Rinini - תודה על הקישורים. כנראה שייקח כמה שנים עד שנגיע לפריז שוב כי

               העולם גדול אבל כשנגיע אולי נבקר במקומות שציינת.

nmz - בכלל לא מפחיד לבקר במסגד. אומנם לא נשאלנו מאיפה אנחנו אבל לא נראה

              לי שהייתה איזשהיא בעיה גם אם ידעו שאנחנו מישראל.

נילי - ברוכה הבאה לשרשור.

עודד

קראתי את מדריד שלכם שנה שעברה 

ועכשיו את פריז

כייף אמיתי לטייל איתכם פה, בפינות המיוחדות והפחות מוכרות  

והמון יופי ואסתטיקה  בתמונות 

 

תודה 

טובה 

היי עודד,

איזה אשכול יפיפה! תענוג צרוף!

 גם אני לא הייתי כבר 22 שנה בפריז בטיול מעמיק....והאשכול שלך חידש רבות.

תודה רבה עבור השיתוף.

כעת אני יודעת למי "אציק", אם ארצה לשוב לפריז.

נילי

תודה רבה, יופי של סקירה.

הייתם במקומות ממש מעניינים ומיוחדים 

לא היה מפחיד לבקר במסגד?

עודד, איזה מיוחדת ומהנה פריז "שלך".

תודה על השיתוף.

עודד,

 

אני עוקב בהנאה מרובה מאוד אחר האשכול הסופר מעניין הזה אודות העיר האהובה הזו. 

 

תודה!

 

שמוליק

ולסיום בכל זאת פריז אז מקבץ וסרטון מאתריה הידועים יותר של פריז או סתם תמונות שיצאו לי מרחבי העיר.

כמו שאתם רואים הרבה חיילים חמושים מסתובבים ברחובות פריז בימנו אלה אבל למרות זאת אי אפשר להגיד שהאווירה מתוחה.

עוד כמה טיפים אחרונים ללא תמונות. אין לנו איזה בשורה קולינרית מיוחדת להביא משם. למרות שהתייעצתי בפורום לגבי מסעדות מישלן לא יצא לנו להתארח באחת מהן.

רק בנושא המתוקים ממליץ למי שמטייל קרוב לגני טיולרי

ברובע 1 לסור ל – Angelina Patisserie ברחוב Rivoli 226 שמקביל לגני טיולרי ולהזמין מעדן בשם Mont Blanc שטעים חבל על הזמן. לא חייבים לשבת כי לזה עומדים בתור אלא אפשר לקחת ולהתענג בפארק טיולרי.

ועוד בנושא המתוקים מומלצת מאפיית Kayser שלה סניפים במקומות שונים בעיר ואחד מהם היה קרוב למלוננו. יש כמה דברים מעניינים וטעימים.

 

בנושא אחר מומלץ לראות סרט בקולנוע 360 מעלות הגאוד בלב וילט. זה פעם שניה שלי שם וזה מרשים יותר מכל מה שראינו בפארק הפוטורוסקופ לפני שנה. לנו יצא לראות סרט על הממותות.

בנושא מועדוני קאן קאן שגם על זה שאלתי בפורום לפני הנסיעה בחרנו ב- Paradise Latin שהיה אחד מאלה שהומלצו לנו ע"י יונית לאחר שהתברר לנו שהוא ממוקם רק כמה עשרות מטרים מהמלון שלנו ברובע 5. לא יודע להשוות לאחרים אבל היה די נחמד וזה בעצם חצי הופעת קאן קאן וחצי לולינות.

לסיום קישור לקצת מוזיקה מהגשר בפריז מוזיקה על הגשר

מקווה שמישהו מצא ענין או סיוע בטיפים שנתתי.

 

האתר הבא היה אמור להיות הטיילת הנטועה ברובע 12. זה היה מסלול רכבת

עילית בגובה 10 מטר שלא היה פעיל מאה שנה והפכו אותו לטיילת ירוקה עם

צמחיה נאה. בכל 200 מטר יש מדרגות שבהם אפשר לרדת לשדרה למטה.

המסלול של הטיילת עובר מעל קשתות שבהן מוקמו חנויות מיוחדות לאומנות ולעיצוב וכמה גלריות וחנויות של חפצים שונים. המסלול יוצא קרוב לכיכר הבסטיליה.

