אני באופן אישי כמעט בכל הנסיעות מנסה להימנע מביקורים במקומות הקשורים ליהדות ויהודים בדיוק מסיבה של חשש (והיו כאלו בעבר).

צודקת דף, אנחנו מחפשים מקום רגוע - חברי שלי למשל כבר לא רוצים ערים, מוזאונים, פארקי שעשועים - מקווה מאוד שלא נצטרך לבטל ונוכל להמשיך בתוכנית הרגועה ו"עצלנית" שלנו, כי ככל שיותר אני מגלה אתרים בבלגיה ככה אני מבולבלת יותר מה לזה ולבלגן והלחץ והרס שקרה במדינה הזאת... 

דף, מאחלת לך שתסעו ותחזרו בשלום. אגב, רק כדי לחדד כמה שהדברים האלה אישיים ולא רציונליים - לי מאד קשה להתייחס לנסיעה לאוסטריה כ'מפלט'. כך גם גרמניה. זה לא שאני פוסלת אותם כיעדים לחופשה, אבל בוודאי לא מפלט. כל אחד והשריטה שלו. והעיקר שיודעים להפריד בין הרציונלי ללא רציונלי, נוסעים ונהנים.

אולי להסתכל מנקודת מבט אחרת.

הסיכוי שהאבטחה בבריסל ושדה התעופה תהיה טובה-גדול כיום.

לונדון- או רומא או... (ערים אחרות) הן יעד לא פחות מסוכן כי "טרם" היה בהן פיגוע טרור עכשווי.

מעבר לכך-כולנו תחת הטראומה האחרונה של בריסל.

בעוד חודשיים הדברים יראו אחרת לגמרי

נושאים אחרים יהיו בחדשות 

בריסל תהיה "old news " 

ומצב הרוח יהיה שונה .

אני חושבת שמה שאותי בעיקר מבאס היא התחושה שכבר אין מפלט.

הפיגועים האחרונים בפריז ובבריסל מהווים לתחושתי נקודת מפנה שיהיה קשה לחזור ממנה מבחינת תחושת הביטחון האישי באירופה.

שנים חו"ל בכלל ואירופה בפרט היוותה מקום מפלט בטוח מהארץ הלחוצה שלנו.

כמי שעברה את גיל ההתבגרות בתחילת-אמצע שנות התשעים בתקופת המחבלים המתאבדים באוטובוסים עד היום אני מרגישה תחושה לא נוחה בהתקהלות גדולה של אנשים.

בחו"ל כמעט לא הרגשתי את התחושה הזו (למעט החשש מכייסים שהוא זניח ביחס לחשש מפיגוע) ועכשיו אני חושבת שכבר לא אצליח לחוש את תחושת ההתנתקות והרוגע בנסיעות לחו"ל.

בקיץ 2014 בתקופת מבצע צוק איתן הינו באוסטריה. השקט והשלווה שם לעומת המצב בארץ היו מדהימים ואפיל והילדים שהיו אז קטנים יותר שאלו כל הזמן על הפער ("למה באוסטריה אין אזעקות?)

אני מודה שפשוט יצא לי החשק מהנסיעה הזו.

אין כבר את ההתרגשות הנעימה של לפני נסיעה ואני בעיקר מתבאסת כשאני חושבת על הטעות שעשינו כשהזמנו טיסה דווקא לשם.

הרי ידענו שהמצב בבלגיה לא פשוט אבל חשבנו שאם לא ניכנס לבריסל ואנטוורפן גידרנו את הסיכון. מסתבר שטעינו.

בינתיים עוד לא ביטלנו כלום, ממילא זה יעלה אלפי ש"ח בין אם נבטל עכשיו או עוד חודשיים.

כרגע אנחנו לא עושים הזמנות חדשות (רכב למשל) ומחכים להתפתחויות

.

תודה לכולם על דברי ההרגעה.

אתם כנראה צודקים אבל לחופש צריך לצאת מרצון ולא מאילוץ

תודה רבה לכולם,

שיהיה שבוע טוב ושקט

כאן ומעבר לים 

מאמר מעניין ומעורר מחשבה-כרגיל אצל נוח הררי.

תודה רבה על השיתוף ושבת שלום

כי זה כל הרעיון של טרור. לזרוע פחד.

