שושי,מהפורום,לימדה אותי לקראת הנסיעה לאלזס...ללבוש מכנס פותר בגזרת מכנס.

יש דגמים מעוצבים כמו מכנס רגיל ממש.במקום מכנס "כאילו" טרמי,האמת שכלל לא בטוחה שהוא כזה,לבשתי טייץ פליז דקים ללא כף רגל.ויש גם בסגנון גרביונים.

יש גרביוני צמר ממש ברשתות.למדתי ללבוש מתחת למעיל הפשוט שלי, שכפץ פליז.הוא מאוד נוח.לא מסרבל ידיים כי ללא שרוול,מצד שני נסגר עד הצוואר ממש.יש בצבעים שונים כך גם כשמורידים מעיל בבתי קפה לא נראית מוזר.סריגים דקים עד הצוואר ומעל סריג עבה יותר ומעיל,הספיקו.את הכפפות שלי לא מצאתי עדיין.קניתי לפני כמה שנים כאלה שנגד רוח,קנאתי בקולמר בנשים עם כפפות יפות וצבעוניות.כובע,עדיף שיהיה עם בטנה.רצוי מפליז דק. כך החום ישמר טוב יותר.לדעתי הכי נכון לרכוש הכל במקום..לבוא עם מה שיש ולא חבל להשאיר מאחור,להיכנס לקניון הראשון ולרכוש את מה שחייבים.גם מבחר גדול יותר,גם מתאים יותר וודאי לא יקר יותר מהארץ. חברה שלי חזרה עכשיו מחנות דקטלון צרפתית ורכשה שם סוליות טרמיות לנעלים,לטענתה ממש עוזר. 

אגב,בקניון כדאי לשים את המעילים במלתחה ולהיסתובב בנוחיות וקלילות.

איך היום ומה צפוי הלאה? כל תחזיות מזג האויר שבדקתי לא דיווחו אמת כי הבטיחו גשם ואפילו יום שמש.

לי היה קר בבודפשט. קינאתי באנשים שלא כל כך סובלים מקור.  גרביים טרמיות  ונעלי טיולים שמרו לי לפחות על כפות רגליים במצב טוב. לא לקחתי כפפות מגושמות ואלה שלקחתי שאמורות להגן גם ב 5 מעלות לא ממש הואילו. לבשתי מכנס טרמי ומעליו ג'ינס. לא יעיל. האמת שכל בוקר קרצתי למכנס טרנינג מבד פוטר עבה במיוחד אחרי שלבשתי אותו להליכה באי מרגיט מהבוקר לא היה לי קר בו ברגליים (והיו רק 2 מעלות כשירדנו מהמכונית) אבל היה לי מוזר לטייל בו בעיר. 

 הטמפ' נעה בין 1-7 מעלות ואם קראת את מה שכתבתי אז רוב הזמן היה ערפל כבד. 

גשם לא ירד. בתוך העיר הערפל מפריע פחות אבל כשמגיעים לקרבת הנהר שמים לב שהגשרים מתחבאים לא רע. המקומיים מחכים לשלג ולטמפ' מתחת לאפס כי אז לא יהיה ערפל וכנראה ירד שלג. בתחזית לא רואים שלג רק טמפ' מתחת לאפס.

על פי גוגל זה כנראה המסלול בו נסענו ביום הטיול מחוץ לעיר. בobuda עברנו ליד בית קברות, (לפי הבנתי יהודי)שבו קבורה המשפחה של הבן דוד.ניסיתי לאתר במפה. לא יודעת איפה זה בדיוק. אילולא היה קר כל כך הייתי מבקשת להכנס.

 עברתי היום את רוב המסלול על מפת גוגל כדי לראותאת מה שלא ראינו בערפל.

  מסעדת הדגים Pisztrángos בה אכלנו בדרך מצולמת . נמצאת ממש על אם הדרך ב  Dunabogdany  . בד"כ צריך להזמין מקום מראש.

לקראת סיום הבקור בהונגריה ביתן צהוב מנצץ שהזכיר לי פאקמן עומד בצד הדרך מול ובניגוד מוחלט לדוכן להכנת קיורטש שבו שני אופים בתלבושת מסורתית  משכו את תשומת ליבי יותר מכל החנויות הצבעוניות, למרות שחלקן הגדול היה סגור בבקורנו הקודם.

