יותר טוב מאוחר מאשר לעולם לא.
בעודי קוראת על האלפים הצרפתים נזכרתי בסיפור שלך שפיספסתי. חיפשתי קראתי ונהנתי.
מתה על התמונות של המיים הכחולים בכל מקום.
בהחלט טיול אחר ומיוחד ושווה.
ועכשיו תהנו בסקוטלנד

נילי יקירתי, 

יאסו!!!

 הגעתי למסיבת הסיום.

איזה עונג שבת היה לי לקרא את כל סיפור הטיול ברצף.עד עכשו נשאר בתוך עיני הצבע הכחול השולט בתמונותייך( על אף שזה די מתיש להאבק עם פתיחתן)

   כמה אוהבת אני את טיולייך,תמונותייך,המוסיקה המשובחת ובעיקר,את הספסלים והכיסאות הפזורים לאורך כל הדרך וממתינים לי כדי שאשב בהם ואצפה אל הכחול והירוק הזה.

ועוד לא הזכרתי את מקומות הלינה המהממים.חייבת לבקר אצל טניה.

    המשיכי לטייל כך ולהעשיר אותנו בחויות ובתמונות.

     דבורה

תודה רבה לכול מי שליווה אותי (גם במייל) ולחברים הטובים, שהגיעו עימי עד לסוף האשכול: רובי, יפה, צפריר, רנצי, רחל, צביקה, יפעת, שמוליק ואוליב.

אין ספק שלאחר פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי והזעזועים שתעבור אירופה, עתידה של יוון עוד יותר מדאיג. ואין זה פלא שאמש הבורסה שספגה זאת בצורה הקשה ביותר הייתה הבורסה היוונית.

ליבי , ליבי עם אותם יוונים רחבי לב, העובדים קשה למחייתם, שפגשנו בפלופונס: אנג'לינה מנאפפליו, רנה מקלגוריה, טניה מקואיטה, אריס מדמיטסנה וגם נותני השירותים האחרים עלומי השם, שקיבלו אותנו תמיד במאור פנים ועם אהדה לכך שאנו ישראלים.

 יוון משוועת לתיירים בעונות המעבר , ובמיוחד האזורים הפחות מטוילים כמו: הפלופונס. סעו ותהנו!!!

נילי

נילי, איזה כיף לכם.

סיפור נהדר, תמונות נהדרות וגם הפסקול ממש לטעמי.

שמוליק, סיפור מצמרר אבל מעורר תקווה, נקודת אור בתוך שחור גדול.

נילי היקרה,

באיחור לא אופנתי השלמתי את קריאת האשכול המקסים הזה שלך המשרה מן שלווה ושולח מראות וקולות מחבל ארץ עתיק שצופן כך מסתבר כל כך הרבה. 

היה מענג ותודה לך!

ומילת סיום בעניין ההשערה על אותו אוסטרי שהיה איש במקום בו לא היו אנשים - 

באחת ההזדמנויות בהן ניצל אבי התינוק בתחילת מלחמת העולם השנייה - כיוון חייל גרמני את נשקו לראשה של אימו - סבתי - שנאלצה לצעוד בחוץ בשעת עוצר - ועמד לירות. 

כשראה את אבי עטוף בשמיכות בזרעותיה - הביט בו לרגע, ואז אמר - גם לי יש תינוק בבית, הוריד את הנשק וליווה את סבתי הרועדת מפחד לבית הוריה למען לא יאונה לה רע במפגש עם חבריו שפיטרלו במקום. 

שמוליק

נילי, הטיול שלך מעורר חשק לחזור לפלופונז להשלמות. אהבתי את בחירת מקומות הלינה. התמונות יפות הסיפור מעניין והמוזיקה מוסיפה המון. תודה.

תודה

תודה על הסיפור

תודה על התמונות

תודה על השירים שהוספת

ותודה מיוחדת על השיתוף (זה לא מובן מאליו)

להתראות בטיול הבא

נילי היקרה שלום רב!!!

ראשית אני שמחה שבנסיון השני שלי לקרוא את הכתבה היפה שלך נפתחו לי גם התמונות. ואילו תמונות מהממות.

אהבתי את הנוף מהאקרופוליס, את שתי מערות הנטיפים - לי בכלל יש חולשה למערות נטיפים וכמעט שאין טיול אצלי בלעדיהן.

אהבתי מאד את המנזרים התלויים האלה בין שמיים לארץ .

אהבתי את המאכלים שאכלתם.

ריגשת אותי עם הסיפור על אביך.

בקיצור ריתקת אותי וקראתי את האשכול היפיפה שלך בנימה אחת.

