@ayut אמר:

האמת שלא חשבתי יותר מידי על כוון (נגד כיוון השעון או עם כיוון השעון) הטיול יש לכך חשיבות?

החשיבות יכולה להתבטא בנושא השלכת שמוני הזכיר. אבל החשיבות יכולה להתבטא במה מסתדר לכם נכון יותר. אם ניקח את ההצעה שלי של טיסה אז עדי, לטוס לנקודה הרחוקה ביותר ולעשות את דרכם חזרה.

זה גם תלוי אם אתם רוצים את בוסטון גם כיעד בפני עצמו (בלי קשר לכיפור). אז יש הגיון מסויים בקר בבוסטון בהתחלה ובניו יורק בסוף (או הפוך) ולא שתיהן ברצף בסוף.

יום בניו יורק בתחילת הטיול מיועד להתאוששות ולהפגש עם משפחה.

מתוכנן גם ביקור בניו יורק בסוף? תוכלו אז להיפגש עם המשפחה?  או שזה חייב להיות בתאריך הזה? אני לא חושב שצריך “יום להתאוששות”. כן, היום הראשון קשה יותר, מספיקים פחות, ויש גם סידורים, אבל לא צריך להסחף בקושי שלו.

השהות בבוסטון מבוססת על האפשרות להגיע לבית כנסת אם נחליט שנרצה, ושללא צמים תהיה אפשרות לצאת לטייל אבל הרעיון להגיע למקום יותר מרווח שאפשר גם לצאת לטבע הוא רעיון שמוצא חן בעיני -יש לך רעיונות?

אין לי רעיונות קונקרטיים. תלוי גם מה הצרכים של הלא צמים. האם הם מטיילים ברגל? באוטו? מוכנים ללכת לאטרקציה קטנה כמו באולינג? אם מוכנים לנסוע באוטו או שאוהבים אטרקציות עירוניות פשוטות כמו הבאולינג שהזכרתי, אז הרבה עיירות בדרך יכולות לתת מענה. אם רוצים מרחק הליכה ברגל מטבע צריך לחשוב טוב יותר. בייחוד אם רוצים גם מרחק הליכה מבית כנסת וגם מרחק הליכה מאתרי טבע.

אגב, זה לא סתם שבוסטון יקרה. אם רוצים מרחק הליכה ממרכז העיר אז בוסטון הופכת להיות סופר יקרה. סוויטה של שני חדרי שינה יכולה להגיע גם ל 400 ו-500 דולר ללילה

@ayut אמר:

נסיעה לבוסטון (אילוץ בשל יום כיפור) לינה 3 לילות

האילוץ של יום כיפור הוא כי יש שם משפחה שרוצים להיות איתה? קהילה יהודית?  חשוב בית כנסת? חייב להיות אורתודוכסי? כי רוצים אפשרות לשוטט ברגל? משהו אחר?

בבוסטון מחירי הלינה יחסית יקרים. זה מוצדק כדי לבקר בבוסטון, זה פחות מוצדק כדי לרבוץ בבית בלי לזוז. יותר מזה, בגלל המחירים הגבוהים אנחנו נוטים להתפשר בנושא המרחב האישי ולקחת חדר/יחידה קטנים באופן יחסי. אם ביום כיפור בעיקר רובצים בדירה אז אולי כדאי מקום לינה מרווח יותר? ואם מדובר על אפשרות לשוטטות ברגל אז אולי דווקא מקום קרוב לטבע שבו אפשר לשוטט לנשום אוויר יכול להיות מעניין?

בהחלט אפשר למצוא בתי כנסת גם בעיירות קטנות יותר בצפון מזרח, אם כי לא בדקתי את הזרם הדתי.

