שווה לשקול באזור המילפורד את לייק מריאן, עם הילדים ייקח לכם שעתיים לכל כיוון ובתוואי שטח לא קשה במיוחד ואולי לעשות לתצפית ברוטברן מהצד של המילפורד, גם זה לדעתי שעה וחצי עד שעתיים לכל כיוון.

תודה רבה על כול התשובות, גרם לי להרבה חשיבה והתעמקות במידע. אני אשתף למען הבאים- יש אזורים בניו זילנד שמפורשות אסור לעשות חניות לילה אבל יש אתרים לקמפינג בחינם. לפי המפה יש פיזור לא רע. https://www.rankers.co.nz/respect

לגבי הטרקים מקבלת את ההמלצות + התחלתי לחשוש מחוסר שיתוף פעולה של הילדים (בני 12, 8, 6) ולכן אוריד את מילפורד, אקצר את אייבל טזמן ואחפש טרקים יומיים מקסימום יומים קלים.

לגבי אוסטרליה יש לי מחשבות להאריך את השהות קצת ולטוס ישירות לקיינס ומשם להדרים. בגלל עונתה צלילה חשבתי להתחיל באוסטרליה ואחכ להגיע לניו זילנד. היתרון- יותר העונה בניו זילנד ופחות קר כנל אוסטרליה. חסרון- יותר עמוס ומחירי קראוון עולים. אבל אי אפשר שהכול יהיה מושלם....

מחשבות למישהו??

שוב תודה רבה לכול מי שענה. זה מאוד עוזר!!  

בהמשך למה שאמרו קודמיי: באייבל טזמן מספיק יום אחד. רוצים לגוון? עשו את היום הזה בקיאק או בקאנו במקום בהליכה. יהיו מספיק הזדמנויות אחרות ללכת, והן יהיו מוצלחות יותר (הטונגרירו קרוסינג למשל, אם כי הוא עלול להיות קשה מאוד לילדים, שאיננו יודעים את הגילים שלהם ומידת הכושר שלהם.

רוב המטיילים בניו זילנד אינם עושים את טרק המילפורד. גם בגלל העלות וגם בגלל הגבלת מספר האישורים הניתנים להליכה בו. הייתי בניו זילנד פעמיים ולא טרחתי. את הפיורד עצמו אפשר לראות בשייט (מומלץ) בכל מקרה בלי קשר לטרק.

נושא הקמפינג והקרוונים מאוד השתנה בשנים האחרונות ויש עכשיו הרבה יותר הגבלות מבעבר, אז מאוד תלוי למתי החומר שקראת היה רלוונטי (מודה ומתוודה שגם אני בעבר ייעצתי לתרמילאים על סמך ניסיוני מבלי לדעת עד כמה דברים השתנו, הייתי השנה בביקור נוסף ואכן יש שינוי מהותי בתיירות בניו זילנד).

לגבי אוסטרליה, כדאי להפנים שמדובר במרחקים עצומים, ולכן צפויות לכם הרבה שעות ברכב, והרבה כסף על דלק. תבדקי עד כמה יש לך ולילדים כוחות לזה. בין קיירנס שבגרייט ברייר למלבורן יש יותר מ-3000 ק"מ (לשם השוואה, חרמון עד אילת זה 500 ק"מ), ואל תשכחי שלא נוסעים בכל יום (את רוצה כמה ימים במלבורן, כמה בסידני וכו').

לגבי המילפורד טרק.

הייתי בניו זילנד 4 חודשים, ועשיתי הרבה מאוד מסלולים. אבל לא את המילפורד והוא לא חסר לי.

לא מאמין בהיי לייטס שחייבים לראות- אני חושב שיש מקומות יפים שנשארים כמו התמונה שצילמת ( או שאתה זוכר יותר את התמונה שצילמת, או שאחרים צילמו, מאשר את המראה עצמו) ויש חוויות- שנצברות בד"כ דווקא לא במקומות שכל התיירים מגיעים ונמצאים בדרך- ואלו נשארות להרבה יותר.

למיטב ידיעתי הוא צודק, בייחוד בניו זילנד שמטיילים מקבלים דוחות על ימין ועל שמאל בגלל חניה לא חוקית.