תודה לנירית שממנה למדתי על שמה של הציפור היפה עק-עק זנבתן שראיתיה בהרבה מקומות באירופה.

עשית לי עונג שבת!!!

רחל  לבון

א. תודה על התודות אבל זה מיותר. אנחנו פה להעזר זה בזה ולעזור זה לזה בעת הכנת ובצוע טיול.

ב. מנזרים יוונים התחילו כחלק מתהליך של התבודדות עם האמונה. ראשיתם תחת שלטון עוין-ביזנטיון האלילית. הבריחה אל הרחוק והבלתי מיושב הולידה בעיות של בטחון אישי שנפתרו ע"י הבריחה אל האזור היותר קשה להגעה. גם ביוון וגם בארץ (מר סבא,מנזרי הקרנטל) הם תלויים על המצוק או עמוק בואדי אבל לא בתחתיתו כך שיהא קל להגן וקשה להגיע. 

רנצי

שבת שלום נילי

נהניתי לקרוא את השרשור הנהדר שלך.

נפלא לדעת, שגם במרחק 'זריקת אבן' מהבית, אפשר למצוא פנינים נסתרות ויותר מכל, להנות מהן.

אני מאחל לכם עוד שנים רבות של טיולים והנאות.

נילי תודה על סיפור שסופר בצורה ייחודית שלך.

נילי,

תודה לך על השיתוף של הטיול המתובל בתמונות נהדרות סיפורים היסטוריים ופסקול נפלא

רובי

תודה לכול מי שליווה אותי ובמיוחד ליפה ולרנצי, שעזרו המון בתכנון, והיו כאן לצידי.

ולכולכם-שיר סיום- מילים:נעמי שמר מוסיקה: חדג'דאקיס

נילי

האתר האחרון שביקרנו בו לפני הנסיעה לשדה התעופה של אתונה, נקרא

Mega Spileo Monastery

זהו אחד המנזרים המפורסמים ביוון, מנזר תלוי, מודרני, בן 8 קומות, שנבנה בשנות ה-60, במקום נהדר על צוק בגובה 924 מ', כ-10 ק"מ מקלבריטה, ליד הכפר Zachlorou. כמובן שהמראות שנשקפים ממנו מרהיבים.

המנזר המודרני נבנה על חורבות מנזרים קדומים, שהיו במקום, אשר נחרבו ונבנו מחדש. לפי המאמינים היה במקום מנזר קדום  שנבנה כבר בשנת 362 לספירה. המנזר בנוי סביב מערה, שאירע בה נס כלשהו, הקשור לבתולה מרים, הפטרונית של המקום.

גם הנזירים במנזר זה סבלו קשות בדצמבר 1943 ,בעת שהגרמנים הענישו את תושבי האזור בשל הריגת החיילים השבויים הגרמנים על ידי הפרטיזנים היוונים. חלק מן הנזירים- נורה, ואחרים הושלכו ממרומי המנזר אל מותם. המנזר עצמו נשרף על ידי הגרמנים. בכול זאת יש במנזר מוזיאון עם הרבה פריטים היסטוריים עתיקים, בחלקם מרהיבים, הקשורים לכנסיה היוונית אורתודוכסית.

נילי

יפה- איזה כיף שכבר הספקת לטייל בפראג, וסבט פטרבורג עוד מחכה לך בקרוב.

אנחנו מצפים ממך לפתוח לפנינו את הקו לטיולים הלא מאורגנים לעיר הפלאות, שג'ני כבר סיפרה רבות בשבחה.

רנצי- קראתי על ההשערה, שקצין אוסטרי אפשר לנשים ולילדים להימלט מהטבח בקלבריטה. בתקווה שהסיפור נכון. החיים סבוכים, ואני רוצה לקוות, שגם בין החיילים שטופי האידיאולוגיה היו בני אדם, עד כמה שמלחמה מאפשרת לחיילים להיות אנושיים.

מקדישה לכם את השיר של הזמר אריס סאן, שרנצי בטח זוכר את קיומו.

נילי

למיטב ידיעתי את הצלת נשות וילדי קלבריטה ביצע על דעת עצמו הקצין האוסטרי שהיה אמור לשמור על  פתחי הכנסיה בה הם היו מרוכזים ולדאוג שלא יצא משם איש בחיים. הוא החליט שרצח הגברים היה דיו ופתח את הדלתות.

רנצי

לאחר קפיצה קצרה לפראג אני חוזרת להמשך סיפורך. גם אנחנו לצערנו לא הצלחנו להיכנס לאתר השואה והוא רשום אצלי לביקור חוזר באזור (ביחד עם דברים נוספים שלא הספקנו).

תמונת הפסל מחצר המוזיאון חזקה מאד.

