טיול בבריטאני - יוני 2007

נוסע מתמיד

יום 1: טיסת בוקר של אלעל, נוחה ונעימה בצורה מפתיעה, נחיתה ב-CDG
פריז ב-13:00, לקיחת הרכב השכור, פולקסוואגן טוראן (מיני ואן חמוד,
נוח, ידידותי, עם מקום למזוודות), ויציאה לכיוון נאנט.
התברברות קלה בדרך שגורמת לעיכוב גדול ולכניסה לפקקים של שעות
העומס אחה"צ. הנסיעה איטית. בדרך מנסים להכנס למסעדות דרכים על
האוטוסטרדה ומתברר שבצרפת כמו בצרפת, בין 14:30 ל-18:30 כל המסעדות
סגורות, למעט קיוסקים, בתי קפה וסנדביצ'יות.
הגעה לנאנט בשעה מאוחרת (המרחק מפריז כ-400 ק"מ), ובמלון המוזמן
מתברר, שבגלל ההגעה המאוחרת בטלו את הזמנתנו. פקידת הקבלה האדיבה
מנסה לאתר לנו מקום במלון אחר, אבל הכל תפוס או יקר. בסוף מוצאים
מקום חמוד ב-GITE, דירת נופש בסגנון צרפתי, במחיר של 145 אירו ל-3
לילות, משמעותית זול יותר מהמלון, בפרבר של נאנט בשם REZE.
מקבלים הדרכה מסודרת מפקידת הקבלה במלון איך להגיע לשם.
מגיעים והשעה כבר אחרי 22:00. בעלת הבית מנחה אותנו ל-GITE,
בבנין ישן משופץ, קטן אבל מצוייד היטב, חדר שינה אמבטיה ומטבח.
מכיון שהשעה מאוחרת ושאלנו על מסעדה בסביבה הקרובה (אין) בעלת
הבית נותנת לנו בנדיבותה הרבה סלסלה גדולה עם מצרכים לארוחת בוקר
(לא כלול במחיר), שאכלנו מהם גם בערב, ומסרבת לקבל תשלום.
יום 2: באור יום אנחנו רואים באיזה מקום חמוד אנחנו נמצאים -
גן מסביב, בריכה קטנה עם ברווזים, ושקט מוחלט. יוצאים לנאנט.
נוסעים ברכב השכור למרכז REZE. מחנים ליד תחנת הרכבת הקלה בחניון
סגור. במחיר של 4 אירו ליום מקבלים - חניה, נסיעה חופשית ל-4 אנשים
בכל אמצעי התחבורה הציבורית ל-24 שעות (היינו רק זוג). כך מעודדים את השימוש בתחבורה הציבורית ומפחיתים את כניסת הרכב הפרטי לעיר.
הרכבת מגיעה כל 5-7 דקות, חשמלית כמובן, ונוסעים בה בנעימות למרכז נאנט. מטיילים בטירה המרשימה ובקתדרלה, במרכז העיר ובמדרחובים בלי
מטרה ספציפית - כיף גדול. המלצה - בירה פירותית מצויינת בשם
PANACHE.
יום 3: גשם (באמצע יוני). סיבוב נוסף במרכז נאנט. המוזיאון לאמנות
יפה - לא משהו. עוגות ב-PATISSERIE - תמיד מוצלח, קצת שופינג.
סיכום נאנט: עיר מאד שקטה ורגועה, מאד מאד נקיה ומסודרת, אנשים
חביבים, לבביים ורוצים לעזור, הסידור של חניוני "חנה וסע" עם
התחבורה הציבורית המסובסדת - מעולה!!!
יום 4: נפרדים מנאנט ומבעלי ה-GITE המקסימים ויוצאים לכיוון ואן,
אבל לא באוטוסטרדה, אלא דרך החוף. רצועת חוף מדהימה בין פורניש,
לה בול ופוליגן. כל האיזור לאורך כ-15 ק"מ רצוף דירות נופש ומלונות, בתים מיוחדים ויפים. החוף יפה מאד, בחלקים מסויימים סלעי,
ובאחרים חולי. החוף עצמו כולו חופשי ופתוח, אין עליו שום סוג של בניה. לאורכו טיילת להולכי רגל, וכביש מסודר. דירות הנופש והמלונות, כולם בלי יוצא מהכלל בצידו השני של הכביש, כך שלנוסעים בכביש ולמטיילים בטיילת קו ראיה פתוח וחופשי לים. בכל מקום אפשרי
מעגן סירות ויאכטות. בפוליגן שפך של נחל לים הפך למרינה. ממש ניצול למופת של טופוגרפיה וגיאוגרפיה של שפת הים לצורכי תיירות. ממשיכים לנמל הדייגים לה קרואסיק, מקום חמוד ומיוחד עם נופים מעניינים,
ותל בנוי עם שבילים ומרפסות תצפית לנמל ולים.
ממשיכים למלון (המוזמן) בואן. מתברר שנמצא ברחוב צר וסואן, ללא חניה בקרבתו (שהובטחה), כניסה צרה וגרם מדרגות תלול, חדר צפוף
בצורה קיצונית, והכל מיושן ודוחה. ברחנו משם למלון מרשת HOTEL B&B,
חדש, מסודר, נוח ונעים. מחיר מאד מאופק כולל ארוחת בוקר מספקת.
נשארנו כאן 3 לילות.
המשך יבוא....