 היו ברחוב או ביתני עץ, רובם סגורים. 

מה מזג האוויר שם עכשיו? 

בדיוק היום בעלי זרק לי שמזמן לא בקרנו שם נקודה למחשב

בעיר.

  איני זוכרת שמות רחובות, רובם מסובכים. לא הסתובבנו עם מפה . מה בדיוק ראינו? מה שבטוח שהכל קרוב לתחנת המטרו deak Ferenc ter .  את המבנה הגדול מואר באור השמש   כשכל הסביבה כמעט בחשיכה ראינו כשחזרנו אל התחנה ברחוב בשם הנ"ל. 

 כמה קרני שמש החליטו לשמור על מצב רוחי הטוב לאחר ארוחה טעימה ב il pastaio שבככר ורשמרטי. בקבוק מים, כוס יין, מיץ לימון טבעי, מרק גולש ופיצה פטריות עלו לנו  כ 8600 פורינט.

יש לציין ששער המטבע חושב לפי 1 אירו 270 פורינט בעוד שבדוכנים 1=280 . במטוס הלוך 320 ובמטוס חזור 300.

 מצאתי בסלולרי מעט צילומים מהשטחים העירוניים. הם כמובן לא ממש איכותיים . משהו ..

תודה לך אמה.

 נכון שהתלבטתי והסכמתי לטוס רק למען בעלי.

 עצם ההכנה לטיסה העלה אצלו את הזכרונות מהבית. נזכר שעלה במעלה המדרגות ברחוב עם שכן שעבד באחד המשרדים הממשלתיים, אולי להביא ירקות ופתאום נשמעו הדי פיצוצים אז השכן גונן עליו ורץ איתו חזרה הביתה. בבית ישב ליד החלון ובזמן זה או אחר ראה טנק רוסי מגיע לרחוב ויורה על הבית ממול. יש לציין שהם גרו ברחוב שבו גרו עשירים ובעלי מעמד. נדמה לי שכבר פעם סיפרתי כאן שאחד הבתים המסומנים בתקופת השואה היה בית שלהם. חמי היה בן למשפחה מאוד אמידה טרום הקומוניזם. 

באמת שבעקבות כל הדיווחים על הטיסות הרעיון לשלם עוד קצת לא נשמע לי כחיוני.

אם אני נזכרת בכל מיני עיכובים בטיסות בגלל תקלות לא צפויות במטוסים הסיפור נגמר די טוב ויחסית מהר. מטוס שהגיע מבוקרשט הטיס אותנו לארץ. איך יצאו    אתמול לפנה"צ מהארץ בויז לבודפשט? 

אנחנו חזרנו הביתה אבל על פי התורים בבקורת הגבולות בחזרה, רוב הנוסעים היו תיירים והם בזבזו 1/2 יום וזה הרבה בבקור קצר. 

 אם לא מצליח לשחזר הצילומים אחפש את צילומייך.

ולך אוסיף שהבן דוד אמר שמיד אחרי ה 1 לינואר מתחילים לפרק את התאורה. לגבי השווקים לא ידע במדויק אבל חושב שגם הם נסגרים בגמר החופשות.

חנה,ברוכים השבים!

אני זוכרת את ההתלבטות שלך לנסיעה,את השיתוף כמה בעלך רצה את הנסיעה...

נראה לי שהכי חשוב בנסיעה זאת ,היא  ההנאה שלו,הזיכרונות ילדות,הריחות שפתאום חוזרים.

התקלה כמובן מאוד מבאסת ועוד יותר ההתנהגות הלא אחידה של החברה או נכון יותר הדיילים..

האמת שאף פעם לא שקלתי להוסיף תשלום לפיצוי במקרה ש..

מקווה שיהיה בסדר גם בפעמים הבאות שלנו בוויז אייר.

סה"כ עד עכשיו הכל זרם מעולה..

מקווה שתחזרו לעיר ואולי ליעדים נוספים ממנה שוב,ולא רק לתמונות..

מקווה שתכלו לשחזר איך שהו את התמונות,ואם לא אני מרשה לך לקחת מתמונות השווקים שלי

שלום חנה , אם איני טועה לפי החוק האירופי אתם זכאים לפיצוי רציני עבור טיסה שהתעכבה יותר מ-5 שעות. שווה לבדוק זאת.

