מקום ממש מדהים , וישנה גם בכניסה חנות יין , פשוט מהממת.

• אינדקס
• אתרים

ויש לי כבר תכנית: לשלב את הביקור בדומו גליליאה עם ביקור בקבר יתרו ליד כפר חיטין, שהוא האתר הקדוש ביותר לדרוזים. הייתי שם לפני כמה חודשים בנסיבות משעשעות, ולא יצא לי להיכנס פנימה. אני חושבת שזה מעניין. בשבילך ובשביל כל מי שמציץ לפה, מצורף קישור המספר על המקום.

http://www.tzafonet.org.il/kehil/drooznet/iformatic/informat ic/moreshet/etroall.htm

• קבר יתרו/נבי שועייב

בקרוב

ג'מוס, לפי מה שאתה מתאר, כמעט נפגשנו בכנסיית הבשורה. אני הייתי שם ביום שישי אחה"צ שבוע בדיוק לפני המקרה של חביבי. אתמול חיפשתי את הערך של כנסיית הבשורה בויקיפדיה, ולמרבה האכזבה בפרק ההיסטוריה מסופר שם אך ורק על המקרה ההזוי הזה. מפתיע ומעציב שזה מה שמצאו לנכון לספר על ההיסטוריה של כנסיית הבשורה.
נירית, כבר אין לי סבלנות לחכות עד שאגיע לכנסייה בכנרת. שכנתי היקרה סיפרה לי על כך, ועכשיו כשאת מספרת וממליצה, בוודאי שאני לוקחת ברצינות. אם זה מונח בפתחי ואני לא צריכה כרטיס טיסה כדי להגיע למקום, אז למה שאחמיץ?
הכנסייה באוסטריה פשוט יפהפיה, כאילו עיצבו את המגדל שלה על רקע ההרים מאחור.
רבקה, התמונה מאוד מאוד יפה. אני לא חושבת שאני יכולה להתמודד עם צילום בחושך. בשלב זה - גדול עלי. אסתפק בלהתחיל עם קומפוזיציות מעניינות ועם זוויות צילום מוצלחות. בשטרסבורג ובטרייר הבת שלי הפקידה בידי את המצלמה, כי היא הלכה לבלות בחנויות. אני הייתי באטרף של צילום. כובד המשימה היה על כתפי. אבל רק אח"כ שמתי לב שאני מנסה לתפוס בניין בשלמותו ומצלמת אותו מלמטה למעלה במקום לנסות לתפוס זווית מוצלחת יותר מהצד, ובכלל, שאני תיעדתי באדיקות את המקומות ולא התעניינתי בצילום. לצילום יש חיים אחרים ועצמאיים מאלה של הדברים בשטח. מאז שמתי לב לצילומוים של צלמים טובים פה באתר ולא רק פה, והבנתי את טעותי.

יום טוב לכולם,
זיוה

אכן כן נירית.
ואני בכוונה לא מוסיף כאן קישור לעניין כדי לא להוסיף פרסום למקרה ההזוי ההוא...
הג'מוס

גם אני חשבתי שלא נוכל לבקר בכנסיות בארץ יותר....
אם אני זוכרת נכון התברר זה היה משהו הזוי לגמרי...

התמונה מזכירה לי תמונה מאד דומה מהכנסיה בעיירה heiligenblut באוסטריה. העיירה נמצאת קרוב ליציאה הדרומית של דרך הגרוסגלוקנר, והכנסיה שלה מאד יפה, ומלאת נרות. זה צולם לפני שעברנו לעידן הדיגיטלי....אז אפשר להתרשם מהכנסיה מבחוץ בקישור
http://www.digineff.cz/galerie/showphoto.php?photo=124368&am p;size=big&password=&sort=1&cat=505
לילה טוב לכולם!

רבקה - אני מסתפק ב 4 ....בתמונה יש 7 ילדים - שלושה מהם הם של זוג החברים הקבוע.

