSCF5408.JPGDSCF5402.JPGDSCF5401.JPGDSCF5400.JPG


  • העיירה מדריד בדרך הטורקיז
    DSCF5412.JPGDSCF5420.JPGDSCF5410.JPGDSCF5425.JPGDSCF5423.JPG


  • סנטה פה

    אחרי Madrid ישנו מקום שנקרא Los Cerrilos כמייל מהדרך הראשית שבו גם הייתה אמורה להיות אומנות מסוג אחר קצת יותר נחבאת אל הכלים. אנחנו לא ראינו שם אומנות. זה מקום שיותר הזכיר מין שילוב של קיבוץ עם איזה עיירת מערב פרוע אבל די ריקה מאדם. לא מצאנו בה ענין רב.

    אנחנו ממשיכים לסנטה פה ומגיעים למרכז. איזה יופי של מקום. עוד מהמכונית אנחנו מבחינים שזו עיר מאוד מיוחדת. קצת קשיים למצוא חניה אבל בסוף מצאנו חניה חינמית אחרי שעה מסוימת. כל הבתים בסנטה פה חומים ובסגנון מכסיקני. כנראה שיש חוק עירוני שמחייב לבנות רק בסגנון ובצבע הזה כי לא מצאנו שום חריג.

    המקום הראשון שהלכנו אליו זה כנסית סן מיגל שהיא העתיקה בארה"ב ונוסדה ב-1610. די לידה כנסית לורטו. פטי מסרה לנו גם את הטיפ הזה להכנס לשם ולראות את המדרגות הלולייניות המיוחדות שאף אחד לא יודע איך הן נבנו מעץ בלבד כולל המסמרים (ללא פרזול). קרוב לכנסיה ישנו מלון לורטו שהוא מלון די יוקרתי וגם בנוי בסגנון מכסיקני. כדאי להכנס אליו ולשוטט קצת בפנים.

    בהמשך אנחנו פשוט משוטטים ברחובות השתי וערב של המרכז ונהנים מהארכיטקטורה הייחודית, מהאומנות הרבה והיפה בעיר ומהשווקים הקטנים ובכלל מהאווירה. פטי אומרת שסנטה פה נחשב למקום די יקר לחיות בו בארה"ב. אין פלא. בכלל לפני שבאנו לניו מכסיקו לא ידענו שזו מדינה ספוגה באומנות. ידענו על אומנות אינדיאנית אבל לא על זה שהרבה אומנים קבעו בה את משכנם. המרכז של סנטה פה ספוג באומנות. הרבה דברים יפים מאוד. כשאנחנו נכנסים לאחת מחנויות התכשיטים המוכר מיד שואל מאיפה אנחנו. אני אומר ישראל והוא אומר שהוא ירדני, 8 שנים בניו מכסיקו. הוא דווקא מהלל את ישראל ואומר שלישראל וירדן הרבה אינטרסים משותפים ובמיוחד נגד דע"ש. הוא אומר שהוא לא היה בישראל אבל ראה את אילת מעקבה. והוא שואל אותי אם הייתי בפטרה? אני אומר שכן. הייתי במסגרת יום טיול מאילת שכלל גם את עקבה. אנחנו רואים שבין התכשיטים שהוא מוכר יש גם מגני דויד גדולים כחול ואדום. אני הופך אותם ורואה מחיר של 160$. הוא ישר רואה ואומר לכם אני מוכר את זה ב- 50$ כי אתם ישראלים. Welcome to the Middle east. אם הוא מוריד לי ככה בקלות 110$ אז זה אומר כמה הוא מרוויח על זה. אמרתי לא תודה. בסוף אשתי רצתה זוג עגילים שהוא אמר עולים 15$ אז אשתי חזרה לבזאר המזרח התיכון ואמרה לו שהיא תיקח את זה ב- 10$. הוא מיד מסכים ואני תהיתי אם היא הייתה אומרת 5$ כנראה שגם אז הוא היה מסכים. בדפים הבאים תמונות מסנטה פה שאני מקווה גם פה שיעבירו את האווירה.

    DSCF5439.JPGהמדרגות בכנסית Lorretoאבנים טובות בשוקהמדרגות בכנסית LorretoDSCF5449.JPG

נעול
 

בחזרה