תודה רבה! בדיוק מנסה להחליט איזה מסלול לעשות מחר וזה ממש עוזר!

בדיוק חזרנו משבוע בדולומיטים, אני יכולה להמליץ על מספר מסלולים עם ילדים:

1. עלייה ברכבל מאורטיזי לרמת סיוזי, כדאי לקנות את הכרטיס שמשלב גם את רכבל הכסאות שבהמשך ואז מגיעים למעלה לרמה, מטיילים בירידה ואח"כ  עולים חזרה עם רכבל הכסאות ומשם בחזרה  עם הרכבל לאורטיזי.

2. מהעיירה סנטה כריסטינה ניתן לעלות לרכבל לקול רייזר. כשמגיעים למעלה הולכים כ-15 דקות לרכבל כסאות שמעלה לסשדה. ואז יש מסלול הליכה בירידה עד לתחנת קול רייזר (שעה וחצי-שעתיים בהליכה איטית) וירידה חזרה ברכבל קול רייזר לסנטה כריסטינה.

3. מהעיירה סנטה כריסטינה ניתן לנסוע עם הרכב כ-10 דקות ל- Pana Raida ושם יש מסלול גמדים נחמד- מסלול מעגלי עם 10 תחנות לילדים. לפני תחילת המסלול יש מסלול גלישה באבובים 5 יורו לשעה לאבוב שניתן לגלוש כמה שרוצים.

4.  ניתן לנסוע כשעה וחצי לאגם ברייס, לשוט בסירת משוטים ולשלב עם מגלשות סן קנדידו. ניתן לחזור דרך קורטינה אבל נסיעה לא קצרה, לא בטוח שמתאים עם ילדים מאוד קטנים.

5. הרכבל הפתוח למרמולדה מקסים וניתן לטייל כשעה למעלה בנוף מהמם. הירידה נראית תלולה ולכן ממליצה לחזור למטה ברכבל. לאחר הליכה של 20 דקות בפסגה ניתן לשחק בשלג. אנחנו שילבנו עם עצירה בבוקר בקאנאזיי ואחרי הרכבל עם קניון סוטוגודה- הלכנו כיוון אחד וחזרנו אותו ברכבת תיירים עד החנייה.

6. ערוץ גיליפנקלאם מהמם!! אך קצת קשה לילדים קטנים, במנשא זה בסדר. בדיעבד, ניתן להגיע עם הרכב לתחנה העליונה ואז לעשות את המסלול בירידה ובסוף לקחת אוטובוס חזרה לתחנה העליונה אבל צריך להתעדכן בזמני האוטובוסים. היתרון- הליכה פחות מאומצת, חסרון- מתחילים מהנוף המהמם בהתחלה, כשעולים את המסלול מלמטה למעלה הנוף כל הזמן מתעצם.

באורטיזי, ליד הרכבל לשסדה ופארק החבלים יש שביל קטן שהולכים במים ברגליים יחפות, נחמד. ואם ממשיכים כ-5 דקות לתוך היער יש גן שעשועים מקסים עם אומגה בתוך נוף פסטורלי. ראיתי שיש שם מסלולי טיול, לא עשינו אבל אפשר להתעניין.

גם במעבר סלה יש מסלול מעגלי נוח שמתאים לילדים שהמליצו לנו בלשכת התיירות, לא עשינו.

בסה"כ מהמם.

ביום גשום ניתן ללכת באורטיזי לבריכה/ספא שנקרא mar dolomite. לא לצפות ליותר מידי אבל בהחלט נעים להעביר כמה שעות כשגשום. החסרון- כולם נכנסים למים רק עם כובע ים, מוכרים בכניסה ביורו וחצי.

הי

כן בטח, כול המסלולים שעשינו הם לא מסלולים קשים ביחוד אם חוזרים בחזרה גם ברכבל ולא ברגל

תהנו

תודה רבה על השיתוף של הטיול! אנחנו עוד שבוע טסים גם לדולומיטים האם אחד מהמסלולים שעשיתם יכול להתאים לילדים קטניום במנשא? תודה רן

לגבי הראפטינג היו שם ילדים קטנים. כול ילד שמסוגל לצוף במיים לדעתי מתאים.