נירית - תודה .
קוריוז קטן - אנחנו ביקרנו בשבת בבוקר ובשישי שלאחר הביקור שלנו בערב נכנסו בני משפחת חביבי מירושלים לכנסיה והשליכו נפצים בזמן התפילה ולרגע חשבתי בתחילת הדיווח החדשותי שאולי לא נזכה לבקר בה יותר...

זיוה - לפעמים תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים אבל לא במקרה של הידע שלכן...

לילה טוב
הג'מוס

זיוה, אני חושבת שאת ממש תאהבי את ה"דומוס/בית" הזה-הנה ציטוט מהארץ
]"זהו מבנה מפתיע ביופיו ובמודרניות שלו, רחוק ממה שמצפים ממקום המיועד לתפילה והתבודדות. את המבנה, שבנייתו מומנה על ידי תרומות, הגה קיקו ארגואיו, צייר ספרדי נודע וממייסדי ה"דרך". הכניסה מתאפיינת בשער ניאו-רומי גדול. המבנה כולל פטיו עם עמודים ועצי זית, כנסייה, "משכן כתבי קודש", מרכז קונגרסים מרהיב הצופה לכנרת ולידו ספרייה ממוחשבת שבמרכזה ספר תורה."
מומלץ ביותר, ואפשר לבקר כל יום בין 9 ל12:30 , ובין 15:30 ל 17:00 (חוץ מיום ראשון וחגים נוצריים). טלפון לבירורים 046809100/
אפשר לשלב עם ביקרו באגמון, וכן בעוד כנסיות יפות ומענינות מסביב לכינרת.
ולפני שיאשימו אותי בעבודה למען המיסיון בארץ הקודש, כדאי שאפשרוש

עצמך מאד מוסיפים לדיון (לכל דיון לדעתי)

התמונה שהבטחתי לזיוה - החושך של הכנסיה, והנרות מאירים את הגמבוי...

כנסיית סנטה קרוצ'ה בפירנצה ב1998 .


ג'מוס - כל השישה שלך?


רבקה

סנטה קרוצ'ה.JPG(גודל:6.47KB)

תודה לג'מוס, לנירית, לרבקה ולכל מי שהביאני עד הלום

כיף לחזור בערב לשיחות שלנו, וביחד אנחנו אחלה צוות.

הבטון באמת לא מתקשר לחזרה אל הטבע אלא יותר אל הפונקציונליות, שהיא ערך ייחודי למאה העשרים, ויותר מכול הוא קשור לעניין הזה של שפת האמנות (הצבעים, החומרים, הצורות, הקווים, המבנים). בהשקפת האמנות בת-זמננו השפה היא לב היצירה האמנותית, לפחות כמו התוכן של הסיפור שאותו היא מתארת. הנה, נירית, דרך נוספת להתבונן על אמנות ובעיקר על אמנות מודרנית. גם ההשקפה העכשווית לגבי הסגנון בשפה (שפת הדיבור והכתיבה) ממש זהה. את זה אני קצת לומדת עכשיו.

לא הבנתי כל-כך את הקשר של האוניברסיטה ובית החולים בבאר שבע. הכוונה לכך שהם מכוערים? אני לא חושבת שכל שימוש בבטון יפה. להפך, בדרך כלל זה באמת מכוער, ועל רקע זה, השימוש החריג בבטון, כשהוא בא בצורה אחרת, מוקפדת ומעניינת, כל-כך יפה. בכנסיית הבשורה יש מרקם מיוחד לבטון (מוטבעות בו צורות של עיגולים), ואני בטוחה שלא מדובר בחפיפיות של שנות החמישים והשישים, אף על פי שבדיתי את התיאוריה מהראש שלי.

אני שמחה מאוד על ההמלצה שלך, נירית, לראות את הפרויקט החדש ליד הכינרת (זה בכפר נחום?). שמעתי על-כך, אבל עכשיו זה כבר נרשם כיעד די דחוף. בטח אגיע לשם בקרוב, וגם אל מנזר השתקנים אחזור.

