ולשים לב -

במקרה של פניה שמאלה ואת אחרי רכב גדול שמסתיר את התנועה ממול, לא לפנות אוטומטית כאשר הרכב הגדול עושה את הפניה ,אלא לקחת את הזמן להתקדם לבדוק מצב תנועה ממול ,ורק כאשר בטוח לבצע את הפניה.

כותב זאת מניסיון .

מוני

אין שום בעיה. לרכב היחיד שמורשה כול פעם להתקדם למרכז יש זכות לפנות

גם אם תוך כדי ההמתנה התחלף לאדום. כמובן שהמסלול צריך להיות פנוי.

מי שנוהג  ​ב"גונגל" של הכבישים בארץ    -​ קטן עליו הנהיגה בארה"ב

 

תסעי ללא חשש הרבה פחות מסוכן מנהיגה בארץ

אין מה לדאוג לגבי הפניה שמאלה, צריך להסתכל מה עושים אלה שלפניכם. אם יש חשש ממשי ולא מסתדרים (דבר שלא נראה לי), אז עושים איזה סיבוב קטן ימינה-ימינה- ימינה וישר, אם הדרך מתאימה לכך.

לשים לב לשלטים הקטנים התלוים מעל הרמזורים, עליהם ובצדדי הכביש/רחוב.

לא כמו אצלנו, שם שלט קטן ומצ'וקמק מחייב.

ואם חוזר לפניה שמאלה, ברוב המקרים יש נתיב המשמש לכך. אם יש רמזור, יכול להיות שיהיה כתוב הפניה בחץ ירוק בלבד, לעתים רמזור הפניה מהבהב אז אפשר לפנות בזהירות כאשר לא בא רכב ממול. כפי שכבר הוסבר, להתקדם באיטיות ובזהירות לתוך הצומת.

אני בטוח שאחרי פניה ראושנה שמאלה, תבינו שמדובר ב-"כסף קטן". גם אחרי שתראו קשישות/ים בנות/בני 90 (ולעתים יותר מכך) אוחזות/ים בהגה.

והוא מאד אינפורטיבי ומסייע. 

 

השאלה שלי היא לאחר קריאת החוקים. אני, בעצם, שואלת על חווית הניגה, מתוך חשש מה לגבי נושא הפנייה שמאלה. 

בהחלט מרגיע

נהיגה בארה"ב

מעולם לא יצא לי לעבור באדום בפניה שמאלה.. תמיד הצלחתי לתפוס את הירוק. גם אם לא הספקת, בארה"ב הנהגים רגועים ולא מתנפלים על הצומת עם צפצופים ברגע שמתחלף לירוק. יהיה לך מספיק זמן לחצות את הצומת בבטחה. בפעם הראשונה זה אולי מלחיץ טיפה. אחרי זה מתרגלים.

 

אם את נוהגת בארץ, ארה"ב זה משחק ילדים