בהתחלה הם מכניסים אחד אחד למיים ומתרגלים ציפה על הגב לכמה מטרים

ההמלצה היא להזמין מראש למרות שאיתנו הייתה משפחה שדפשוט הגיעה

יש להם 2 מועדים אחד לתשע בבוקר והשניה לשתים בצהרים אליה נרשמנו

הכי טוב להתקשר אלהם ולשאול כמו שאנו עשינו הטלפון באתר

החוויה היא מדהימה וכפית. מאוד מומלץ

אם תרצו טיפים נוספים נשמח לעזור

הי,

תודה רבה על השיתוף. 

רציתי לשאול לגבי הרפטינג:

מאיזה גיל מתאים?

האם חובה להזמין מראש?

מתוכנן מסלול דומה בעוד שבוע....

תודה רבה

יום שני

זהוא, היום חוזרים.

ארוחת בוקר בקפה האהוב עליינו. אורזים ונוסעים לשדה תעופה.

איחור אלגנטי של שעה ביציאה ואנו בטיסה הבייתה

זהוא, היה טיול נפלא, לא מיצינו את הדולומיטים וכנראה נחזור בקרוב

אולי אפילו לסקי בחוראנו נהניינו, מקווים שאתם נהנתם מהסיפור

נתראה בטיול הבא

יום ראשון

נפרדים מגארדה ומתחילים להתקדם חזרה למילאנו.

אנו אורזים והילדים נהנים מהגקוזי שבחדר.

הבנים מצביעים ברוב קולות על עצירה במוזאון אלפא רומאו בארזה. הבנות מתכננות שופינג בקניון ממול.

מבצעים צאק אין ומתחילים נסיעה של כשעה וחצי

בדרך עוצרים כמובן לקפה באוטו גריל ומנצלים את ההזדמנות לקנותקצת ממתקים לחזרה.

מגיעים לארזה ומתפצלים. המול מתברר כדבר נורא. יום ראשון ולדעתנו חצי איטליה נמצאת שם. לא ניתן להתקרב לחניות, בקיצור נורא ואיום.

הבנים לעומת זאת נהנים ממוזאון אלפא, סרט תלת מימד על מרוצים עם אלפות, וקפה עם פניני (סנדויץ) מצויין. אפילו הגוליה החדשה מוצגת וכולם מצטלמים איתה. המוזאון מאוד מומלץ לאוהבי רכב.

נפרדים מהמשפחה השניה לחוזרת לגארדה ואנו בדרך למלון במילאנו.

מגיעים למלון ויוצאים להסתובב בעיר.

חוזרים למלון ומחליטים ללכת שוב למסעדה שהיינו בה בתחילת הטיול. אבל מסתבר שעשינו טעות והיום יום ראשון ואין מקום אם לא הזמנו.

הבחור במסעדה ממליץ על מסעדה ליד ואנו הולכים לשם.

המסעדה יקרה, אבל האוכל טעים מאוד למרות שהמנות קטנות.

מתחברים עם המלצר הראשי בשפה הבנלאומית שנקראת כדורגל.

הוא שואל מהיכן אנו ואנו אומרים ישראל. מיד הוא אומר מכבי תל אביב, נכון? ואנו ישר משיבים מה פתאום, מכבי חיפה. הוא אוהד יובה וישר הבנים מעבירים חוויות על שחקני יובה וכולם מספרים שעודדנו אותם בליגת אלופות.

הארוחה מסתיימת ופתאום נפתחים ארובות השמיים, גשם עז ניתח.

אנו ממתינים קצת ומבינים שאין מה לעשות. צריך לרוץ למלון. כולנו רצים כ 600 מטר ומגיעים סחוטים ממים, חוויה נוספת לכולנו

יום שבת

זהוא, הטיול הולך ומסתיים. היום נוסעים לכיוון ריבה דל גארדה. מתחילים בנסיעה ולכולם מתאים קפה. עוצרים בבית קפה שנראה עם הרבה אורחים אפנוענים ומזמינים קפה.