לסיכום ארועי יום אתמול:

ההמראה היתה בשעה 14:00+-  נחתנו ב17:50.

 הגענו הביתה בשלום וזה מה שחשוב.

ההתנהגות של ויז לא ממש ידידותית. לא הודיעו טרם הירידה מהמטוס שיחלקו תלושים לשתיה/אוכל. 

  הסיעו אותנו לטרמינל .  דרך מבוך עלינו למעלה.  הגענו לשער יציאה B18 או לידו. עמדו בשער הזה דיילים ובדיעבד הסתבר לנו שחילקו לחלק מהנוסעים בלבד תלושים לשתיה/אוכל. היו נוסעים שאמרו שקיבלו 2400 פורינט (?) לפי מה בחרו את הנוסעים ?.

אחרי שהגענו לטרמינל התנצלו ברמקול ובישרו באותה הזדמנות שב09:00 יודיעו מתי נטוס וזהו. 

 כיון שקרוב לשער כל הספסלים היו ממתכת הלכנו לחפש מושבים נוחים יותר

הלכנו לקצה השני של האולם ונשארנו כי מצאנו כורסאות מרופדות.

כשהלכתי לשרותים ראיתי תור ארוך מאוד במזנון אחד ולידו ריק. כשחזרתי סיפרתי זאת לנוסע שישב לא רחוק מאיתנו והוא הסביר לי שכולם מהמטוס שלנו. גם הוא קיבל תלוש ודף הסבר על הנהלים במקרה של עיכוב. כתוב בדף שידאגו לארוחות בהתאם למשך השהייה ....

בעלי הלך לשער.  דפי הסבר היו אבל לא היה שם איש. דיילי ויז שהסתובבו בשדה לא עזרו.

ב11:30 בערך בעלי ניגש בשנית (אחרי שכבר קנינו ושתינו קפה בדלפק סמוך שמוכר רק שתיה) וקיבל עבור שנינו שני תלושים -1500 פורינט ליחיד. זה מחירו של בגט ארוך במזנון הזה. על בקבוק מים ופחית בירה לקחו עוד 1900 פורינט ,   אם יש להם הסכם עם הקיוסק הזה אז למה במחיר רגיל וללא תוספת שתיה? זה החישוב שלהם לעיכוב של 5-7 שעות?

כנראה שכדאי להיות פסימיים בעת רכישת הכרטיס לשלם עוד קצת ולקבל החזר של 100 אירו על עיכוב מעל שעה....

 כשאני חושבת על זה אני צוחקת על עצמי כי כמעט עשיתי זאת אבל נמנעתי ברגע האחרון כי עלה במוחי משפט של אמי שבתרגום נאמר בו על תצייר את השד על הקיר.

לצערי ככל הנראה נשארנו ללא צילומים. במהלך השהייה בשדה בעלי ניסה להוריד צילומים באמצעות הטאבלט לכרטיס זכרון. משום מה מחק את הצילומים מכרטיס המצלמה  ובהמשך גילינו שכרטיס הזכרון הזה לא תקין. לא הטאבלט ולא מחשב מזהים אותו.

 יש צילומים בודדים מהסלולרי. חבל שלא עלה על דעתי לצלם איתו לעיתים קרובות יותר.

 אין מזכרת מצולמת מדוכני וקישוטי חג המולד בבודפשט וסנטאנדרה  ולא מהחויה של ההליכה בערפל. השדות, הקנים ועצי המחט מצופים טיפות טל קפואות כפנינים זעירות. מרחוק זה נראה כאילו מישהו פיזר קמח על הכל.

+ הפרויקט המעניין של "הבית הירוק" על שפת שמורת טבע.

ולסיום היה טיול/ ביקור נחמד. היה מעניין לראות איך זכרונות הילדות עולים לבעלי. נהנה ורץ הלוך ושוב כילד הקטן לפני שנים רבות ועיניו בורקות מעושר כשהחזיק שקית ערמונים חמים ביד.

 צפיה באופרה, הטיול בין דוכני השווקים, העיר המקושטת לכבוד החג בהחלט חויה נעימה אבל לפעמים היה לי קרר מידי למרות השכבות אז יומיים טיילנו מעט כי הבית החם משך חזרה.

