בואו ננוח קצת.
הנושא ננעל (פעם ראשונה שאני נאלץ להפעיל את האופציה, מעניין אם זה בכלל עובד).

שבת שלום לכולם.

טוב, אין ספק שהדיון הזה מדרדר לחלוקה בין שני סוגי טיפוסים:
אלה שאוהבים את אפריקה ואלה שבחרו לחיות בה. משום מה נדמה כי מעגלים אלה אינם נפגשים.

מי שבוחר לחיות באפריקה, אל לו כי ילין על תנאי החיים הקשים... יש צורך להתמודד עם הגנן, השומר והעוזרת, וכמו שאנחנו יודעים, להחזיק "סטאף" זה לא פשוט.
עשיתי את זה, גרתי בארושה שנה (כמדומני יש לנו מכרים משותפים). שנאתי לגור בכלוב עם השומר, החזקתי מנקה כי בעלת הבית שלי רמזה לי שכך נהוג. שילמתי לה יותר מהמקובל, ודאגתי לשטוף כלים ולסדר את הבית לפני שהיא מגיעה, וגם "טרחתי" לכבס לעצמי בעצמי, לתדהמתה.

מאידך, יש אלטרנטיבה לטיסות באתיופיאן!!! אפשר למשל לחזור לגור בארץ, לוותר על עול המשרתים, אוי, סליחה, כבר קוראים להם "סטאף" הבית הגדול ולהתמודד עם החיים בארץ...
אבל אני מניחה שזו לא אפציה. ממליון סיבות אחרות.
אין לי כל ספק שאתם רואים את שהותכם באפריקה כמקדמת ומסייעת ליבשת הבלתי מפותחת. אנימחזיקה בדעות קצת שונות (מותר לי??)
אז אם כן, מה באמת קורה פה? אוי, קוראים לזה - בואו נתלונן תמיד, בכל מצב ומקום בו אנחנו נמצאים...

ועכשיו להנהלה...
תגידו, איפה המקש שעליו לוחצים בשביל למחוק דיונים שאינם תורמים לפורום? נדמה לי שהפורום יושב באתר "למטייל", לא ל"מהגר הכלכלי"

זה שהשם שלך מסתיים ב-tanin לא אומר שאתה חייב לחשוף את שיניך ולנגוס בכל מי שנקרה בדרכך. תנין שפותח את פיו יותר מדי, בסוף ימצא מי שיקח מקל ויתקע אותו בין החלק התחתון לעליון ואז מה? המילים יעצרו בדרכם החוצה והאוכל בדרכו פנימה והסוף ידוע מראש.

כפי שציינת אפשר דרך אירופה זה ארוך פי שניים ויקר פי שניים

למרות שייעצו לי להתעלם מחוצפתך ומהעובדה שאתה מקלל שוב ושוב, החלטתי להגיב.
א. כדאי שתדע שבכירים במשרד הביטחון ובצה"ל טסים באתיפיאן למזרח אפריקה והחברה קיבלה ציון גבוה אצל גורמי ביטחון ממלכתיים.
ב. אייר פראנס, אלאיטליה, אייר קנדה, אמריקן איירליינס, בריטיש איירליינס, דלתא, איסטרן, קלמ, לופטהאנזה וכמעט כל חברה מערבית שהיתה יכול חשוב עליה יש לה רקורד התרסקויות וחטיפות גרוע משל אתיופיאן. הטיסה שאתה מדבר עליה היתה היחידה אי פעם של אתיופיאן שהתרסקה וגם זאת בגלל חטיפה. אולי בתעשיה האווירית מחפשים את הקומבינה לטוס דרך אירופה, זה לא שזה בא מהכיס שלהם.
ג. נחום גוטמן מוסר לך אריכות ימים ובריאות, אבל רוצה להזכיר שכולם מתים בסוף, גם מי שיש לו משרתים שחורים. הוא מסופק אם 30 שנה אחרי שתיאסף (עד 120) לעולם שכולו טוב, ייצטטו אותך כמו שמצטטם אותו.

האם יש בכלל טיסות שאינן בחברה האתיופית מהארץ לאוגנדה? (כאלה שלא עולות 3000 דולר דרך מילנו ואמסטרדם).

עכשיו הנושא מתחיל להיות מעניין.
טיפשים החושבים שהם יודעי כל.....
כמובן שהיו הרבה מלכים לשבט הזולו, אבל מי שלקח את התגובה שלי ברצינות, הוא חסר חוש הומור לחלוטין... והמבין יבין. (בייחוד אלו "השרופים"על הפורום עם 1600 הודעות ויותר]
מכוון שאיני גר בקמפלה, איך הגעת למסקנה שאני סנילי???