הקפה נורא, טוב, גם באיטליה יש אחדים שלא יודעים לעשות קפה. האישה על המכונה אפילו נכבתה קלות במהלך ההכנה.

ממשיכים ומגיעים לריבה דל גארדה. 

עיירה מאוד נחמדה, מטיילים בסימטאות, מוצאים גלידריה נחמדה שמגישה גלידה טריה ונעימה. ממשיכים לכיוון האגם ומסתובבים לאורכו, הילדים מאכילים בלחם את הברבורים והברוזים. נחמד.

נהיינו רעבים ואז מתברר שבין אחת וחצי לחמש המסעדות סגורות.

אנו תרים אחרי מסעדה פתוחה בהמלצת ה trip advisor. ומגיעים לאחת. בעלת הבית אומרת שבו מהר שנוכל להגיד שהגעתם לפני עשר דקות מועד סגירת המסעדה. מייד אנו מתיישבים ומזמינים אוכל (שלא יגידו שאחרנו)

חשבנו לעשות עם את לימונה, אבל אין זמן,יש עוד שעתיים נסיעה למלון ואנו רוצים להנות בברכות הטרמיות היום.

עוצרים בסופר לארגן ארוחתערב של נקנקיות לחמניות וכו וממשיכים למלון.

הברכות הטרמיות כפיות. אלו ברכות גדולות עם מיים חמים מנביעה טבעית.

אנו נהנים שם עד 11 בלילה ועולים לישון.

יום שישי

היום מוקדם לגארדה לנד לטובת הילדים

קנינו כרטיסי vip לילדים שנותן להם 10 אטרקציות ללא תור.

לשמחתנו הפארק לא מלא (חבל על התוספת במחיר הכרטיס אבל לא נורא) 

מחלקים מכשירי קשר שהבאנו לכולם וכול קבוצה יוצאת לתור מתקנים שמתאימים לה.

הפארק נחמד ולא גדול, אבל עשינו קילומטראז כמו בטיולים בדולומיטים.

הפתעה מעניינת נוספת הייתה ארוחת הצהרים, הזמנו פיצות וקיבלנו פיצות איטלקיות אמיתיות לא כמו אלו  הקפואות בפארקים האחרים, הקפה קפה איטלקי בקיצור אוכל טעים וזול.

החברים חשבו שנסיים בסביבות ארבע חמש במציאות יצאנו בעשר בלילה.נסיעה של 10 דקות ואנו במלון.יום ארוך ומייגע.

סוף הטיול היה מהיר וכול יום חזרנו מאוחר אז אשלים כעת הכול

יום חמישי, זהוא, הסתיים פרק הדולומיטים.

אנו קמים לגשם זלעפות, לא רק אנו עצובים על עזיבת המקום המדהים הזה, גם השמיים עצובים.

בהחלט נחזור לכאן שוב.

מתארגנים אוכלים ארוחת בוקר. ונפרדים לא לםני שבעלת המקום נותנת לנו ריבה שהיא עשתה.

נוסעים לכיוון גארדה להצטרף למשפחה נוספת שהגיע מהארץ.

בדרך עוצרים שוב בבולזאנו קצת לקניות וממשיכים לכיוון מונטה באלדו.

מגיעים, מכנים את הרכב ויוצאים למרק מבהיל. אוי, אזה שינוי רע, חם ולח.

קונים כרטיסים לרכבל ונעמדים בתור הארוך, אזה הבדל, גם חם גם לח גם הרבה אנשים גם דחיפות, נו טוב, נתרגל.

מגיעים למעלה, שם הרבה יותר נעים והנוף נחמד מאוד. פוגשים את המשפחה השניה ומסתובבים עד שעוד מעט נסגר.

יורדים למטה ומתחילים לנסוע למלון שלנו בקולה.

