מצויין, עוד שלושה אנשים, עוד שלוש דעות . גולני, שחר, hilon, תודה. נראה לי שפשוט נצא עם ספר ו״בנק מטרות״ ונזרום לפי מצב הרוח...

אני הייתי מוותרת על צ'אנגו נאראין אמנם הדרך לשם מהממת אבל בעיניי המקדש הזה ממש לא להיט..גם היה די מוזנח כשהייתי שם... ניראה שכמו שאמרו יום מקדשים בקטמנדו והסביבה הקרובה די סוגר את הפינה.. במקדש הקופים והסביבה מאוד נחמד, אני אוהבת להסתובב שם בסמטאות, בין הבתים, לגלות פתאום שדה אורז באמצע העיר וכאלה דברים... לגבי dream garden ניראה שלילדים זה די משעמם כי באמת יפה שם אבל אין מה לעשות שם... אני מתה על הטאמל יכולה להיות שם שנה (והייתי ) אוהבת שם הכל..את הריח המוזיקה האנשים...האווירה. גם לי בפעם הראשונה היה קצת הלם כי הגעתי מהודו וזה לא דומה לה בכלום אבל מהר מאוד זה השתנה תהנו! עם ילדים גדולים זה הרבה פחות קשה למצוא מה לעשות!!

אני מרגיש קצת יותר נוח עכשיו. 

הרגשתי מאוד מאותגר מקדשית לפני כן .......

הייתי בזה אם זה נחשב

ביקרנו בנפאל פעמיים.

בפעם הראשונה ביקרנו בgarden of dreams, פשופטינאת, בודהנת, מקדש הקופים ובאתרים נוספים סביב קטמנדו ופוקהרה.

בפעם השניה לא ביקרנו באף אתר "חובה" נוסף (זה מספיק נחרץ?).

להוציא את פשופטינאת- לא הייתי מבזבז את זמני בשאר אתרי "החובה".

אני חושב שהיופי הגדול במסלולי ההליכה הוא שניתן לטעום במהלכם קצת מכל תחום : מסורת, תרבות ,בישול, דת, מנהגים ומקומות קדושים כאשר הנופים המטריפים לטעמי הם גולת הכותרת.

לעניות דעתי מדובר בהחלטה מאוד אינדיווידואלית, אבל אני בטוח במאת האחוזים שאת הטיול הבא בנפאל אבלה אך ורק בהרים.

פאשופטינאת לא הייתי מתקרב עם ילדים.רק הריח יכניס אותם לטראומה. אם תוכל תיגש לבד, זה מקום מהפנט.

אורית - ממש תודה, קטונתי... מבטיח לסכם כרגיל 

ענבר!!! איך אני אוהב לשמוע דעות נחרצות . נראה לי שמספר הדעות כמספר האנשים, נאלץ פשוט לנסוע ולגלות בעצמנו מה נאהב ומה פחות... 

אין לי ספק שההרים יהיו פסגת הטיול (סליחה על משחק המילים האומלל). אם לא היו אילוצים יכולנו לבלות בטרק גם חודש. הפעם זמננו מוגבל, צה״ל מתחיל להתערב לנו בלו״ז, ובכל זאת רוצים לראות עוד כמה דברים מיוחדים שיש לנפאל להציע. יצא מין ״טיול טעימות״... תודה על העצות!

עדיין מחכה להמלצות לגיוון, בישול, תרבות וכיו״ב. מישהו?

הי יובל,

רק באתי לומר שתהנו

ואני כבר מחכה לסיפור טיול שלך

ובתקווה שניסע בעקבותיך ביום מן הימים

אתם השראה לטיול משפחות עבורנו

תהנו!!!!

אורית

גם אני, כמו דרור, לא כל כך התלהבתי מהמקדשים ויתר האתרים.

