הבנו,

יש לך מספיק זמן לדווח:

• מדרום אמריקה - 
• מניו-זילנד -

טיול נעים ....

לגיל  המופלג יש לפעמים (מעט) יתרונות. 

יש יתרון לוייל שזה כל-כך הזוי

אז

נוצרה חופשת גברים (אבא + 3 מהנדסי אלקטרוניקה (בסוף ma + ב ba + רשום ללמוד) 

שלקחו את הפקלה בדצמבר. 

ובמקום סופש ארוך של 4 לילות באוסטריה

טסו לוייל

המסע היה 11 לילות .... וזה היה באמת הזוי .... ומסוכם בפוסטים אחרים ....

אז זה לא תשובה הגיל. 

אם אפשר צריך לגלוש את וייל ואת גקסון הול (לפני כמה שנים). 

ולרוזמר ..... השנה מחכים לקרוא את המסע שלך לחקר אתר הסקי המושלם בניו-זילנד ....

יונתן

למרות שיש לי את הכסף, לא הייתי נהנה כאשר אני יודע שבמחיר חופשה אחת בארה"ב אני יכול לעשות בין 2 ל-3 חופשות באירופה. ככה זה קמצן.

אני מבין ממך ורוזמר שזה משהו אחר... אבל נראה לי שאני (בגילי המופלג) לא אגלוש בארה"ב... אלא אם אזדמן לי לנסוע לשם מטעם העבודה. תסלחו לי אבל המאמץ הוא גדול מדי ושלגון אמרת את זה בפשטות: במבחן עלות תועלת: אוסטריה.

רוזמר, אם את מחפשת אוירה שמחה על השלג גם באירופה אני ממליץ על טין בסוף מרץ/תחילת אפריל.

שמה מי שאחראי על השטויות זה בעיקר הבריטים והסקוטים.  ראיתי כבר קבוצה שלבושה כמו Teletubbies  רודפת אחרי קבוצה של סקוטים בחצאיות.  ואני מדגיש שמתחת לחצאיות לא היה כלום...אז אני מקווה שאף אחד לא נפל על השלג.

וכמובן חגיגה מטורפת בסוף היום בפולי דוץ.

במיוחד הכביש.

האמת שיזמו איתנו שיחה פעמיים. אבל לא יותר מזה. אולי בגלל שאנחנו שני גולשים.

בחורה שגולשת לבד, תהיה יותר אטרקטיבית לשיחות חולין ברכבל. אני מניח... 

כפי שהזכרתם, אני מעדיפה לגלוש תמיד בקולורדו, למרות הקירבה של סולט לייק סיטי, אולי בגלל השלג המיוחד, הכייפיות שבלגלוש בהר שלם שכולו פתוח לגלישה, היכולת לקפוץ ברמה במהירות יחסית (אני מזכירה שהתחלתי לגלוש במרץ 2006!) ועוד בסקי ולא בסנובורד, המגוון והשונות של המדרונות, ושלגון, החלק הקדמי אחלה ביותר, אבל ה back bowls בשיאם הם פשוט גן עדן עלי אדמות, כפי שחוויתי בדצמבר האחרון. אחד הדברים המיוחדים בוייל הוא השממה, ערבות השלג, הפאודר, הגולשים המטורפים, והאנשים הנחמדים שפוגשים בדרך. באירופה אני יכולה לא להוציא מילה יום שלם (אלא אם אני גולשת עם אדו, כמובן), ובארה"ב, כמעט כל מעלית היא הזדמנות להכיר אנשים נחמדים. מסלול הפופיפילדס הוא בצ'יינה bowl, והוא אחד המסלולים הבודדים המוחלקים ב back bowls. כנ"ל קלאוד 9.

אגב, מי שגלש בסוף עונה בוייל, יודע שיש אווירה מיוחדת מהרגע שמכריזים על האביב שחוזר לוייל (בתחילת אפריל). אם גם יש חיבור לפסחא, בכלל יש בית משוגעים מגניב על ההר- אנשים גלשו עם חליפה ומזוודת ג'יימס בונד, ראיתי 2 גולשים שהתחפשו לפרות חולבות, אחד המחזות המצחיקים בכל הזמנים, גולש אחד שהתחפש למלאך המוות עם קלשון, והמון המון ארנבונים, חזירים וכל מה שאפשר לתאר על מגלשיים. פשוט חגיגה.

לשם השוואה, ביוטה ניתן באיזור ה-80 עם קופונים, למעט האתרים בשליטת Vail resorts...

רוזמר, אני הגעתי ל BLUE SKY דרך מסלול POPPYFIELDS. אני לא זוכר איזה BOWL זה היה אבל השלג היה פשוט גרוע, וכל ה BOWL היה ממש קרחי אז אי אפשר לרדת מכל כיוון. אני מניח שאם היה שלג טרי אז זה היה משדרג את חוויית הגלישה פי 10 לפחות, כי אז זה היה נהיה גן עדן עם פאודר מכל כיוןן עם אין סוף אפשרויות.

לבסוף גלשתי רק יום אחד. אני והשותף שלי לגלישה החלטנו לוותר בסוף על החצי יום. הטיסה התאחרה והעדפנו לא לבזבז כל כך המון כסף על שעתיים גלישה.