קולה עיירה קטנה ונחמדה עם ברכות טרמיות. המלון ממוקם במתחם הטרמי כך שהכניסה לברכות היא בחינם. חיסכון עצום בכסף.

עוצרים בסופר לקנות קצת דברים למחר בבוקר כי במלון אין ארוחת בוקר וממשיכים בנסיעה של כשעתיים.

בגארדה מצאנו מסעדה נפלאה לפיצה וניוקי קמהין מדהים. סוף טעים ליום ארוך ומהנה

תודה על הפירוט!

טוב לדעת על המסלולים שכתבת, והמקומיים באמת יודעים הכי טוב...

שיהיו לכם עוד הרבה טיולים מקסימים!

ומה עם תמונות?

יום רביעי

היום מוקדש בעיקר לראפטינג אותו הזמנו מראש ב 

http://www.avisiorafting.it/index.asp?lang=eng

אשר נמצא ב Cavalese

ישנם שני מועדים אחד ב 9:300 שהיה מוקדם מאוד עבורנו אם מוסיפים גם שעה וחצי נסיעה מאורטיסיי, והשני ב 14:30

בדרך הבנו שיש לנו הרבה זמן ועצרנו בבולזאנו

בכניסה קיבל אותנו פקק אדיר שלקח כחצי שעה אבל בסוף הגענו.

מרכז העיר מאוד יפם, רחובות צבעוניים והרבה חנויות.

כמובן שאי אפשר בלי גלידה וממשיכים פנימה.

בפנים יש רחוב של דוכני לחם ופיצות ודוכני פירות

אנו מתחמשים בשזיפי שגיב ודובדבנים ענקיים וטעימים, ומפה לשם פתאום מגלים שאין זמן.

רצים לרכב ונוסעים לראפטינג.

איך שאנו מגיעים השמיים מתמלאים עננים שחורים.

אנו נרשמים ומקבלים ציוד והשמייםנפתחים וגשם עז יורד.

טוב, יהיה מיים מעל ומיים מתחת, לא נורא.

אנו מצטרפים לעוד משפחה ישראלית עם המדריך שיוד אנגלית (ושני מילים בעברית, קדימה ואחורה) ומתקדמים לנקודת ההתחלה.

שם המדריך מסביר לנו את הכללים ומכניס אותנו למיים לתרגל ציפה במקרה של נפילה.

המיים קפואייייים, אבל מה לא עושים למען הראפטינג.

עולים לסירה ומתחילים.

המסלול. כיפי ואורך כשעתיים.

בדרך עוצרים והולכים רגלית לראות מפל

בעלי האומץ עוברים מתחת למפל ואם לא עפים אז מצליחים להגיע למערה בצד השני משם אפשר לקפוץ למיים.

משם ממשיכים מתיזים מיים על הסירות האחרות ולסיום מגיעים לדלע ממנו ניתן לקפוץ למיים.

מאוד מומלץ

משם נוסעים לקאנזי. עיר יפה, מטיילים במרכז וקונים משולש פיצה להשקיט את הרעב כי היום אוכלים במלון, כי יש את הקינוח האהוב עליינו, קנודל עם פרי.

משם נוסעים דרך מעבר סאלא. 

העליה מאוד יפה והנוף מדהים.

מצטלמים עם הצעיף של מכבי כשברקע המרמולדה. 

וממשיכים למלון.

הנוף במסלול מדהים. אמנם המסלול לא מהיר כמו בכבישים המהירים, אבל שווה.

זהוא, מחר עוזבים את הדולומיטים בעצב

אין ספק שנחזור שוב, כיוון שיש עוד הרבה לראות.

מחר ממשיכים לגארדה ומצטרפים למשפחה של חברים שהגיע ביום שלישי.

להתראות מקום מדהים

יום שלישי

היום, מעודדים מהמסלול הנפלא שפאולו הציע אתמול, ביקשנו ממנו בארוחת הבוקר מסלול נוסף.

היום נזיז בפעם הראשונה את הרכב וניסע לאגם בריס.

נסענו נסיעה של כשעה וחצי והגענו לאיזור הכאגם.