את התמונות של הקתדרלה הארקטית אראה בלילה או מחר. אני כבר סקרנית, ואין לי זמן עכשיו לדגור פה.

נתראה.

ג'מוס, לא חייבים להוסיף ידע. מספיק להגיד מילה, מספיק גם תמונה, כמו שעשית, והצוות פה כבר יעבה את הדיון תנסה.

אמנם קצת בהומור, אבל זאת היתה הזמנה והכוונה רצינית.

לילה טוב.

מצטער שידיעותי אינן מוסיפות לדיון אבל תמונות משם יש לי גם
וכמובן - אל תשכחו לאכול מתוקים ובעיקר כנאפה ..
הג'מוס

בחצר הכנסיה(גודל:20.96KB)	כנסית הבשורה(גודל:13.64KB)

מרגישה כמוך לגבי הבטון החשוף (לי אולי זה מתקשר לפשטות, אבל לא מתחבר לי לחזרה לטבע).
גם אני חשבתי לא פעם על ההשפעה שיש ליופי או לכיעור על ההתפתחות וההרגשה שלנו, וכנראה שזה לא חד משמעי ולא מדע מדוייק. כל פעם שאני נזכרת שדווקא בארצות סקנדינביה הנוחות, השלוות ויפות, כולל נורבגיה המדהימה, אחוזי התאבדות גבוהים כל כך, לא יכולה להבין ולתפוס את זה ובכל זאת...
לגבי המדבר, מצד אחד, טיול של כמה ימים למדבר, לשלווה ולשקט, לפשטות, אהוב עלי מאד. מצד שני, לא הייתי יכולה לגור שם לאורך זמן.
ותמיד מחזיר אותי לשורות הנפלאות של הנסיך הקטן הישן והטוב:
יפה הוא המדבר... אמר הנסיך הקטן, תמיד אהבתי את המדבר, ואתה יושב לך על גבעת חול ואינך רואה דבר ואינך שומע דבר ואף על פי כן משהו קורן ומאיר בדממה... סוד קסמו של המדבר, העיר הנסיך הקטן הוא שהוא טומן בחובו אי שם מקור מים חיים..."

ותודה על השרשור המעניין והמהנה הזה!

עד שלא למדתי את פרק הארכיטקטורה בלימודי העיצוב, לא העלתי על דעתי שהבטון החשוף הזה הוא מכוון. הייתי בטוחה שזה חלק מהבהילות של שנות ה50, או ה"חפיפניקיות" שאייפנה אותנו. לא ידעתי שזה חלק מהחשיבה של חזרה לטבע, פשטות, יעילות.

איכשהו, כנראה שהנסיעות התכופות שלנו לאירופה היא כמיהה למשהו מוקפד יותר. אחזור שוב לשרטר - העובדה שבניית הקתדרלה לא נגמרה עם בניים הקירות, אלא ציפויים באלפי הפסלים הקטנים (במידה רבה קתדרלת המשפחה הקדושה בברצלונה דומה לה) הקסימה אותי ביותר! לא אחת אנחנו מטיילים בכל אותן ערים גדולות או קטנות באירופה, ואנחנו שואלים - מה עושה כל היופי הזה לנשמתו של האדם החי כאן? איך גדלים הילדים כשזו התפאורה שלהם? אז, או קיי - אני מכירה היטב את הפרק שבין 1933-1945 , והאמנות והיופי היו חלק לא קטן מהם, אך מה עושה לנו הבטון החשוף? בכוונה ציינתי את הנגב - כי מילא מבנה כזה בלב מדשאות וערוגות פרחים - ראו את אוניברסיטת בן גוריון ולידה סורוקה בלב הצהוב הקשה של המדבר??!!

