אכן, הטיול היה אמור להיערך 3 שבועות, בפועל התארך ל-6 שבועות.
ההוצאות המשמעותיות הן הוצאות לינה, בתקופה הזו כ-30,000 ש”ח מעל התיכנון המקורי של תקציב הטיול.
חברת הביטוח שילמה (או לפחות בקשר עם ביה”ח בנוגע לתשלום) עבור עלויות האישפוז שהסתכמו ב-50,000 דולר.
כמו כן, חברת הביטוח השתמשה בכרטיסי הטיסה המקוריים שלנו באל על ושילמה את עלות השינוי לתאריך החזרה.
הויכוח הוא על שני דברים:
- על כך שחברת הביטוח לא מפצה אותי ואת התינוקת בעלות הלינה, לינה ממוצעת באיזור הייתה 200$, רוב הזמן היינו בחדר האשפוז של אישתי אך בלילה חזרנו לישון במלון (אני והתינוקת). הם טוענים שאני לא מוכר כמלווה בגלל שלא הטיסו אותי מהארץ, ולכן אני לא זכאי לפיצוי של 100 דולר ליום.
- לאחר האישפוז, יש את תקופת ה”ארכת השהייה” שנבעה הן ממצבה הרפואי של אישתי שנאסר עליה לטוס במשך שבוע לפחות והן מזמן ההמתנה לקבלת כרטיס טיסה חדשים בגלל תקופת החגים, גם כאן , מדובר בעלות של 200 דולר ליום ל-12 ימים. כאשר גם למאושפז וגם למלווה אמורים לשלם עד 100 דולר ליום, ופה יש את הטריקים של חברות הביטוח עם המונח “ו/או”...
טענתי היא שאני אמור להיות מוגדר ה”מלווה” שכן הייתי איתה כל התקופה, ולכן מעבר לפיצוי על הארכת שהות של אשתי לאחר האשפוז – שזה מה שהם שילמו, מגיע לי פיצוי של 100$ ליום עבור כל התקופה, והם טוענים שלא.
גם אם היו משלמים, זה עדיין לא מגיע לנזק של הרס טיול של כ-40,000 ש”ח שבפועל העלויות של השהייה והמחייה – הוכפלו מהתכנון הראשוני.