כיוון שיש לי חיבור חזק ביותר מצד שני הוריי לשואה, וכיוון שאבי היה אסיר בביקרנאו עם אסירים יהודים יוונים, החלטתי להקדיש את השיר הבא, שנקרא "שיר השירים", והוא חלק  מ"הבלדה על מטהאוזן"  לזכרו של אבי.

אבי היה אחד מהאסירים שהגיעו בצעדות המוות מביקרנאו  למטהאוזן ושרדו את המחנה הקשה הזה, ללא קרוב ומושיע..

הבלדה נכתבה על ידי תיאודורקיס, שהיה פרטיזן שהציל יהודים בצפון מערב יוון באזור ינינה. לפני מספר שנים הוא הואשם באמירות אנטישמיות, שאותן הכחיש בתוקף.

נילי

בקליבריטה יש אף מוזיאון המוקדש לשואת יהודי יוון.

כ-90% מיהודי יוון נרצחו על ידי הגרמנים.

המוזיאון ממוקם, ממש במדרחוב הראשי של העיירה.

 לצערי הוא נסגר ב-16:00 ופספסתי אותו.

התמונה הבאה היא מחצר המוזיאון.

נילי

ממערת האגמים המשכנו לנסוע לקלבריטה.

בכניסה הדרומית של העיירה על הגבעה נמצא אתר הנצחה  ל- 500 מבני ומגברי קליברטה, אשר נרצחו באותו מקום באמצעות מכונות ירייה על ידי הגרמנים.  מעשה הרצח ההמוני אירע  ב-13.12.1943, וכול זכר שהיה מעל גיל 12  נרצח באותו היום. הנשים והילדים הקטנים רוכזו בנפרד בתוך העיירה, אך הצליחו להימלט.

מעשה הרצח הנוראי היה חלק מפעולות תגמול של הגרמנים נגד הפרטיזנים היוונים, שהרגו 78 חיילים גרמנים, שנשבו על ידם. הגרמנים שרפו 28 כפרים, עיירות ומנזרים והרגו מקומיים בדרך לקליבריטה, ובה בוצע ההרג ההמוני, ואף נשרפו 1000 בתי העיירה.

כבר היינו פה לפני שנים, ובכול זאת רציתי לשוב לכאן.

רובי-מעריכה את הליווי הצמוד

כידוע לך לא קל לכותב ולמגיבים לאחר שלושה שבועות של כתיבה.ומה גם שעברנו אירועים קשים משפחתיים במהלכן.

רנצי- חזרתם?

לא הייתה בעייה לצלם- לא במערת האגמים ואף לא במערות דירוס. אני שומרת חוק, ולא עולה בדעתי להזיק לנטיפים ולזקיפים. ולפיכך שאלתי. התשובה הייתה שניתן לצלם באופן חופשי.

כיון שביקרנו במערה ביום שבת שלפני הפסחא היו במקום מטיילים יווניים. המדריך היה דיי אנמי, ועשה לי טובה שענה על מספר שאלות שלי באנגלית בסוף הסיור.

דבורה- תודה! טיילנו בין ה-22.4 ל-30.4. הטמפרטוה הממוצעת ביום רוב הימים הייתה סביבות 20 או קצת יותר, מבחינתי טמפרטורה אידיאלית. .לבשתי מעיל דק רק פעמיים בערב. רוב היום היינו עם חולצות קצרות.

טובה'לה- כמובן שאשמח לכול תמונה יוונית שלך! יש אצבע יבשתית נוספת לפלופונס, במערב,שאליה לא הגענו, אז תדווחי גם משם. הקצב שלנו בטיול זה היה מאוד איטי...ולא יכולתי להגיע לשם. תקראי את הבלוג של רנצי, ותראי שויתרתי על מספר מקומות.

ולכולכם אני מקדישה את השיר הבא, ששר יהודה פוליקר.

נילי

נילי 

הטיול היוני שלכם ,מאוד קורץ לי 

הקרבה ,הנופים הכחולים והירוקים  ,המארחים , המטעמים ...

ואיך שאת מספרת ומנגנת אותה 

אז אם תתקלי פה , בסיפור טיול מוכר 

תדעי שאת האשמה העיקרית 

שבת טובה 

נילי היקרה

יוון שלכם מקסימה! הנופים, הדרכים, הלינות המיוחדות, הטקסים. 

אין ספק שעשית הרבה שיעורי בית ואת משרטטת עבורנו הבאים אחריך תוכנית טיול מהממת!

את ממש עושה לי חשק אחרי הצפון שמצפה לנו בספטמבר לחשוב על הדרום בתחילת האביב. באיזה תאריכים הייתם? מה היתה הטמפרטורה?

המון תודה

דבורה