אגדת חורף - מרץ 2016 בקנדה
-
ונקובר - פעם שלישית - 4זהו היום האחרון שלי בעיר, ובערב אני מתחילה בדרך הארוכה הביתה. בעלת הדירה שלי ב-Airbnb מסכימה שאפנה את הדירה ב-5, ובסה"כ זה די מתאים לי, כי במצב אופטימלי הייתי יוצאת קצת אחרי 6 ככה שהמצב די טוב.אני צריכה לחזור לדירה עד 15:30-16:00 לטובת זמן אריזה ומקלחת (בכל זאת טיסה ארוכה לפי....).
קראתי הרבה המלצות על מוזאון האנתרופולוגיה שבאוניברסיטת בריטיש קולומביה שבעיר (וגם המדריכה בסיור המליצה עליו) ולכן החלטתי שזו פעילות מתאימה ליום האחרון. קניתי גרופון של כניסה בחצי המחיר, ובנוסף, קניתי גם גרופון לכניסה לגנים הבוטניים של האוניברסיטה. אני אתחיל דווקא מהשורה התחתונה - שניהם היו מוצלחים אבל הנגישות אליהם קשה!
באתר של המוזאון כתוב שצריך להגיע אל המסעף של האוניברסיטה ומשם או ללכת ברגל או לקחת קו אוטובוס פנימי. אוקיי, אבל איך מגיעים למסעף של האוניברסיטה?! אסתר ממרכז המבקרים ליד קנדה פלייס אמרה קווים מסוימים. גוגל סבור שמהדירה מדובר דווקא בקווים אחרים ואתר התחבורה הציבורית של העיר פשוט בלתי נסבל ולא הצלחתי לחפש בו בכלל. בסופו של דבר, moovit מסכימה עם אסתר ושולחת אותי לתחנה הנכונה ברחוב גראנוויל, במרחק של 5 דקות הליכה. קו 14 וקו 4 נוסעים לאורך רחוב גראנוויל עד האוניברסיטה. חשוב לדעת שבאוטובוס אפשר לשלם או במטבעות או בכרטיס מגנט נטען - Compass. אפשר לקנות כרטיס קומפאס ב-seven eleven וכנראה גם בעוד מקומות. טוענים קרדיט על הכרטיס ואיתו משלמים בנסיעות בכל כלי התחבורה הציבורית בעיר. אני לא בטוחה בדיוק כמה, אבל יש טווח שבין שעה לשעתיים שבהם אפשר להחליף כלי תחבורה באותו הכרטיס. למשל, אם עליתם על קו 4 לאוניברסיטה ואחרי 10 דקות האוטובוס התקלקל אז המערכת מזהה ששילמתם לא מזמן ולא תשלמו שוב. אותו דבר אם תחליטו לקחת אוטובוס פנימי למסעף של האוניברסיטה ואז תחליפו לאחד אחר חזרה לעיר. נסיעה רגילה בעיר עולה 2.10$. כרטיס קומפאס רב פעמי מצריך פיקדון של 6$ שניתן לקבל בחזרה. מתישהו אני אשלח להם אותו בדואר ואקווה לקבל בחזרה את הפקדון ששילמתי.
בחזרה לאוניברסיטה -הנסיעה נמשכת כחצי שעה אם אין פקקים יוצאי דופן וכמעט כל הנסיעה היא בשכונות מגורים. בשלב כלשהו אני מזהה שאנחנו מתקרבים - אחרי 8 וחצי שנים של השכלה אקדמית - אני מזהה אוניברסיטה כשאני רואה אחת כזו. בכל מקרה גם קו 14 וגם קו 4 נגמרים באוניברסיטה (אבל לא ידעתי את זה מראש). החלטתי ללכת ברגל כ-20 דקות ממסעף האוניברסיטה עד המוזאון. בשבילים הראשיים של הקמפוס יש מפות ואפשר למצוא את הדרך. אני נכנסת בקלות עם הגרופון ומגיעה בדיוק בזמן לסיור המודרך שיוצא בשעה 11. בד"כ אני לא אוהבת סיורים מודרכים במוזאונים אבל הפעם הרגשתי שעדיף לקחת אחד ואני שמחה שעשיתי את זה. יש שם תערוכות מרשימות של חפצים שונים של ה-First Nations של האזור- טוטמים, סירות, קופסאות, בגדים, מסכות וכו'. אני כמעט לא מכירה את ההיסטוריה ואת התרבות של העמים האלה אז הסיור המודרך היה מאוד מועיל. בנוסף, יש תערוכות מתחלפות שמציגות חפצים של עמים שונים מכל רחבי העולם. הסיור נמשך כשעה ואחריו נשארתי עוד קצת גם בתערוכות האחרות. הצרה היא שהתשתי את עצמי אתמול קצת יותר מדי וכבר קצת קשה לי ללכת. בשלב כלשהו אני מרגישה שאני מתחילה לצלוע ואני שמחה שזה קרה רק ביום האחרון.
