מה שנכון נכון... לצערי

קודם כל, התיירות שאת מתכוונת אליה היא תיירות סינית. היא עניין של השנים האחרונות בלבד ולא רק מוגבלת לאירופה/ארה"ב - רואים את השינוי שהיא מביאה בכמויות גם בניו זילנד, קוריאה, יפן וכו'. בכל זאת מדובר במדינה מספר 1 בכמות האוכלוסיה, כך שברגע שהיא התווספה לשוק התיירות השינוי בכמויות ובצפיפות הוא מאוד מאוד ניכר. 

יפנים מטיילים בעולם כבר שנים ארוכות, התרבות שונה לחלוטין מסין בכל פרמטר כמעט (הרבה יותר מופנמת, עצורה, הקפדה מחמירה על נימוס). אין שום השוואה עם הסינים למעט המראה. 

אסייאתים = זה כולל גם אותנו. ישראל באסיה. וגם אנחנו מאוד קולניים ובלתי נסבלים כשאנחנו בקבוצות גדולות... 

כמי שמטייל הרבה במזרח, ובתאילנד בפרט, אני יכול להעיד כי בשנים האחרונות יש זרם אדיר של תיירים מסין המציפים את כל אתרי התיירות הפופולריים וגורמים לצפיפות קשה, התנהגות בלתי הולמת לרבות במקומות קדושים.

הם מגיעים בטיסות ישירות מכל רחבי סין ובשיירות מאורגנות ברכבים פרטיים (מסין דרך לאוס לצפון תאילנד). 

התאילנדים נחלקים לשניים: אלה ששונאים את הסינים ואלה שאוהבים את הכסף שהם משאירים בתאילנד.

בתמונה המצ"ב: מכוניות סיניות באתר טבע בפאי (צפון תאילנד)

ציידת יקרה

סינים או יפנים זה רק שם קוד.  פשוט בגלל שאיני מבחינה בינהם. מי שקצת מכיר יודע שהדבר האחרון שאפשר להאשים אותי בו הוא גזענות. אולי עדיף היה לומר אסיאתים. אין כאן שום עניין של גזענות אלא של התנהגות.

והם תיירים שמתנהגים רע!! ומקלקלים לאחרים הנאה.

לא יודעת איפה את מטיילת - אם היית בקלאסיקות של אירופה או אמריקה לאחרונה לא יתכן שלא נתקלת בתופעה.

אז שנפסיק לנסוע לשם? 

אתן דוגמא- עכשיו חזרנו מהרוקיז. הם נמצאים בכל אתר כמעט פרועים, קולניים, נדחפים ולא מתחשבים. מה אמור לעשות התייר ( נניח אני) שגמע אלפי ק״מ ומגיע פעם יחידה לאזור. לחפש את השביל הנידח ולוותר על האגם היפה ביותר רק בגלל הצפיפות ?? לא היית מרגישה החמצה ? אני כן. ניסינו להתייחס בחיוך ובהומור ( את מוזמנת לאשכול שלי לקרוא קצת) , אבל שורה תחתונה זו תופעה עם השלכות לאו דוקא נעימות שלא ניתן להתעלם ממנה. 

לא רגילה להעלות תמונות מהנייד... הכוונה שלי היתה שאתר אחד היה מדהים, השני אתנן לילדים בכל זאת פורום משפחות

אני עדין מטיילת ולכן קצת קשה לי לגבש מחשבות. רק מבקשת שלפני שאומרים 'סינים' או 'יפנים' בצורה ככ שלילית, תחשבו רגע איך זה מרגיש כשמכלילים על ישראלים או יהודים. והנה דוגמה לאתר מדהים מלפני שבוע, אוגוסט שיא העונה

קראתי את הכתבה והיא מתארת מצב ידוע שכולנו נמצאים בו.

א ב ל ,.מנסיון טרי, גם בונציה הפקוקה להחריד זזים סמטה ימינה או סמטה שמאלה מהנתיב הטחון לעייפה והשקט והשלווה חוזרים למקומם. אז יש תקוה

רנצי

אני תמיד מנסה ללכת בין הטיפות ומצד שני לא לפגוש אותם בכלל. לא אוהב לטייל בגשם. כמה דוגמאות מ 3 השנים האחרונות- את איסלנד עשיתי בחצי השני של יוני. מזג האויר היה מעולה וכמות התיירים ממש סבירה עד מועטה.