לגבי מילפורד - חוקי גם חוקי. אני עשיתי רק את השיט המדהים ביופיו ולא עשיתי את הטרק וחזרתי בחיים לספר על זה. אופציות אחרות: אנג'לוס האט - בקתה על אגם בגובה 1600 מטרים. חובה להזמין מראש ומספיק זמן מראש. טרק מדהים ביופיו שנמצא בנלסון לייקס בצפון האי הדרומי, ניתן לעשותו אחרי האייבל טזמן.

אבלנץ' פיק - טרק יומי לפסגה בגובה של כ1800 מטרים, 3 עד 4 שעות טיפוס לנוף משגע.

רוטברן טרק - גרייט וולק בדומה למילפורד. במקרה שלכם הייתי מטייל אותו מהצד של קווינסטאון עד הסאדל וחוזר בחזרה, רצוי בלילה אחד וגם כאן להזמין מראש (תקראי עוד באתר של הDOC).

הטרקים לא קשים במיוחד וכמובן שיש עוד המון המון אפשרויות.

אני זוכרת שקראתי שאפשר עם קראוון לעצור ללילה גם במקומות לא מוסדרים. מפתיע אותי מה שכתבת. האם זה בשני האיים ובכול מקום?

ניצן- תודה רבה על כול המידע. בדיוק התחלתי לחשוב על קיצור הטרק של אייבל טזמן. אני צריכה לא להגזים עם טרקים כי אני צופה מרד מכיוון הילדים....

ואפשר להיות בניו זילנד ולא לעשות את המילפורד?? זה חוקי? 

אשמח להמלצות על מסלולים אחרים, לא קשים בגלל הילדים. לילה או שני לילות בבקתות זה אידיאלי.

לגבי אוסטרליה- תודה רבה! התחלתי לחשוב על לטוס מניו זילנד לאזור גרייט בריר ריף ולהדרים עד מלבורן ומשם לטוס לפיליפינים.

היי,

בעיקרון בניו זילנד יש איסור לחנות את הקרוואן בצידי הדרכים.

צריך לישון רק במקומות המותרים, הקמפסייטים טובים ואכן מעט יקרים, אבל אי אפשר סתם לחנות ללינה ליד חנות או ברחוב.

קחו בחשבון

רינת

הצעתי גם בפוסט אחר לקנות אוהל טוב (אפשר לקנות אוהל מצוין ל-6 אנשים באינטרנט או בכל חנות מטיילים) ולטייל עם רכב פרטי (במקרה שלכם וואגון כדי שיהיה מקום לציוד) ואז ניתן לישון בשטח בלי לחשוב על העלויות הכבדות של הקרוואן. (40-50 דולר ליום לרכב וואגון זה בגדר סביר)

ביום הראשון נכנסים וקונים 1-2 צידניות, 2-3 קופסאות גדולות לאחסון וככה מתניידים שכל פעם מחדשים את המלאי - זה גם חוסך את העצירות התכופות בסופרים, ועוצרים רק בשביל מצרכים בסיסיים כמו חלב, ביצים וגבינות.

לגבי הטרקים שאתם מתכננים, רק אומר, אייבל טזמן הוא קלאסי ללילה אחד.

הנוף חוזר על עצמו וזה בהחלט מספיק.

לגבי המילפורד, אני מדגיש שלא עשיתי. אבל, תעשו את ההחלטה שלכם אם 350 דולר לטרק לכל אדם זאת הוצאה סבירה בשבילכם, כי יש טרקים לא פחות יפים בעשירית מהמחיר. הם אולי לא מתוירים ומפורסמים כמוהו, אבל זה לא אומר שהם פחות מרשימים. אבל זה כמובן דעה סובייקטיבית שלי.

לגבי אוסטרליה.

שוב, היא ענקית. את הדרך ממלבורן לקיירנס אפשר לעשות גם בחצי שנה.

אני מניח שזמן סביר יהיה בין חודש וחצי-חודשיים אם עוצרים ברוב האטרקציות של החוף המזרחי, קרי מלבורן, גרייט אושן וגרמפיאנס, פיליפ איילנד, ההרים הכחולים, סידני, ביירון, גולד קוסט, בריסביין, פרייז'ר איילנד, וויטסנדייס, מגנטיק איילנד ואז עוד כמה ימים לקיירנס וסביבתה.