את פננו קיבל פקק ענננק לחניות.

כמעט החלטנו שאנו מסתובבים ומחפשים מקום אחר, אולם הפקק התפנה מהר מאוד ותמורת 5 יורו קיבלנו חניה.

האגם מאוד יפה ומרשים, אמנם היו הרבה אנשים אבל בגללגודל האגם, לא מרגישים צפוף.

עשינו טיול שהקיף את האגם ובאמצע עצרנו לפיקניק נחמד.

הסיבוב היה קל מאוד ולקח כשעה וחצי.

בסיומו היינו רעבים ועצרנו במסעדה בכניסה לאגם

ביקשנו נקניקיה בקר ללא חזיר והתאכזבנו ןלהבין שאין להם

הזמנו שטרודל רביולי ופיצה. נתנו ביס וזרקנו.

כנראה שגם כאן זאת לא ממש איטליה

מאוד לא מומלץ.

משם נסענו לאגם מיסונה על מנת לראות את הר שלושת הפסגות.

בדרך ראינו אגם נוסף יפה שחייב עצירה ומשם המשכנו.

בדרך פתאום ראינו שלט עם ציור של יפל מדהים.

מייד עצרנו והחלטנו לנסות למצוא אותו.

שאלנו איך להגיע והסבירו לנו ללכת במסלול 10 שמתחיל אחרי הגשר.

ירדנו לכיוון הגשר כשהפעם שלטי המסלולים ללא מספור ולנו אין מפה.

שיטה טובה ללכת לאיבוד.

ירדנו עד הגשר ושם ראינו מפל נחמד המשכנו עם השביל עד שהגענו לפיצול.

אין יספור, אמרנו, אז בהחלטה לקחנו ימינה והתחלנו לעלות בעליה חזקה.

אחרי כעשרים דקותהבנו שאנו לא בכיוון והסתובבנו חזרה.

הגענו שוב לפיצול ואמרנו נראה מה היה קורה אם היינו פונים שמאל

פנינו ופתאום יש שילוט עם מסלול 10, אבל הילדים כבר לא רצו להמשיך.

עצרנו על הנחל הנחמד והעברנו שם כחצי שעה

השעה כבר מאוחרת כך שהתחלנו לחזור

סיבה טובה לחזור שוב לדולומיטים ולמסלול הזה.

חזרנו והחלטנו לנסוע דרך מעבר פאסה.

הנוף מדהים, עולים ועולים עד הפסגה ומתחילים לרדת

בדרך כולם רעבים אז עוצרים במסעדה בשם Salvan או משהוא כזה בעיר Corvara

מסתבר שנפלנו על מסעדה נחמדה מאוד וטעימה

הפיצות היו טעימות, אבל הקינוח הטרמיסו, היה הטרמיסו הכי טוב שאכלנו

שבעים המשכנו לרדת לכיוון אורטיסי והגענו קרוב לחצות

לילה טוב, מחר ראפטינג

יום שני

היום תכננו לעלות למרמולדה

עלינו לארוחת הבוקר ופאולו הנחמד ששמע זאת, פסל על הסף

מה יש לכם לבזבז את הזמן על הר קטן עם פיסת שלג מוזאון קטן ועלות כבדה של הרכבלים

בואו אתכנן לכם מסלול יפה יותר

כיוון שאנו לא יכולים על יכולות השיכנוע האיטלקים, שינינו את המסלול, אין על האסרטיביות של האיטלקים.

השאטל של המלון לקח אותנו לקרונית ל Seceda 

עלינו ברכבל הראשון ואז החלפנו לרכבל השני שהביא אותנו לפסגת ההר משם ניתן לראות  את שוויץ אוסטריה וכמובן היכן שאנו נמצאים, איטליה.