אלא מה שאיך שיצאנו מהרכבת התחתית לכיכר הבסטיליה נקלענו להפגנות של האחד במאי שחל באותו יום. כל הרחובות היו מלאים באנשים צועדים, מגפונים מוזיקה וכולי. מאחר והמצעד עבר במקביל לטיילת הנטועה סגרו

אותה לכניסת אנשים מחשש לזריקת חפצים על הצועדים מלמעלה וכך

טיולנו המתוכנן בטיילת הנטועה לא יצא לפועל. יכולנו לעלות רק בגני Reuille שבהמשך הטיילת ולעוד קצת בטיילת ההמשך ויוילדי שעוברת בגובה בין בנינים חדשים מה שמאפשר תצפית עליהם אבל לנו הספיק קטע קצר בלבד.

עוד גנים ששווה להתייחס אליהם.

גני Plantes ברובע החמישי קרוב לסיין ולרובע ה- 13. שווה לשוטט שם. יש כמה גנים וגם גן חיות ומוזיאון טבע. אנחנו הסתפקנו בגנים. הגן הבוטני שהוא

בתשלום היה לא יותר מרגיל.

נעבור לגנים.

מקום נוסף ושווה שאני לא יודע אם מוכר או לא לבאי הפורום זה הגן של

Palais Royal ברובע הראשון. קצת נחבה אל הכלים וצריך לעבור מהרחוב הראשי Le Petit Champs לרחוב צדדי כדי בכלל להבחין בו אבל הוא גדול

ויפפה. הוא מקף באכסדראות העתיקות המקורות של ארמון רישלייה ושם

המסגד הגדול של פריז נמצא ברובע החמישי צמוד לגני Plantes והוא די מרהיב. הצורה החיצונית שלו די שונה ממסגדים אחרים. נבנה ב-1926 כאות תודה של השלטון הצרפתי לנתיניו המוסלמים במדינות ערב. הוא נחשב לאחד הגדולים והיפים באירופה עם ארכיטקטורה מרשימה ועיצוב צבעוני מרהיב.

יש בו חמאם גדול לנשים בלבד (לא ראינו). כדאי גם לבקר במסעדה ובית התה היפים שבמבנה.

היי עודד, נשמע שהיה לכם ביקור מוצלח מאד  

גם אני אוהבת את פאלה דה טוקיו, ועבור הבן שלי (13) זה המוזיאון היחידי בפריז שהוא מוכן לבקר בו! מומלץ מאד! מוסיפה קישור לסרטון קצרצר של אחת מיצירות הוידיאו שרואים בצילומים שלך, פשוט כי היא עבודה ממש מכשפת בעיני: 

אני רוחץ ידיים, טרילילילילילי

 

ובכלל, לפעם הבאה, מצרפת לך אתרים של שני מרכזים נוספים של סדנאות אמנים שאפשר לבקר בהם (בעיקר במסגרת היום הפתוח אבל בחלקם גם במשך כל השנה): 

Les frigos

ברובע ה-13, מלא, אבל מלא, גראפיטי על כל הבניין ובסביבה. יום פתוח באביב (בשבוע הבא, למעשה) שהוא חגיגה ענקית.

Le 6B

בסן-דני (כן, מותר לבקר שם..), יום פתוח בסתיו עם מיצגים ואוכל ותערוכות מרתקות ליום אחד.

 

הרבה דברים מעניינים ושונים ופותחים עיניים ולב והרבה סתם, וגם אלה וגם אלה מבורכים, כי באמנות, כמו באמנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה! (אלדד זיו היה אומר..)

תודה רבה על התגובה.

אכן מסתובבים הרבה חיילים חמושים במרכז העיר אבל אין תחושה

של מתח בכלל. התייחסות לזה תהיה בערב כשאשלים את השרשור.

עודד

איזה יופי של סיכום,הרבה מקומות לפעם הבאה.

איך ההרגשה מבחינת ביטחון?

אומרים שמורגשת תכונה והרבה אנשי ביטחון מסתובבים.

יופי של תמונות

 

סיגל

טוב מכיוון שאופציית הכנסת הסירטונים בפורום שוב לא עובדת (לטיפולך יונית)

אני מצרף קישורים של סירטוני מוזיקה ממסעדת לואיזט בשוק St Ouen Kalnikor.

שנסון במסעדת לואיזט

צ'ה גווארה במסעדת לואיזט

 

התעייפתי להיום. המשך וסיום השרשור מחר בערב.

 

ועכשיו לשווקי פריז. עשינו לנו איזה חצי יום פלוס שווקים ולהלן התוצאות!!!