למרות שאני לא מצטערת שניסיתי (סקרנות טבעית שצריך לספק, לפחות פעם אחת), בפעם הבאה שלי בנפאל כבר ברור לי שלא אבזבז דקה רחוק מההרים.

בפאשופאטינאת לא הייתי בדיוק מהסיבה שציינת. למרות שהייתי סקרנית החלטתי שזה לא בשבילי. אני חושבת שעם ילדה רגישה לא הייתי הולכת...

במקדש הקופים נראה לי שהכי תהנו. גם בגלל הקופים  וגם בגלל העלייה באין ספור מדרגות והנוף מלמעלה. זה ממש כיף! עליתי מצד אחד, ירדתי מהשני וחזרתי למעלה.

את המקדש עצמו לא אהבתי... וגם את כל הפיצ'פקס שמוכרים שם אבל כדאי לבקר.

בפטן נהנתי קצת מ- people watching  ולא הרבה יותר... הבנייה שם מיוחדת אבל זה לא סיפק לי הרבה עניין.

לגבי קטמנדו..................

בהתחלה הרגשתי כמו אישתו של דרור: הלם! קצת רציתי לברוח  אפילו אכלתי במלון בערב הראשון כי לא רציתי לצאת שוב... 

איכשהו ביום השני התרגלתי ואחרי הטרק כשחזרתי לעיר אפילו אהבתי בהחלט. היא מאוד צבעונית ומלאה גירויים וכיף להסתובב בסמטאות בתאמל לדעתי. היא בהחלט מתאימה לאנשים סקרנים (גם אנשים קטנים). ויש גם המון מקומות שממש נעים "לרבוץ" בהם (אחרי טרק זה הרבה יותר "מתבקש"), לטעום את האוכל המיוחד, לקשקש עם אנשים וכו'

אני לא מבינה את ההמלצה על הגן (סורי צילה). זה ממש סתם מקום! כל גינה קטנטנה בלונדון היא יפה פי אלף ו"אווירה" אין שם לטעמי. גם הקפה - הרבה פחות מעניין מבתי הקפה בתאמל. הסיבה היחידה "לבזבז" שם שעה לטעמי זה אם ממש נמאס מהלכלוך... (חח זו דווקא סיבה די טובה עכשיו כשאני חושבת על זה). זה מקום סטרילי (במונחי נפאל) שלא התחבר לי ליתר המדינה אבל גם לא סיפק משהו אחר ששווה התעקבות עליו.

מנגרקוט ממש התאכזבתי. אחרי טרק למרגלות האברסט ואחרי הפון-היל הנוף שם היה... ממש לא משהו בשבילי. אולי גם הראות לא היתה הכי טובה (אני כבר לא כל כך זוכרת). הסתובבתי שם גם ברגל יום שלם בין הכפרים ושוב - ממש לא "נפלתי"! 

די השתעממתי שם... לא יודעת איך התפספס לי ככה, שמעתי דעות מאוד שונות מהרבה אנשים.

החוויה החזקה היחידה שיש לי משם היא ביקור של עכביש ענק (ואני מתכוונת בגודל של רוטווילר!!!!) בחדר שלי בלילה.............. אני מודה לאלוהים שנשארתי בחיים, באמת - זה נס! (היום זה כבר הפך לסיפור גבורה וחוויה חיובית בסה"כ אבל זה היה לילה קשה...)

כמו תאי אני חושבת שאפשר לבלות יום גם בפוקרה. יש בה את האגם שיש סביבו התרחשויות לא מעטות ויש כמה טיולי יום נחמדים ואת האפשרות לשוט בסירה. זה די חביב.

תהנווווווווו!!!

תאי - לפצל את הימים כבר אי אפשר, הטרק וגם הטיסות כבר בתאריכים קשיחים. אבדוק לגבי נגרקוט.

דרור - בהחלט יהיה לנו זמן להסתובב בטאמל ולקנות כל מיני שטויות. אנחנו ישנים קרוב לשם.