אגב, בנושא בטיחות באתיאופיאן: שאל בתעשיה האוירית ובעוד גופים כאלו אם מותר להם לטוס באתיאופיאן. מאז שהמטוס החטוף שלהם התרסק מול חוף קומור וישראלים ניספו.... אבל מי סופר ומי זוכר?

מצחיק. אני לא התחצפתי לאף אחד, הייתי מנומס מאוד אם תקרא היטב, ויש סיכוי שאני מבוגר ממך, אז תבדוק כשאתה פונה לילדים. והיו הרבה יותר משני מלכי זולו, בעצם יש עד היום. שאקה הוא המפורסם שבהם, במקרה עשיתי עליו עבודה סמינריונית פעם, ואם כבר הסיפור של נחום גוטמן מתעסק באבא שלו סנזאנקאגונה. אבל אתה חושב הרי שאתה יודע הכל, מצד שני אתה לפחות מודה שאתה סנילי.

ילדים,עכשיו נ-ס-כ-ם
עוזי: בגלל שהתחצפת לאחד מזקני הקהילה בקמפלה. מוטלות עליך 60 שעות של עבודה קהילתית בקמפלה. עליך לטוס לשם באתיופיאן ואתה יכל לבצע את העבודה בקהילה מקומית או בקרב הקהילה הישראלית. [תמיכה בסנילים ובקשישים]
נחום גוטמן: אה, הוא כבר מת.
לובנגולו מלך הזולו: לאחד קראו דינגן ולאחר, שאקאה. לא היה לובנגולו. נעזוב זה.
מירב: שבועיים בלגוס עם גנן, עוזרת ושומר, [וגם להוציא חבילה מהמכס] כבר תרפא את "אהבתך" למקומיים. תנסי ולא תתאכזבי.
אלי אוגנדה: אתה תרנגול שמתווכח עם ביצים. אלו ביצים מיוחדות, ככל שתתווכח, יבואו יותר ביצים. אלו ביצים עם עור פיל שאי אפשר לעשות מהן שקשוקה. הן גם יודעות כבר ה--כ--ל.
עידו: אתה אחראי לביצוע! אל תפשל ותדווח לכולם.
ערב נעים

בהחלט מעצבן. אם אתה באאיזור תל אביב אולי שווה לך לקפוץ לסניף שלהם בבן יהודה. לגבי המפגש בכיף, רק שנצליח לאשר את הטיסות לכרטיסים שמימנת לנו

האלן לכולם
אני רואה שהנושא של חברת התעופה האתיופית מעורר הדים רבים כמה כניסות ותגובות.
השבוע הגעתי לביקור מולדת בחברת התעופה המהוללת, איך אמרה מרב לאשר טיסה, מה הבעייה בסך הכל טלפון ובכן זה היום השלישי שאני מנסה לאשר את הטיסה של המשפחה שלי במשרד בארץ ובכל מספרי הטלפון של "החברה הטובה באפריקה" אף אחד לא מרים את הטלפון כולה טלפון. שמחתי לראות את ההשתתפות הערה וחלקתי עם חברי "המהגרים" שמשתמשים בשרותי הטיסה של החברה הנ"ל לבדוק אולי אני טועה ומטעה. ובכן ידידי ניראה לי שאתם המטיילים מוכנים לקבל את השרות והיחס מחברה הנ"ל, אבל רבותי צר לי אני לא יכול לקבל את זה שלא ניתן לאשר טיסה במשך שלושה ימים. ושתדעו לא אישרת בדרך כלל גם לא טטוס.
טיפ נוסף לאלה שהפרוטה בכיסם ישנו חדר המתנה שעולה כ 15 דולר בצמוד ללאונץ של העסקים וניתן לישון שם עד כ 20 דקות לפני ההמראה.
אז אני מסתכל על הכוס המלאה ולא על זו החצי ריקה.
אם למישהו יש רעיון או איזה קשר ישיר למנהל התחנה של החברה הנ"ל בארץ אשמח לקבל קיצור דרך לאשר את הטיסות שלי,הצילו.
יאאלה ותודה שטסנו אטיופיאן.
מה דעתכם לעשות את המפגש הבא של הפורום עם קפה ומאפה בג'אווה קפה בקמפאלה.

אולי תנו איזו תמונה של הטרמינל שנדע על מה מדובר...

אני עובר למלח.

