מדריך למטייל הדתי העצמאי
מאת יריב ודינה שולם
חלק 1 מתוך 3
אשתי ואני מרבים לטייל בעולם. בעבר הסתמכנו לא מעט על בתי חב"ד עבור פתרונות אוכל אך עם הזמן שמנו לב שההצמדות הזו מקבעת אותנו על מה שנקרא "שביל החומוס". למי שלא מכיר את המושג, אז שביל החומוס זה המסלול שבו רוב הישראלים נעים עליו בביקורים שלהם במדינות זרות. יש אנשים שזה בא להם בטוב. לנו לעומת זאת זה נתן תחושה שאנחנו מפספסים את החוויה האוטנטית של הארצות שבהם אנחנו מבקרים. מצד שני, ברגע שוויתרנו על השירותים הנפלאים של בתי חב"ד, אז נשארנו לבד למצוא פתרונות לצרכי הדת שלו. המאמר שלפניכם הוא אוסף של אותם פתרונות שעבדו עבורנו במסעות האחרונים.
חשוב לי להדגיש שהרעיונות הבאים אינם פסקי הלכה או המלצה הלכתית. אני יודע שבדיוק כמו שאנשים שונים מחפשים חוויות כלליות שונות כך גם אנשים שונים מחפשים חוויות דתיות שונות. בעצם, כל מה שנביא במאמר שלפניכם זה לא יותר מאשר כמה הגיגים שהייתי שמח לו היו מספרים לי עליהם לפני עשור כאשר רק התחלתי לגלות כיהודי דתי (אורתודוקסי) את העולם המדהים שסביבנו.
את הדיון נחלק לשלושה נושאים מרכזיים: שבת, אוכל, וסתם כך באמצע החיים היהודים. חלק מהנושאים יתערבבו ועל כן, לא יהיה לכם מנוס מלקרוא את כל המאמר, שמא תפסידו מידע חשוב שיש בכוחו לשדרג את החיים שלכם באופן קיצוני. (או משהו כזה)
- ציוד וקניות בארץ
- אוכל
אין ספק שנושא האוכל הוא אחד האתגרים הגדולים של המטייל הדתי. במשך שנים, הגבלנו את אזור הטיולים שלנו על פי רמת הסיכוי למצאו מקורות אוכל כשר וזמין. היום ההגבלות האלו כבר לא קיימות ולא בגלל שינוי בהקפדה על נהלי הכשרות! כך עשינו את המהפך:
- בטיולים לתקופות ארוכות, אשתי ואני לוקחים אתנו שתי מזוודות. בכל אחד מהם אנחנו מכניסים בערך חצי משקל של אוכל כשר מישראל. הפיצול נועד למנוע מצב שבו המזוודה עם כל האוכל הולכת לאיבוד (זה קורה לפעמים) וניתקע בלי כלום.
- את האוכל אנחנו מניחים בתוך ארגזים מפלסטיק שעוזרים לנהל את המטבח הנייד שלנו.
- באופן כללי, אנחנו משתדלים לקחת אוכל שאין בו נוזלים. מה הכוונה? כל קופסת שימורים שיש בה נוזלים היא השקעה גרועה של המשקל המוגבל שלנו. כך למשל: נעדיף tuna to go בחבילת וואקום על פני טונה בשמן. כמו כן, נעדיף פירות וירקות יבשים על לפתן. בכלל, נמעיט בנוזלים איפה שאפשר. (יש כמה יוצאים מהכלל שנדבר עליהם בהמשך)
- כלים שלקחנו אתנו
- הדבר הכי משמעותי שלמדנו לעשות זה להביא אתנו סיר אורז חשמלי אוטומטי. לא אמגזית, לא כירים חשמליים, לא כירים של אינדוקציה. רק סיר אורז. סיר האורז שלנו קטן, קל, ותכלס, מהסירים היותר פשוטים שקיימים בשוק.
- אם אתם מוצאים, תרכשו סיר שיש לו אופציית ברירת חשמל 220 או 110 וולט.
- חפשו שיהיה לסיר יש רק 2 מצבים, בישול ושמירת חום.
- משקל, משקל, משקל. הסיר שלנו שוקל ממש מעט וזה חשוב.