ברצלונה והפירנאים - מאי. בפירנאים היינו לבד במזג אויר נפלא ביותר, את ברצלונה אתם מכירים. מלאה תמיד.

דרום איטליה - אפריל. מזג מצויין , כמות תיירים סבירה. רומא כמו תמיד אבל לא היסטרי.

לונדון - אוקטובר לא ראינו גשם וצפיפות סבירה בהחלט.

אירלנד - יולי. ממש הפתעה. לא עמוס בכלל.

צריך לנסות ולתזמן נסיעות בשולי העונות. יש לכך יתרונות רבים. לגבי יולי אוגוסט....... יש המון יעדים מעולים שאינם מתוך המסלול הרגיל של התיירות העולמית ואליהן מציע לשאוף. אנחנו חייבים לשנות משהו בתפיסת הטיולים שלנו אחרת נטבע בים הסינים המציפים היום חצי עולם. את החצי השני אנחנו צריכים למצוא.

מוטי

'הפטנט' שלנו: מחוץ לעונה, מחוץ לעונה, מחוץ לעונה !

לא כל אחד יכול (אבל בעתיד, כמובן שיוכל)

רואה את סוכנויות הנסיעות בארץ השולחים 'עדרים' של תיירים ליעדים שהעונה בהם אינה מתאימה לטיול (ראה 'זנזיבר בפסח' למשל) גם זו 'שיטה' (לא מוצלחת) להתגבר על הצפיפות הכמעט בלתי נסבלת באותו היעד, בזמן שבין כריסטמס לראש השנה האזרחית ....

כל תייר שצפוף לו מוזמן לבוא לכאן לישראל.

תודה, נירית. עברנו בגורד בטיול הקודם בלי להיכנס לכפר. רק עצרנו לתצפית והתרשמנו שהוא יושב בצורה מדהימה על הנוף. אספר לך בנפרד איפה היינו בטיול הנוכחי. אני לא רוצה להפוך את ההתכתבות לפרטית. 

זיוה, מאד מאד אהבתי את התשובה שלך.

לגבי הכפרים בלוברון ובכלל באזור-היינו במספר כפרים, כאלו שנכללים בכל מיני רשימות ואחרים-לא.

חייבת לומר=שלטעמי, גורדס לא סתם מככב. הלוואי שהייתי מגיעה למסקנה אחרת.

ולגבי הקרוזים-גם ארגונים של תיירות אחראית מתמודדים עם הסוגיה. מנסים למצוא פתרונות. לפחות אם יש מודעות גדלה והולכת-לדעתי זו תחילת הדרך. 

ועוד מילה לגבי העולם הדובר אנגלית ושפות אחרות-במדריכים ממש פופולריים כמו לונלי פלנט וראפגיידס יש התייחסות עד כמה שניתן רצינית לסוגיות האלו. מקווה שגם אצלנו פעם המצב ישתנה...

לא יצא לי להיות על ספינת קרוז, אסייג ואומר, זו תמיד נראתה לי דרך איומה לטייל עבורי באופן אישי (לא אוהבת מלונות ענק ובטח לא להיות לכודה על אחד...). מה שכן, יצא לי להיות בעיירות קטנות, אפילו ממש זעירות, במקומות נידחים בעולם כשמגיעות ספינות שכאלו - ולדבר עם המקומיים על כך. באחד המקרים היה מדובר על עיירה בת פחות מ-2000 איש שמארחת ספינות קרוז של 6000 נוסעים לעתים. במקומות כאלו עוצרים לחצי יום ומטה, וחוץ מקניות ואיזה כוס קפה רוב התיירים פשוט מסתובבים ברחובות וחוזרים בחזרה לפינוק של הספינה מבלי להוציא כסף ממשי בעיר.