הליכה בערפל שלא לקח פסק זמן, רק הורגש פחות בתוך העיר יצרה "תמונות" סוריאליסטיות.  בוישגראד פחדתי שבעלי והבן דוד יעלמו לי בערפל כי עמדתי לצלם שלטים. ליד החניה מסעדת המבורגר עם שלטי ענק צבעוניים. . מצליחים לדמיין אותם קצת מטושטשים בים לבן, אפילו את מבנה המסעדה בקושי רואים? עליה לארמון כשלידנו כלום או ליתר דיוק הכל לבן. רק ציור עדין בשחור לבן של ענפי עצים. בהחלט חויה גם לי שרגילה לימות ערפל בחורף אבל לא ברמה כזו של סמיכות.

לנו היה השבוע הזה היה זול מאוד.  הבן דוד התעקש לממן כל מה שהכנסנו ליד או לפה בנוכחותו. רק באופרה הצלחתי לתת לבתו 5000 פורינט (וחויבתי לקחת את העודף) לקנית שתיה לכולנו ומה שעוד מתחשק לה ולאחיה.. מלבד כרטיסי טיסה שעלו פחות ממלון בסופ"ש  ארוך בתל אביב +200 אירו שפרטנו (שגם זה פחות מאוכל בתל אביב) נשאר לנו עודף גם אחרי קנית מתנות וארוחות בשדה התעופה. 

   מי שמגיע למלון בבודפשט חווה אותה אחרת. בעיר לא היתה אותה חוית ערפל.

 בעת הבקור במצודה היה ערפל אבל כן ניתן היה לראות את העיר בצבעים חיוורים.

 האם אסכים לחזור על החויה?

 אולי, לשם צילום.

צודק, כך מצויין באתר נמל התעופה .

לפי מה שידוע לי, ימראי רק השעה 13.

זה לא נעים !

נקווה שתקלת המחשב תיפתר במהרה,תעלו למטוס ותוך זמן קצר תנחתו בשלום

בארץ.

טיסה שקטה ובטוחה !

מקווה שבמהרה הכל יסודר ויתוקן על הצד הטוב ביותר..

טיסה נעימה ובטוחה הביתה.

אמה

לא כל כך נעים לסיים כך חופשה

לפחות אוטובוס הסיע אתכם לטרמינל ולא צעדתם בקור.......

הגענו לשדה בזמן. מסירת המזוודות היתה מהירה יחסית. .... ב05:55 נפתחה הדלת אל החשיכה. הולכים למטוס. הכל נשמע טוב אבל כעבור כ 20 דקות הטייס מודיע שיש תקלת מחשב. המתנו עד שלקראת 08:00 הודיעו לנו שאוטובוס יביא אותנו לטרמינל. אז אנחנו כאן בהמתנה. בעוד כחצי שעה יודיעו לנו מה הלאה. מזל שמצאנו כורסת עור.

חנה,נמתין בסובלנות לחזרתכם!

תודה לך המטייל. סימנו את הבקור. קינחנו בעוגה שאכלנו בבית. קנינו במאפית daubner. הבן דוד שילם 1800 פורינט עבור 5 פרוסות. אמר שיש מאפיה שמכינה גם מרציפנים ומאוד נחשבת אבל בה המחיר יותר מכפול. היום רו הזמן הטמפ' נעה בין0-2. היינו מחוץ לעיר בדרך לאסטרגום עצרנו לראות פרויקט ניסויי של בית ירוק. על הצמחים היו טיפות קפואות. מראה מקסים. בקרנו בכנסיה הגדולה באסטרגום. שמענו את העוגב וקטע מדרשה של הכומר. ביקש מהילדים להתנהג יפה ובכבוד להורים. ילדים לא ראיתי. נכנסנו למסעדה בחצר הארמון לקפה וכשיצאנו יצאו המתפללים. היתה קבוצת גברים בתלבושת אחידה. קיבלנו הסבר שזו קבוצה לאומנית מאוד. קרובה לנאצים. בקרנו הוישגראד. נוף לא ראינו גם לא את הארמון מבחוץ אבל נהנינו מהתצוגה הקטנה. עצרנו לארוחת דגים לפני סנטאנדרה. בסנטאדרה טיילו פחות מחצי שעה בגלל הקור. עיני לא הפסיקו לדמוע. .. לא מצליחה לצרף צילומים. הולכים לישון . יוצאים קצת אחרי 3 בבוקר לש.ת.. להשתמע בארץ.