אנו חיים ביומיום הרבה יותר סיכונים - ולא מפחדים לצאת מהבית. הסיכון למות בתאונת דרכים - גם בכביש ליד הבית וגם בכבישים המהירים - גדול פי כמה מאשר הסיכון להפגע בפעילות טרור. הסיכון לילדים מתאונות ביתיות - גדול פי כמה מאשר הסיכון להפגע בפעילות טרור. אפילו הסיכון לילדים מות בטביעה [כן!] או להשכח ברכב, גדול בהרבה מאשר הסיכון להפגע בפעילות טרור. [מי שמעוניין מוזמן לבדוק סטטיסטיקות ולראות שזה אכן כך]. ובכל זאת אנחנו בדרך כלל [רובנו] לא חיים בהיסטריה מפני הסיכונים האלו. אנו נוסעים בכבישים ומרגישים בטוחים בדרך כלל, חיים בבית ומרגישים בטוחים, הולכים לבריכה או עושים בריכה ביתית לילדים, או אמבטיה, ומרגישים בטוחים, ונוסעים עם ילדינו ברכב על בסיס יומיומי ומרגישים בטוחים.

אבל זה כל הרעיון של טרור - להכניס לנו לראש שהחיים שלנו לא בטוחים.

מי שיש לו חשק לקרוא, אני החכמתי מהמאמר הזה על טרור .

אוליב,

גם אני מאד אהבתי את מה שכתבת. רציונלית זה מאד נכון בעיני, ובכל זאת קשה להתיחס ברציונליות לאיומי הטרור. בדיוק על זה כותב השבוע ניקולס קריסטוף בטור שלו=Terrorists, Bathtubs and Snakes

הוא כותב שסטטיסטית לאמריקאי הסכנה לטבוע באמבט גבוהה מלמות בפיגוע טרור....בכל זאת- וההייחסות שונה כל כך לשתי הסכנות האלו.

אי אפשר לתת תשובות רציונליות

לפחדים בלתי רציונליים (מטבעם)

אהבתי את ההתייחסות שלך. 

ו...זה לא יעזור.

כל אירופה על הכוונת וכנראה נמצאת בנקודת אל חזור.

להשתדל להיזהר כמה שאפשר.

לצמצם את ההימצאות במקומות התקהלות.

ולקוות לטוב.

הרבה אנשים עונים לי כך כשאני אומרת מה שכתבתי.

בעיני זה לא כל כך נכון.

כי בפועל, אדם יכול להיות הנהג הכי זהיר בכביש ever ועדיין כשנהג פרוע יוצא לעקיפה בנתיב ממול על קו לבן - אין לו סיכוי. לא מעט אנשים מתו ככה, ביניהם קרוב משפחתי שהיה אחד מבכירי הנהגים המקצועיים בישראל.

אדם יכול לנהוג לפי כל הכללים, בזהירות המירבית, ברכב תקין - ועדיין משאית שלא שומרת מרחק מאחוריו דורסת אותו ואין לו סיכוי.

אדם יכול להיות נהג זהיר, ועדיין פנצ'ר במהלך נסיעה במהירות גבוהה עלול לגרום לו לסטות מהנתיב ולגרום לתאונה בעצמו.

אדם יכול ללכת על המדרכה, אפילו לא קרוב לכביש, ונהג שסוטה ועולה על המדרכה ידרוס אותו וזהו [כך ארע לשכני, איש צעיר אב לילדים קטנים, והוא נשאר משותק מהצואר ומטה עד היום]

אשליית השליטה בגורלנו על הכביש היא לגמרי אשליה. והסיכון להפגע, סטטיסטית, גבוה כמה וכמה מונים מהסיכון להפגע בארוע טרור.

אני אומרת אפילו יותר מזה - הסיכון לגבר מעל גיל 40 למות מהתקף לב בבית או ברחוב או בעבודה, גבוה פי כמה מאשר הסיכון שלו להפגע בארוע טרור. האם הגברים הופכים חרדים בהגיעם לגיל 40? בכלל לא. האם אנשים חוששים להיות בבית כי אולי ימותו שם מהתקף לב? אנשים חושבים שהשאלה הזו מגוחכת.