העיירה הזו ספציפית היא באמת חור שכל המטרה להגיע אליה היא כדי לרכוש סיור בספינת מחקר שהן היחידות שיכולות להגיע לחופים הבלתי נגישים באיים (סבאלברד). אבל ספינות הקרוז יכולות רק לעצור בנמל ההוא, לגרום את הנזק הסביבתי שלהם ולהמשיך הלאה בעוד נוסעיהן מסתכלים עליי ושואלים "היית באיים הללו 11 יום?! זה חור, אין פה כלום!". גם באושוויה, העיר הדרומית בארגנטינה שבה שלל טרקים וטבע סביב כדי למלא ימים ארוכים, נוסעי הקרוזים עצרו לכל כך מעט זמן מכדי באמת לטייל במשהו שאינו רחובות העיירה הלא כזו מעניינת כלשעצמה. אלו היו עצירות בית קפה-קניות. 

ברור לי שלא כל הקרוזים בהכרח כאלו, אבל חשוב לזכור שיש כאלה שעוצרים במקומות קטנים, כאלו שהם רק שער גישה לנופים שאינם באמת נגישים למי שבא ל-5 שעות גג. אזי ההשפעה היא לא בהכרח חיובית ומתגמלת למקום. 

באשר לנושא הסביבתי, באנטארקטיקה למשל על פי חוקי הברית האנטארקטית, אסור לספינות לשאוב מים להתפלה או לרוקן אותם כדי לא לפגוע באוקיינוס הדרומי. גם אסור להוריד יותר ממאה איש על חוף אחד בו זמנית (לא שהחופים נגישים במיוחד לספינות גדולות ממילא...), ויש עוד שלל חוקים לגבי ניקוי נעליים, הכנסת אוכל וכו'. אי לכך התיירות שם הרבה יותר אקולוגית, מחמירה ומסננת החוצה את ספינות הענק. 

גם אני בעד השבילים הצדדיים. לפעמים זה קשה. קשה להתעלם מוולנדם כשמטיילים בהולנד. אבל ביקור בעיירות פחות תיירותיות הביא אותי להחלטה שבעתיד אחפש פינות אחרות בהולנד.

בצרפת שבה הייתי כמה פעמים בשנים האחרונות כבר אין לי עם זה בעיה והפסקתי כמעט לחלוטין לבקר בכפרים בעלי תו התקן "היפים ביותר". נוכחתי שזה די מיותר. הרשימה הזאת של הכפרים היפים מכתיבה את מסלול התיירים. את הכפר רוסיון שפספסתי בטיול הקודם הייתי חייבת להשלים כי הוא באמת שונה ומיוחד, אבל פחות או יותר זהו. היינו בלא מעט כפרים בטיול האחרון והם לא היו מהרשימה המפורסמת.

לגבי הקרוזים:

איריס, זה לא עניין של משה גלעד. בעולם דובר האנגלית מדברים על זה רבות, והדיון הזה כתמיד, כמו דיונים אחרים, מזדחל לאטו לארץ בפיגור אחרי העולם. הקרוזים הורסים את האקולוגיה במקומות העגינה. קראתי באחת הכתבות נתון שפליטת הדלק שלהם מזהמת ב-30% יותר מהמטוסים, בנוסף לכך (ואולי זאת הבעיה העיקרית) הם שופכים את המים האפורים בים. רבים מאוד ממטיילי הקרוזים לא לוקחים סיורים פרטיים עם נהג מונית ומנצלים כמה שיותר את השירותים של האניה, אז ברור שהם אוכלים ושותים פחות מתיירים אחרים גם אם את נוהגת אחרת. ונציה היא עיר מיוחדת שבה רוב התיירים הנכנסים אליה הם כמו תיירי קרוזים גם אם הגיעו באוטובוס או ברכב פרטי כי מדובר בתיירי יום שלא לנים בה. אז זו בעיה נפרדת שאינה קשורה רק לקרוזים אבל היא ממחישה את הבעיה של "תיירים לרגע".

ורק שתדעי שנחשפתי לנושא הזה בשנה האחרונה ולא הכרתי בעבר את הנתונים האלה. כיום, אחרי שהתוודעתי לנושא, אני בספק אם אעלה בעתיד על אניית קרוז. דברים שלא ידענו אפשר להשאיר מאחור ולהתרפק בכיף על הזיכרונות. אבל לפחות אצלי הידע משפיע על ההחלטות לעתיד.