אני תוהה לגבי כיוון המסלול. האם נגד כיוון השעון זה טוב או שעדיף עם כיוון השעון. אין לי תשובה חכמה בנושא

אני תוהה מה היתרון ביום התאוששות בניו יורק בתחילת המסלול זו עיר יקרה עם עלויות לא זניחות של כניסה ויציאה מהעיר (מוניות). בנוסף יתכן שלשכור רכב במקום אחר עשוי להיות זול יותר או פשוט יותר.

מה בעניין לקחת טיסה נוספת מניו יורק? בגדול אני רואה טיסות לפורטלנד במחיר של 100 דולר לאדם. ואז אפשר להתחיל האכדיה ומשם לבוסטון. תלוי כמובן בשעת הנחיתה בארה”ב, אבל תוכלו להספיק לטוס לפורטלנד, לשכור רכב, ואפילו לישון מחוץ לפורטלנד. כל שעל הבוקר נוסעים לאכדיה.

ואם מקבלים את הרעיון שלי שכיפור לא חייב להיות בבוסטון אז אולי אפשר לטוס לכיוון אחר. אולי לרוצ’סטר,אולבני או ברלינגטון (בהתאם למסלול הרצוי).

שימו לב שעלות הטיסה מתקזזת בחלקה על ידי החיסכון ביום.

אני כנראה מוזר, אבל אני לא מחובבי השדרוגים. לא שמשדרגים אותי יותר מדי (אני לא נוסע מתמיד, לא אח”מ ולא שום דבר), אבל פה ושם כשזה יוצא (למשל כי מה שהזמנתי לא זמין) אני לא מתלהב. זה בטח לא מה שעושה לי את הטיול, אבל בתנאים מסוימים זה יכול אפילו להרוס את הטיול.

אני זוכר פעם שהזמנתי רכב משפחתי רגיל לטיול זוגי בארה”ב. היה חסר במלאי והחליפו לי לSUV בינוני (שברולט טרייל בלייזר) והיה לנו כלכך לא נוח (גדול מדי) שרצינו לעצור בתחנת השכרה בהמשך הטיול ולהחליף בחזרה. בסוך ויתרנו על זה פשוט כי היה חבל לנו על הזמן.

פעם אחרת הזמנתי חדר רגיל במלון ובניתי על המקרר הקטן שאמור להיות בו. החליפו לי לסוויטה מרווחת אבל רק עם מיניבר ולא היה לי מקום לשתייה שרציתי לקרר.

היו כמה פעמים ששקלתי טיול לצ’כיה על בסיס טיסה לגרמניה. ככלל חברות ההשכרה לא מאפשרות לחצות את הגבול לצ’כיה עם רכבי יוקרה וחששתי שאם ישדרגו לי את הרכב אני אהיה בבעיה. זו לא הסיבה היחידה שבגללה טיול כזה לא יצא לפועל, אבל זו בעיה בהחלט לא זניחה.

אם כבר הגעתי לטיסה עם סנדוויץ וחטיף מהבית (אפילו בחברות לגאסי אני אוהב שיהיה לי אוכל כשאני רוצה) – מה אכפת לי ששידרגו אותי לביזנס עם הארוחה שלו. ואם בכלל הזמנתי ארוחה מיוחדת (כשר, צמחוני או כל דבר אחר), לא בהכרח ארוחה כזו תהיה זמינה בביזנס. אם לקחתי כדור שינה כדי לישון בטיסה, אני אשן באותה מידה במחלקת תיירים. ואם לא תכננתי לישון בטיסה – אז כבר תכננתי את לוח הזמנים אחרי הנחיתה בצורה כזו שלא בונה על שינה בטיסה. אז כסא מרווח של ביזנס שמאפשר לישון לא יעזור.

אז כן, הכורסאות של ביזנס בהחלט יותר נוחות. זה לא שהן “עונש”. אבל הן גם לא גימיק גדול מבחינתי. אם אני טס לבד והיו מציעים לי חינם שדרוג לביזנס לא הייתי אומר לא. אבל אם היו מציעים לי את זה תמורת תשלום נמוך (כמו 50 דולר) הייתי מסרב. ואם הייתי טס עם עוד מישהו (קולגה לעבודה, אפילו לא משפחה), נראה לי יותר נחמד ויותר חשוב לטוס ביחד מאשר השדרוג.

