כבן למשפחה פולנית אני מבין היטב את מה שאת כותבת. עד היום אני לא מתקרב לאוכל שמזכיר את ילדותי . סוכר עם כל דבר. למזלי היתה לנו שכנה בולגרית שלאט לאט לימדה את אימי ז"ל עוד כמה אפשרויות באוכל.

רנצי

 

זאת איילה עונה לכל המתלהמים/ות כאן, ולגם לשפויים/ות.

ראשית דבר - האוכל באנטבקה אינו ישראלי. הוא אוכל פולני יהודי שאין בו שמץ של טעמי המזרח התיכון. ישראל נמצאת במזרח התיכון.

שנית - לא מבינה מדוע כל האלימות הנשפכת כאן עלי. בד"כ אני לא מרבה לכתוב בפורומים. כתבתי כאן מזמן שני ערכים על הרפובליקה הדומיניקנית בתור שירות לציבור.

שלישית - המארחים/ות שלי ממשיכים/ות לנסות ולהרשים אותי במטבח עילי יהודי פולני. סליחה. בלתי אכיל לגבי. אפילו כשאני מנסה, אני אח"כ מקיאה אחרי שעתיים או משהו מתום הארוחה עקב הכמויות האדירות של החמאה והחומרים המשמרים ומטייבי הטעם כמו מונסודיום גלוטמט. נראה שהתבלין הראשי של הפולנים הוא סוכר. סוכר במרק. סוכר בבשר. סוכר בדג. סוכר בתפ"א. ואפילו כשאני מבקשת בלי סוכר ומתוק וחמאה, מגיע עם סוכר ומתוק וחמאה. במנה העיקרית רחמנא ליצלן. 

רביעית - יש בפולניה מספיק מסעדות טורקיות או לבנוניות. למדתי לבקש דל שומן כדי שהאוכל שלהן לא ייטבע בחמאה ושמן זיית זול. המסעדות האיטלקיות שמות טונות של סוכר ברוטב העגבניות ואפילו בפסטו. פסטו עם סוכר!

ואחרון חביב - כל המסעדות בהן מוגש אוכל בלתי אכיל בעליל לגבי מאוד מאוד אסתטיות, משרות אוירה חמה ומסבירת פנים, אבל לא בשביל זה הולכים למסעדה.

 

לגבי השאלה - למה לאכול אוכל ישראלי בחו"ל?

אז גם אני לא אעשה את זה ככל שזה תלוי רק בי, אבל לצערי בקיץ האחרון בתאילנד המשפחה שלי לא הותירה לי הרבה ברירות

 

אחרי כשבוע בצפון שבו ניזונו מאוכל תאי הארד-קור, הילדים כבר דרשו במפגיע "אוכל נורמלי", וכשגילו שבקוסמוי יש מסעדות ישראליות (טסנו לבנגקוק באל על והמסעדות הללו מפרסמות במגזין שנמצא במטוס...), כבר ידעתי שהמצב אבוד.

 

אז נכנסנו למסעדות שהגישו שניצל וקוסקוס עם קציצות וחומוס ואני התבאסתי קשות, זה היה אוכל ברמה שאף אחד מאיתנו לא היה אוכל בארץ (לזכותם ייאמר שלפחות התמחור היה סביר), אבל לא ניתן היה לצפות שכל המשפחה מלבדי תצום במשך שבוע וחצי....

נכון, הרי כל העניין זה לחוות חוויות אחרות.

לא מבינה את ההתנפלות הזו על הגולשת.

הגולשת הלכה עם ציפיות לאוכל טוב לאחר המלצות רבות. שילמה הרבה כסף על אוכל שהיה לדעתה גרוע. אגב, גם בטריפאדוויזר חלק מהביקורות (בנוסף לביקורת של הגולשת כאן), לא מאוד חיוביות לגבי האוכל.

מצד שני, היא מחמיאה לעיצוב וליופי של המסעדה ולאווירה הנעימה, ועל כך שנהנו למרות האוכל הלא טעים בלשון המעטה.

אז - רצתה להזהיר לגבי האוכל למי שיש לו ציפיות (שזה הכי חשוב למי שרוצה להינות מהאוכל), אך היתה הוגנת מספיק כדי לציין שהמסעדה יפה ונעימה.

 

ובענין - למה לנסוע לפולין הרחוקה כדי לאכול אוכל ישראלי? אוכל לשאול את אותה השאלה: למה לאכול פלאפל בכרתים או חומוס בפרייבורג או בכלל אוכל כשר בחו"ל? הרי יש את הכל כאן בארץ.

מסעדה בשם אנטבקה? מודה שרק בגלל השם שלה, לא הייתי מחמיצה את ההזדמנות לבקר בה, גם אם היא באמת גרועה כמו שפותחת השרשור כותבת. 

חחח, היתה צריכה לטעום את הסלט חסה בסוכר של הסבתא שלי.

עזבו רגע טוב או לא טוב.

שואל את עצמי, למה שמישהו יטוס מישראל עד פולין הרחוקה בשביל לשבת לאכול אוכל... ישראלי? אין מספיק כאלה כאן בישראל?

 

תודה על הכתובת. אישרת רשמית את התגובה האיסטקטיבית  שלי.

בבקשה

אני מצטער. אם זה היה מופיע כחלק מדווח טיול אז היתי מתיחס ברצינות. אבל גולשים חד פעמים שרק מופעים להדמיץ אני מתיחס בביטול מוחלט. אני דווקא אבקר במסעדה הזאת.

אפשר לקבל כתובת מדוייקת?

אוכל,במיוחד במסעדות תיירותיות , פונקציה של כל אחד וטעמו.

רוב גולשי הפורום היו שמחים לשמוע על הטיול עצמו.על לודג' כעיר,חוויות אישיות ממנה ובכלל מפולין,לא דווקא מהצד הקולינרי. למרות שטעמנו ארוחות נהדרות בקרקוב ווורשה,פולין תמיד הייתה מעצמת אוכל מתקתק.

 איך הגעתם,מה ראיתם,לקחתם סיור מודרך? פולין עולה לאחרונה על מפת הטיולים ולא דווקא כיעד לטיול שורשים/שואה.

כמובן שהמלצות או חוויות שליליות גם ממקומות אוכל ישמחו..אבל שוב כל אחד וטעמו ונפילתו. קורה בכל עיר,בכל מקום. מה גם שלאחד יהיה טעים ולאחר אסון.

הרוב מתענג על מסעדת פאב FOR SALE בבודפשט,ולנו הייתה חוויה נוראית שם.

כשמקבלים מין מנת עב"מ שכזו, עושים לרגע 'עצור' מבקשים (בנימוס כמובן) מהמלצר, להביא את המלצר הראשי וממנו (מהמלצר הראשי) מבקשים (בנימוס כמובן) להביא את הטבח ומהטבח מבקשים שיטעם מה שבישל ושיביע את דעתו. כל אורחי המסעדה 'רואים את הקולות' ולפתע..... מגיעות לשולחן כל המנות 'הנכונות'. קרה לי בחיים יותר מפעם ואין להתבייש ולהפוך ללוח המטרות של 'הבטלנים' מהמטבח.

גם 'לא לא מכובד' לקום וללכת (אבל תמיד צריך להכין אלטרנטיבה)....

קשים חיי התייר.....