גם במוזאונים, מול היצירות הגדולות והמפורסמות-צפיפות גדולה- כפי שניתן לראות בכתבה בניו יורק טיימס: . Masterworks vs. the Masses, אמנם מלפני שנתיים אבל עדיין רלבנטית.

לגבי הקרוזים-הסוגיה מאד מורכבת ונכתבו על זה המון מאמרים.

הרוב טוענים שיש השפעה שלילית מאד על הסביבה הימית והספינות הגדולות פולטות הרבה מאד מזהמים למים ולאוויר.

לגבי ההשפעה על הכלכלה המקומית-עוד יותר מסובך. בגדול כמובן שגם מקומיים מרוויחים, אבל! החברות הגדולות מנסות למכור דרכן כמה שיותר פעילויות והסטטיסטיקות מדברות על כך שרק 50%-25% ממה שהתיירים מוצאים אכן הולך למקומיים. ומדובר בחברות שלרוב גם לא מקפידות על זכויות ותנאי העובדים שלהם, בעיקר אלה ה"נסתרים מעין הציבור" ועובדים למטה, במטבחים, מכבסות וכו'.

נקודות למחשבה....

לא קראתי את הכתבה אבל אני מנסה לחלק מהיעדים לנסוע מחוץ לעונה.

אבל לעתים זה גם מפריע כי יש דברים שאינם פועלים והעיירות לפעמים נראות כעיירות רפאים...

אף אחד לא יורד לחצי שעה ... ואוטובוס שלם זה חמישים ספלים. 

בקרוז מטיילים ביעדים בין חצי יום ליום שלם. 

נעזרים בהרבה נותני שרות מקומיים. 

שוב, בתור מי שהיתה בקרוז: מדריך/ נהג מקומי למשפחה - 200/ 300 יורו ליום טיול. כניסה לאתרים בנפרד. ארוחת צהריים בנפרד , קניית מזכרות

לא חושבת שאם הייתי מגיעה ברכבי הפרטי ולא באמצעות קרוז , הייתי מוציאה יותר .אולי פחות.  לדעתי רק סעיף הלינה מתקזז.

גם לא קראתי שמלונות איטליה סובלים מחוסר בקוש בגלל הקרוזים.

יש הבדל בין העדפות של הכותב לבין נתונים בשטח. לא בדקתי נתונים סטטיסטים אז לא יכולה לשפוט , אבל לי נראית הכתבה מעט מגמתית וסובייקטיבית לפחות בעניין הקרוזים והקופה המקומית.

"האטרקציות התיירותיות" - לא תמיד היו כאלה. המדרגות הספרדיות ברומא לא בדיוק עניינו תיירים לפני הסרט "חופשה ברומא" והמונה ליזה לא נחשבה לציור מספר 1 לפני שנגנבה.... תמיד אם סוטים הצידה אפשר למצוא מקומות נפלאים.

הסינים - פשוט התחילו לטייל, דבר שלא עשו קודם, והם המונים. הטיסות הזולות מוציאות את כולנו יותר לחו"ל.

אני לא מכירה היכרות אישית את עניין האוניות הגדולות, אבל ממש הגיוני שמסה גדולה של תיירים לא מכלכלת כמו תיירים יחידים. ראיתי זאת במצובו. אוטובוס ענק מגיע, מוריד את כל התיירים שלו לחצי שעה, שמפיקים לקנות אולי ספל בחנות המזכרות ועולים לחזרה לאוטובוס ונוסעים הלאה.

הכתבה הזו בעיניי גורמת לחשיבה נוספת, דווקא למטיילים כמונו.

רבקה

אני מקבלת קלסטרופוביה ברחובות הצפופים וההומים של רומא, ופירנצה. לא אוהבת את זה בכלל, אבל כמעט תמיד, אם סוטים ימינה ושמאלה לרחובות צדדיים, אם הולכים לכנסיות ומוזיאונים שנמצאים בעמוד השני של הרשימה, המצב שונה לגמרי.

לערים היפות נסעתי בשנים האחרונות במרץ, אולי הימור מבחינת מזג האויר, אבל אמסטרדם, פירנצה, ונציה, היו מאוד נעימות והאתרים המפורסמים בהם, נגישים. 