- לסיר יש חלק פנימי שהוא בעצם הסיר עצמו שמתפרק. במילים אחרות, אפשר להוציא את כל הסיר אוכל מתוך היחידה שמחממת את הסיר. (בהמשך תראו למה זה משמעותי).
- נפת קמח אוטומטי ידני.
- סכין אחד משונן ואיכותי
- מפת שולחן לשבת
- ארבע קופסאות מרובעות שבתוכם אחסנו את כל האוכל שלקחנו איתנו. זה עזר לסדר לפי נושאים, לפתוח ולארוז בקלות, ושהאוכל לא ימעך יותר מידי מהר. המכסים של הקופסאות האלו שמשו אותנו כקרשי חיתוך.
- ספוג ניקוי כלים (לשבת)
- כדאי לקנות ערכת בקבוקים קטנים בחנות קוסמטיקה או בחנות חומרים לגן. (חדשים שנועדו לשמפו). בתוכם הבאנו כמויות קטנות של נוזלים ואבקות בלי שיישפכו.
-
- כלים שדאגנו לקנות כאשר הגענו ליעד הראשון.
אלא אם כן אתם הולכים למקום ממש נידח, סביר להניח שבעיר בה תנחתו, יש בנמצא חנות עם כלי אוכל. אנחנו מצאנו שברוב הסופרמרקטים הגדולים אפשר לרכוש את רוב אם לא כל ההשלמות האלו. ההשלמות לא דורשות יותר מעשר דקות ובכל מקרה אתם תרצו לעשות רכישה של פרות וירקות טריים כך שבעצם לא הפסדת דבר מעבר לעלות של כמה מוצרים פשוטים וזולים. אני ממליץ להכין מראש את רשימת קניות ההשלמה כדי שלא תסתובבו עם תחושה של "אולי שכחנו משהו חשוב"? אז מה כדאי לקנות באתר הנדודים שלכם?
- 2 כוסות/מרקיות בגודל שמתאים גם לקפה וגם מרק וגם לצלחת.
- 2 מזלגות, 2 כפות.
- 2 כלי אחסון פלסטיק אטומים בינוניים.
- 2 כלי אחסון פלסטיק אטומים מאוד בגודל קטן.
- מקלף
- מיכל פלסטיק גדול להשריית עלים ירוקים במלח (טיפול בחרקים)
- פומפייה (מקצר זמן בישול)
-
- אוכל שלקחנו אתנו
- כמו שהתקמצנו על משקל הנוזלים, כך גם התקמצנו על שטח במזוודה. לכן, חטיפים בחבילות גדולות ומלאות אוויר – OUT ואילו מוצרים דחוסים יותר IN. כך למשל פרינגלס עדיף על תפוצ'יפס ובמבה וקרקרים מרובעים מסודרים בחבילה עדיפים על תפזורת של קרקרים עגולים. גם כאן, אני מעדיף כמה חבילות קטנות על פני אחד גדול.
- ברוב המקומות שטיילנו – בשר כשר היה לגמרי לא אופציה, לכן לקחנו לא מעט חבילות של קבנוס. בקטע הזה, ההמלצה שלנו היא:
- לבדוק היטב את תאריכי התפוגה. במוצרים האלו, התאריך חשוב.
- עדיף חבילות קטנות על גדולות. מספיק לצרוך מעט בשר כדי לקבל פוש אנרגיה. יותר מזה זה כבר פינוק שלא ממש נחוץ.
- אנחנו מקפידים להעדיף מוצרים ללא פוספטים ו-MSG. זה לא קטע דתי אלא יותר קטע בריאותי.
- יש מדינות שאוסרות להכניס מוצרי בשר. חשוב לבדוק את זה מראש. איפה שאסור אז לא שווה לנסות להתחכם. הקנסות הם לפעמים ממש מטורפים.
- ריבות ושוקולד למריחה בחבילות קטנות זה שוס. גם אם אין על מה למרוח את זה, זה אחלה חטיף.
- אנחנו חובבי ממרח בוטנים. גם אם מוצר זה הוא לא חלק מהתפריט הסטנדרטי שלכם, תשקלו לקחת חבילה. יחס המשקל לקלוריות של חמאת בוטנים הוא מהטובים בסופר. באופן אישי, אני מעדיף חמאת בוטנים עם שבבי בוטנים גדולים ואילו אשתי מעדיפה ללא שבבי בוטנים. לכן התפשרנו ולקחנו ללא שבבי בוטנים בכלל.