אני חייבת לומר, שמאוד מתעורר בי החשק לחזור לנצרת ולבחון מחדש, לאור השיחה כאן את הכנסיה, ועוד יותר התעורר בי החשק להגיע לדומו גלילאה.
וטרומסו - אין לי שום ספק שיום אחד עוד נגיע עד צפון צפון נוברגיה, פשוט לא יתכן אחרת.

אהה.. ולא קנינו יין, לא בשבוע בו מתחילים דיאטה....


רבקה

זיוה, חייבת לומר שזו פעם ראשונה שאני חושבת על "האמירה" של בטון חשוף. ביקרנו בכנסית הבשורה בנצרת, לפני מספר שנים, בתקופה שבין חג המולד לסילבסטר, חוויה מאד מיוחדת. אני יותר זוכרת את פנים הכנסיה, מאד הרשימו אותי כל התמונות והכניסה לגרוטו האפלולי,וכנראה שהחוץ לא הרשים אותי כל כך.
אנחנו גרים צפונה מנצרת, אך עדיין די קרובים. בעקבות השרשור אולי נחזור לשם לפני חג המולד...
רבקה, קניתם גם יין במנזר? זוכרת אותו מאד לטובה. אני גם חושבת שמנזר לטרון הוא אחד הבנינים היפים והמענינים שיש לנוצרים באזור.
ואם כבר מדברים על בנינים מענינים -מי שלא היה מומלץ מאד לבקר ב"בית הגליל" דומוס גליליאה" . כנסיה, ספריה ומרכז סמינרים שהוקם בגליל בעקבות ביקור האפיפיור בשנת 2000 (למרות שהתכנון התחיל הרבה קודם). מבחוץ הבנין נראה "רגיל", אבל הפנים מרשים למדי-באולם הגדול, המכונה "מקדש העולם", יש ויטראג'ים יפהפיים, המכניסים אור מיוחד וצבעוני למבנה, בייחוד בשעות אחר הצהריים. גם ציור יום הדין בכנסיה מאד יפה. אחת ממטרות הבית הזה, להוות גשר בין הנצרות הקתולית ליהדות, וכל פעם שביקרנו התקבלנו בסבר פנים מאד יפות. הכניסה חינם ומומלצת.גם התצפית משם על הכינרת מרהיבה...כמעט רואים את ישוע המתהלך על מים...
ואני כמובן לא יכולה להתעלם מהתמונה של הקתדרלה בטרומסו, המכונה "הקתדרלה הארקטית" (והיא בכלל לא קתדרלה במובן האמיתי-יש בטרומסו עוד קתדרלה). היא כבר נמצאת "בחוברת של צפון נורבגיה" (שיש לי תחושה שתשאר בגדר חוברת בלבד בגלל העלויות הגבוהות של הטיול). בכל אופן, זהו מבנה מאד מיוחד, אשר לפעמים נקרא "בית האופרה של טרומסו", בגלל המראה שלו מזוויות מסוימות.
http://en.wikipedia.org/wiki/Image:Arctic_Cathedral_in_Troms oe.jpg

הויטראג'ים בחלק המשולש הגדול שנראה בתמונה יוצרים אור מיוחד ומיסטי, בייחוד בימים הקצרים של החורף או לחלופין ב"שמש חצות", בזמן הקונצרטים שנערכים שם. אומרים שזו "חגיגת אור". יש אזכורים וקשרים רבים לחייים ולתרבות באזור-צורת העוגב מזכירה מפרש ספינה, פמוטי הקריסטל דמויי נטיפי קרח, הצבע השליט בזכויכיות החלונות-כחול ארקטי קר.
קישור לתמונות מזוויות שונות וגם מבפנים
http://www.ub.uit.no/utstilling/nnark/troms/tromsdalenkirke/ bilde03.htm