עצרנו להתרשם מהנוף המדהים והתחלנו ללכת בשביל מספר 1  ומשם ל 2b

מסלול לא קשה אבל מדהים ביופיו

ההרים, הואדי עם העצים פשוט עוצר נשימה

לא ביקרנו במרמולדה אז אנו לא יודעים מה הפסדנו, אבל בהחלט הרווחנו מסלול מדהים

מ 2b עברנו למסלול 13 לכיוון מקום שנקרא פירנצה משהוא, ממש קרוב למסעדה, נפתחו ערובות השמיים (שוב פאולו צדק כשאמר שאחרי הצהריים ירד גשם). רצנו ונכנסנו למסעדה שהתבררה כמסעדה מאוד נחמדה עם אוכל טעים בשונה מהקודמות שביקרנו במסלולים.

אכלנו כשבחוץ גשם זלעפות.

קפה לא הזמנו, זוכרים, אנו באיטליה אבל הקפה, קפה אוסטרי לא טעים.

בינתיים הגשם נחלש והמשכנו במסלול לכיוון Selva

הירידה הפעם הייתה פחות תלולה מאתמול.

ב Selva הסתובבנו קצת ולקחנו את האוטובוס לאוריסיי.

באורטיסי החלטנו ללכת לדוכן שמכר נקנקיות אותם פיספסנו אתמול. אולם לאכזבתנו, גילינו שהפסטיבל נגמר והדוכן פשוט לא קיים.

עצובים, עלינו למלון לנוח קצת ואז לארוחת ערב של שינצל וינאי במלון.

לסיכום היום, המסלול הזה היה היפה והמרשים עד כה

תמשיכי תמשיכי לספר ולפרט!! אנחנו נהיה שם עוד 3 שבועות ומאד אשמח לשמוע על מסלולים בדולומיטים מנסיון של מי שהיה שם עכשיו...

יום ראשון

את המסלולים בדולומיטיים הכנו בעבודה קשה לאורך חודשים.

עלינו לארוחת בוקר מצויינת ועשירה במלון שנקרא Grien

רב המלצרים ניגש אליינו ובשיא הטבעיות אומר לנו תהנו מהארוחה ואז אני יושב איתכם ונתכנן מסלול להיום.

אכלנו, נהננו והבחור Paolo פסל מיד את המסלולים שהכנו ואמר לנו

יש לכם חצי יום יפה ואז יתחיל לרדת גשם ולכן, קחו את הקרונית ל Resciesa ומשם תלכו על הרכסמסביבעד שתחזרו ברגל לאורטיסיי. אחר הצהריים יהיה קצת גשם שיתפוס אתכם בירידה.

טוב, כול התיכנון נזרק והחלטנו ללכת בהמלצתו דבר שהתברר כנכון

עלינו בקרונית שנראת כמו הכרמלית בחיפה למי שמכיר לכיוון Resciesa משם המשכנו בשביל מספר 35 עלינו לכיון הצלב, עליה קצת קשה אבל לא משהוא שהחברה לא יעמדו בו.

למעלה הנוף מדהים כך שהחלטנו על פיקניק עם מוצרים שקנינו יום קודםן בסופר.

משם המשכנו בשביל מספר 10 שמקיף את הרמה משם המשכנו דרך מסלול 9בצומת עצרנו למסעדה ב Cason hutte 

המקום הוא איטליה אבל התרבות היא אוסטרית, היחס הוא אוסטרי ומאוד שונה מהחמימות האיטלקית.שירות גרוע, אוכל לא משהוא והקפה, כאילו הם לא איטלקים. כולנו אוהבי קפה אבל אף אחד לא סיים את שלו.

משם ירדנו בירידה קשה מאוד בשביל 9 עד אורטיסיי,כשלכולם הלכו הרגליים מהירידה

בדיעבד אםהיינו יורדין עם 5 ומגיעים לקפה אנטל הירידה הייתה יותר הגיונית אולם ארוכה יותר

כול המסלול כולל 3 פיקניקים לקח לנו כ6 שעות בהליכה איטית מאוד

המסלול מאוד מומלץ עם נוף משגע.

היום החלטנו לאכול בעיירה.

