הרי הסמוקי או תגבור המסלול באריזונה/יוטה
-
שלום
אני מתכנן טיול למבוגרים לפארקים ביוטה ובאריזונה בספטמבר-אוקטובר.
(בחלק מהפארקים כבר בקרתי בעבר).
נקודת המוצא – אטלנטה, ג'ורג'יה.
אנו אוהבים נוף מדברי, אך לא רק.
מסגרת הזמן מאפשרת לשלב גם אתרים נבחרים בפלורידה.
במקור רציתי לבקר גם בהרי הסמוקי ובבלו רידג', אך הסבוב יוסיף כ – 3 ימים ונחרוג ממסגרת הזמן.
השאלה –
האם הסמוקי והבלו רידג' הם בגדר "חובה לראות" ? האם הנופים שונים מהותית מהנופים של אוסטריה, שווייץ או דרום גרמניה, לדוגמא?
*** לא נראה לי שבעתיד אטייל שוב בדרום ארה"ב או במערבה***
-
@ישי-שושני אמר
האם הסמוקי והבלו רידג' הם בגדר "חובה לראות" ? האם הנופים שונים מהותית מהנופים של אוסטריה, שווייץ או דרום גרמניה, לדוגמא?
הנופים בהחלט שונים מהותית, הרבה פחות מרשימים. לטעמי אינם שווים את המאמץ.
-
שלום
על פי רוח הדברים שנרשמו בהודעה הפותחת אני אהיה בין אלו
שאציע להרחיב את הביקור ביוטה ואריזונה על חשבון הסמוקי והבלו רידג’,
וכמובן מצטרף לקודמתי.
מוני
-
קודם כל. לא חושב שיש בעולם מקום ש”חובה לראות” כי לכל אחד יש את מה שמעניין אותו, ואת ההתנהלות שלו במסגרת טיול. מעבר לכך בנימה אישית. קראתי תמיד המון המלצות על הסמוקיז ואחרי הרבה שנים יצא לי לשלב אותו כאחד העוגנים בטיול. השמורה יפה והיינו בה כמה ימים למספר הליכות. אני מניח שבחלק המזרחי של ארה”ב היא שוברת הרבה נוף עירוני על המסלול. את פארק שננדואה כבר לא הצלחנו להכניס בגלל אותה סטייה מאריכת דרך שאתה מתלבט לגביה פה. מאחר וגם ביוטה ואריזונה יש פארקים מאוד יפים, שגם מהם תהנו, אז אני חושב שהייתי מוותר על אזור הסמוקיז שמייצר לכם בעיית זמן. -
אמנם לא הייתי בשני האיזורים, אבל (!) בסמוקיז יש שלכת מרשימה מאוד, מבחינת תמונות היא לא נופלת מזו של ניו אינגלנד.
בנוסף באיזור אשוויל יש ריכוז מרשים של מסלולי טיול עם מפלים יפים ופוטוגניים.
שתי אילו סיבות לכך שיש טעם בלשקול את האיזור במיוחד בתקופה זו.
כמובן שגם ברוקיז האמריקאיים (תהיו באיזור?) יש גם מרבצי שלכת מרשימים..
-
אני כותב כמי שביקר גם באפלאצ’ים (פארק Great Smoky Mountains וה- Blue Ridge Parkway וגם פארק שננדואה) וגם במערב, לרבות יוטה.
ראשית, צריך להבין מה המסלול ולהחליט בהקשר של המסלול. ביוטה מדובר בפארקים מדבריים. נוף מאד מרשים בגודלו, אם נדבר על canyonlands או עם תצורות גאולוגיות יפות כמו ברייס קניון, פארק Arches ופארקים דומים. הרי האפלאצ’ים לא דומים לאלו שבאוסטריה או בשוויץ. הם יותר עגולים ופחות גבוהים. הם גם מאד מיוערים. הנוף לאורך הרכס (בנהיגה לאורך ה- Blue Ridge Parkway) די דומה. עשיתי דרך זו במקטעים בזמנים שונים וטוב, לדעתי, שלא נסעתי לכל אורכה בפעם אחת. זו נסיעה יפה, בודאי שבשלכת, כאשר יש עצירות לטיולים רגליים למפלים וכו’. לפארק שננדואה הגעתי בסוף 2019, ולצערי לאחר השלכת ולא התרשמתי ממנו מאד.
כדאי לשים לב שמדובר בניגוד גדול לנופים המדבריים. לכן צריך להגיע ענין המסלול המלא. אם, למשל, אתם גם מבקרים במדינת קולוראדו וברוקיס האמריקאנים, הרי שהאפלאצ’ים יראו כנפילה, וגם יהיה לכם הרבה ירוק ומים בעיניים (אם כי, סגנון הנוף שונה). אם מצד שני, אתם כל הזמן במחלק המדברי (יוטה, אריזונה, נבדה), הרי שהאפאלאצ’ים יהיו גוון מאד מתאים. ולבסוף, אם אתם די בטוחים שלא תגיעו יותר למערב ארה”ב (אינני יודע איפה ביקרתם במערב ארה”ב עד כה, אבל החלטה כזו תהיה מצערת, כי המערב הרבה יותר מרשים ממזרח ארה”ב), אז השקיעו את הזמן במערב ארה”ב ותגיעו לאפאלצ’ים בהזדמנות אחרת.