ובשבילים של ההרים בשוויץ, לפעמים לא פגשנו נפש חיה, באוגוסט. ומדובר בשוויץ, לא בארץ נידחת...  יש פשוט כל כך הרבה מסלולים ושבילים שלמי שבא מארץ צפופה כמו שלנו - ומבחינה זו, אולי קצת מצחיק שצפיפות תטריד אותנו, זה עולם אחר. 

הצלחתי לפתוח מהקישור בפייסבוק ומעתיקה את תגובתי גם כאן - 

זה לא מדויק שאנשי הקרוזים לא תורמים לכלכלה המקומית. כמי שהיתה בכמה , כמעט בכל יעד נעזרים בחברות טיול מקומיות, מבקרים באתרים, אוכלים ושותים. חברות מקומיות מתפרנסות נהדר ״ מאנשי הקרוזים״. לא סתם הן פורחות כפטריות לאחר הגשם.

קצת מרגיז שנתפסים דוקא לזה. אפילו מגמתי.
אם האוניות עצמן פוגעות באתרי טבע זה דבר שצריך להגביל כמו שעשו בונציה, אני מסכימה.
אותי יותר מדאיגה תופעת התיירות הסינית. אני קראתי לה אצלי בסיפור הטיול ״ היפנים״. הם המונים ומשתלטים באגרסיביות על כל חלקה טובה

איריס, מאד מתחברת למה שכתבת. באמת רוצים קצת קלסיקות-וכנראה יש לזה מחיר. גם לנו היה קצת צפוף ברוקיז, אבל באיסלנד הרגשנו את זה יותר...אולי בגלל התשתיות הפחות טובות ושכיחות.

טיילתי בשנה האחרונה ביעדים רחוקים כמו ניו זילנד למשל, וגם בהם יש בשנתיים האחרונות עלייה משמעותית מאוד בכמות המטיילים, כמו גם בהזמנות מראש (בגלל הסלולאר והרשת והפשטות להזמין כמה מלונות גם יחד ולבטל ברגע האחרון), באופן שממש מפריע לבצע מסע ספונטני וגמיש כמו סגנון המסעות התרמילאי שלי מזה שנים. נראה שזה רק יילך ויחמיר בשנים הבאות. 

אפשר לטייל מחוץ לעונה כדי להתחמק מהצפיפות אבל זה לא תמיד קל: אם בגלל עונות מגבילות מבחינת אקלים (מה כבר תראו ותעשו באיסלנד בטבע בינואר) ואם בגלל שרבים מוגבלים לחופשות ילדים/חגים. 

אפשר גם לבחור יעדים פחות מוכרים. יש לומר שהם הולכים ונעלמים. הייתי בקמבודיה לפני שנים רבות כשעוד המסע לשם נחשב מפוקפק וטיילנו לגמרי לבד באנגקור, האתר הכי מפורסם ועמוס במדינה. משיחה עם סוכנת המתמחה בקטבים למדתי שאפילו אנטארקטיקה נעשתה יותר מתוירת מאז שהייתי שם לפני 7 שנים... 

אוכל רק לומר שגם בערים מתוירות בשיא העונה יש מקומות שאפשר לברוח אליהם מההמונים. הייתי עכשיו בברצלונה. ברור שכל אטרקציה מוכרת היתה מלאה באינספור תיירים - אבל יש כאלו שלא. להיאבד בסמטאות באל ראוואל ובארי גותיק בשעות מתות תוך חיפוש אחר גרפיטי ואמנות רחוב, או לעלות להרים בשכונות הצפוניות היכן שיש נוף מדהים של העיר מלמעלה ורק מקומיים שמטיילים עם הכלב. אז כן, בסוף תגיעו גם למקומות המתוירים, אין מנוס ברמה מסוימת, אבל פה ושם אפשר למצוא מעט שקט. 

יש ספר ילדים בשם "האי של נים" שמדבר בדיוק על זה, על תופעת התיירות [הוא מדבר על קרוז] ומה שהיא עושה לטבע ולתושבים המקומיים. הוא כמובן לא "מדבר על זה" אלא זה חלק מהעלילה, אבל זה ממש בולט.

תודה על הניסיון רבקה ... גם אני לא הצלחתי