התפלאתי לגלות שכותרת "אתיופיאן איירליינס" משכה כל כך הרבה תגובות בפורום. נכנסתי ולא התאכזבתי! אלי, הכנסת פלפל לחיי הפורום הרדומים לאחרונה! עוזי, שמרת על קור רוח וכראוי - עור של פיל! מרב - המשיכי לשתות ממרומי הדואומו! בושבייב - מה עם הסווהילית! ולכולם - הבעיה האמיתית עם שינה באדיס זה האיש שמתעקש להעיר אותך מכרבולך בשק השינה על רצפת הטרמינל כשעתיים לפני הטיסה היעודה. ולעניין השמיכות: אין סיפור אבל כשנחתתי לראשונה הופתעתי לראות שכל האפריקאיות מסתובבות עם צעיף באותו צבע. חשבתי שמדובר באופנה מקומית חדשה וכבר חשבתי להיחפז לשוק הקרוב אבל אז התברר לי שאלו הן השמיכות... ורק אני לא לקחתי...
ולעניינינו: אני חושבת שבשביל פעם אחת, שדה התעופה של אדיס הוא בהחלט חלק מעניין בחוויה האפריקאית ובחווית הטיול. אני מבינה שלעבור בו דרך קבע זה לא כיף גדול (אלי) אבל בשביל המטיילים מדובר בחוויה אנתרופולוגית לכל דבר. עובדה שהיא נחקקה היטב בזיכרון כולנו.

בפעם הבאה שאני שם אשתדל לזכור לתעד את עצמי בתנוחת נמנום אופיינית באולם הריק. גם אם אצטרך להודיע על חפץ חשוד לשם כך

שנתחיל בהגדרות:
פרישת יפעה משמעה שינה.
השתרעות על 2 כורסאות בחדר המדובר משמעה נמנום.
היות ואני ישנה רק אחרי הצ'ק אין (אני מאלה שהלמראה צריך להעיר אותם).
לעניין שמיכות אתיופיאן אירליינס שאני מוצאת חינניות והייתי שמחה לו היתה לי כאן אחת.. לגילי יש אחלה סיפור בעניין מהפעם הראשונה שלה באדיס....
גילי, את פה?

אני חולק עלייך בושבייב, גם בשעות הבוקר הספסלים לרוב מאוכלסים בעמי כל העולם המכוסים בשמיכות אתיופיאן הכחולות.

אז ככה- אלף, אף פעם לא טענתי שאני רצינית.
בית, הרוב המוחץ של התל אביבים שאני מכירה הם מופקרים היטב.
וגימל, אל תעליבי אותי- ברור שאני מכירה את החדר שאת מדברת עליו. העניין הוא שהספות שם הן עם ידיות, מה שלא מאפשר לפרוש עליהן את כל יפעתי במצב מאוזן. לעומת זאת, אם מגיעים בשעה מוקדמת במיוחד של הבוקר (וזה המצב בד"כ) נקל למצוא שורות שלמות של ספסלים פנויים באולם המרכזי. אולי זה לא מוציא שם טוב לישראלים, אבל זה בהחלט נוח.

בפעם הבאה שאת באדיס, איך שאת עולה לאולם הקונקשיין, שמאלה עד הסוף וימינה, חדר טלויזיה לפשוטי העם. שעות שבהיתי שם ב - CNN מאידך גיליתי שהיות ואני ככ לא חשופה לטלויזיה כבר כמה שנים, אני בוהה באותה רצינות בתוכנית תעודה של ה - BBC ובפרסומת לשטיחים שקופצת באמצע, אז אני לא דוגמה.
לגבי נישואי עידו - נו באמת, חשבת שכל התלאביבים מופקרים?? בושי והכלמי
לגבי האספרסו בפירנצה, יש מצב שאם מישהו היה מנהל מלאי כאן היתה נרשמה עליה חדה בצריכה בחודשיים האחרונים מאז שהגעתי...
לפני שבועיים הייתי כאן בתערוכת צילום תמונות מבורקינה פאסו, צלם תעד פעילות של עמותה שם (דרך אגב, לפני 3 ימים אותו צלם הגיע לארץ לצלם). היה לי מאוד מוזר להיות "בצד השני" לשתות שמפניה (אש לא שתיתי) בתערוכה בה מצולמים עבדי חיפוש הזהב, אוכלי תירס קלוי, נשים בבית הספר של הכנסיה וכו..
יש מצב להגיד שאני כאן וליבי שם?