משזה נאמר, זה לא מנע ממני ללכת ברגל כ-1.5 ק"מ עד לגנים הבוטניים. דווקא כאן ההתמצאות מאוד פשוטה כי פשוט הולכים לאורך הכביש שסמוך למוזאון. מפעם לפעם יש יציאות לשבילי טיול ביער גשם סמוך. יער הגשם נמצא על צוק שמעל הים ולפעמים אפשר לראות את הים. ביום אחר עם יותר זמן וכוח אולי הייתי הולכת לאחד השבילים.
הגנים הבוטניים יפים, במיוחד עכשיו כשדברים מתחילים לפרוח. זה פיצוי קטן על זה שויתרתי על נסיעה לויקטוריה וגני בוצ'ארט. החלטתי שלא להשקיע את הזמן והכסף בנסיעה לויקטוריה רק בשביל הגנים, ובין היתר, חששתי שבתקופה הזו הגנים לא יפרחו ולא יהיו מרשימים. בדיעבד אני מעריכה שזו בטח טעות ובטח יפה שם גם עכשיו. אני לא יודעת מה המצב בקיץ, אבל אולי אפשר להשתמש בגנים האלה כפרס ניחומים. יש לי כוח לסיבוב של בערך חצי שעה עד שאני נשברת ומרגישה שכבר ממש קשה לי להמשיך ללכת ועוד יש דרך עד הבית. בנסיבות האלה אני מחכה לאוטובוס הפנימי (למעשה, קו עירוני רגיל) עד למסעף האוטובוסים. לוקח קצת זמן עד שאני מבינה שלא רק שזה לא בדיוק איפה שירדתי בבוקר אלא שגם אין כאן קווים שמגיעים למרכז העיר (ופועלים ביום ראשון!). אז בכל זאת יש איזה 10 דקות הליכה לצד השני של המסעף (סיבוב גדול) וכמובן שאני בדיוק מפספסת אוטובוס. אחד אחר מגיע תוך כמה דקות, ולמרות שיש קצת המתנה עד שהוא יצא, לפחות כבר אפשר לשבת בפנים וזה מזל כי בדרך חזור האוטובוס עמוס.
טוב, אני מגיעה בזמן לדירה, אוכלת, מתקלחת ואורזת הכל. כמה דקות לפני 5 אני יוצאת. הסיכום עם בעלת הדירה היה שאשאיר את המפתח בפנים ואשלח הודעה באתר כשאני יוצאת, ואז היא תשלח מישהו לאסוף את המפתח ולנעול. אני לא זוכרת אם ציינתי את זה, אבל בכלל לא פגשתי אותה.
