לפי סיפורים של חברים ומנסיון שלי, לוקחים כל בקבוק שהוא, ולא משנה מה הוא מכיל.
בשבוע שעבר ראיתי איך בחור ישראלי מבקש משוטר בלגי להחזיר לו בושם מאד יקר שנשאר בתיק היד שלו ולא עזרו הבקשות.
למזלו, יש איזשהו סידור שאם חוזרים לאותו שדה תוך חודש שומרים על המוצר והוא ינתן בחזרה.( הוא אמור לחזור)
אבל כמה כבר חוזרים כל כך מהר.
לי מצאו בתיק אחד( מתוך ארבעה) בקבוק קטנטן שבקושי נשאר לו סבון נוזלי ולקחו לי אותו אבל- בתיק הבא שלי שכחנו בקבוק בשם חדש ואת התיק הזה כנראה לא בדקו או שהבושם לא עבר בשיקוף.
גיליתי את זה רק בתוך המטוס כשחיפשתי משהו אחר.
לא ידעתי אם לצחוק או לבכות על "ההחרמה" הרצינית שעשו לי וההתעלמות מתיק אחר לגמרי.
מקווה שזה לא משקף את מצב הבידוק לפני העלייה .( טיסת אל על בשיתוף בריסל אייר) .
כמובן שאחרי הבידוק אפשר לקנות בדוכנים בשדה שתייה ואיתה כן אפשר לעלות!
באותו שדה קניתי טושים נוזליים במיוחד והמוכרת ארזה לי אותם בשקית אטומה לגמרי והסבירה שוב את העובדה שמדובר בנוזל.ולכן האריזה ההרמטית.

היי רונן, מה נשמע?
מבחינתי האגם הזה היה טוב להתרעננות ותו לא.
הבעל שלי עשה את ההיקף שלו ברגל והיה מבסוט, השאר ניצלו את הזמן להפסקת גלידה שיכלה להעשות גם במקום אחר.
רוב מהומה על לא מאומה, נכון שיש השתקפות יפה של העצים במים אבל אם האגם לא על הדרך אין צורך לנסוע במיוחד.

היי

לא ישנתי באף אחד מהמקומות האלה ומה שאכתוב כאן סביר להניח שהוא בעמדת מיעוט אבל זו דעתי-

מהרשימה שציינת רוצה להתייחס לגרינדלוואלד  כמקום לינה.  

זה אמנם מקום יפיפה וכו וכו אבל זוכרת את הדרך עד אליו. אחד הקריטריונים שלי לחיפוש לינה הוא גם בזמינות לכביש ראשי וזה לא בדיוק המצב כאן, בפרט עם ילדים קטנים.

 

מצטרפת להמלצה על וילדרסוויל.

היה לנו מאד נוח לצאת ממנה לכל הטיולים.

לאינטרלאקן  הקרובה נסענו למשל פעם אחת בתחבורה ציבורית ופעם ברכב, הרכבת לשינגה פלאטה גם יוצאת ממנה.

שוויץ אכן יקרה וגם אנחנו שמענו תלונות מבעלי חנויות שאין מספיק תיירות עקב כך.
ידענו שהמחירים יקרים ולכן התארגנו בהתאם. כמעט ולא אוכלים במסעדות, פה ושם מתפנקים אבל אפשר להסתדר יופי עם אוכל מהסופר ועם מה שמביאים מהבית, כל ערב ארוחה חמה בדירה ומרוצים עד הגג.
מי שנוסע לשוויץ יודע בערך עלויות מראש אז צריך לקחת בחשבון מראש.
נכון שזהו טיול יותר יקר אבל שווה כל גרוש שיצא שם למרות הקיטורים שלנו.
ודרך נוספת להוזיל עלויות היא לנסוע בלי ילדים אם אפשר.
וגם אנחנו כמו רחל שכירים ולא בני עשירים אבל זה הפינוק שלנו פעם בשנה.

קודם כל אוספים כל קבלה מעל 25 יורו שעליה  מבקשים בחנות טקס פרי, ממלאים את הפרטים על הקבלות ואיתן מגיעים לשדה.

 בטרמינל a  בקומה הראשונה  יש דלפק בצד ימין(עוד לפני שמוסרים מזודות וכו) , שם מחתימים את הקבלות ומציגים דרכון ועוברים לדלפק ליד שם מתקבל האישור הסופי. בדלפק זה שואלים אם תרצה החזר במזומן או באשראי. על מזומן לוקחים עמלה כך שלא כדאי. הליך מאד פשוט וכדאי .כיוון שידענו מראש, ריכזנו את כל הקניות במזודה אחת למקרה שירצו לבדוק ובאמת ביקשו לראות פריט מסויים
(מוצר חשמלי) שהיה נגיש מיד.

לגבי הקניה- אולי שווה לבדוק במדיה מרקט , נדמה לי שיש להם סניף גם בדרזדן אם תגיעו לשם.

http://www.mediamarkt.de/markt/dresden-elbepark

קנינו בסניף שלהם מוצר חשמלי זול בשליש מחיר מהארץ.