ירדנו לסיבוב, הגענו לבית קפה והזמנו שטרודל. הגיע שטרודל לא ממש טעים. בדיאבד הסתבר שיש להם שני סוגים של שטרודל, אחד טעים עם בצק דמוי פילו והשני עם בצק פריך כזה. הבצק הדק דמוי פילו הוא הטעים יותר בעיניינו. למדנו משהוא חדש.

לארוחת ערב נכנסנו למסעדה גריל ליד הכיכר הראשית. הריח שם היה נורא כך שהחלטנו לצאת ולחפש מסעדה אחרת.

מצאנו מסעדה שיורדים אליה במדרגות ולכן קראנו לה המרתף. המסעדה הזאת התבררה כמסעדה מצויינת. המאכלים שם היו מדהימים וברמה.

נגיע לשם שוב ונרשום כאן את שמה

יום שישי

נפרדים ממילאנו בדרך לאורטיסיי בדולומיטים.

לא לפני שחייבים לעצור בחנות חלפים שמישהוא מפורום אלפא רומאו קלאסיק מצא לוח שעונים לגולייטה אספנות שלנו. כמובן שהאשה נוזפת, שוב פעם חלקים? ומוציאה את התיק הנוסף שארזה, כן, עבור חלקים.

שמים ב gps את המיקום ומגיעים ללא בעיות, הבחור נחמד מאוד ושמח לפגוש אותנו אחרי כול ההתכתבויות שהיו איתו.

אוספים את לוח השעונים ונוסעים למלון באורטיסיי.

חשבנו שייקח המון זמן. בסוף כולל מספר עצירות קפה (אנו באיטליה, לא?)  מגיעים תוך כארבע שעות למלון.

המלון אותו מצאנו בטריפ אדוויסור מקסים, בעל המלון מאוד נחמד, המלון מאוד יפה, החדרים מקסימים.

אנו מקבלים סוויטה של שני חדרים ומתמקמים.

כיוון שהמלון ממוקם בחלק העליון של אוריסיי, המלון מפעיל שאטל לפי דרישה למרכז.

אנו מתייצבים בקבלה והשאטל מוריד אותנו למרכז.

המרכז קטן ומקסים, אנו מסתובבים בין החנויות והסימטאות ומסמנים מקום נחמד שמכין נקנקיות עגל כמו שאנו אוהבים.

ההשפעה האוסטרית מאוד שולטת כאן ונגיע לזה בהמשך.

עוצרים בבית קפה נחמד ומזמינים שטרודל שמתברר כשטרודל תפוחים בין הטובים שאכלנו.

מתקשרים למלון ומזמינים את ההסעה כיוון להספיק לארוחת הערב שהזמנו מראש כי לא ידענו מתי נגיע ואם עוד יהיו מסעדות פתוחות.

הארוחה מאוד טעימה ומסיימת יום ארוך ומהנה.

יום חמישי

היום מוקדש לאגמים

בבוקר יורדים לארוחת בוקר (כשנותנים לך תיקח כשמרביצים לך תברח)

הליכה לכיוון התחנה המרכזית לקנות לבנים מטענים לטלפונים.

ונוסעים לכיוון קומו.

בקומו מסתובבים ברחובות של העיר העתיקה. הולכים לכיוון המרינה והטיילת החדשה שנבנתה. כמובן גלידה טעימה (איך לא) ועוצרים לצהריים בבית קפה שמתברר כלא משהוא מיוחד.

משם ממשיכים לוילה קרלוטה. זאת וילה שנבנתה עבור מישהיא שלא השתמשה בה בכלל. לך תבין איטלקים.

המקום מקסים, טיילנו כשעתיים בגנים היפים ואחר כך הסתובנו בוילה עצמה. מאוד מומלץ.

משם נסענו לפיצריה בשם k13. זאת פיצריה שבכול פעם שאנו באזור חייבים להגיע אליה.

הפיצות שלהם הם מהטעימות ביותר שאכלנו. החברה מאוד נחמדים. ובקיצור מאוד מומלץ למי שבסביבה.

נהננו מאוד כרגיל ומשם למלון.