רכבת מתחנת יילטאון וחצי שעה אחר כך אני בשדה התעופה, מגיעה בהחלט מספיק מוקדם ואין בכלל תור בדלפקים של בריטיש. הכל עובר מהר ובקלות. בלית ברירה אני מתפשרת על "קפה" בסטארבקס ומעבירה את הזמן באינטרנט עד הטיסה, שגם היא בסדר ואני מעבירה את הזמן קצת בשינה וקצת בסרטים ושוב אותם הפרקים של המפץ הגדול... יש לי המתנה של 8.5 שעות בלונדון אבל אני מחליטה שלא לצאת לעיר. א. כבר היה לי קשה ללכת בונקובר, זה לא ישתנה בלונדון. ב. אנחנו נמצאים כשבוע אחרי הפיגועים בבריסל ואני חוששת שהבדיקות הבטחוניות יקחו הרבה זמן, או לפחות, צריך להערך לזה שיקחו הרבה זמן. ג. בסופו של דבר הנסיעה הזו תצא די יקרה ותשאיר משהו כמו 3-4 שעות בעיר ולא נראה לי שזה שווה לי את ההשקעה. בסופו של דבר ההמתנה הזו לא כזו נוראית כמו שחשבתי ובסה"כ הזמן עובר. למעשה, ההמתנה הזו קלה לי יותר מההמתנה של ה-3 שעות בדרך הלוך. אני וחתת לבוקר קצת גשום, סוג של מצב ביניים בין האביב הקנדי לאביב (קיץ) שלנו.
-
הגנים הבוטניים באוניברסיטה -
הגנים הבוטניים באוניברסיטה -
הגנים הבוטניים באוניברסיטהשקד,
התמונות כול כך יפות!
לנו הייתה מכונית שכורה בונקובר ובכול זאת התברברנו בשטח הגדול של האוניברסיטה. .
רציתי לראות בשטח האוניברסיטה את הגן היפני, ולא לקחתי בחשבון שהוא גן סגור עם שעות פתיחה, כך שעד שמצאתיו, השערים היו נעולים.(במוזיאון של בריטיש קולומביה, הכולל חלק אנתרופולוגי ,כבר ביקרנו בויקטוריה)
מה שימצאנו (לא רחוק ממנו) זה את חוף הנודיסטים,אשר המוני סטודנטים נוהרים אליו, והוא מיועד לחובבי הז'אנר.
נילי
-
הגנים הבוטניים באוניברסיטהנילי, תודה רבה על המחמאות!
אם אני זוכרת נכון הגן היפני נמצא ממש מול המוזאון, בכל מקרה יש שם איזשהו גן נוסף. כרטיס הכניסה לגנים הבוטניים כולל גם כניסה לגן שמול המוזאון אבל כבר לא היה לי זמן וכוח. מה גם שגיליתי את זה כשקיבלתי את כרטיס הכניסה לגנים הבוטניים אחרי שכבר הלכתי מהמוזאון.
-
הגנים הבוטניים באוניברסיטההי שקד
רק היום הגעתי לאשכול היפה הזה אבל קראתי הכל ברצף
קצרה היריעה להתחיל להתייחס לכל הדברים היפים שהעלת כאן רק אומר תודה על דיווח מקסים ושימושי, תמונות משגעות והמון טיפים שהעלת . כל הכבוד
אנחנו נבקר בקיץ בונקובר ואני בטוחה שאעזר בסיכום שלך.
אם להתייחס בכל זאת לאנקדוטה אחת - גם לנו 8.5 שעות המתנה בקונקשין בהיתרו ואני כבר חוששת ושוברת את הראש איך להעביר אותן... אם יש הצעות אשמח
המון תודה על סיכום נהדר
איריס
-
ונקובר - פעם שלישית - 4אותנו מוזיאון האנתרופולוגיה שעמם בטירוף. טוב, הגזמתי, היה מעניין למשך חצי שעה אבל נמשך לנצח, או עד שהחלטנו שדי לנו. היה בו עומס מוצגים ומעט מדי תיווך לצופה, אז יכול להיות שבאמת העובדה שהיית בסיור מודרך יצרה חוויה שונה.
-
אגדת חורף - אפילוגבשורה התחתונה - היה מעולה. הציפיות שלי מהטיול הזה היו מאוד גבוהות והן התממשו במלואן. העונה, לדעתי, מצוינת. כמובן שצריך להתאים את אופי הטיול לזה שזה לא טיול קיץ. מזג האוויר בהחלט האיר לי פנים אבל לא היה כאן משהו חריג, הטמפרטורות היו בדיוק לפי הממוצעים שראיתי באתרים השונים.
הקושי העיקרי שהיה לי בתכנון הוא מעט מאוד מידע בעברית על מה קורה בחורף (ליתר דיוק, אביב) ולכן היה קשה להתאים מסלול לעונה הזו. בפועל יש לא מעט תיירות חורף והטיול קל ונוח.