חנה,

אני דווקא נהנית מהערפל שלך. מתאים לי לתקופת השנה....

למרות זאת נשמע שאתם עושים חיים. תמשיכי ליהנות ולשתף!

נעה

בהמשך לקודמי:

1. בבודפשט עשרות קונדיטוריות מצויינות לפחות ברמה של רוסוורם.

2. ימים אלה בין חג המולד לבין השנה החדשה הם בערך כמו חול המועד המגזר החרדי. רשמית הכל פתוח אבל חלק מהעסקים סגורים והאחרים די רדומים. את זה צריך לקחת בחשבון. למשל השוק שבו ביקרת הוא תוסס מאוד בימים רגילים.

בוקר טוב !

במידה ותיהיו שוב באזור השוק שציינת הייתי ממליץ לא לדלג על קונדיטוריית :

AUGUSZT ,שמצוייה ממש בדופן השמאלי של השוק מעבר למדרכה.

זאת קונדיטוריה איכותית שאני מאד אוהב ופועלת כ 150 שנה. המקום מוכר בעיקר

לאוכלוסייה המקומית ולא תצטרכי להדחק עם מיליון תיירים כמו ברוזברום.

בכדי לשבת יש לעלות לקומה השנייה . במקום ניתן לראות  אנשים שקוראים  עיתון

שדפיו יושבים במסגרת במבוק-כמעט מוצג ארכיוני !

המקום סגור בימי א'.

אגב,שמו של השוק שציינת : FENY UTCAI PIAC

במידה ותיהיו באזור בתקופה זאת של השנה ,תוכלו להתחממם עם יין קינמון חם

או פונץ במחירים מצחיקים.

המקום מצוי  בבית העסק הראשון במסדרון הימני שהשוק שציינתי[שוק פתוח]

תמשיכו לטייל ולהנות !

הצלחתם להיכנס לבית קפה רוזוורם?

מתכננת נסיון חוזר בינואר..שנה שעברה בדצמבר היה בלתי אפשרי..

תבררי עם בן דוד, האם הקישוטים נשארים בעיר עד 26.1? 

שיגיד מילה בעיריה

אמה

אני רואה שכשאני מקלידה בסלולרי יש הרבה שגיאות. עברתי לטאבלט.

עוד יום ערפילי וקר מאוד. למדתי שככה זה כשהטמפ' בסביבות 5 מעלות ועד אפס. מתחת קר אבל בהיר.

בצהריים יצאנו לגבעת המצודה (עם הבן דוד). חנינו ברחוב די קרוב לכניסה למוזיאון התת קרקעי. עלינו במדרגות. אני אוהבת את מראה הכנסיה מהכוון הזה. כשהשמיים לבנים והצריח מעורפל האוירה שונה. לכנסיה לא ניתן להכנס אלא אחרי השעה 13:00 אז ויתרנו. טיול קצר ותצפית שבה ראינו בין היתר את מגדלי הכנסיה בככר בטייני. קבלנו הסבר שאחד המבנים היפים הוא בית הספר התיכון  טולדי שנוסד לפני 160 שנה. יפה מבחוץ אך מוזנח מבפנים. כאן לומדת הבת... יש לידו אולם ספורט חדש שנחנך לפני כשנה.

נכנסו לקפה רוזוורם. המשקפיים התכסו אדים. התפנה מקום בפינה. אני ישבתי צמוד לתנור ההסקה מה שעזר לי מאוד להפשיר. המפית על השולחן הזכירה לי את אימי שאהבה מאוד דוגמא זו ואיך לא, את ספורו של רפי שהצליח לטייל עם אביו שכן אני מעולם לא הצלחתי לשכנע את הורי לצאת מישראל. נדמה לי שתמיד פחדו שמסע כזה יעורר יותר מידי זכרונות שואה.

 כשירדנו מהמצודה נסענו סביב  ברחובות. ראינו מקרוב כמה מבנים מענינים. שוק ממות נראה כיום ישן מוזנח.  הזכיר לי את הבקורים בעיר לפני שנים רבות. 

ד.א. אתמול בבוקר למדנו שגם כשהכל סגור רשמית יש לפחות מכולת/סופר פתוח בצד של בודה. כשמגיעים מגשר מרגיט ממשיכים ללכת ישר ופונים שמאלה ברחוב השלישי.