שוק אוכל מופטרד שנמצא ברחוב בשם דומה ברובע החמישי זכה לייצג

את שווקי האוכל של פריז בעיקר עקב קרבתו למלון שלנו. ממש מרחק הליכה.

זה שוק קבוע שפעיל שישה ימים בשבוע (סגור ביום שני). בהחלט שוק מומלץ

להסתובבות קצרה.

לא רחוק משם שוק Monge בכיכר Monge. זה שוק אוכל יותר מקומי ופעיל רק

שלושה ימים בשבוע. כדאי לתזמן את הביקור באזור כששני השווקים פתוחים

אבל אם לא יוצא מה שחשוב זה שוק מופטרד. אין לי תמונות יוצאות דופן

מהשווקים הנ"ל כי אחרי הכל מדובר רק באוכל!!!

 

לעומת זאת השוק השלישי שהוא שוק הפשפשים הענק Kalniakor St Ouen שנמצא מעט מחוץ לכביש הטבעת וצמוד לרובע ה-18. זה שוק פוטוגני ועוד איך. לא להאמין כמה שהוא ענק. יותר משלושת אלפים דוכנים וחנויות מכל הבא ליד. למעשה הוא מורכב מ-14 שווקי משנה שמשתרעים על פני קילומטרים. אי אפשר לדעתי להכיל את השוק בפעם אחת. אנחנו שוטטנו עד שנכנסנו לרוויה. השוק אגב פתוח בימים שבת עד שני בלבד.

בזמן שיטוטנו אני רואה איש שחור עם הגב אלי וצמה אדירה יורדת לו מהראש עד הריצפה (ראה תמונה). רציתי לצלם אבל הוא בדיוק הסתובב אלי חייך ואז

הקפיץ את הצמה בקלילות קדימה קדימה,  חייך וסימן לי שאפשר לצלם.

מיד אחרי זה הוא שאל מאיפה אנחנו וכשאמרנו ישראל הוא אמר שאנחנו בני דודים. לתמיהתי הוא אמר שהוא ממוצא אתיופי ועקב הקשר בין המלך שלמה

ומלכת שווה אנחנו בני דודים. בהמשך הבנתי שהוא כנראה בעצם מג'מייקה אבל מוצא משפחתו מהעבר הרחוק אתיופי. הוא טען שהוא במסע ארוך של אלפי שנים בגלגולים שונים בעולם. אחר כך הוא אמר שהיות ואנחנו בני דודים

הוא לא מבין למה היהודים לא עוזרים להם. לתמיהתי הנוספת על מה מדובר

הוא שאמר שההם הם אנשי הרסטות שהוא שייך אליהם. ולמה הם מצפים מהיהודים??? אם הבנתי נכון הוא אמר שהם אנשי שלום ואפילו אם מישהו יתקיף אותו הוא לא יגיב (כמו המורמונים) והם רוצים לבוא לירושלים ולהשכין

שלום אבל היהודים לא מגיבים לפניותיהם. טוב נו אני מתאר לעצמי איך יגיב

במדינה כלשהיא כשאיש רסטות יכנס ויגיד שהוא רוצה להשכין שלום בירושליםJ אחר כך הוא התלונן שיש בישראל מוזיקאים שמנגנים רגאיי ולא משלמים לאנשי הרסטות (על תקן הממציאים) תמלוגים. הוא גם טען שהאמא של בוב מרלי יהודיה. טוב איחלתי בהצלחה בכל תביעותיו ובמאמצי השכנת השלום וגם הלחה לכל 11 ילדיו.

 

טוב צריך לאכול צהריים ושמענו על מסעדת לואיזט (Chez Louisette) בקצה

הצפוני של השוק בשדרות משלה 130 ששמרה על אופיה לאורך עשרות שנים

עם אוירה של פריז הישנה ובה פינה לתזמורת וזמרים המתחלפים כדי להעביר לסועדים את הזמן בנעימים. ואכן אווירה יש וזמרת שנסונים אוטנטית וזמר

של שירים עממיים אחרים יש אבל האוכל זיפת ולכן ההמלצה היא להזמין

מינימום הכרחי אוכל (רצוי צ'יפס שהיה עוד סביר) אבל לא להחמיץ

את החוויה המלבבת של המסעדה הזו.

------------------------------------------------------------ ---------------------------

עכשיו למוזאוני אומנות. לא רצינו ללכת למוזיאונים הגדולים כי הם מעייפים אותנו וגם היינו בהם בעבר הרחוק אז בחרנו לנו שני מוזיאונים יותר

קומפקטים ושניהם קשורים לצייר קלוד מונה.