אני נוטה לכיוון החודשיים וצפונה מכיוון שאני לא מאמין בלרוץ ולעשות וי בצ'ק ליסט.

לפעמים זה כיף לקום בבוקר וללכת לים להשתזף.

אי אפשר לשמור על רמת עניין ועירנות כל כך גבוהים במשך חודשיים, לכן אני תמיד ממליץ לעשות יום "חופשי" על כל 5-6 ימים.

מקווה שעזרתי!

תודה רבה על הפירוט. אתעמק מול מפות. אני מבינה לגמרי את הנקודה שאמרת לגבי הקראוון. המחשבה שלנו היא לא לישון באתרי קמפינג אלא בשטח ( ככה עצרנו בטיול קראוון באיסלנד). הסיבה היתה שיש תכנון לעשות גם את המסלול במילפורד וגם בטזמן ואז זה עלות גבוהה של קראוון שלא בשימוש...

אני אבדוק אולי החזרה בדרום....

לגבע אוסטרליה בכמה זמן אתה מעריך סביר לעשות מסלול ממלבורן עד לאזור השונית הגדולה ברכב? חודש וחצי?

שבת שלום!

ראשית אתייחס לניו זילנד.

הייתי מחליף את הסדר רכב/קרוואן ומתחיל עם רכב מאוקלנד עד לוולינגטון, עובר לאי הדרומי ואז משכיר קרוואן (או כל אופציה אחרת שבסופה תקבלו קרוואן לטיול באי הדרומי).

אני חושב שבדרום קרוואן יהיה יותר אפקטיבי מהסיבה שיש שם המון אתרי קמפינג בהשוואה לאי הצפוני והם קרובים מאוד למסלולים, גם הקצרים שביניהם (אשמח לתיקון במידה והטעיתי אבל זה מניסיוני).

בכללי, אני הרגשתי שהאי הצפוני הרבה יותר עירוני והדרומי פראי יותר וכולל המון מקומות עצירה.

לגבי אוסטרליה.

חודש זה קצר. מאוד. בייחוד למסלול שאתם מתכננים.

לכן, מה שהייתי עושה, מכיוון שאתם מטיילים עם ילדים, או לעשות את הדרך ממלבורן לסידני (אפשר ביומיים ואפשר בשבוע - ממליץ דרך ההרים הכחולים) ומסידני טס לקיירנס ומטייל באזור, כולל צלילות או כל פעילות אחרת באזור הגרייט ברייר.

הבעיה היא, וציינת אותה, מזג האוויר, לכן האופציה השנייה היא לטייל מסידני ועד לבריסביין.

צריך לזכור שהגרייט ברייר לא נגמרת בקיירנס אלא ממשיכה עוד מאות קילומטרים דרומה ולכן ניתן לצלול גם באזורים הדרומיים שלה. (אם כי פחות מתויר ופופולרי)

אתם עם ילדים אבל גם חווית הגלישה באוסטרליה היא משהו מיוחד ואני יכול לשער שהילדים מאוד יהנו מלעמוד על הגלשן, לכן אפשר לעצור באינספור מקומות על הדרך שבהם הילדים יוכלו ללמוד לגלוש.

כדי לסכם, הייתי מתחיל במלבורן, מטייל באזור כשבוע (פיליפ איילנד, גרייט אושן רואד, גרמפיאנס), ממשיך לסידני דרך ההרים הכחולים במשך 4 ימים, מקדיש לסידני 3-4 ימים (לגמרי מספיק, חצי יום של הליכה וסתלבט מקוג'י לבונדיי, יום אחד בית האופרה ומנלי ועוד יום גמיש) ואז עלייה לבריסביין במשך כשבועיים, כאשר על הדרך יש אתר צלילה מפורסם (שכרגע שכחתי את שמו), ואת הדרך לביירון ביי הייתי מתקתק יחסית כי רוב המקומות דומים.

משם ניתן לשלב לונה פארקים לילדים בגולד קוסט ולהמשיך ישירות לפרייז'ר איילנד, אי החול הגדול בעולם (ניתן להשכיר רכב שטח עצמאית, אתם 5 אז זה בדיוק) ואז לחזור לבריסביין.