הי רבקה,

אוי, איך אני מתה על הבטון החשוף הזה. זה לא "לא גמור או לא מושקע", זו הצהרה. אבל פה באמת באים לידי ביטוי הבדלי הטעם. אני כנראה נולדתי לאסתטיקה המודרנית. לא גדלתי בנגב (מעניין לגלות לאט-לאט את הפרטים הקטנים). אולי השפיעה אצלי העובדה שגדלתי בבית מאוד פשוט, כמעט סגפני. החומר החי והצורות הפשוטות מדברים אלי.
יש לי איזה זיכרון מטיול שנתי של בי"ס. המדריך דיבר על כנסיית הבשורה, וממנו למדתי שהיא נקראת בלעג גם בשם "כנסיית סולל בונה". לא היו לי אז שום דעות על כנסיות, והן לא ממש עניינו אותי. הבנתי ממנו שזו יצירה נחותה. הגעתי לשם שנים אחר-כך, ופתאום ראיתי יופי גדול. אף אחד עד היום לא אמר לי שהיא יפה. הייתי צריכה להתגבר על מה שלימדו אותי, שרדתי את הדעה הלא אוהדת של המדריך והבנתי שאני אוהבת את ה"סולל בונה" הזה.
הקתדרלה שבקישור באמת מרשימה מאוד. מעניין לראות אותה מזוויות אחרות וגם מבפנים. נכון, היא מרמזת על השאיפה לגובה, ויש בה דגש על הצורה הנקייה המודרנית. הבטון של נצרת מביא משהו אחר, אולי את העניין של הרובדים השונים של התקופות (הרי ישנם שם גם היסודות העתיקים ואולי האדריכל רצה ליחד כל תקופה ולתת לה מקום משלה). זה מה שעובר בראש שלי. בכל אופן זה מקסים בעיני, זה וגם זה.

הקישור שהבאת מאוד נחמד, ותודה על העצות בנושא הצילום.

בוקר טוב זיוה

כן, היה יום טיול נחמד, אז בנצרת, אם אינני טועה כתבתי כאן על זה משהו, אבל צריך לערוך חיפוש.

כיוון שילדותי עברה בנגב החשוף, לרוחות ולקירות הבטון החשופים, אין לי חיבה יתרה לסגנון הבניה הזה, שרווח בארץ כל כך בשנות ה50 וה60, בהשפעת האדריכלים אריה ואלדר שרון. איכשהו זה תמיד נראה לי עבודה לא גמורה, כזאת שלא הקדישו לה עוד קצת, כאילו ואין צורך ללטש קצת את הקצוות האלה של הקיר שאם נוגעים ביד חשופה זה כואב...

יש כמובן בניה מודרנית יפייפיה, שמרמזת על העליה לגובה, אך מוקפדת יותר מבטון חשוף כמו זו בטרומסו:

http://www.dkimages.com/discover/Home/Architecture/Religious -Buildings/Cathedrals-and-Abbeys/Cathedrals/Cathedrals-55.ht ml

יחד עם זאת, ממליצה מאוד על ביקור בנצרת, יש לה יחוד משלה. וכדאי להביא חצובה למצלמה, או ליצב את היד על משהו אחר בעת הצילום, כי מאוד חשוך שם.

(ביני לביני הבטחתי לך צילום מדהים של הבן שלי, איך הוא התמודד עם האוירה המיוחדת בכנסיה החשוכה, אני פשוט צריכה לסרוק את התמונה שהיא טרום עידן הדיגיטלית)


לגבי מנזר השתקנים, במדריך מפה כתוב שתקנון המנזר כלל שתיקה בין התפילות והוא בוטל ב1960 ולא כמו שכתבתי הטעות קודם. לא יותר מזה.

יום טוב. רבקה

תודה רבקה. אז היית בכנסיית הבשורה. יופי. איך לא?
אולי אני אגיע לשם לפנייך (אני שכנה), באחת השבתות הקרובות, ואנסה את כוחי בצילום .