אני אף פעם לא יודע אם השוקולד, בקבוק המים או כל דבר אחר שחיכה לי בחדר זה “פינוק” של המלון, או שאת החשבון אקבל בצ’ק אאוט כי זה בדומה למיניבר.

ובכלל – לא, חבילת שוקולד על הכרית, נעלי בית או ערכת סבונים מפנקת במלון לא עושות לי את זה. סוויטה מרווחת או “מפנקת” לא מעלה או לא מורידה. אם חשבתי שיש לי צורך במרחב (כי למשל אנחנו משפחה) אז מראש הזמנתי כנראה סוויטה או משהו אחר. ואם אני לבד – למי אכפת שהחדר גדול יותר? כשאני בחדר אני כנראה אשכב במיטה (או לכל היותר אשב ליד השולחן אם זה כדי לעבוד) ובחיים לא אשב על הספה לקרוא ספר עם תאורת הקריאה המיוחדת. אני לא מתנגב בשתי מגבות במקום אחת, ואני לא חופף את השיער פעמיים רק כי יש שני סוגי שמפו שונים במקלחת. אם מדובר על מקום שבאתי לטייל בו הרי שכנראה אני אראה אותו בחוץ ואין לי צורך מיוחד בנוף מהחלון, והסוויטה שבקומה הגבוהה בעיקר אומר לבזבז יותר זמן במעלית במקום לרדת קומה אחת ברגל, ואולי להיות רחוקים יותר מהמכבסה בשירות עצמי שכמובן לא קרובה לקומה של הסוויטות. הארון המרווח עם הקולבים המובנים לא שימושי, כי הרי גם ככה הבאתי איתי בגדי אל קמט, והרבה יותר נוח להניח את קוביית הבגדים  על השידה בתוך הקובייה מאשר לסדר יפה על המדפים. אני לא צריך שהחדר יהיה ייצוגי לאורחים, ואין לי 15 מערכות בגדים שדורשות הרבה מקום בארון.

אם המלון מעניק לי שירות אישי, בסחיבת המזוודות או בכל דבר אחר, מה שאני חושב זה כמה טיפ הם ירצו ולא איזה יופי שחסכו לי לסחוב. סחבתי את המזוודה לבד כל הדרך עד הכניסה למלון, אז השני מטר האחרונים עד החדר זה מה שישנה?

אם המלון יחליף לי את שירותי שאטל לסביבה הקרובה בואן של המלון במכונית סדאן שחורה עם נהג בכפפות (לא קרה לי), אני מן הסתם אחשוב שאני לא לבוש מספיק יפה, ולא אפרש את זה בכפינוק.

ברור לי שאני לא כמו כולם בקטע הזה

@Shiko-Sigal_3361742

כדי לתת תשובות רציניות צריך להבין מי אתם, מה הרקע, מה אוהבים ומה רוצים. וגם פרטים על הטיול עצמו – על מתי מדובר (עונה, חודש, תאריך מדוייק, ימי שבוע), מה השלב בתוכנית (כיוונים ראשוניים או שעל הכל כבר התחייבתם) וכו’.

לפי אופי המסלול זה נראה לי כמו טיול ראשון לארה”ב בניסיון לתפוס אמריקה.

לדעתי האישית הטיול מתוכנן פשוט לא טוב

באופן כללי התעלמתם מהזמן שלוקחים מעברים. שימו לב שזה לא רק זמן נסיעה נטו, אלא גם זמני צ’ק אין/צ’ק אאוט, נסיעות אל שדות התעופה ועוד. התעלמתם גם מכל הזמנים האפורים של סידורים כמו סופר, כביסה, ועוד. זה מצטבר.