גולת הכותרת של הטיול - ווייטהורס, וכמובן הזוהר הצפוני. אם זה לא היה ברור עד עכשיו, המקום כבש אותי לגמרי. הכל מאוד פשוט ובעיני יש בזה הרבה קסם. כמו כן, פשוט יפהפה שם, במיוחד עם כל השלג והנהר הקפוא. הרגשתי בעולם אחר.
במקום השני ובקרב קרוב - peak to peak בוויסלר. כל כך כל כך יפה. הנשימה פשוט נעתקת וזה לא מהקור.
מה הייתי עושה אחרת? מוסיפה ימים לווייטהורס, קודם כל. יש כל מיני אתרים בסביבה ולא הגעתי אליהם כי לא הייתה הזדמנות טובה לטיולים מאורגנים באותו הזמן. לא נראה לי שהייתי שוכרת רכב כשהכבישים עדיין קפואים.
עכשיו כשאני יודעת איך נראית העונה בפועל גם הייתי שוקלת מחדש טיול לאי ונקובר. לא בטוחה שהייתי רוצה לשכור אוטו לשם כך אבל לפחות הייתי בודקת אופציות ריאליות להגיע. הייתי בודקת גם לגבי שיט לוויתנים / אורקות. כשהסתכלתי הרבה זמן מראש היה כתוב שהעונה מתחילה באפריל. יכול להיות שהיה כדאי לבדוק שוב קרוב יותר לזמן של הטיול.
הטיול שלי בנקובר היה קצת מרוח. חלק בגלל שעות פתיחה קצת מוגבלות וחלק בגלל שאחרי ווייטהורס המוטיבציה שלי לעיר קצת פחתה. אני לא יודעת מה שעות הפתיחה בקיץ, אבל בעונה הזו הרבה מהמקומות פתוחים בין 10 ל-17 ולכן לפעמים באופן אובייקטיבי קשה להספיק כמה דברים ביום אחד. ביקור באוניברסיטת בריטיש קולומביה לא מסתדר כמעט עם שום דבר אחר, בעיקר כשנוסעים בתחבורה ציבורית.
שני הדברים שעליהם לא הייתי מותרת בונקובר הם טיול האופניים בסטנלי פארק ו-FlyOver Canada. מי שכבר ראה את הנופים המקסימים באמת יכול לשקול שוב את FlyOver. זה עדיין כיף וקנדה היא עצומה ויפהפיה ככה שבטוח יש שם מקומות שלא ראיתם, אבל עדיין זה קצת יקר ביחס למשהו שמשך חצי שעה. אני ממש נהנתי.
אני חששתי שעצי הדובדבן עוד לא יפרחו בזמן הטיול שלי אבל למעשה הגעתי בשיא הפריחה. כשחזרתי לאחר שבועיים הפריחה כבר הייתה לקראת הסוף. יש אתר שמרכז מקבצי עצים שאולי הם מרשימים במיוחד. כשהבנתי שכל העיר מלאה עצי דובדבן ויתרתי על החיפוש באתר. זה כמו לשלוח מישהו לאתר של עצי פיקוס או תמר בערים ישראליות.
הדאונטאון של ונקובר הוא קטן ואפשר לחצות אותו ב-30-45 דקות הליכה, תלוי אם לאורך או לרוחב. אהבתי במיוחד את אזור גאסטאון - רחוב water והסביבה שלו עד רחוב Carrall ממזרח. יפה שם, בעיקר בערב, ויש הרבה מסעדות ופאבים. גם ביילטאון זה דומה אבל מסיבה כלשהי אהבתי יותר את גאסטאון וזה האזור שהייתי מתמקדת בו בחיפוש לינה.
עם הזמן אני אכתוב דברים ספציפיים לטיפים. מצרפת כאן את גרסת הבלוג, למי שעדיין מתעניין. בינתיים, תודה רבה שעקבתם ושהגבתם, וכמובן תודה רבה על הייעוץ וההכנה לפני הטיול. עד הפעם הבאה!
שקד
-
אגדת חורף - אפילוג -
אגדת חורף - אפילוג -
אגדת חורף - אפילוג