מהר לפני שאני מאחרת לעבודה אני מעלה תמונות בשבילך. האחת מאוד לא מוצלחת אבל לא העזתי למחוק אותה, כי אין אחרת דומה לה (כנראה אצטרך ליסוע שוב). ספר הטיולים נשאר באוטו, קרא בפקקים ואספר לך על הנזירים של לטרון.

יום טוב. רבקה

IMG_2386.JPG(גודל:11.36KB)	IMG_2388.JPG(גודל:11.00KB)

מובן שלא הסגנון הגותי הוא הקובע אבל הוא די מאפיין קתדרלות, לפחות כפי שנתקבעו בתודעה (אם הבנתי את כוונתה של רבקה). קתדרלות החלו להיבנות במאה השמינית, נדמה לי, והן היו תחילה רומנסקיות. ברנסנס חזרו בכלל לערכים הקלסיים, ויש קתדרלות מודרניות מהמאה ה-20. איך שלא נקרא לזה התפתחה במערב מסורת ארכיטקטונית אחרת והיא לא התפשטה מזרחה. זה מה שרציתי להגיד.

לפי מה שאת אומרת, נירית, אני מבינה שגם כנסייה המשמשת כמקום מושבו של הפטריארך (המקביל של הבישוף בכנסיה המזרחית) היא קתדרלה, ואולי בעצם גם כאן יש בישופים, כי יש בארץ גם נוצרים קתולים. אז יופי לנו .

אצלי הגודל בטח לא קובע, הרי כבר הצהרתי שמונומנטים ענקיים די מטילים עלי אימה. כנסיית הבשורה בנצרת, זו המכונה גם בשם "כנסיית סולל בונה" היא בעיני יצירת מופת. אתן מכירות אותה? זו כנסייה מאוד מודרנית משנת 1969. תכנן אותה אדריכל איטלקי ונעשה בה שימוש בבטון חשוף כאלמנט אסתטי. היא משלבת בתוכה את היסודות הקדומים של הכנסיות השונות שהיו שם בעבר. בקומה העליונה יש ציורים גדולים של מריה וישו שנתרמו על-ידי ארצות ברחבי הגלובוס והם מייצגים איזה אלמנט או סגנון אמנותי של הארצות התורמות. מי שלא היה שם, לרוץ מיד. רבקה, את חייבת. בטח נירית היתה, כי היא צפונית (אם כי לא נראה לי שממש קרובה).

רבקה, שמחתי לשמוע על טיול השבת הנחמד. לא התייחסתי. לא ידעתי שהנזירים שם התחילו לפטפט, או שהם לא גרים שם עוד? מה קרה?

כמובן שחיפשתי את הקתדרלה במובן הארכיטקטוני שלה. וכנראה באמת שהטורקים "אשמים"...


רבקה

קתדרלה היא כנסיה שבה יושב הבישוף, הגמון או ארכיהגמון. בנצרות המזרחית, יש באמת לכנסיות האלה שם אחר -הכנסיה הגדולה" the great church, אבל קתדרלה מקובל בתרגומים לאנגלית . במובן הזה, בניני הכנסיות האלה בארץ הקודש הן קתדרלות ...אם הן משמשות כמקום מושבו של הבישוף...
נכון, לא גותיות ומרשימות כמו אלו באירופה, האדריכלות הגותית לא הגיעה לאזורנו, בגלל השלטון העות'מאני, עקב בעיות תקציב ואני משערת עוד מגוון סיבות.
גם בכנסיה הקאתולית קתדראלה לא חייבת להיות מפוארת וגותית, ולהיפך, לא כל כנסיה מפוארת וגותית היא קתדרלה.
למשל, רבים מכנים את כנסיית הסגרדה פמיליה של גאודי בשם "קתדרלה" אולי בגלל המבנה המיוחד המזכיר גותי שלה, אבל זה לא נועד להיות מקום מושבו של הבישוף בכל מקרה. גאודי כינה אותה מקדש לתפילה, ובעצם מקדש לעבודת האל.