יום 1 – לא יודע איך טסים לסן פרנסיסקו. אם מדובר על טיסת יום הרי שתגיעו בערב גמורים מעייפות ואין מה לדבר על שוטטות. אם מדובר על טיסת הלילה הישירה אולי נוחתים על הבוקר, אבל עד שיוצאים, עד ששמים מזוודה במלון ומתרעננים (או שוכרים רכב, מוצאים חניה ועדיין מנסים להתרענן) זה לוקח כמה שעות. בשעות אחר הצהריים העייפות כבר מככבת. אז מיום של שוטטות נשארות 3-5 שעות. שלא לדבר אולי על הרצון לעצור בסופר ועל כמה ארוחות כאלה או אחרות

יום 4 – הנסיעה מסן פרנסיסקו ליוסמיטי לוקחת כ- 4 שעות. אם לא יוצאים לפני 7 בבוקר זה כבר אומר להגיע בשעות הצהריים. מתישהו צריך לחשוב על פתרונות לארוחת צהריים. אולי רוצים להתייעץ עם הריינג’רים, וכמובן שלא מטיילים בחשיכה (מתחבר לשעה על מתי הטיול). בקיצור – הרבה זמן לטייל אין.

יום 6 – מתחילים בחצי יום נסיעה. בתיאו בחשבון שזה לא רק גוזל זמן אלא גם מעייף.

יום 14 – באיזו שעה נוחתת הטיסה? בהנחה שלא לקחתם טיסה לפנות בוקר (כי ערב קודם רציתם לבלות בוגאס) אז כבר שעות אחה”צ או ערב מוקדמות כשתנחתו. ואם גם לא תשכרו רכב אז אתם עוד יותר מוגבלים בשוטטות (וקודם כל חייבים להתפטר מהמזוודות במלון)

יום 20 – ממיאמי לקי ווסט זה יום כמעט שלם. אי אפשר לעשות הלוך ושוב ביום אחד.

יום 28 – כניסה כפולה לניו יורק. כל כניסה כזו לוקחת זמן ועלות. בין אם מדובר על אוטובוס/רכבת או רכב שכור. הרבה יותר מעשי להיות בניו יורק ברצף ובוושינגטון ברצף.

בכללי אין לכם מספיק זמן בכל מקום. ברור שכמה זמן צריך זה אישי, אבל אתם לקחתם את המינימום לאקסטרים.

יותר מזה – אני מציע שתספרו כמה שעות וימים בטיול אתם במעברים. מהרגע שיצאתם מהארץ ועד שחזרתם. תשוו את זה ל-12 שעות ביום בקירוב (כי אתם נוסעים על חשבון שעות עירות, לא שעות שינה) ותראו איזה אחוז מהטיול אתם מגיעים. לתחושתי – למעלה משליש מהטיול זה מעברים. זה יקר, זה מבזבז זמן, וזמן שווה כסף, זה מעייף, ולדעתי זה פשוט ניצול לא טוב של הזמן.

@zvika_w

אוסף הערות ללא סדר:

ציינתם יציאה וחזרה מניו יורק. זה בגלל שיש טיסות הלוך ושוב מישראל בתאריכים האלה? כי אתם גרים בניו יורק? או כי זה חלק מטיול ארוך יותר?

אם מדובר על טיסה מישראל ב 9/9 בלילה – אז היום הראשון והימים הראשונים מאופיינים בעייפות, ג’טלג ועוד, ומקשים על נסיעה ארוכה. אם מדובר על חזרה לטיסה אז יש עוגן קשיח של שעת חזרה וצריך לקחת רזרבה. אם מדובר על חלק מטיול ארוך, אז כדאי להבין מה הוא כולל כדי שזה לא יהיה more of the same

הייתם שוקלים טיסה לחלק מהדרך? למשל אל / מ באפולו? זה בהחלט יכול לחסוך אי אלו שעות נסיעה, ולא בהכרח לבוא על חשבון משהו לראות. בגדול אפשר לקחת את המסלול שתאר מוני ולהפוך אותו לקוי מהניאגרה לניו יורק או להיפך.

