אני מסכים מאוד עם אורי והחתול, ולכן רק אוסיף משהו קטן בצד הפרקטי - נוהג נפוץ הוא להתמקם בעיר כיפית ומהנה לשבועיים-שלושה ואז לשלב את השהות בה עם לימודי השפה. ערים מרכזיות כמו בואנוס איירס, קורדובה, קוסקו קלאסיות לחוויה כזו ובהן גם מרוכזים לא מעט בתי ספר כאלה

בשונה מסין??? בחודשיים בסין אני יכול לספור על יד אחת את דוברי האנגלית שפגשתי.

הכרחי למדי, אם אתה מעוניין לתקשר עם אנשים...

 קשה מאוד למצוא בדרום אמריקה אנשים דוברי אנגלית (בשונה מאירופה/סין).

מניסיון.

חתול, אני כל כך מזדהה בנושא סין. הדבר שהיהי לי הכי קשה שם זה חוסר היכולת לתקשר, אפילו באופן הבסיסי ביותר.

מצד שני, לפעמים נוצרו מפגשים מעניינים בהם ישבנו עם אנשים סינים (או מזרח אסיאתים אחרים) מקומיים והעברנו זמן רב יחד סביב שולחן במסעדה או סתם בבית שלהם מבלי שנדע אף מילה בשפה אחת משותפת. אבל בסך הכל, אין ספק שהרבה יותר כיף לדעת את השפה המקומית.

ידיעת השפה הייתה עבורי ההבדל העיקרי בין טיול נפלא בדרום אמריקה ולא מעט טיולים די מבאסים בסין.

שום דבר לא הכרחי. הרי אנשים נוסעים לצרפת מבלי לדעת צרפתית, או לגרמניה מבלי לדעת גרמנית, שלא לדבר על סין מבלי לדעת סינית. אפשר לטייל בדרום אמריקה מבלי לדעת מילה אחת בספרדית (או פורטוגזית). האם זה מהנה? זו כבר שאלה אחרת. לדעתי חלק גדול מהכיף של הטיול זה להתחבר למקום עצמו ולאנשים שבו. ואת זה, אפשר לעשות רק אם יודעים את השפה. מה גם שזה חוסף המון המון כסף.