לגבי איכות השלג. זה ממש לא היה כמו בחרמון. אמנם ה BOWL היה במצב שמזכיר קצת את החרמון, אבל שאר המסלולים, ויש ה מ ו ן מהם היו במצב מצויין. אני יכול לומר שכל המסלולים שעוברים בין העצים היו במצב מצויין. אמנם לא שלג טרי, אך טוב מאוד. והרוחב, איזה רוחב , פשוט אין דברים כאלו באירופה. כלומר יש, אך באופן מוגבל. שם זאת פשוט כמות אין סופית של מסלולים כאלו ועוד בין עצים.

לגבי המחיר, אם הייתי מזמין באיטרנט, המחיר היה יוררד ל 142$. גם לא להיט אבל יותר טוב מ 160$. בארה"ב המשחק שונה מאירופה, צריך פשוט לחפש דילים וקופונים. ואז אפשר להוזיל משמעותית.

אדו,

ברור שבעלות תועלת , אוסטריה עדיפה - האוכל, החניה חינם, האוירה, פשוט תענוג.

אך בוייל זה משהו אחר, אפילו השלג לא אותו הדבר. משהו הרגיש שונה. אולי שלג יותר יבש. רשמתי מקודם שגם אחרי יום שלם של גלישה, המסלול נשאר ישר וללא מוגולים וזה אחרי שעוברים על המסלול אלפי אנשים. באוסטריה, המסלולים כבר הופכים למחורבשים לקראת סוף היום. אני לא יודע איך להסביר את זה.

בכל מקרה, אני לא חושב שאסע לוייל לחופשה במקום החופשה השנתית באוסטריה. פשוט כי זה מאוד יקר ולא יהיה לי סידור לילדים לתקופה ארוכה. לאוסטריה אני יכול לנסוע ראשון עד חמישי ולחזור לסופ"ש עם הילדים. 

לוייל הגעתי בגלל נסיעה עסקית לדנוור. אז רוב העלויות הן לא עלי.
מה שבטוח, שנה הבאה, בכנס הבא, אני פה. 

בכל מקרה, למרות גודל האתר (ענק), לא הייתי יכול להעביר פה יותר משלושה ימים מכיוון שחסרה לי האוירה. מאוד שונה בארה"ב. אך יכול להיות שאני פשוט לא מכיר מספיק את הסביבה. גם נושא האוכל מאוד חשוב לי. אני בכלל לא מתחבר לאוכל האמריקאי חסר הטעם וכל הזמן מחפש פה מסעדות אוטנטיות (הודיות, טורקיות).

... המחירים בהשוואה לאירופה, ובגלל שאני קמצן (ולא מיליונר) עוד לא הצטרפתי למועדון מעריצי וויל.

זה עוד בלי להוסיף את העלות הגבוהה של כרטיס הטיסה לשם ויום חופש לכל כוון.

סקיפאס יומי באירופה עולה סביב ה-40 יורו למגה אתר. אפשר לקנות ב-30 יורו או פחות לאתרים קטנים יותר שמספיקים ליום.

אני לא שוכר ציוד, אבל ב-85 דולר אפשר לקבל ציוד לא רע לכל השבוע.

הפעם במדונה שילמתי לחניה מקורה לכל היום 4 יורו (והתעצבנתי כי אפשר היה גם בלי). באוסטריה לא משלמים בכלל...

אז: שלגון ברוזמר: תצטרכו להמשיך ללחוץ עליי כדי לשכנע אותי. כרגע... זה עוד רחוק.

(אגב: להגיע לשם ועוד לגלות שהשלג לא משהו... זה אפשר בחרמון גם...)

נ.ב.: ההערה בסוגריים לא יפה אדוארדו... תמחוק...

מעריצי וייל.. אחלה מועדון, מאד מאד רחוק פיזית ובסגנון מישראל ומאירופה.

עלויות- אכן גבוהות להחריד. אין שאלה בכלל (למרות שיש דרכים להוזילן- פאס ייעודי, אוכל בתיק הגב, שכירות ציוד לא באתר ועוד).

אוכל- אני אוכלת את האוכל האמריקאי - המבורגר, צ'ילי, פיצה, סלט, מרק. העלויות גבוהות מאד מאד, 28 דולר להמבורגר עם צ'יפס ושתיה זה קיצוני.

עשית בסוף יום אחד או יותר?

כשאתה אומר שה back bowls  במצב קטסטרופלי- למה הכוונה? שלג גרגרי? שלג חום? ללא פאודר בכלל ואפילו לא דומה? איזה bowls עברת?

איך היה השלג בבלו סקיי? אגב, המסלולים המדהימים ביותר הם אלה שיוצאים לפני קלאוד 9, אבל הם מצויינים רק אם השלג טוב.

פגשת אנשים נחמדים? האמריקאים שפגשתי עד כה מאד נהנו לשוחח על המעליות, ומאד התעניינו בישראל.

כזכור, אני טסה לחופשה שלישית (עוד לא החלטתי אם אחרונה לעונה זו) לקולורדו בעוד שבועיים. ההנאה הכי גדולה בוייל זה ה back bowls, ולכן חשוב לי לוודא שהמצב טוב...