הניאגרה מהצד האמריקאי לא עלובה. אבל פחות מרשימה כמו שכבר הוזכר. אמריקאים (ומהגרים) רבים שמסיבות כאלה או אחרות לא יכולים לצאת מגבולות ארה”ב (או לא יכולים לחזור) בהחלט מסתפקים בחוויה הזו. אבל לטעמי הניאגרה מהצד האמריקאי זו אטרקציה מהליגה השנייה ולא מהליגה הראשונה.

למעשה במידה רבה מאד כל הטיול בתקופת הקורונה הוא ליגה שנייה. כי יש דברים שעוד לא עובדים, יש דברים שעובדים עם מגבלות וכו’. אם מתאים לכם ליגה שניה אז אולי גם ניאגרה.

אלף האיים זו תוספת עצומה של זמן. אומנן לכאורה תוספת הקילומטרים קטנה. אבל האילוץ של שעות השייט הוא בעייתי. בכללי השייט הכי מאוחר מסתיים בסביבות 5 אחה”צ. מאוחר יותר יש שייט עם ארוחת ערב שזו אולי חוויה מעניינת, אבל לא בהכרח רואים טוב. אגב בפרטני אני בקושי רואה שיוטים בספטמבר אבל אולי יפתח עוד בהמשך. לא בטוח שהעיירה הקטנה של אלכסנדריה ביי היא הבילוי האידאלי לערב. מצד שני בשעות אחר הצהריים המאוחרות לא בטוח שהייתי נכנס לנסיעה עד לייק פלאסיד (וגם מוני לא הציע דבר כזה). התוצאה היא יום יחסית מבוזבז שבו נסעתם לא מעט וכל מה שעשיתם זה שייט באלף האיים.

אני תוהה האם השילוב של זה שכבר עשיתם טיול שלכת, עם הגבולות הסגורים, ועוד הזמן הלא מאד ארוך שלכם לטיול לא עשוי לרמוז לנו שעדיך מסלול אחר. למשל פנסילבניה ודרומה. לא חקרתי לעומק מסלול ולא ניתחתי מרחקים. מה שאני מנסה להגיד זה שלא כדאי להינעל על צפון ניו יורק אם אין סיבה מיוחדת. לא שזה רע, אבל אולי יש אלטרנטיבות לא פחות טובות

@reuben13 אמר:

מהשכרת רכב הפך לשרשור על כביסה

אפשר לשים מכונת כביסה בתא המטען ולהרוויח שתי ציפורים במכה אחת

@Sailor

נכון. אני הצגתי את זה כאילו יש שתי אפשרויות – לסחוב הרבה בגדים או לכבס. אבל למעשה יש עוד שתי אפשרויות – ללבוש בגדים מסריחים או לאלתר פתרונות כמו שטיפה במקלחת.

אגב, מי שקורא את ספרי לי צ’יילד יודע שיש גם אפשרות נוספת – שיהיה רק סט בגדים אחד עלינו, וכל כמה ימים להיכנס לחנות, לקנות סט חדש ופשוט לזרוק את הישן.

אבל זה לא אני. אני לא מגהץ את הטישירט ולא מעמלן שום דבר. אבל אני מעדיף בהרבה ללבוש בגדים נקיים, לא מקומטים וללא כתמים.

אגב צריך לזכור שיום טיול זה יום שמאתגר את הבגדים הרבה יותר מאשר יום בארץ. מסתובבים יותר, מזיעים יותר, אוכלים יותר אוכל רחוב ויש סיכוי לכתמים, משוטטים בחוץ גם עם מזג האוויר לא אידאלי (גשם, שלג, שרב ואובך).