- טחינה גולמית היא גם מרוכזת מאוד ומביאה קלוריות רבות ותזונה חשובה. מבחינה תזונתית, הטחינה המלאה עדיפה על הרגילה. מצאנו חבילה שבנויה כמו שפורפרת כך שהיא לא נשפכת. היא גם החזיקה ללא קירור ליותר מחודש.
- חלב זה נושא מורכב. יש מדינות שבהם שתינו את החלב הסטנדרטי ויש כאלו שלא. מבחינתנו, במדינות מערביות מפותחות כן, ובשאר לא. אפשר להתעדכן באינטרנט או בבתי חב"ד לגבי הכבירות שמכניסים חלב מבהמות לא כשרות לחלב. במדינות שלא, הבאנו 2-3 חבילות קטנות של חלב עמיד. בנוסף, הבאנו שפורפרת של חלב מרוכז ממותק. אני יודע שיש אופציה לקחת אבקת חלב גם כן.
- זה אולי ישמע מוזר, אבל כאשר אנחנו טסים לתקופה של עד שבועיים, אנחנו לוקחים 2 כיכרות לחם פרוס מרובע קפוא. אני אורז את הלחם דווקא במזוודה הגדולה כי תא האחסון במטוס יותר קר מהתא של הנוסעים. ברגע שאנחנו מגיעים ליעד הראשון שלנו, אני מוציא את הלחם וזרוק לתוך המקפיא.
- במקומות הבודדים שלא היה לנו מקרר בחדר, ניגשתי לאחד מעובדי המלון והסברתי שיש לנו צרכי אוכל מיוחדים ושהאוכל המאוד חשוב הזה חייב קירור. (אין צורך להיכנס לכל ההיבטים ההלכתיים. זה ממש לא משנה להם). לא היה פעם שלא הסכימו לקחת ממני את השקית ולשים בפריזר כלשהו. במקרים כאלו, השתדלנו לבקש את השקית רק פעם ביומיים או שלושה כדי לא לשגע אותם.
- בנוסף, כדי להתמודד עם השבת הראשונה, הבאנו 3 לחמניות קפואות. בהמשך כבר השתמשנו בפטנטים אחרים.
- רוצים עוד יותר להתפרע? קחו חבילות של גבינה צהובה קפואה עם הלחם. גם כאן עדיף פרוס ובחבילות קטנות. טוסט גבינה פעם ביומיים זה פינוק מטורף.
- אם אתם יודעים לבשל אפילו קצת מעבר לטוסטים, אז אני ממליץ להכין ערכת רטבים ותיבולים. המסלול הפשוט זה לקחת כמה קוביות קנור לטיבול אבל אנחנו שדרגנו עם:
- בקבוקים קטנים של חומץ, שמן זית, רוטב סויה, חומץ בלסמי או תפוחים.
- מלח, פלפל, שום גבישי, רוזמרין, כמון, אבקת בצל, קינמון, סוכר וניל, זעתר, סומסום.
- שמרים יבשים, וקמח כדי להכין חלות שבת (ראו הכנות לשבת)
- שקיות של אבקת אפיה
- שקיות של סוכר וניל
- יש מי שמביא מצות כפיתרון ללחם
- צימוקים (ראו הכנות לשבת)
- קטשופ חרדל ומיונז בחבילות קטנות. אנחנו התחלנו לאסוף כאלו כמה חודשים מראש מהזמנות ההמבורגרים שלנו הביתה.
- בקבוקים של מיץ ענבים מחברת קדם. הם גם קטנים וגם עשויות פלסטיק. מידה מדויקת ל-2 קידושים. את ההבדלה עשינו על בירה מחברות ששמחנו עליהם.
- האם ידעתם שאפשר לשטוף כלים עם שמפו ללא מרכך או סבון ידיים? אז מסתבר שכן.
- חבילת עוגות קטנות באריזה נפרדת לטובת "מזונות" לקידוש של שבת.
- על הדרך, תביאו גם כמה נרות שבת. משום מה, בסין היה די מאתגר למצוא נרות בכמה מהיעדים שהגענו אליהם.
(המשך בחלק 2 מתוך 3)