נוסע מתמיד

טיול בבריטאני - יוני 2007 - ב'

יום 5: טיול בעיר ואן. תכננו יום זה ליום שוק. בדרך לשוק
שבמרכז העיר העתיקה עוברים מבחוץ לאורך חומות העיר. לאורכן גנים
יפים ומטופחים ותעלות מים. השוק נתגלה כמעניין מאד ומגוון, עמוס
בסחורה ובקונים, עם מוצרים לא מוכרים ומפתים, והכל מסודר, נקי
ושט, למרות ריבוי הקונים. בשוק יש אולם עם דוכנים, אולם נוסף עם
דגים ופירות ים, ובחוץ רחובות אחדים עם שורות של דוכנים של מצרכים
שונים, אוכל מוכן, פירות ירקות, פרחים, וגם בביגוד והנעלה.
הסתובבנו שם יותר משעתיים והיה מאד חביב.
המשכנו לסייר בעיר העתיקה, ברחובות ובמדרחובים. בניינים מימי הבינים שמורים, מטופחים וצבעוניים, בכל מקום פרחים-פרחים-פרחים.
העיר העתיקה לא גדולה, ובחצי יום איטי אפשר למצות אותה.
בשאר היום נסיעה לעיירות סמוכות בלי תכנית מוגדרת כדי לחוש
את אוירת האיזור.
יום 6: גשום. יום טיול ברכב לאיזור חצי האי קוויברון. לשון יבשה
ארוכה שחודרת לים. חוץ מהטופוגרפיה המיוחדת אין שום דבר מעניין,
וגם החזרה לאורך הכביש של "חוף הפרא" לא היתה מעניינת במיוחד.
הנופים ביום גשום וערפילי דווקא מיוחדים ושונים.
חזרה דרך איזור קארנק, עם הדולמנים, אבנים ענקיות שמסודרות
בשורות, שעד היום אין הסבר מלא למקורן.
המשך דרך טריניטה סור מר ומעגן היאכטות שלה, אראדון ונקודת
התצפית לים, לארמור באדן, וחזרה למלון ליד ואן.
יום 7: יציאה מהמלון ליד ואן לכיוון העיררה אוריי. גם כאן יום שוק
שידענו עליו מראש. שגם הוא מעניין, תוסס ומגוון. העיר מלאה בפרחים - באדניות ובחצרות הבתים, בגינון עירוני, באדניות ענק ברחובות, באיי
תנועה ובחזיתות הבתים. במיוחד "התפרצויות" בצבעים נפלאים של
הורטנזיות ענקיות.
חצינו את הנהר לחציה השני של העיר ושוטטנו ברחובות. העיר חמודה
ומטופחת, כמובן עם בתים צבעוניים משומרים מימי הבינים, וסמטאות
ציוריות.
המשכנו לעיירה קימפרלה - אכזבה גדולה. הכל סגור (לא יום חג),
לא מטופח, מלוכלך ומוזנח. ירדנו ברחובות תלולים וחצינו את הנהר לחציה השני של העיר שנמצא על אי במפגש של שני נהרות. העליה חזרה
למקום בו השארנו את הרכב היתה קשה. על עיירה זו אפשר בהחלט לוותר.