אז כיון שאני מודעת לכך שבאופן אמיתי, הסיכון להפגע בארוע טרור בארץ או בחו"ל קטן מאד, ולעומת זאת ההתיחסות שלנו לסיכונים אחרים, גבוהים בהרבה, להפגע - שונה ולא חרדתית בדרך כלל, אני מעדיפה לבחור להתיחס לסיכון בהתאם לרמתו האמיתית, ולא בהתאם להיסטריה שהוא מעורר בציבור. הבנתי שכמו שיש לי את היכולת לא לחשוש מתאונות דרכים למרות שהן מהוות סיכון גבוה בהרבה עבורי ועבור משפחתי, אז יש לי את היכולת לבחור איך להתיחס לנושא הטרור. זה עוזר לי לחיות יותר בטוב.

אני כן חושבת שצריך להזהר כמה שאפשר - לכן לא אסע לטייל מקומות שאליהם יש אזהרת מסע [כי שם הסיכון משמעותית גבוה יותר. אבל כנראה כן אסע למטרות עבודה]. אבל באותה המידה אני גם משתדלת שלא לנסוע בכבישים "אדומים" שמאופיינים בתוואי בעייתי ובתאונות רבות. [משתדלת, אם אפשר].

אוליב, ההבדל הוא שבתאונות דרכים יש לנו לפחות את התחושה (לפעמים מוצדקת ולפעמים לא) שיש לנו איזושהי שליטה על העניינים. ועובדתית ישנם נהגים שהיו מעורבים בהרבה תאונות ויש כאלה שבכלל לא, אי אפשר כנראה ליחס את זה רק למזל. 

אוליב, אני מסכימה עם כל מילה

נקודת מבטי -

סטטיסטית, הסיכון להפגע בתאונת דרכים, בכבישי הארץ או בכבישי חו"ל, גבוה פי כמה ומשמעותי יותר בחו"ל [כשנוהגים על רכב אחר ופחות מכירים את הכבישים ואת תרבות הנהיגה], מאשר הסיכון להפגע בפיגוע, בארץ או בחו"ל.

ובכל זאת אנשים חוששים מאד מפיגועים, ולא חוששים כלל להכנס לרכב עם הילדים ולנסוע. אנחנו עושים את זה כל יום, כמה פעמים ביום, ולא חוששים. בתאונות דרכים בארץ מתים מאות אנשים כל שנה ונפצעים אלפים, ועדיין אנו לא חושבים פעמיים כשאנו נכנסים לרכב.

למה?

כי המטרה של הטרור אינה רק להרוג אנשים. המטרה היא להפחיד. והם מצליחים, והסיקור האינטנסיבי מסייע להם. [הרבה פעמים אני חושבת - אם אחרי כל תאונה עם הרוגים היו מראיינים כל היום שוב ושוב את עוברי האורח, והצוות המטפל, ובני הדודים של הנפגע, ושר זה או אחר - אולי היחס שלנו לתאונות היה משתנה]

אז אני מעדיפה לבחור בעצמי ממה לפחד, ולא לפי מה שארגון טרור כזה או אחר מחליטים.

אני יודעת שפחד זה לא רציונלי. אבל לי באופן אישי עוזרת הפרספקטיבה הזו.

לא יודעת, דף.

לפני קרוב ל-14 שנה עבדתי בחברת הייטק ישראלית גדולה, שמייסדיה הם בוגרי המודיעין, שמכרה מערכת של כמה מיליוני יורו לניטור חשודים למשטרה הפדרלית של בריסל. לאחר חתימת העסקה נערך לנו סיור מרתק במרתפי אותה משטרה, שבמהלכו קצינים *בכירים מאוד* במיל' מהמודיעין שלנו הופתעו והתרשמו עמוקות מיכולות עמיתיהם הבלגיים.

רק שאז הטרגטים שלהם היו בעיקר פושעי פדופיליה ועבריינים אחרים. על טרוריסטים איש עדיין לא דיבר שם.