עוד שאלה - פאשופאטינאת. חוויה טראומטית לילדים, או שכדאי לנסות? לפחות אחד מהם (אחת) עם קיבה די רגישה.

תודה!

יובל

יום מקדשים אחד בבנגקוק לפני 15 שנה סגר לי את הפינה הזאת עד להודעה חדשה אבל זה לגמרי אני.

אצלנו היה גם רצון של הילדים להסתובב בטאמל ולהביא מזכרות, שרוואלים וכו לחברים, חברות. הטאמל למרות האנטנסיביות שלו הוא בהחלט חווייתי ויש בו כמה מלונות שאפשר לברוח ולשתות אספרסו טוב בשקט ואז לחזור להמולה.

את הראש התרמילאי של הטאמל דווקא כולנו אהבנו למרות שהיום הראשון היה שוק ומשבר לאשתי שאחר כך למדה גם להנות ממנו.

אם הייתם בדלהי אז כנראה שהטאמל קטן עליכם...........

 היי יובל,

בשונה מדרור, אני אוהב מאוד את כיכרות הארמון, המקדשים ושאר האתרים בעמק קטמנדו.

א. כדאי להוסיף לרשימת האתרים שלכם גםאת  הכפר נאגרקוט (כולל לילה, לפני צאנגו נאריאן, כי הוא בקרבתו).

ב. אפשר לרכז את כל "אתרי החובה" ביומיים ולא בשלושה, את היום הנוסף תקדישו לפוקרה.

ג. את שני הימים שאתם מקדישים ל"אתרי החובה" תפצלו - יום לפני היציאה לפוקרה ולטרק, ויום לקראת סוף הטיול, אחרי הטרק.

טיול מהנה,

צילה תודה! הוספתי לרשימה...

 היי דרור,

התשובה היא איפשהו באמצע. לילדים יש סבלנות וסקרנות, אבל בלי להגזים. בדלהי, ולהבדיל בבנגקוק, הם סחבו לא רע . הכוונה היא בפירוש לטייל ולראות, אבל לא ימים ארוכים. גם אותנו ההורים מאוד מעייף ללכת יום שלם בחום, בלחות ובעשן. הרבה יותר קל לטפס על הרים... לכן אני מחפש לגוון לנו את המקדשים קצת. אם יימאס, בהחלט אופציה להשאיר אותם בגסטהאוס ולטייל קצת בזוג.

יובל

הי יובל

אני מאוד קיצוני בעיניין הזה אבל אני פחות מתעניין במקדשים ולא הייתי (למרות ששמעתי הרבה) באף אחד מהמקומות האלו . אני מבין שיש אנשים אחרים לגמרי ממני ואולי אתה כזה אבל אני בספק כמה סבלנות לילדים שלי הייתה לכל המקדשים??

יש איזה גן (ארמון) שצילה המליצה לי שהוא נחמד לשעה משפחתית עם בית קפה יקר על גבול הטאמל (בטח יש לה את הפרטים) אבל אם הילדים לא רוצים גם את זה אני חושב שרביצה ב-OR2K מתאימה כמעט לכל הגילאים ועם ספר טוב או WIFI או ישיבה על כתיבת יומן מהטרק אפשר להנות שם שעות. לדבר עם מטיילים אחרים שהם לפני או אחרי הטרק ובעיקר להיות בחופש.

אתה מכיר הכי טוב את ילדיך...................

לפני 10 שנים בקוסקו השארנו את ילדינו שעות בביית של פיסטוק (שהייתה אז מעוז ישראלי) והלכנו למוזאונים וכאלו בלעדיהם.

גם בית חבד זו אופציה לא רעה להריגת זמן, שח ששבש וסיפורי מטיילים

תהנו 

היי יובל,

לא לשכוח את:

http://www.gardenofdreams.org.np

פארק מסעדה ושקט  ושלוה בבלגן של קטמנדו.  

תהנו.