יפה מאוד, סוף סוף נושא שבו הפורום התעורר. כל הכבוד לכל המגיבים, תמשיכו כך.
אני מצטרף לדעת הרוב ופעם אחרונה האתיופיאן עשו מעל ומעבר, הביאו אותנו לעצירת ביניים בזיבוטי, עצרו מטוס שהגיע מהונג קונג, העלו אותנו עליו. איכבו את כל הקונקסיון, העלו אותנו באיחור של כשעה וגם הספיקו להעביר את המזוודות, כי המטוס שלנו חזר בלי נוסעים. הגענו ליוהנסבורג באיחור של שעה, המזוודות היו והבעיות היו אם טיסת המשך אם נמיביה איר, שסגרו את המשרד למרות שהטיסה התאחרה בשעתיים. במזל מצאנו מישהי שהיתה מוכנה לפתוח את הדלפק ולא נשארנו לילה ביוהנסבורג, אך המזוודות נשארו ללילה ביוהנסבורג, למרות שחיכינו מעל שעתים בהמתנה.
לגבי שדה תעופה באדיס, הוא הרבה יותר טוב מזה שבמומבאי, שהיום אין חנות אחד, מערכת הקריזה לא עובדת, אבל אמרו לי שבונים טרמינל חדש.

וווופס...הפאדיחות שאני עושה לאחרונה.... לרגע לא הייתי סגורה אם אתם חיים בחטא או לא.
ומרב- שלא תעיזי להוריד בכמויות הקפה, אני מתה על היד הקלה שלך על המקלדת! לא צפוי מחסור באספרסו בפירנצה אני מקווה.
על איזו טלויזיה את מדברת? מעולם לא הרעישה טלויזיה את הטרמינל באדיס כשנימנמתי שם, וזה קרה אי אלו פעמים.
ואני לא נעלמתי לשום מקום. כן כן, יש אנשים שאשכרה עובדים, שמעת על הקונספט החדשני הזה? סתם. הקנאה מדברת מגרוני, זה ברור, נכון?

מה מזל טוב? להזכירך, אני כבר נשוי...
החתונה היתה של בן-דוד של זוגתי, אבל אני אמסור לו את ברכתך

ואל תגידי לי "בעבודה"... לא קונה את זה...
יש לי המון מה עוד להוסיף לכל הדיון הזה, השלכותיו, המידע ושות' אבל כמובן שלא אטרח ואדוש שובשוב.
רק הערה קטנה לגבי אהבתי אליה - אפריקה מאוד קלה לאהבה כשאתה מטייל בה, פחות כשאתה חי בה. מעבר לאהבתי הרבה אליה ולודאות הברורה שלו הייתי מנהלת את חיי אחרת (בעלת ממון נזיל) הייתי בחזרה שם מחר. החיים בה לא קלים, ענייני החשמל והמים, הצורך להיות נעול כל הזמן, החיים מאחורי הסורגים וההתמודדות היום יומית עם אנשים שרואים בך ארנק מהלך ורוצים להרוויח ממך בדרכים לגיטימיות יותר או פחות, היא התמודדות קשה. כאן לא המקום לפרט את העניין כיוון שהפורום הוא עבור מטיילים ולא מהגרים. כל מקום בו אתה מטייל שונה מהחיים היומיומיים באותו מקום.
עכשיו כשאני בפירנצה, אני רואה ככ הרבה התנהגויות שלי שהדבר היחיד שאני יכולה להסביר כשנועצים בי עיניים זה: "חייתי שנתיים באפריקה" - זה שאני לא מורידה את התיק ממני, זהשיש לי חיוך קטן בכל פעם שאני לוחצת על השאלטר ויש אור, זה שלקח לי חודש להפנים שאפשר לסמוך על המקרר פה, זה אני לא מורידה את העיניים מהילקוט, זה שאני נועלת את עצמי בחדר, זה שכל מעשה נחמד של מישהו נתקל ב"מה הוא רוצה בתמורה", אלו הן תגובות שהשתרשו אצלי שם. לא הייתי כזו לפני.
ובעניין שונה לחלוטין - כאן בלימודי אני "נאלצת" להתמודד עם אנשי לטינואמריקה - ואני צופה מהצד (כהרגלי) בהתנהלויות "אפריקה" מול "לטינואמריקה" ומקיימת המון דיוני השוואה. ויש הבדל מהותי בהשקפות החיים. עד כה, מה שאני רואה זה שה"לטינו אמריקאים" משתפים את העולם בטוב - בריקודים, בצבעים, במוסיקה. וה,אפריקאים" משתפים בעוני, רעב, מלחמות וצרות. אפילו ברמת האסוציאציות הבסיסיות.

טוב, אני מניחה, אחרי שראיתי כמה כתבתי שאני בהחלט צריכה להוריד בכמויות הקפה...

ולעניין הטרמינל באדיס, בוש, את לא מוצאת את הווליום של הטלויזיה קצת גבוה בשביל לישון? לי זה לא הפריע אבל שמעתי תלונות...