אני רחוקה מלהיות מומחית או פרשנית לענייני מודיעין או טרור או בכלל, אבל לא הייתי מזלזלת באיש, גם לא בבלגים. התחושה שלי היא שקיים אצלם עדיין פער מסויים בהכרת ה"טרגט" הנוכחי שלהם, ואולי יהיו להם גם אתגרים בהקצאת משאבים (זה שנוספו להם טרוריסטים בשנים האחרונות לא בהכרח אומר שנגמרו הפדופילים), אבל יכולות זיהוי, איתור וניטור חשודים, בוודאות - היו להם כבר לפני 14 שנה לפחות, ולא בהכרח נחותות משלנו (כך, כאמור, לדעת מומחים ישראלים).

ברמה העקרונית את צודקת

ספציפית לגבי בלגיה,לפי כל הדיווחים נראה שהם בכלל לא מתקרבים ליכולות מינימליות של אבטחה ולחימה בטרור ברמת המודיעין, תורות לחימה וכו'

מכאן החשש שלי שפשוט אין להם עדין את היכולת וייקח זמן רב לבנות אותה ובינתיים ארגוני טרור ינסו לנצל את זה כדי לבצע עוד פיגועים

כנראה יהיה המקום הכי בטוח בעשור הקרוב.

יחד עם זאת זה לא מנבא כלום על שדה התעופה היתרו, או על שונפלד וכן הלאה 

יתרה מזאת- הפעם זה שדה תעופה ומטרו

בפעם הבאה- חנות פרימק (לא רוצה לתת רעיונות חלילה)

או מסעדה הומה.

באמסטרדם/ ג'נבה/תל אביב /רעננה או כל מקום אחר.

לדעתי ההסתברות שבשדה התעופה של בלגיה יהיה שוב פיגוע בקרוב לא גבוהה. מקסימום יקח עוד חצי שעה לעבור תחקיר בטחוני חדש. מחוץ לערים הגדולות לא תרגישו את ההשפעה של הפיגוע.

חברים, הגזמתם לגמרי. הפסקתם להגיע לתל אביב בחודשים האחרונים? היו שני פיגועים משמעותיים במוקדי בילוי מרכזיים בעיר ועוד כהנה וכהנה פיגועים מצומצמים יותר. בלתי אפשרי להילחם בטרור מקומי מבלי להפר זכויות אזרח מקובלות במדינות במערב, שברוב המקרים כם מעוגנת בחוק. (זאת אחת הסיבות אגב שיותר קל למנוע טרור מהשטחים מאשר טרור שמגיע מתוך הקו הירוק.) יש להניח שלפחות חלק ממדינות אירופה ישנו את החקיקה שלהן, כמו שארהב עשתה ב2011. לטוב ולרע.

גם אנחנו באותה סירה

מודה שדווקא הטיול עצמו פחות מטריד אותי (לא תכננו לבקר בבריסל ובאנטוורפן).

אבל שדה התעופה מטריד מאוד ולפי הדיווחים על רמת המוכנות שלהם קשה להתחייב שאירוע כזה לא עלול לקרות שם שוב.

ביטול במקרה שלנו יעלה אלפי ש"ח ובכל זאת שוקלים ברצינות לעשות את זה

בדיוק, מה שאיילת אמרה 

ואני כבר חושבת על איך נעבור את שדה"ת בג'נבה בקיץ בדרכנו לאלפים הצרפתיים. נכון זה שוייץ, אבל שוייץ היא גם סוג של סמל אירופאי, אז.....

בקיצור - חייבים להמשיך, ולקוות לטוב.

מי יודע, אם לקיצונים המוסלמים באמת יתחיל להמאס לבזבז כל כך הרבה אנרגיות על היהודים והם יחליטו ללכת על הקופה הגדולה (העולם הנוצרי) - אולי לנו יישארו בסוף, בהפוך-על-הפוך, ה"אלפים" הלבנוניים לטייל בהם

לדעתי תוך שנים בודדות מערב אירופה ( בחלקה הגדול ) תהיה מחוץ לתחום לטיולים.
תחזית קודרת אבל זה נראה לי הכיוון.

אז בוא נהנה כל עוד אפשר.
 

תודה 

לדעתי להמשיך בשיגרה זה הדבר הנכון,

לא תמיד מתאים לכולם.

בנוגע לבוקינג, הם דואגים לנוחיות שלהם, למנוע טרטור מיותר מהזמנות ולאחר מכן מבקשות ביטולים סוג של כסת"ח.

אני בטוח שתהנו בארדנים.