הראשון הוא מרמוטן מונה   הממוקם ברובע ה- 16 קרוב ליער בולון. הבית

בו נמצא המוזיאון היה במאה ה- 19 ביתו של ההיסטוריון פול מרמוטן ואחיו שהיה אספן אומנות. יש במוזיאון אוספים של רהיטים חפצי חן ושטיחי קיר

אבל העיקר זה הציורים של הציירים האימפרסיוניסטים השונים. קומת המרתף

היא קומה שמוקדשת לצייר מונה וחבצלות המים שלו ועוד ציורים. מוזיאון מומלץ מאוד ואחד היתרונות הוא שהוא לא עמוס במבקרים.

יש איסור לצלם במוזיאון אז אין לי תמונות.

המוזיאון השני הוא Orangerie הנמצא בפינה של גני טיולרי קרוב לכיכר טרוקדרו. המוזיאון הזה שופץ בעבר כדי ליצור תקרת זכוכית כך שתהיה תאורה

טבעית לציורי חבצלות המיים של מונה. גם פה יצירות נוספות של ציירים אימפרסיוניסטיים ידועים וגם אחרים. למזלנו במוזיאון הנ"ל אין איסור לצלם

ואם כבר היינו במרכז תרבות ליד התעלה נעבור לתעלה עצמה.

לפני הנסיעה התייעצתי בפורום לגבי כדאיות השייט בתעלת סן מרטן וחלק

מהחברים אמרו לי שזה לוקח זמן ולא כדאי ובמקום זאת לטייל רגלית לאורך

התעלה. שמענו לעצה ולא שטנו אלא טיילנו לאורך התעלה מכיכר סטלינגרד ועד כיכר הרפובליקה ואני יכול להגיד שהיועצים צודקים. הרבה יותר טוב

לטייל לאורך התעלה ברגל בנחת. מצורפים כמה תמונות מהוואי התעלהJ

המקום השני הוא Point Ephemere שנמצא על גדות תעלת סן מרטן. זהוא מרכז המזמין אומנים צעירים מהשוליים ומעניק לכל אחד סטודיו פרטי. יש

במרכז גלריה עם תערוכות מתחלפות ובלילה הוא הופך למועדון ובו מיצגי מחול ומוזיקה. מכיוון שמצאנו שהמקום קצת מוזנח ולא הכל היה פתוח כשבאנו בחרתי להביא מציורי הקיר שסביב המרכז (ציורי קיר זה חולשה שלי) מה

שנקרא אומנות רחוב. המקום נמצא ברובע 10 ברחוב 200 Quai de Valmy

גמרנו עם נושא העיצוב/אדריכלות וכל מי שלא התעניין בנושא יכול להצטרף מחדש בנקודה זו.

מאחר ובטיול בדגש תרבותי/אומנותי לפני שנה במדריד נחשפנו למה שיש למרכזי תרבות/אומנות להציע כולל אומנות רחוב חיפשנו כאלה גם בפריז ומצאנו שניים.

הראשון הוא Palais de Tokyo ברובע ה- 16 קרוב לרובע השמיני ועל גדות הסיין. המקום וחלליו הם בית לתערוכות אומנות מתחלפות ומזדמנות. ארבע קומות של חללים ויופי של תצוגות. כל מיני דברים מטורפים כיד הדימיון. אנחנו לא מתיימרים להבין באומנות אבל נהיננו מאוד מהטרוף. כל מיני מיצגי וידאו ואומנות מסוגים שונים וגם פתוח עד 10 בלילה כך שלא חייבים להקדיש לזה את שעות האור היקרות מפז. מכיוון שהתערוכות מתחלפות אני רק שם דוגמאות ממה שאנחנו ראינו.

ולסיום נושא אדריכלות/עיצוב שכונת מגדלי פרון דה סן ברובע ה-15

ועל גדות הסיין שהוקמה מסוף שנות השישים על שכונת עוני. השכונה הוקמה לפי עקרונות מודרניזם המחייבים הפרדה בין תנועה ממונעת  לרגלית מה שהושג ע"י הרמת כל השכונה על במה של עמודים שהותיר את הכבישים ומגרשי החניה מתחת והגישה לבניינים היא רק רגלית. כל הבניינים שונים זה מזה גבוהים ומעוטרים בקרמיקה ציבעונית ומהווים דוגמא טובה לבניה רוויה