המשכנו לקימפר למלון המוזמן מראש, ששוב התגלה כפלופ, ישן ומוזנח.
נסענו מהר ל- HOTEL B&B המקומי, והתמקמנו בו בנעימות.
יום 8: סיור במרכז העיר קימפר. למרות ההבטחות במדריך הכתוב העיר
מאכזבת. סיירנו במהירות במרכז ואת שאר היום בכמה מרכזים מסחריים
באיזור. גם מזג האויר הגשום לא עודד אותנו לצאת ממקומות מקורים.
נעזרנו בפקיד הקבלה האדיב להפליא לצורך הזמנת שלושת המלונות
הנוספים באותה רשת, בהמשך הדרך.
יום 9: סיור באיזור. נסענו לכיוון פונט לאבה מדרום לקימפר, ומשם המשכנו לבנודט. לפני בנודט גשר גבוה וממנו תצפית נהדרת על שפך
הנהר אודט, המשמש מרינה למאות יאכטות וסירות. צפינו ממנו וגם צלמנו הרבה, ואח"כ ירדנו למרינה וצלמנו ממנה את הגשר עליו היינו. שימו לב - אין עצירה על הגשר. יש לעבור אותו, לרדת לדרך עפר צדדית ולחנות, ולעלות ברגל על הגשר, מרחק של 3 דקות הליכה איטית. מומלץ!
המשכנו לקונקארנו שבה האטרקציה העיקרית היא העיר העתיקה, הסגורה
בחומה, ונמצאת על אי קטן בים שאליו מוליך כביש/גשר קצר. ליד
הכניסה מגרש חניה ענקי בחינם. בעיר העתיקה כמובן הרבה חנויות
לתיירים, רחובות קטנים וצבעוניים, חומה משומרת, שאפשר לצאת ממנה ולהסתובב לאורכה מבחוץ ליד הים, ושווה גם לעלות עליה ולהשקיף
גם החוצה וגם פנימה. תיירותי מאד ויחד עם זה חמוד ביותר!!!
המשכנו משם לכביש הנופי ליד לה-קאבלו, ומשם לפוסנאן. בכל מקום
מרינות עם מאות סירות ויאכטות. השעה היתה 12:30 וחפשנו מסעדה לארוחת
צהרים בעיירה TREGUNG, ומצאנו משהו מצויין - ראו הודעה קודמת שלי
"טיפ למסעדות בבריטאני".
המשכנו לעיירה פונט-אבן, עירו של הצייר פול גוגן. במרכז העיירה עובר הנהר אבן. לאורכו יש טיילת על גבי גשרים מתחברים זה לזה, בתוך סביבה של שיחים, עצים ופרחים שנשפכים מכל כיוון. לאן שמביטים המראה
מקסים ומרגיע, ואפשר להבין מאין שאב גוגן את ההשראה שלו. בקרנו
בביסקוויטרי וראינו את שלבי הכנת העוגה הברטונית המסורתית, שעשויה
מבצק עם חמאה, וממולאת בחמאה עם סוכר. מזין!!! המשכנו לטייל
לאורך הנמל של פונט אבן שהוא בעצם השפך של הנהר אבן, וראינו את הסירות בשעת השפל עומדות על קועריהן בבוץ. יום טיול מוצלח במיוחד!!!
המשך יבוא...