אז ברור שכמו כולם יצא לי ללבוש את אותו בגד יותר מיום בטיול, ולפעמים גם כמה ימים, ויצא לא גם לאלתר שטיפה בכיור (לפעמים נעזרים במגהץ אם יש בחדר כדי לגהץ). אבל זה אילוץ שנובע מתקלה, ולא משהו שאני מתכנן לפיו.

אני גם מזכיר שכדי לשטוף במקלחת ולייבש בשמש (או תלוי על החבל המוזר שיש לפעמים במלונות מעל האמבטיה) צריך שעות רבות ו/או שמש. לא ישים בטיול במקום גשום. ולא ממש ישים בטיול מתגלגל כי גם אם עושים את השטיפה דבר ראשון בערב, היא לא בהכרח יבשה עד הבוקר (אפילו סביר שלא). חולצת דרייפיט אולי כן. אבל גרביים לא, חולצה אחרת לא, וודאי וודאי שלא זוג גי’נס או בכלל בגדים מבוססי כותנה.

כל אחד עושה את הפשרות שמתאימות לו, ושמתאימות לאופי הטיול שלו.

אגב בטיול משפחתי ארוך יש לי תמיד אתגר – איך מכבסים את הפיג’מות. לרוב אנחנו עושים כביסה בערב והכביסה מוכנה רק לקראת הלילה, לפעמים אחרי שחלק מהילדים הלכו לישון. בטיול של שבוע אני לא טורח לכבס את הפיג’מות. אבל בטיול של שבועיים ושלושה זה כן חשוב. בייחוד שבמלונות, עם השמיכות הכבדות, לפעמים מזיעים יותר.

אתם רשאים לקרוא לי איסטניסט, אבל אני בטוח שאני לא היחיד.

@צביקה אמר:

כל הכביסות האלה, לא מבזבזות יותר מדי זמן טיול יקר? לא עדיף עוד קצת ביגוד לטובת זמן פנוי?

אני בהחלט חושב שהכביסות מבזבזות זמן יקר וזה עונש. מצד שני אני חושב שהאלטרנטיבה גרוע יותר. לטיול של 4 ימים אין לי בעיה לסחוב איתי בגדים. אבל לטיול ארוך יותר זו בעיה. החל מהעניין הפעוט שלא בהכרח יש לי מספיק בגדים. כלומר יש לי בגדים אבל לא בהכרח מתאימים. היות ובבית עושים כביסה כל יום או יומיים אז אין לי צורך ב-10 זוגות מכנסיים קצרים שאני אוהב ללבוש בימי חופש. כדי להגיע לבגדים ל 10 ו-20 ימים נצטרך לנבור עמוק בארון.

@nbk

אם שוכרים רכב לטיול קצר בשדה התעופה, יש סיכוי גבוהה יחסית שטוחנים כבישי אגרה וגשרים בסכומים גבוהים. כך שבהחלט יתכן שהפתרון של הכל כלול הוא כלכלי וסביר.

למי ששוכר לטיול ארוך יותר, ומתרחק מהאזורים העירוניים הצורך העלויות היומיות של כבישי האגרה נוטות להיות זולות יותר כל שהפתרון של הכל כלול מפסיק להיות כלכלי.

למה החברות האלה בונות את ההצעה שלהם ככה? כי זה המודל הכלכלי שלהן. כנראה שיש לו הצדקה מסויימת אחרת הן היו מוותרות עליו, אבל מאידך כנראה שהוא פחות מתאים לנו, התיירים מישראל שמגיעים לטיולים ארוכים יחסית.

לגבי זה שאין אפשרות לתשלום במזומן – זה בכלל לא הזוי. בארץ אפשר לשלם במזומן בכבישי האגרה? ברובם הגדול לא.

למי שיצא לנסוע פעם ברכב שכור (אפילו אם זה רכב חלופי מטעם המוסך או חברת הליסינג). למשל CAR2GO (להשכרה לפי שעת בגוש דן) כוללים את כביש 6 במחיר. אבל לעומת זאת sixshare של קבוצת שלמה גובה 53 ש”ח דמי טיפול על כביש 6.

