בארגנטינה הלכנו עד הסוף של ארץ האש לעיר אושואיה.
יש לנו חברים טובים עוד מהטיול הגדול בסוף שנות ה80. לפני שנתיים במלאות 35 שנה למפגש הראשון שלנו איתם נסענו לשם במרץ וטיילנו וטירקנו.
בשנה שעברה החלטנו שבא לנו לעשות את אוגוסט בשלג ונסענו שוב. אנחנו לא למדנו סקי אף פעם ברצינות אז החלטנו ללמוד קצת קרוס קאונטרי שם.
כמובן שגם טיילנו בימים שלא עשינו סקי בעיקר במסלולים נמוכים איפה שהשלג לא חוסם.
בדרך לאושואיה עצרנו בברילוצ׳ה שגם שם אשתי לא הייתה מסוף שנות השמונים ועשינו כמה הייקים מעולים. בשנה שעברה היה יחסית מעט שלג וזה לא כך כל שנה. הנחיתה בברילוצ׳ה בחורף היא מדהימה אפילו בחורף חלש.
מעבר לזה בין ברילוצ׳ה לאושואיה (בטיסה) יש את קלפטה עם הגישה לקרחון המפורסם פריטו מורנו שיש סיכוי שאפילו אתכם הוא יפתיע. לא חזרנו לקרחון מאז הטיול הגדול כי אנחנו מעדיפים לשמר את הזיכרון הראשון אבל בביקור הבא בטוח ניסע מקלפטה לקרחון אופסלה שאני מניח שלא היינו בו בעבר כי הגישה אליו מאוד יקרה אבל היום נוכל להרשות לעצמנו.
מעבר לזה מקלפטה יש גישה לצ׳ילה לפארק המדהים טורס דל פיינה שבו לא היינו מאז הטיול הגדול ובארגנטינה לאיזור אל צ׳אלטן המדהים בו היינו ב2024 (עם אלמנטים מאוד דומים לטורס דל פיינה אבל פחות תיירותי. כנראה שאל צ׳אלטן פחות מתאים לאוגוסט.
בכלל ארגנטינה עצומה וקצרה כאן היריעה מלתאר אבל אם מעניין אז תשאלי. בואנוס איירס עיר שווה לכמה ימים …