באופן דומה  מאז שהוטלה האפשרות לשלם במזומן באוטובוס זו הייתה בעיה לתיירים בארץ. אז עכשיו יש אפליקציות, אבל אני לא בטוח עד כמה הן מתאימות לתיירים. מצד שני הרב קו ו/או האפליקציות מאד מאד נוחים למעשיים למקומיים שנוסעים באוטובוס על בסיס יומיומי

@nbk אמר:

הי לגבי המכשיר איזי פס, אני מבינה שהוא מקל בתשלומי אגרות, אבל האם לא ניתן פשוט לשלם במזומן או באשראי? מדוע חובה לשכור מכשיר כזה? האם חברות ההשכרה מחייבות לקחת אותו?

יש יותר ויותר כבישים שאין אפשרות לשלם בהם במקום. אפשר לשלם עם איזיפאס, ויש גם אפשרויות מסויימות לשלם באינטרנט לפי לוחית הרישוי.

תשלום לפי לוחית רישוי הוא בהחלט אפשרי, אבל דורש קצת מאמץ מצדכם – אם מדובר על תשלום בדיעבד – קודם כל לזכור לשלם (כלומר לזכור שבבוקר נסעתם בכביש ובערב להיכנס למחשב ולשלם), ובכלל זו התעסקות. בערב אחרי יום ארוך של טיול זה לא מה שבא לכם לעשות.

אם מדובר על לעשות מנוי – זה עשוי לדרוש רישום, כתובת וכו’, וגם אנחנו לא רוצים לתת את פרטי כרטיס האשראי שלנו לנסיעות עתידיות ברכב שכור שנחזיר עוד יומיים ובטח נשכח לבטל…

אפשר גם לוותר על כבישי אגרה אבל זה מאד לא פשוט ולא נוח.

לפחות טרום הקורונה היו לכם את האפשרויות הבאות:

להמנע מכבישי אגרה – יש מקומות בודדים שבהם זה ממש בלתי אפשרי, ובמקומות רבים אחרים זה פשוט לא מעשי. המנעות מכבישי האגרה עשויה להוסיף קילומטרים ושעות רבות

לשלם לבד – בלי טובות מחברת ההשכרה בכלל. במזומן במקום, דרך האינטרנט וכו’. כאמור פעם זה היה פשוט (מזומן) אבל היום זה כבר לא פשוט לנו כתיירים

שילוב של תשלום לבד איפה שאפשר והמנעות מאיפה שאי אפשר – נראה לי עוד יותר מורכב

לשכור איזיפאס מחברת ההשכרה – המחיר לא דרמטי. למשל בקבוצת אלאמו מדובר על כ-3 דולר ליום ועד 20 דולר לכל התקופה (לא כולל את התשלום על הנסיעות). זה אולי “בזבוז” של 20 דולר אבל זה לא סכום דרמטי וחוסך הרבה כאב ראש

לשלם “קנס” לחברת ההשכרה – כלומר חברת ההשכרה משלמת את האגרה וגובה מאיתנו (דרך הכרטיס שהושאר לביטחון) גם את דמי האגרה וגם “דמי טיפול”. יש מקרים שדמי הטיפול דרמטיים, אבל יש כאלה שממש לא. יחד עם זאת גם אם הם לא דרמטיים זה לא שונה בהרבה מלשכור איזיפאס.

לשלם תשלום גורף כולל נסיעות (כמו שראובן הזכיר) – לרוב זה מאד יקר ולא משתלם

אם אפשר לשכור מכשיר איזיפאס – זו פשוט האפשרות הכי נוחה וככל הנראה אחת הזולות ולכן זה הפתרון המועדף פה בפורום. רק אם הפתרון הזה בעייתי (כמו לשכור רכב בקנדה ולטייל בארה”ב, או חברות שלא משכירות איזיפאס) רק אז כדאי לחשוב על פתרונות אחרים